השגריר (בדימוס) יורם אטינגר, “במחשבה שנייה: יוזמה ישראל-ארה"ב”
17 באפריל 2026 English edition https://bit.ly/41ITPFU
מלחמת "שאגת הארי" מפגינה סינרגיה ושיתופי פעולה צבאיים חסרי-התקדים בין ארה"ב לישראל, כאשר ארה"ב ממנפת את היכולות הייחודיות של ישראל – במיוחד בתחומי המודיעין, חיל האוויר והכוחות המיוחדים – במלחמה במשטר האייתוללה, המאיים על ארה"ב וישראל מאז 1979. ישראל – יותר מכל בעלת ברית אחרת – מהווה מכפיל-כוח ייחודי עבור ארה"ב.
מספר טייסי קרב אמריקאים – ביניהם גם חברי קונגרס ועוזריהם – סיפרו לי על הערכתם הגבוהה לחיל האוויר הישראלי ותרומתו לחיל האוויר האמריקאי בתחומי שליטה ובקרה, תורות לחימה בלתי שגרתיות, מערכות אלקטרוניקה ותחזוקה. הם מדגישים את התועלת הנובעת לארה"ב מתרגילים משותפים בין שני חילות האוויר, החושפים לעיני הטייסים האמריקאים שיטות תמרון נועז וחדשני של הטייסים הישראלים, המטיסים את המטוסים האמריקאים בעצימות יוצאת דופן ובתחושה של להיות-או-לא-להיות, הנגזרת מ"המותניים הצרות" של ישראל ואיומים ייחודיים בשבע חזיתות.
השימוש בעצימות חריגה במטוסי הקרב ב"שאגת הארי" – בנוסף למלחמות נגד חיזבאללה, חמאס והחות'ים, ונגד טרור פרו-אייתוללה בעיראק – הדגיש יכולת יוצאת דופן של צוותי הקרקע לבצע תחזוקה, חימוש והכנת מטוסים במהירות יוצאת דופן בין גיחות – באמצעות כוח אדם מצומצם מהמקובל – לטווחים של כ- 1,700 ק"מ לכל כיוון. המאמץ הבלתי פוסק לצמצום יכולות שיגור טילים איראנים מחייב מאמץ אינטנסיבי הכרוך לעיתים ב-34 שעות טיסה רצופות. לפי עדויות של טייסי קרב אמריקאים חיל האוויר פועל בקצב "השובר סטנדרטים עולמיים, לעיתים עד שלוש משימות ביום". חיל האוויר הצליח לתרגם תחזוקה מהירה על הקרקע למספר רב יותר תקיפות אוויר.
טייסי קרב אמריקאים מציינים שהמתקפה האווירית המקדימה של חיל האוויר הישראלי כללה 200 מטוסים בו-זמנית, תוך פגיעה ב-500 מטרות במרחק של 1,000–1,200 מייל, לעיתים ללא תדלוק אווירי (בזכות מיכלי דלק נתיקים חדשניים של ה-F-35 שפותחו על ידי חיל האוויר והיצרן "לוקהיד מרטין"), וחזרה ללא תקלות או אובדן מטוסים.
חיל האוויר חולל מהפכה בתורות הקרב האוויריות גם באמצעות ה-F-35 המשודרג ע"י ישראל, המצויד בשילוב חיישנים, לוחמה אלקטרונית ויכולות שיתוף נתונים, המאפשר למטוסים אחרים לפגוע במטרות תוך צמצום החשיפה.
לדברי רמטכ"ל ארה"ב, הגנרל דן קיין: "[המתקפה האווירית הפותחת והמקדימה] הייתה תקיפת יום על ידי צה"ל, והופעלה בסיוע המודיעין האמריקאי…. [המבצע הישראלי היה] מרשים בהיקפו ומימדיו, וכלל כ-200 מטוסים ולמעלה מ-1,000 גיחות עד 2 במרץ… תוך שימוש במטוסי F-15, F-16 ו-F-35 ששודרגו ע"י ישראל…."
מומחי מודיעין אמריקאים משבחים את הזיהוי המהיר של מטרות (תוך כדי תנועה) על ידי ישראל, ואת הכוונת התקיפות בזמן אמת; את המיזוג היעיל של מודיעין אותות, תצלומים, מתקפות סייבר ומודיעין אנושי; ואת האבטחה המבצעית והחלוקה למדורים שאפשרו משימות מתואמות בין ארה"ב לישראל. הם ציינו כי זרימת המודיעין הישראלי במהלך 40 ימי הלחימה סיפקה היקף מידע מודיעיני שווה-ערך למספר סוכנויות ביון אמריקאיות (CIA שתקציבו השנתי 15 מיליארדי דולרים). הדבר בא לידי ביטוי במיוחד בזיהוי של למעלה מ-7,000 מטרות קריטיות, והשמדת מערכי ההגנה האווירית של משטר האייתוללה וחלק ניכר מתשתיות הטילים הבליסטיים והמל"טים הקטלניים.
השורה התחתונה
על רקע המידע הנ"ל, יחסי ארה"ב–ישראל מהווים כביש דו-סטרי לתועלת הדדית, במסגרתו ארה"ב מבצעת השקעה שנתית של 3.8 מיליארד דולר ב – ולא מעניקה סיוע חוץ ל- ישראל. ההשקעה מניבה למשלם המיסים האמריקאי תשואה שנתית העולה בהרבה על 1,000%, שהיא הגבוהה ביותר בהשקעות ממשלת ארה"ב. ישראל היא מכפיל-כוח ומכפיל-כלכלי ייחודי יותר מכל בעלת ברית אחרת של ארה"ב.
