השפעת התנ"ך על עיצוב המערכת האזרחית בארה"ב
מהאבות המייסדים ועד היום
שגריר (בדימוס) יורם אטינגר, "במחשבה שנייה: יוזמה ישראל-ארה"ב"

*האם ידעת שבארה"ב יש למעלה מ-200 אנדרטאות של משה רבנו ולוחות הברית הניצבות בעיר הבירה וושינגטון, ערי הבירה של טקסס, אוקלהומה, ארקנסו, קולורדו, אריזונה, ועוד?

*מדוע מופיע "מגן דוד" מעל ראש הנשר בסמל הרשמי של ארה"ב?

*האם ידעת שהמשפט היחיד החרוט על "פעמון החירות" האמריקאי הוא ציטוט מספר ויקרא, פרק כ"ה, פסוק 10: "וקראתם דרור לארץ לכל יושביה"?

*מה פשר השורשים בני 400 השנים של אהדת רוב תושבי ארה"ב את ישראל?

סרטון מספר 1 (מתוך 9 סרטונים)

מידע נוסף בספרי הדיגיטלי (מרץ 2020)

ב:

Amazon  ו-  Smashwords

המתיישבים הראשונים בארה"ב ויציאת מצרים המודרנית

סרטון מספר 1  (מתוך 9 סרטונים)

*האם שאלת את עצמך מה הסיבה להצבת פסלי משה רבנו ולוחות הברית באולמות בית המשפט העליון בארה"ב, באולם בית הנבחרים בקונגרס, בספריית הקונגרס ובבניין משרד המשפטים בוושינגטון?

*האם שאלת את עצמך מדוע יש בארה"ב כ-1,000 ערים, עיירות, הרים, מדבריות ופארקים לאומיים בעלי שמות תנ"כיים כגון 18 ירושלים, 32 שלם, 83 שילה, 34 בית אל, 18 ציון, ועוד.

*האם שאלת את עצמך מה שורשי האהדה של רוב תושבי ארה"ב לישראל?

*האם שאלת את עצמך מה פשר 400 שנות קשר ייחודי ישראל-ארה"ב?

מידע נוסף בספרי הדיגיטלי (מרץ 2020)

ב:

Amazon  ו-  Smashwords

"חדשות מחלקה ראשונה", 13 מרץ 2020, https://bit.ly/2wdVurV

מידע נוסף ב-eBook של Amazon  ו-Smashwords

שורשי הקשר הייחודי של ארה"ב לישראל קדמו להקמת ארה"ב וישראל ב-1776 ו-1948, חורגים מהמערכת הפוליטית בארה"ב, ועמוקים מהיחסים המדיניים והביטחוניים  בין השתיים.

שורשי הקשר המיוחד נשתלו בשנת 1620 כאשר הספינה "מייפלאואר" הגיעה מבריטניה עם 102 המתיישבים הראשונים ל"עולם החדש" (ארה"ב). הם ראו את עצמם כ"עם הברית המודרני",  בריטניה – "מצרים המודרנית", ההפלגה באוקינוס האטלנטי – "חציית ים סוף המודרנית" והיעד – "הארץ המובטחת המודרנית".

מכאן השמות התנ"כיים של כ-1,000 ערים, עירות, הרים, מדבריות ופארקים לאומיים: 18 ירושלים, 32 שלם (השם המקורי של ירושלים), 83 שילה, 34 בית אל, וכו'.

ב-2020 יש יותר מ-200 אנדרטאות משה רבנו ולוחות הברית באולם בית הנבחרים הפדרלי, אולמות בית המשפט העליון, ספריית הקונגרס, משרד המשפטים וברחבי ארה"ב.

הזיקה לשפה העברית אפיינה את המשכילים בין המתיישבים הראשונים, כולל עשרת האוניברסיטאות הראשונות שלימדו עברית. נשיא אוניברסיטת ייל בסוף המאה ה-18, עזרא סטיילס, שלט בעברית והמליץ לבוגרים לשנן את פסוקי תהילים בעברית, "כי מלאכי גן עדן מצפים לכך".  ב-2020 הסמל הרשמי של אוניברסיטת ייל הוא "אורים ותומים" בעברית, וכך גם סמלי אוניברסיטת קולומביה – "יהוה" ו"אוריאל", ודרטמות' – "אל שדי".

מורשת התנ"ך תרמה לעיצוב החברה, המשפט והממשל בארה"ב. לדוגמא, פעמון החירות נושא ציטוט של ספר ויקרא, פרק כ"ה, פסוק 10: "וקראתם דרור בארץ לכל יושביה", שהוא ליבת שנת היובל – סמל החירות בעיני האבות המייסדים של ארה"ב. ג'יימס מדיסון, הנשיא הרביעי של ארה"ב שהיה התורם המרכזי לחוקת ארה"ב הכריז: "עתידנו תלוי ביכולת להתנהל לפי עשרת הדיברות…."

התמיכה בהקמת מדינה יהודית מהווה חלק בלתי נפרד של הלך הרוח בארה"ב לפחות מתקופת הנשיא השני, ג'והן אדאמס: "אני מייחל לחידוש עצמאות האומה היהודית ביהודה." ב-1891, שש שנים לפני כינוס הקונגרס הציוני הראשון, חתמו כ-420 אישים ובהם שופטי בית המשפט העליון, מנהיגי הקונגרס, מושלי מדינות וראשי ערים על "עצומת בלאקסטון", שקראה להקמת בית יהודי בארץ ישראל. ב-1922 תמכו שני בתי הקונגרס והנשיא בהחלטה שקראה לשיקום בית לאומי יהודי בארץ ישראל.

ב-1968 קיימו שלושת האסטרונאוטים של החללית "אפולו 8" – הראשונה להקיף את הירח – שידור ישיר לציבור האמריקאי, והקריאו את עשרת הפסוקים הראשונים של "ספר בראשית" על בריאת העולם.

על עומק השפעת התנ"ך על עיצוב החברה והמשפט בארה"ב אפשר ללמוד מנאום נשיא בית המשפט העליון שקבע ב-2005 שאנדרטת לוחות הברית במדשאת בנין הקונגרס בטקסס אינה מפירה את הפרדת דת ממדינה: "מ-1897 ניצב פסל משה רבנו  בספריית הקונגרס…. פסל משה ניצב באולם בית הנבחרים…. מ-1935 ניצבים פסלי משה ולוחות הברית באולמות בית המשפט העליון…. משה היה מנהיג משפטי ודתי, ולעשרת הדיברות חשיבות היסטורית נעלה…."

השורשים בני 400 השנים עיצבו את תפישת העולם של תושבי ארה"ב, שמרביתם רואים במורשת התנ"ך – ולכן במדינה היהודית – חלק חיובי מהוויתם. תפישת עולם זאת מהווה את הנידבך עיקרי של התייחסות רוב המחוקקים והנשיא למדינה היהודית, ישראל.

מידע נוסף ב- https://www.amazon.com/Yoram-Ettinger/s?k=Yoram+Ettinger 

"ישראל היום", https://bit.ly/2Y8f9lC

English edition   https://bit.ly/2ZGSEoi

הזיקה הייחודית של ארה"ב לישראל – שלא כמו קשרי וושינגטון עם מדינות אחרות – נובעת מתפישת העולם של הציבור האמריקאי, המחלחלת-מעלה לנבחרי הציבור בשני בתי הקונגרס והנשיא. הזיקה לישראל שואבת את עוצמתה מיסודות דתיים, ערכיים ותרבותיים שהיכו שורשים ב-1620 כאשר המתיישבים הראשונים הגיעו לארה"ב בספינה "מייפלאואר", וטופחו על ידי "האבות המייסדים" שגיבשו את חוקת ארה"ב ב-1787.

לדוגמא, המתיישבים הראשונים התייחסו להפלגות מבריטניה ליבשת החדשה כ"יציאת מצרים וחציית ים סוף" לכיוון "הארץ המובטחת".  מכאן מאות האתרים בארה"ב הנושאים שמות תנ"כיים כגון ציון, ירושלים, שלם, בית אל, שילה, רחובות, דותן, גלעד, חברון, כרמל.

על "פעמון החירות" המסמל את עקרון החופש שהינחה את "האבות המייסדים" חרות פסוק 10 מפרק כ"ה ב"ויקרא" (פרשת היובל): "וקראתם דרור בארץ לכל יושביה". הסמל הרשמי של אוניברסיטת ייל כתוב בעברית – "אורים ותומים" (כח הכהן הגדול ביציאת מצרים), ועל הסמל הרשמי של אוניברסיטת קולומביה  – ארבע אותיות השם ו"אוריאל" (בעברית).

למרות הכרסום המסויים (כתוצאה משנויים דמוגרפים ורעיוניים בארה"ב), השפעת הערכים ארוכי-הטווח על מדיניות ארה"ב כלפי ישראל עדין עולה על השפעתם של אינטרסים גיאו-אסטרטגים משתנים ותפישת עולם של מעצבי-מדיניות בעלי כהונה קצרת-טווח. הם אף ממתנים עימותים בין מנהיגי המדינות. הקהילה היהודית מעניקה רוח גבית לזיקה לישראל, אך אינה המסד לזיקה.

על השפעת היסודות הערכיים – המוגדרים כ"ערכים יהודים-נוצרים" בארה"ב שהיא הדמוקרטיה המערבית הדתית ביותר – אפשר ללמוד מ-69% אהדה לישראל בסקר "גאלופ" מפברואר 2019 (לעומת 21% אהדה לפלסטינים), למרות הביקורת החריפה והשיטתית המוטחת בישראל על ידי "עילית" התקשורת והאקדמיה בארה"ב, חרף העמדה השלילית של ממסד מחלקת המדינה מאז התנגדותו להקמת המדינה ב-1948, ועל אף הלחץ השיטתי שהופעל על ידי כל נשיאי ארה"ב מטרומן ועד אובמה.

אבל, בניגוד ללחץ הנשיאותי, ישראל נהנית מתמיכה שיטתית של שני בתי הקונגרס השולטים על התקציב האמריקאי, שהם הנציגים האותנטים ביותר של הציבור האמריקאי הפרו-ישראלי (ברובו), ולכן קשובים לרחשי-לב הבוחר האמריקאי, המפגין את שריריו בבחירות המתקיימות מדי שנתיים (לבית הנבחרים ושליש הסנאט). סטייה מערכי-יסוד של הבוחר מהווה התאבדות פוליטית של הנבחר, ועלולה להפוך נשיא ל"ברווז צולע".

ערכי יסוד של החברה האמריקאית מיוצגים גם על ידי פסל משה רבנו הניצב מול כס יו"ר בית הנבחרים בוושינגטון; פסל משה רבנו ולוחות הברית הקבוע בתקרה מעל מושבי תשעת השופטים העליונים של ארה"ב; אנדרטאות של לוחות הברית ועשרת הדברות על מדשאות בנייני הקונגרס בטקסס, אוקלהומה וארקנסו; פסלי יהושע, דוד המלך ויהודה המכבי בין תשעת המנהיגים הצבאיים המובילים בהיסטוריה האנושית באקדמיה הצבאית "ווסט פוינט"; הכרזת הסנטור הרפובליקני הבכיר, מיטץ' מקקונול, בקבלת פנים של הנהגות הקונגרס לנשיא הנבחר ג'ורג' בוש בינואר 2001: "אנו בטוחים שתנהיג אותנו לפי מסורת יהושע וכלב, ותובילנו לארץ המובטחת"; תג השריף האמריקאי שהוא בצורה של מגן דוד; ועוד.

ומכאן סוד הזיקה הייחודית למדינה היהודית: רוב הציבור האמריקאי אינו רואה בה גורם זר, אלא חלק בלתי-נפרד מנכסי צאן ברזל המעצבים את ההוויה האמריקאית.

 "חדשות מחלקה ראשונה" https://bit.ly/2GANLaR
https://bit.ly/2DjULom   English edition

ב-2019 יש בארה"ב כ-6 מיליון יהודים – 1.8% מהאוכלוסייה, במקביל ל-28 צירים יהודים בבית הנבחרים (6.5%), 9 סנטורים יהודים (9%), 3 שופטים יהודים בבית המשפט העליון (33%), 2 מושלי מדינות יהודים (4%) ו-13 ראשי ערים יהודים בערים מרכזיות כמו לוס אנג'לס, שיקגו, לאס וגאס, אוסטין, וכו'.

ב-2019 יו"ר הוועדה העוצמתית ביותר בבית הנבחרים, וועדת ההקצבות, היא היהודיה ניטה לואי, העומדת גם בראש תת-וועדת ההקצבות למדיניות חוץ הקריטית לישראל. יו"רים יהודים נוספים בבית הנבחרים הם ג'והן יארמוט' (וועדת תקציב), אליוט אנגל (וועדת החוץ), טד דויטש (תת-וועדת החוץ לענייני המזרח התיכון וטרור בינלאומי), אדם שיף (וועדת המודיעין) וג'ראלד נאדלר (וועדת המשפט).  צ'אק שומר מכהן כמנהיג הסיעה הדמוקרטית בסנאט.

אחוזי ההצבעה של יהודי ארה"ב כפולים – כמעט – משאר האוכלוסייה, והשפעתם רבה על תוצאות הבחירות לנשיאות ולבתי המחוקקים במספר מדינות "מתנדנדות" (בין תמיכה בדמוקרטים או ברפובליקנים) כגון פלורידה, פנסילבניה, מישיגן, אוהיו, מינסוטה, וויקונסין, וכו'.

מאז 1924 80%-70% מיהודי ארה"ב תומכים במועמדים דמוקרטים (חוץ מהנשיאים אייזנהאואר ורייגן שזכו ל-40% ו-39%), למרות שינויים דרמטיים, כלכליים וביטחוניים המתחוללים בזירה המקומית, הארצית והבינלאומית. ב-2012 70% הצביעו בעד הנשיא אובמה למרות התייחסותו הבעייתית לישראל.

להוציא מלחמות ואירועי טרור זוועתיים, ישראל אינה מככבת בסדר העדיפויות של יהודי ארה"ב, ומשתרכת אחרי נושאי-פנים המעסיקים את תושבי ארה"ב, כולל היהודים: תעסוקה וכלכלה, מינוי שופטים לבית המשפט העליון, חוקי הגירה, רווחה ,חינוך, דיור, מלחמה בפשע ותשתיות.

ציר בית הנבחרים היהודי הראשון לואיס צ'ארלס לוין מפנסילבניה, והסנטור היהודי הראשון דוד לוי יולי מפלורידה נבחרו ב-1845. המושל היהודי הראשון, וושינגטון בארטלט מקליפורניה, נבחר ב-1887.  שופט בית המשפט העליון הראשון, לואיס ברנדייס, מונה לתפקיד ב-1916.

אבל, השורשים היהודים בפוליטיקה של ארה"ב הם ב-1620 כאשר ספינת המתיישבים הראשונה, "מייפלאואר", הגיעה ליבשת החדשה. הנוסעים הנוצרים-פוריטנים ראו בבריטניה את "מצרים המודרנית"; את מלך הבריטי "פרעה המודרני"; את ההפלגה באוקינוס האטלנטי "חציית ים סוף המודרנית"; ואת היבשת החדשה "הארץ המובטחת המודרנית". מכאן מאות ערים, עירות ואתרים נוספים בארה"ב הנושאים שמות תנ"כיים כגון ירושלים, שלם, בית אל, שילה וציון.

ב-1753 הוקם "פעמון החירות" בפילדלפיה ועליו חרוט פסוק היובל מספר "ויקרא" (כ"ה-10): "וקראתם דרור בארץ לכל יושביה". ב-1776 פירסם תומאס פיין, מהאבות המייסדים של ארה"ב, את המסמך "שכל ישר", שהיה המלט של המרד נגד הבריטים, המבוסס על תפישת עולם אנטי-מלוכנית של השופט גדעון והנביא שמואל. ב-1975 הנפיק השירות הבולאי האמריקאי בול לכבוד חיים סולומון, שמימן ב-1776 חלק ניכר ממלחמת השחרור נגד בריטניה. ב-1836 מימן אדולפו סטרן – בן ליהודי שומר שבת – חלק ניכר ממלחמת העצמאות של טקסס נגד הקסיקו.

ב-2019 מתנוססים פסלי משה רבנו מעל ראשי תשעת השופטים העליונים ומול כס יו"ר בית הנבחרים בוושינגטון.

בניגוד לתובנה המקובלת, הפרופיל היהודי בארה"ב לא שואב את עוצמתו רק ממעורבות ייחודית במערכות הבחירות, אלא בעיקר משורשים יהודיים בני 400 שנים שעיצבו את דמות הדמוקרטיה, החברה והפוליטיקה בארה"ב.

"ישראל היום", https://bit.ly/2zw83x9

English edition  https://bit.ly/2SbCQ9B

מורשת חג החנוכה המקדשת את רעיון החירות וכושר העמידה מול אתגרים ואיומים עצומים, מושרשת בחברה האמריקאית מתקופת המתיישבים הראשונים במאה ה-17, דרך האבות המייסדים במאה ה-18 ועד היום. עוצמת המורשת תורמת ליחס חיובי של רוב אוכלוסיית ארה"ב כלפי המדינה היהודית.

ב-16 לאוקטובר 2018 הנפיקה רשות הדואר האמריקאי את הבול השנתי של חנוכה, המבטא את מקום חג החנוכה בהוויה ההיסטורית, תרבותית ופוליטית של ארה"ב.

ב-8 לדצמבר 2017 קיים הנשיא טראמפ את הטקס השנתי של הדלקת נרות חנוכה בבית הלבן ואמר: "נס החנוכה הוא נס ישראל…. יוצאי חלציהם של אברהם, יצחק ויעקב חוו רדיפות מזעזעות, אך אין כוח היכול לשבור את רוחם ולכבות את אמונתם…." ב-14 לדצמבר 2016 אמר הנשיא אובמה בטקס דומה בבית הלבן: "יש להעניק תשומת לב למאבק המכבים ברודנות וללמוד שגם ברגעי השפל העמוקים ביותר יש לשמור על התקווה…. יש האומרים שג'ורג' וושינגטון הושפע על ידי אור החנוכה, כאשר הבחין בחייל יהודי שאחז בחנוכיית חנוכה למרות השלג סביבו…."

ב-6 לדצמבר כתב השגריר האנק קופר, שהיה ראש סוכנות ההגנה האסטרטגית בארה"ב: "עם הדלקת הנר השמיני של חנוכה, היהודים מסיימים את חגיגת ניצחון המכבים לפני אלפיים שנים, המציינת את אהבת החירות המאפיינת את המערב בעמידה מול אויב משותף המאיים על קיומנו וחירותנו.  אנו זקוקים למכבים בעידן המודרני…."

בדצמבר 1993 ניפצה לבנה חלון בבית יהודי שהציג חנוכיה בעיר בילינגס במדינת מונטנה.  תגובת 80,000 תושבי העיר, כולל 50 משפחות יהודיות, היתה: "לא במחוזותינו!"  העיתון המקומי, "בילינגס גאזט", יצא במהדורה מיוחדת עם חנוכייה על כל עמוד השער, ששוכפל על ידי תושבי העיר, הודבק באתרים ציבוריים ועל חלונות אלפי בתים בעיר. עשרות תושבים צעדו ברחוב הראשי של העיר ובידיהם חנוכיות. כמו כן, מאז 1994 מקיים מושל מונטנה טקס הדלקת נרות חנוכה בבנין הקפיטול בעיר הבירה, הלנה.

המכללה הצבאית ווסט פוינט, המובילה בארה"ב, שנוסדה ב-1802, מציגה את פסלו של יהודה המכבי, יחד עם יהושע בן-נון, דוד המלך, אלכסנדר הגדול, הקטור, הקיסר יוליוס, המלך ארתור, קרל הגדול וגודפרי מבולון – תשעת המנהיגים הצבאיים המובילים בהיסטוריה האנושית.

הבולטים בדור המייסדים האמריקאי כונו "המכבים המודרנים" עקב תרומתם החריגה למלחמת העצמאות בבריטים: הנשיאים ג'ורג' וושינגטון, ג'ון אדאמס ותומאס ג'פרסון, המדען בנג'מין פרנקלין, המהפכנים פטריק הנרי ופול רוויר, האידיאולוג תומאס פיין, מנהיגי "מסיבת התה", ועוד.

ב-2018 ארה"ב וישראל הן שתי הדמוקרטיות המערביות היחידות הדבקות במורשת המכבים: הדגשת החירות תוך כדי הדיפת איומים, לחצים ופיתויים; סירוב להקריב עקרונות ושיקולים ארוכי-טווח על מזבח אופורטוניזם ורווחים קצרי-טווח; וכוח עמידה בכל-מחיר מול משטרים וארגונים פורעי-חוק הנהנים מרוח-גבית של פייסנות, רפיסות, פשטנות והרהורי-לב של גורמים במערב.

שיתוף הפעולה בין השתיים בהגנה על החירות והמוסר – למרות אי-ההסכמה בנושאים אחרים – תורם רבות להישרדות הדמוקרטיות המערביות מול אויבים ויריבים.

   https://bit.ly/2SL9dN9    "חדשות מחלקה ראשונה"

בחירות נובמבר 2018 לכל 435 מושבי בית הנבחרים ושליש (35) מושבי הסנאט בארה"ב יהיו משאל-עם בלתי-רשמי על מדיניות הנשיא טראמפ ויעצבו את פני הרשות המחוקקת החזקה בעולם, שהיא בעלת הברית השיטתית והיעילה ביותר של ישראל.

בחירות אמצע כהונת נשיא אמריקאי מכרסמות, בדרך כלל, במספר נציגי מפלגת הנשיא בשני בתי הקונגרס, כפי שארע בבחירות אמצע כהונת הנשיאים אובמה, בוש הבן, קלינטון, בוש האב, רייגן, קארטר, פורד, וכו'.

בעוד חוקת ארה"ב מגבילה את תקופת כהונת וכוח הנשיא – שאינו מחוקק-על, לא קובע את סדר היום התחיקתי ולא את הנהגת המחוקקים – היא מעניקה לקונגרס את "כוח הארנק", הסמכות לשנות, להשעות, לבטל ולממן/ליבש מדיניות פנים וחוץ של נשיא, להקים/לבטל סוכנויות ממשל, ליזום/לבטל פיתוח מערכות נשק, לאשר/לדחות מינויים בכירים, לאשרר/לדחות אמנות ובריתות, להטיל/לבטל סנקציות על מדינות זרות, ועוד. נשיא חותם על הסכמים בינלאומיים, אך אישרורם מחייב תמיכת 2/3 מהסנאט. מינוי שגרירים כרוך באישור רוב הסנאט.

החוקה מעצימה את הבוחר הקובע מדי שנתיים את מאזן הכוחות בקונגרס. לכן, נאמנות המחוקקים נתונה, במיוחד, לבוחרים ב-435 אזורי הבחירה. התעלמות מהבוחר/ת מסיימת קריירה פוליטית, כפי שארע ב-1994 ליו"ר בית הנבחרים הדמוקרטי, תום פולי, וב-2014 למנהיג הרוב הרפובליקני בבית הנבחרים, אריק קנטור.

אמנם המחוקקים מעדיפים להתמקד בנושאי פנים המעסיקים את הבוחרים, אך הם מסוגלים לכפות רצונם על הנשיא גם בתחומי חוץ וביטחון. לדוגמא (ובניגוד לעמדת הנשיא), ב-1973 סיים הקונגרס את המעורבות הצבאית של ארה"ב בוייטנאם, לאוס וקמבודיה; ב-1974, אישר הקונגרס את "תיקון ג'קסון-ואניק", שהביא לעליית מיליון יהודי ברה"מ; ב-1986, אישר הקונגרס את "החוק נגד אפרטהייד" שהאיץ את הפלת המשטר הלבן בדרום אפריקה; ב-2012 קיצץ הקונגרס 450 מיליון דולרים מסיוע החוץ לממשלת "האחים המוסלמים" במצרים; ב-2015 סירב הסנאט לאשרר את הסכם הגרעין עם איראן (JCPOA).

הרשות המחוקקת מבטאת את היחס המיוחד של הבוחרים לישראל. לדוגמא, ב-1891 – שש שנים לפני כינוס הקונגרס הציוני הראשון – הובילו מנהיגי הקונגרס 431 אישים שחתמו על "עצומת בלאקסטון" שקראה להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. ב-1957 אילצו הסנאט ובית הנבחרים את הנשיא אייזנהאואר לסגת מכוונתו להטיל על ישראל עיצומים כדי להביא לנסיגה מחצי האי סיני, אך ישראל איגפה את המחוקקים משמאל והודיעה על נסיגה מלאה…. ב-1992-1989 הרחיב הקונגרס את שתופי הפעולה עם ישראל בהיקף חסר-תקדים, חרף התנגדות חריפה של הנשיא בוש ומזכיר במדינה בייקר. ב-2014, בעיצומו של מבצע "צוק איתן", סיכל הקונגרס את כוונת אובמה לעכב את מימון רכש "כיפת ברזל" (225 מיליון דולרים) כאמצעי לחץ על ישראל.  בניגוד לנשיאי ארה"ב מטרומן ועד אובמה – שלחצו על ישראל באמצעים ביטחוניים, כלכליים ומדיניים – שני בתי הקונגרס מגדילים בעקביות את היקף שתופי הפעולה הביטחוניים והאזרחיים השנתיים עם ישראל.

אהדת הבוחרים תעודד את הקונגרס החדש לשדרג את יחסי ישראל-ארה"ב, למרות פרישת מספר רב-יחסית של מחוקקים ותיקים אוהדי ישראל כמו אד רויס, יו"ר וועדת החוץ של בית הנבחרים ואיליאנה רוס-לטינן, יו"ר תת-הוועדה למזה"ת, ועל אף בחירה וודאית של מחוקקים העוינים את ישראל.

התייחסות הקונגרס החדש תושפע גם מתרומתה הגוברת של ישראל לאינטרס ארה"ב מול איומי האייתולות והטרור הסוני והשיעי, והצורך לתגבר משטרים ערביים פרו-אמריקאים, בנוסף לתרומת ישראל בתחומי מודיעין, לוחמה בטרור, לוחמת סייבר, פיתוח ושדרוג אמצעי לחימה, וחדשנות הייטק אזרחי – תרומה העולה בהיקפה על סיוע החוץ השנתי.

"חדשות מחלקה ראשונה", 1 נובמבר 2018, https://bit.ly/2Dg6FCs

https://www.facebook.com/TheEttingerReport/

הטבח בבית הכנסת בפיטסבורג, ב-27 לאוקטובר 2018, הוא תזכורת אכזרית לאנטישמיות המושרשת בארה"ב מאז המאה ה-17, שאינה מייצגת את הרוב המכריע של החברה האמריקאית המקרין – מאז הגעת המתיישבים הראשונים ליבשת החדשה – הערכה עמוקה ליהדות ולמדינה היהודית.

לדוגמא, פיטר סטאייווסאנט, המושל הראשון של ניו יורק (1664-1647) שנקראה אז "הולנד החדשה", אמנם נכשל בנסיון למנוע הגירת יהודים למושבה החדשה, אך הצליח לסכל הקמת בית כנסת, מנע גיוס יהודים למשטרה, החרים רכוש יהודי והטיל על יהודים מס ייחודי בטענה: "היהודים שקרנים, מגעילים ואויבי ישו".

היחס כלפי יהדות ניו יורק השתפר משמעותית עם הכיבוש הבריטי ב-1664, ובמיוחד לאחר אישרור חוקת ארה"ב ב-1789. מעצבי החוקה הסירו מהיהודים רשימה ארוכה של מגבלות חברתיות וכלכליות וראו בתורה ("שנת היובל") מקור השראה לגיבוש תפישת החירות האמריקאית, שיצאה חוצץ נגד הכנסיות ובתי המלוכה באירופה.

אבל, האנטישמיות האירופאית השתרשה בארה"ב, אם כי בפרופיל נמוך משמעותית מהקמת חברה ושיטת ממשל המקשות על האנטישמיות ומשדרגות את חופש הפרט מעבר למקובל באירופה.

לדוגמא, בדצמבר 1862, בעיצומה של מלחמת האזרחים בין הצפון לדרום, האשים הגנרל יוליסס גראנט – גיבור המלחמה – את היהודים במינוף "השוק השחור" כדי לנפח את מחיר הכותנה, והורה לגרש את כל היהודים  מקנטקי, טנסי ומיסיסיפי. ההנחיה בוטלה בינואר 1863 על ידי הנשיא אברהם לינקולן, שהיה ידוע ביחסו החיובי ליהדות וליהודים. ב-1920 אמר התעשיין האנטישמי הנרי פורד, האמריקאי היחיד שזכה לתשבוחות ב"מיין קאמפ" של היטלר: "את הבעיה של הבייסבול האמריקאי אפשר לסכם בשלוש מילים: יותר מדי יהודים". אבל, ב-1921 חתמו למעלה מ-100 אישים אמריקאים נוצרים – כולל הנשיא וודרו ווילסון והנשיא לשעבר הווארד טאפט – על עצומה שגינתה את האנטישמיות. ב-1927 פרסם פורד התנצלות על התבטאויותיו האנטישמיות. בשנות ה-20' וה-30' של המאה הקודמת הלל ושיבח הכומר הקתולי ואיש הרדיו צ'רלס קאפלין את גרמניה הנאצית ואיטליה הפשיסטית, ופירסם את "הפרוטוקולים של זקני ציון", אבל ציבור שומעיו כמעט ונעלם עם פריצת מלחמת העולם השנייה.

ביטוי הולם לתחושות הציבור האמריקאי ניתן בדצמבר 1993, בעיר בילינגס במדינת מונטנה, לאחר שאבן ניפצה את חלון משפחת שניצר שהדליקה את נרות החנוכה. בתגובה, הקדיש העתון המקומי את העמוד הראשון לתמונה של חנוכיה, שהודבקה על חלונות רבים של 80,000 תושבי העיר, שחלקם צעד ברחוב הראשי של העיר וחנוכיות בידיהם. ההזדהות עם התושבים היהודים הפכה לארוע שנתי.

את הביטוי האותנטי ביותר לתפישת העולם של רוב תושבי 435 אזורי הבחירה בארה"ב, מעניקים 435 צירי בית הנבחרים המהווים – יחד עם 100 הסנטורים – בעל ברית עקבי ונחרץ של ערכי התנ"ך והמדינה היהודית.

ולסיום – אין שופטים מדינה על פי פושעים הפועלים בתחומה, אלא על פי התייחסותה המשפטית והחברתית לפושעים. לדוגמא, בניגוד לרשות הפלסטינית המתגמלת משפחות של רוצחי-יהודים, ישראל וארה"ב כולאות רוצחים מאחורי סורג ובריח.

   https://bit.ly/2Mtwbnz

בפרק האחרון העוסק בשורשים של יחסי-ישראל-ארה"ב נעסוק בעובדה שאחד הרעיונות שהנחו את האבות המייסדים האמריקאים – גם בגיבוש החוקה – היה הרעיון התנ"כי של שנת היובל.

לפי האבות המייסדים, שנת היובל היא עיקרו של רעיון החירות.

הידעתם שעל פעמון החירות המפורסם יש משפט אחד קצר מספר "ויקרא": "וקראתם דרור לארץ ולכל יושביה", שהוא תמצית שנת היובל?

מוזמנים להקדיש כמה דקות לצפייה בסרטון הקצרצר שהופק ע"י Boomerang – Fighting for Israel