שגריר (בדימוס) יורם אטינגר, "במחשבה שנייה: יוזמה ישראל-ארה"ב"
"מעריב", 29 נובמבר 2023, https://bit.ly/46sfMcf

English edition https://bit.ly/3uzLZB3

התמיכה הבלתי-מסוייגת של מזכיר המדינה בלינקן והנשיא ביידן בהקמת מדינה פלסטינית מבטאת את עמדת מחלקת המדינה, המפגינה כישלון שיטתי בזירה המזרח תיכונית – משנת 1948 ועד היום – בהקשר מצרים, איראן, עיראק, לוב, סוריה, לבנון, סעודיה, איחוד האמירויות, תימן, ישראל והסוגייה הפלסטינית.

המלך חוסיין לא היה שותף לעמדת מחלקת המדינה בהקשר הפלסטיני. כאשר נודע לו על המהלכים לקראת "הסכם אוסלו", אמר לראש המוסד ד'אז, שבתאי שביט, שהקמת מדינה פלסטינית תהווה גזר דין מוות למשטר ההאשמי. צמרת הצבא הירדני העבירה לצמרת צה"ל מסר דומה בעת החתימה על הסכם השלום ישראל-ירדן באוקטובר 1994.

על עמדת הערבים כלפי הפלסטינים אפשר ללמוד גם מהוועידה המשותפת של "הליגה הערבית" ו"הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי" ב-11 לנובמבר 2023, כאשר סעודיה, איחוד האמירויות, בחריין, מרוקו ומדינות נוספות בלמו הצעה איראנית-פלסטינית להשעיית קשרים דיפלומטים, כלכליים, צבאיים ותיירותיים עם ישראל.

כמו כן, מדינות ערב לא הפעילו שריר צבאי או כלכלי למען הפלסטינים במלחמה הנוכחית, כפי שהיה גם בכל מלחמות ישראל מול טרור אש"פ וחמאס.

מדינות ערב מרעיפות על הפלסטינים מלל מחבק, אך המעש הערבי הוא אדיש-עד-עוין, ונמנע מצעדים מהותיים להקמת מדינה פלסטינית.

בניגוד למנהיגי המערב הפורשים שטיח אדום למבקרים פלסטינים, מנהיגי ערב מסתפקים במרבד מרוט.

מדוע מנהיגי ערב אינם שותפים לכמיהת מחלקת המדינה למדינה פלסטינית?

בניגוד למחלקת המדינה, מנהיגי ערב אינם מתיחסים לפלסטינים על בסיס תרחישים עתידיים וספקולטיביים, אלא על בסיס התנהלות פלסטינית מתועדת במישור הבין-ערבי, כולל נשיכת היד המסייעת. 

לדוגמא, בשנות ה-50' שיתפה ההנהגה הפלסטינית (ערפאת ומחמוד עבאס) פעולה עם "האחים המוסלמים" בפעילות טרור נגד המארחת המצרית. בשנות ה-60' נקטה ההנהגה הפלסטינית בפעילות טרור נגד המארחת הסורית, וב-1970-1968 הציתה ההנהגה הפלסטינית מלחמת אזרחים בירדן כדי להפיל את השלטון ההאשמי. ב-1982-1970 גרמה ההנהגה הפלסטינית למספר מלחמות אזרחים בלבנון וניסתה להשתלט על ביירות. ב-1990 סייעו ערפאת ומחמוד עבאס לפלישת צדאם חוסיין לכווית, למרות שהייתה המארחת הערבייה הנדיבה ביותר ל-400,000 פלסטינים.

מנהיגי ערב אף מעניקים משקל רב לשיתוף הפעולה השיטתי של ההנהגה הפלסטינית עם גופים פורעי-חוק, רדיקלים ומתסיסים כגון גרמניה הנאצית, הגוש הסובייטי, משטר האייתולות, צדאם חוסיין, "האחים המוסלמים", צפון קוריאה, ונצואלה, קובה וארגוני טרור במזרח התיכון, אסיה, אפריקה, אירופה ואמריקה הלטינית.

לכן, מנהיגי ערב רואים בפלסטינים אב-טיפוס לחתרנות, טרור, כפיות-תודה ובוגדנות בין-ערביים.

הם מודעים להשלכות האזוריות והגלובליות של מדינה פלסטינית מערבית לירדן, שתביא להפלת השלטון ההאשמי מזרחית לנהר; תהפוך את ירדן למדינה בלתי-נשלטת ובמה נוספת לטרור אסלאמי; נכס אסטרטגי למשטר האייתולות, "האחים המוסלמים" ודאע"ש שיפעלו ביתר שאת להפלת המשטר בסעודיה ושאר מפיקות הנפט הערביות; איום חמור על אספקת ומחיר הנפט ושיבוש הסחר העולמי; בוננזה לאיראן, "האחים המוסלמים", סין ורוסיה, ונזק כבד לכלכלת וביטחון ארה"ב.   

בניגוד למחלקת המדינה הסבורה שהטרור הפלסטיני מונחה-ייאוש, מנהיגי ערב מבינים שהוא מונחה-חזון, אשר מימושו מותנה בעקירת "הישות הציונית" מערבית לירדן ועקירת המשטר ההאשמי מזרחית לירדן.

בניגוד למחלקת המדינה המשוכנעת שהפלסטינים (כמו האייתולות) עשויים להקריב את חזונם על מזבח שדרוג משמעותי של רמת החיים ודו-קיום בשלום, מנהיגי ערב ערים למרכזיות החזון בהתנהלות ההנהגה הפלסטינית, האייתולות, "האחים המוסלמים" וחיזבאללה (כפי שמתעדים מערכת החינוך לשנאה ודרשות ההסתה במסגדים).

לסיכום, הקמת מדינה פלסטינית מחד, וערכים ואינטרסים של ארה"ב מאידך, הם דבר והיפוכו.

שגריר (בדימוס) יורם אטינגר, "במחשבה שנייה: יוזמה ישראל-ארה"ב
https://bit.ly/470rHz2  "חדשות מחלקה ראשונה", 4 נובמבר 2023,

ג'יהאד האייתולות נגד המערב
שגריר (בדימוס) יורם אטינגר, "במחשבה שנייה: יוזמה ישראל-ארה"ב
https://bit.ly/470rHz2  "חדשות מחלקה ראשונה", 4 נובמבר 2023,

English edition  https://bit.ly/479MlfK

איראן-חמאס-ארה"ב

*היועץ לביטחון לאומי של נשיא ארה"ב, ג'ייק סאליבן, אמר במסיבת עתונאים ב-10 אוקטובר 2023: "איראן שותפה למתקפה [של ה-7 לאוקטובר], הייתה מעורבת באימונים ואספקת היכולות לביצוע המתקפה, ומשתפת פעולה עם חמאס שנים רבות."

*למרות פייסנות וחיזורי המערב, משטר האייתולות נחוש להכניע את המערב "הכופר" – ובמיוחד את "השטן הגדול האמריקאי". הוא סייען מרכזי למלחמות חמאס וחיזבאללה בישראל, כדי להוסיף דלק למדורת המזרח התיכון, ולפגוע במעמד המערב באזור ובעולם.

*איראן רואה בסיוע לחיזבאללה, חמאס, החות'ים ועשרות ארגוני טרור נוספים במזרח התיכון, מרכז אסיה, אפריקה ודרום ומרכז אמריקה, אמצעי להחרפת אי-היציבות העולמית, הפלת משטרים פרו-אמריקאים, ופגיעה במעמדה האסטרטגי של ארה"ב בעולם. לכן, משנות ה-80' המוקדמות איראן הפכה למוקד עולמי להפצת טרור, סמים ומערכות נשק מתקדמות.

*למרות ההתנהלות הטרוריסטית של משטר האייתולות, ארה"ב דבקה באופציה הדיפלומטית, המעניקה למשטר האיראני רוח גבית עזה מאז עלייתו לשלטון בפברואר 1979. ארה"ב מגיבה באיפוק רב להפצצה איראנית שיטתית של מתקנים אמריקאים במפרץ הפרסי, עיראק וסוריה, לא מסתירה את כמיהתה להסכם גרעין נוסף, וגם הסירה את רוב הסנקציות הכלכליות שהוטלו על איראן.

*הסרת הסנקציות – ובמיוחד אלו האוסרות על יבוא נפט וגז טבעי מאיראן – מאפשרת לאייתולות לשדרג את התמיכה בחיזבאללה, חמאס והחות'ים בתימן, כולל טילים, מטוסים זעירים ללא טייס, אלקטרוניקה, וחומרי נפץ, תוך פגיעה קשה בסעודיה, איחוד האמירויות, בחריין, מצרים, ירדן וישראל.

*יצוא הנפט מאיראן גדל יותר מפי-שלוש מאז כניסת הנשיא ביידן לבית הלבן, ומאז הסנקציות של 2018 ו-2019 שהורידו את יצוא הנפט ל-500,000 חביות ביום לעומת 2.7 מיליון חביות ביום לפני הסנקציות. יצוא הנפט האיראני גדל למרות כישלון המו"מ לחידוש הסכם הגרעין. בספטמבר 2023 הגיע יצוא הנפט ל-1.5 מיליון חביות ביום, ואולי אף יותר, שמשמעותו הכנסה של לפחות 50 מיליארד דולרים (לפי המחיר הנוכחי של 90 דולרים לחבית). סוכנות "רויטרס מדווחת על יצוא של 3.15 מיליון חביות ליום!

ג'יהאד איראני נגד ארה"ב

*האייתולות וחיזבאללה מושרשים באמריקה הלטינית משנות ה-80', ובמיוחד במשולש הגבולות של ארגנטינה-פרגוואי-ברזיל וצ'ילה-פרו-בוליביה. לאחרונה הם הגבירו את שתוף הפעולה ב"בטן הרכה של ארה"ב" עם ברוני סמים, ארגוני טרור וממשלות אנטי-אמריקאיות. יחד עם הקרטלים לוס-זטאס וסינלואה במקסיקו הם מבריחים לארה"ב "מתמפטמין" – סם פסיכואקטיבי ממכר מאד – ומאמנים אותם בהפעלת מכוניות תופת. הם משוכנעים שהברחת סמים יעילה יותר מנשק חם בהכנעת "הכופר" המערבי.

*לפי מנהלת אכיפת הסמים בארה"ב, לאיראן וחיזבאללה קשר יעיל עם ברוני סמים במקסיקו, קולומביה, בוליביה, אקוודור וברזיל, והם מייצאים סמים לאירופה וארה"ב, במקביל להקמת מערכות מתוחכמות להלבנת הון שמרכזן בלבנון. הם מבריחים לארה"ב מהגרים בלתי-חוקיים מהמזרח התיכון ומרחיבים את תשתית הטרור בארה"ב.

החזון הפנאטי האיראני לא מתמקד בישראל

*לפי דר' ירון פרידמן, מומחה לאסלאם והמזרח התיכון, משטר האייתולות הוא מונחה-חזון בן 1,400 שנים, שאינו מתמקד בישראל אלא בעולם הרחב ובתרבות "הכופרת" המערבית. החזון יקר לאייתולות הרבה יותר מבוננזה כלכלית ודיפלומטית.

*שורש חזון האייתולות הוא "קרב כרבלא" משנת 680 לספירה, המהווה ציון דרך היסטורי אסלאמי, חי, נושם ובועט ב-2023.  במרכז החזון עומד רצח חוסיין בן עלי, נכד הנביא מוחמד והאימאם השלישי, על ידי יזיד, החליף הסוני. "קרב כרבלא" מהווה טראומה מעצבת עבור השיעים, המקיימים טקסי אזכרה שנתיים להשרשתו בתודעתם, כולל צעדות המונים במרכזי ערים במזרח התיכון, אירופה, אמריקה הלטינית וארה"ב, בליווי הלקאה עצמית עד-זוב-דם על ידי שרשראות ברזל.

*"קרב כרבלא" משריש בתודעה השיעית את הנכונות להקרבת חיים אפוקליפטית ונקמה,והביא לקרע צבאי ודתי, סוני-שיעי, המסעיר עד היום את המזרח התיכון הוולקני. הרוב הסוני משוכנע שהמיעוט השיעי נחוש להשתלט על האסלאם ולנקום את רצח נכדו של מוחמד, כפי שהיה כמעט במאה ה-10 וה-11 וגם במאה ה-16 כאשר איראן הפכה למדינה שיעית.

*מאז עליית משטר האייתולות לשלטון ב-1979 הוא מתמקד ביצוא המהפיכה האסלאמית-שיעית שהיא מונחית-כרבלא, השואפת להפיל כל משטר "משומד" (סוני), להכניע את "הכופר" המערבי, ובמיוחד את "השטן הגדול האמריקאי", ללא תנאי, באמצעי שלום או מלחמה.

*החזון הדתי, פנאטי, מגלומני ואפוקליפטי – במקביל להתנהלות פורעת החוק של משטר האייתולות – ממחיש מדוע נכשלה האופציה הדיפלומטית לשכנע את המשטר האיראני לאמץ כיבוד הסכמים, דו-קיום בשלום ולהעדיף בוננזה פיננסית ודיפלומטית על פני "חזון קרבלא".

שגריר (בדימוס) יורם אטינגר, "במחשבה שנייה: יוזמה ישראל-ארה"ב"
"מידה", 27 אוקטובר 2023, https://bit.ly/47b1I7P

English edition  https://bit.ly/3Mda0UE

ישראל – מטרה משנית

*לפי מרכז המחקר הפריזאי Fondation pour l’Innovation Politique: "בתקופה 2019-1979 היו לפחות 33,769 פעולות טרור אסלאמי [בנוסף לטרור המתחולל במלחמות האזרחים בלוב, סוריה, עיראק ותימן], שגרמו להריגת 167,096 איש לפחות….. 91.2% מההרוגים היו מוסלמים…. הטרור האסלאמי היכה גם באירופה במדינות כמו צרפת, גרמניה, אוסטריה, בלגיה, בוסניה והרצגובינה, בולגריה, קרואטיה, קפריסין, דנמרק ספרד פינלנד, גרוזיה, יוון, איטליה, נורווגיה, הולנד, בריטניה, שבדיה, שוויץ ורוסיה…."   

*11 מיליון מוסלמים נהרגו במלחמות וטרור מאז 1948, אך רק 35,000 (0.3%) נהרגו במלחמות ערב-ישראל. למעלה מ-90% נהרגו בעימותים בין-מוסלמים.

*הטרור האסלאמי הוא בן 1,400 שנים (לדוגמא, 3 מ-4 החליפים הראשונים נרצחו במאה ה-7), אינו מונחה-ייאוש וגם לא מונחה-ישראל או מונחה-ארה"ב. הטרור האסלאמי מונחה-חזון דתי, פנאטי ומגלומני השואף להכניע ללא-תנאי את המערב "הכופר" ולהכפיף את העולם לאסלאם – "הדת הלגיטימית היחידה בברכת אללה".

חמאס – סדר עדיפויות אנטי-מערבי

*לפי אמנת חמאס מ-1988, ארגון הטרור הוא שלוחה של הטרור האסלאמי האנטי-מערבי.

*חמאס נוסד על ידי "האחים המוסלמים" שחרתו על דגלם את הפלת כל המשטרים האסלאמיים הלאומיים, הקמת חברה אסלאמית עולמית המבוססת על הקוראן, ושיעבוד המערב "הכופר" באמצעי שלום או מלחמה, וללא תנאים.

*חמאס מקבל תמיכה צבאית וכלכלית קריטית ממשטר האייתולות באיראן, המונחה על ידי השאיפה להפיל כל משטר "משומד" (סוני), ולהביס את המערב "הכופר", ובמיוחד את "השטן הגדול האמריקאי".

טרור אסלאמי אנטי-אמריקאי לא קשור לישראל

*בשנים האחרונות, טרור אסלאמי מתימן, עיראק ומזרח סוריה, הנתמך על ידי איראן, פועל במזרח התיכון נגד מתקנים צבאיים, עסקיים ואזרחיים של ארה"ב, סעודיה ואיחוד האמירויות, כדי לערער את תדמית ההרתעה השחוקה של ארה"ב. איראן פועלת לכרסום תדמית ההרתעה של ארה"ב גם בדרום ומרכז אמריקה (הבטן הרכה של ארה"ב) בשיתוף פעולה עם ברוני סמים, ארגוני טרור ומדינות אנטי-אמריקאיות באמריקה הלטינית.

*הטרור האסלאמי פועל בשיטתיות נגד ארה"ב, במקביל לפעילות פנים-אסלאמית בת 1,400 שנים, ללא קשר למדיניות ישראל או ארה"ב.

*לדוגמא, הטרור האסלאמי פוגע בארה"ב למרות שהעניקה רוח גבית לאייתולות לתפישת השלטון באיראן, ולמרות דבקותה באופציה דיפלומטית כלפי האייתולות, שהניבה לאייתולות מאות מיליארדי דולרים מאז עלייתם לשלטון. הטרור האסלאמי מכה בארה"ב למרות שהעניקה למוג'אהדין מיליארדי דולרים שסייעו  לסילוק הצבא הסובייטי מאפגניסטן, ולמרות מתקפת ארה"ב נגד סרביה שהביאה לעצמאות בוסניה וקוסובו המוסלמיות. הטרור האסלאמי גם מקיז את דם ארה"ב חרף הסיוע הפיננסי והדיפלומטי המשמעותי שהיא מעניקה לרשות הפלסטינית. הטרור האסלאמי התמקד בארה"ב בתקופת קלינטון ואובמה הדמוקרטים וגם בתקופת בוש וטראמפ הרפובליקנים.

*הטרור האסלאמי רואה בארה"ב את "אויבת אללה", "צלבנית מודרנית" והמכשול המרכזי להדברת "הכופר" המערבי.

*פרופ' ברנרד לואיס, מבכירי המומחים לאסלאם והמזרח התיכון, טען שטרוריסטים אסלאמיים מסוגלים לספוג תגובת-נגד של ארה"ב, אך ארה"ב אינה מסוגלת לספוג את מתקפת הטרור האנטי-אמריקאי ברחבי העולם ובארה"ב. מטרת הטרור האסלאמי היא לערער את אמון אוכלוסיית ארה"ב ביכולת הנהגתה להתגבר על הטרור.

*הטרור האסלאמי האנטי-מערבי מקבל רוח-גבית מהצלחת החדירה המוסלמית לאירופה, המאבדת את הרצון להיאבק באיומים קיומיים. הטרור האסלאמי גם שואב עידוד מהצלחתו להביא לבריחת ארה"ב מאפגניסטן ב-2021, לאחר שהביא לנסיגת ברה"מ מאפגניסטן ב-1989, שהחישה את התפוררות ברה"מ.

*העזת הטרור האסלאמי התעצמה גם עקב השידרוג הדרמטי של משטר האייתולות, מאז עלייתו לשלטון באיראן ב-1979, בכל הקשור להפצה עולמית (גם באמריקה הלטינית) של טרור, סמים ומערכות נשק מתקדמות, תוך מינוף האופציה הדיפלומטית של ארה"ב כלפי איראן, כמיהת ארה"ב להסכם גרעין נוסף עם איראן, והתגובה הפושרת מאד של ארה"ב למתקפות השיטתיות של איראן וגרורותיה על מתקנים אמריקאים, סעודים ואמירתים.

* שינוי דרמטי של תפישת העולם הוא תנאי להכרעת הטרור האסלאמי, השואב עידוד מתפישת העולם המערבית השאננה (המנותקת מהמזרח התיכון המתסכל) – של חתירה לדו-קיום בשלום עם הטרור והכלתו – שהשתרשה בצמרת המדינית והביטחונית של ישראל מאז "הסכם אוסלו", והובילה למחדל הקטלני ב-7 אוקטובר 2023.

השורה התחתונה

*הטרור האסלאמי הוא מרכיב קבוע במערכת המזרח תיכונית מאז המאה ה-7,  שבא לעולם עקב חזון פנאטי בן 1,400 שנים, ולא עקב הקמת ארה"ב במאה ה-18 או הקמת ישראל במאה ה-20.

*הטרור האסלאמי רואה בישראל מוצב קדמי של המערב ב"בית האסלאם" (המזרח התיכון) המקצץ את כנפי גורמים אסלאמיים אנטי-מערביים, ומהווה אב-טיפוס ללוחמה בטרור וקו הגנה חיוני של המערב. כשלון ישראל במלחמתה בטרור מהווה רוח-גבית למתקפה על "הכופר" המערבי.

*כדי להביס את הטרור האסלאמי, על המערב להכיר באופיו האפוקליפטי והבלתי-מתפשר, שאינו מונחה-יאוש כלכלי, מדיני או צבאי, אלא מונחה-אופק רעיוני, קנאי, אלים ושתלטני, ואינו נכון להיפרד ממנו תמורת אופק כלכלי ודיפלומטי.

*מתקפת הטרור האסלאמי על המערב מהווה מהדורה נוספת של מלחמת-תרבויות, הממונפת על ידי רוסיה וסין כדי לקדם את מעמדן הבינלאומי ולהצר את צעדי ארה"ב.

*את הטרור האסלאמי יש לתקוף צבאית ולא דיפלומטית, ולהכיר בתפקיד המרכזי של מערכת החינוך לשנאה וההסתה במסגדים (לדוגמא, באיראן, הרשות הפלסטינית ומדינות מערביות) כקו-יצור יעיל מאד של טרוריסטים.

*מלחמה יעילה בטרור האסלאמי חייבת להיות התקפית ולא הגנתית, מניעתית ולא רק תגובתית, בשוחות גופי הטרור ולא בשוחות מערביות, מרסקת-טרור ולא מכילת-טרור.

*מלחמה יעילה בטרור מיישמת כלל מרכזי בכדורגל: ככל שחלוצי הקבוצה קרובים יותר לשערם, גדל הסיכוי שיספגו גול; אך ככל שחלוצי הבוצה יתקרבו לשער הקבוצה היריבה גדל הסיכוי שיבקיעו גול.

*הרס תשתיות הטרור ללא עקירת תפישת העולם המערבית ("אוסלו") – שהשתלטה על מוקדי-כוח מדיניים וביטחוניים בישראל ובמערב – יהווה סם-חיים לטרור.

שגריר (בדימוס) יורם אטינגר, "במחשבה שנייה: יוזמה ישראל-ארה"ב"
"חדשות מחלקה ראשונה", 24 אוקטובר 2023

English edition  https://bit.ly/3Mda0UE

האסטרטגיה האנטי-מערבית של חמאס

חמאס הוקם ב-1988 כשלוחה של "האחים המוסלמים", כפי שהוקמו דאע"ש, אל קעידה, הג'יהאד האסלאמי, בוקו חראם האפריקאי, ועוד. "האחים המוסלמים" הוא ארגון הטרור הסוני הגדול בעולם, הפועל בכל מדינות ערב הפרו-אמריקאיות, הודו, בנגלדש, פקיסטן, תאילנד, אפריקה, אירופה, ארה"ב, וכו', כדי לקדם את חזונו: הפלת כל משטר מוסלמי לאומי, הכנעת ה"כופר" המערבי והקמת חברה אוניברסלית אסלאמית הנאמנה לקוראן.

*חמאס, כמו "האחים המוסלמים", רואה בישראל ישות "כופרת", בסיס קדמי של ארה"ב במזרח התיכון, ובעל-ברית של המשטרים הערביים הפרו-אמריקאים.

*אמנת החמאס מדגישה את הקוראן כחוקת הארגון, ג'יהאד כדרך הארגון, והנכונות האפוקליפטית להקריב חיים כטקטיקה הנעלה ביותר. סעיף 7 באמנה מאיץ ב"מאמינים" להרוג יהודים, כפי שמצוין בחדית' (הלכה מפיו של) הנביא מוחמד: "שעת [תחיית המתים] לא תגיע עד שתלחמו ביהודים. היהודי יתחבא מאחורי אבנים או עצים, והאבנים או העצים יקראו 'הו מוסלמי, הו עבד-אללה, יש יהודי מאחורי, בוא והרגהו!'"

*משטר האייתולות באיראן מסייע (וכך גם קטאר ותורכיה) לחמאס – צבאית ופיננסית – וכמו "האחים המוסלמים" רואה במלחמה בישות היהודית "הבלתי לגיטימית" קדימון למלחמה במשטרים הערבים "המשומדים" ובמערב "הכופר", עם דגש על "השטן הגדול האמריקאי".

*חמאס וארגוני טרור אסלאמיים ופלסטינים נוספים שיתפו ומשתפים פעולה עם אויבים ויריבים של ארה"ב והמערב כמו גרמניה הנאצית, הגוש הסובייטי, משטר האייתולות, צפון קוריאה, ונצואלה, קובה וארגוני טרור באסיה, אפריקה אירופה ואמריקה הלטינית.

מדיניות המערב כלפי חמאס

*ככל שמגבילים את כוח ההרתעה של ישראל ומלחמתה בחמאס, כן נועז יותר הטרור האנטי-מערבי. כוח ההרתעה הישראלי הוא הגורם המרכזי שהביא 6 מדינות ערביות להסכמי שלום עם ישראל ואת סעודיה להרחבה מרשימה של שיתופי פעולה ביטחוניים ואזרחיים עם ישראל.

*הממסד המערבי מקל ראש בחזון הפנאטי, אפוקליפטי ומגלומני בן 1,400 השנים של הטרור האסלאמי, למרות שהתנהלות פורעת-החוק של משטר האייתולות מתעצמת מאז עלייתם לשלטון בפברואר 1979, ולמרות שמעמד השלוחות של "האחים המוסלמים" משתדרג באופן דרמטי באירופה וארה"ב.

*המערב שוגה באשליה שמחוות פיננסיות ודיפלומטיות חסרות-תקדים ישכנעו  את חמאס והאייתולות להיפרד מהחזון הפנאטי האלים, ולהסכים לדו-קיום בשלום ולעמידה בהסכמים, למרות ההתנהלות השיטתית האנטי-מערבית של משטר האייתולות וחמאס מאז 1979 ו-1988. אבל, המציאות ממחישה שארגוני טרור אסלאמיים לא מקריבים חזון על מזבח הטבות כלכליות מרחיקות-לכת.

*המערב גם מתעלם ממרכזיות עקרונות היסוד האסלאמיים הבאים בהתנהלות הטרור האסלאמי:

<האסלאם הוא הדת הלגיטימית היחידה שנועדה לשלוט בעולם בצו אלוהי;
<על "הכופרים" להשתעבד ל"מאמינים" מרצון או בכוח;
<הג'יהאד הוא שליחות אלוהית המעניקה למתגייס 72 בתולות בגן עדן;
<מטרת הטרור לקעקע את ביטחון "הכופר" ביכולת ממשלתו להגן עליו;
<הסכם עם "כופר" הוא זמני (הודנא), כצעד להתעצמות והכרעת "הכופר";
<כפל-לשון והטעיה (תקייה) הם אמצעי לחימה ב"כופר", כצעד להכנעתו.

*הטרור האסלאמי הוא מאפיין מושרש במזרח התיכון מאז המאה השביעית, הקוטל הרבה יותר מוסלמים מישראלים ואמריקאים. הטרור האסלאמי האנטי ישראלי ואנטי אמריקאי אינו מונחה מדיניות ישראלית ואמריקאית, אלא מונחה הכנעת ישראל וארה"ב ללא קשר למדיניותן. לדוגמא, הטרור האסלאמי היכה בארה"ב בתקופת אובמה וגם בתקופת טראמפ.

*המערב מתעלם מהעובדה שהטרור האסלאמי נושך את היד המזינה אותו ורואה במחוות סממני חולשה המלהיטים את הטרור, כפי שהיה ב-11 לספטמבר 2001 (למרות שארה"ב סייעה למוג'אהדין לגרש את ברה"מ מאפגניסטן), השתלטות האייתולות על שגרירות ארה"ב בטהרן והחזקת 50 אמריקאים כבני ערובה במשך 444 ימים (למרות שארה"ב העניקה רוח גבית להשתלטות האייתולות על איראן), ורצח שגריר ארה"ב בלוב ו-3 דיפלומטים אמריקאים נוספים בספטמבר 2012 (למרות שארה"ב הביאה להפלת קדאפי והשתלטות הטרור האסלאמי על לוב).

*לסיכום, סינדול מלחמת ישראל בטרור האסלאמי והפלסטיני מבטא התעלמות מהעובדות לעיל, ומוביל לחזרה על – במקום הימנעות מ- שגיאות חריפות, המתדלקות את המדורה המזרח תיכונית, תוך פגיעה חמורה באינטרסים של ישראל, מדינות ערב פרו-אמריקאיות, ארה"ב והעולם המערבי.

שגריר (בדימוס) יורם אטינגר, "במחשבה שנייה: יוזמה ישראל-ארה"ב"
"מעריב", 12 אוקטובר 2023

ב-26 אפריל 2018 טיילו 25 צעירים, בליווי שני מדריכים וחובש, בנחל צפית היורד מהר הנגב לערבה, ועתיר-נוף מדברי רגוע, כאשר הופתעו על ידי שיטפון בזק שקטל 10 צעירים.

ב-29 ספטמבר עד 5 אוקטובר 2023 חגג עם ישראל את חג הסוכות באווירה רגועה, בהשראת הערכות הצמרת הביטחונית שחמאס וחיזבאללה מורתעים, כאשר הופתע על ידי מתקפת טרור בזק שקטלה כ-1,000 אזרחים וחיילים, כ-140 חטופים וכ-2,000 פצועים.

היכן טעינו?

*גורמים בכירים בממסד המדיני והביטחוני מתעלמים מהעובדה שתהליך ההשלמה של מדינות ערב עם קיומה של המדינה היהודית (במגבלות המזרח התיכון התזזיתי והבלתי-צפוי) אינו מאפיין את ההתייחסות הפלסטינית לקיום מדינה היהודית. בעוד שעקירת הישות הציונית "הכופרת" אינו תנאי מוקדם להגשמת החזון הלאומי של מצרים, ירדן, איחוד האמירויות, בחריין, מרוקו ודרום סודן, הרי שזה תנאי מוקדם להגשמת החזון והאופק המדיני הפלסטיני, כפי שמתועד במערכת החינוך ודרשות יום ששי של הרשות הפלסטינית, אמנות הפת"ח (1959) ואש"פ (1964) המחייבות את הרשות הפלסטינית, האדרה רשמית ופומבית של טרוריסטים, מענקים חודשיים למשפחות טרוריסטים וההתנהלות הפלסטינית ב-100 השנים האחרונות.

*הם אף התייחסו לחמאס כאילו היה שותף לתהליך משא ומתן על הפסקת-אש ולא יעד להדברה; כאילו רווחת ערביי עזה בראש מעייניו; וכאילו מחווה נדיבה כלכלית ודיפלומטית עשויה לשכנעו לכבד הסכמים, לאמץ דו-קיום בשלום ולזנוח את חזונו הפנאטי-חיסולי; וכאילו הוא מורתע. הם התעלמו מהעובדה שטרור רואה במחוות אות להתרופפות המחריפה את הטרור.

*הם התעלמו מאופיו האפוקליפטי של חמאס (כמו חיזבאללה ומשטר האייתולות), המאפשר לו לספוג מהלומות קטלניות; מהעובדה שהפסקות-אש אינן ביטוי להרתעה אלא מנוף לשדרוג יכולות טרור, שאינו מונחה-ייאוש, אלא מונחה-תקווה להכרעת הישות הציונית "הכופרת", ובעל אופק מדיני המנוגד לדו-קיום בשלום.

*גורמים בכירים אלו מעניקים משקל רב ל"אסכולת אוסלו" – המקבלת חיזוק בהשתלמות בכירי מערכת הביטחון באוניברסיטת הרווארד – כפי שפורסמה בספרו של שמעון פרס "המזרח התיכון החדש", בניסיון לעצב מחדש את יעדי הצבא ואת ההתייחסות למזרח התיכון הוולקני והאלים: "הסדר העולמי החדש אינו מוביל למלחמות (עמוד 80)…. עלינו להקים מזרח תיכון חדש, ובמסגרתו השלום יהיה מרכיב ביטחון עיקרי (עמ' 84)…. עלינו להתמקד במזרח התיכון החדש ובמהות החדשה של הביטחון, ולהימנע מהתמקדות בניצחונות ומלחמות העבר שחלפו מהעולם ללא-שוב (עמ' 85)…. כל מלחמה שתפרוץ תהייה לשווא (עמ' 52)…. אנו ממשיכים להתכונן ללחימה, אך לא עושים זאת כדי לפתוח במלחמה, אלא כדי להדוף מתקפות ולהגן על השלום עמ' 69)…. העומק האסטרטגי מאבד מחשיבותו, אך הדו-קיום בשלום מכה שורשים…. המשמעות של 'גבולות רכים' היא שאין צורך להציב צבא לידם (עמ' 174)…. עלינו לשאוף לפחות נשק ויותר אמונה [בשלום]. 'גבולות רכים' מקילים על השגת השלום ויסיעו לעמוד בפני תקופות סוערות (עמ' 174)…."

*"אסכולת אוסלו" והכרעת הטרור הם דבר והיפוכו. הכרעת הטרור מחייבת את הצבא לעסוק אך ורק בשדרוג כוח ההרתעה (על ידי הדברה נחרצת של האויב, גם אם גורמת לגינוי ולחץ בינלאומי), שהוא המרכיב המרכזי של ביטחון לאומי, הנתיב להסכם שלום אפקטיבי והמניע הקריטי להתקרבות סעודיה לישראל.

*בניגוד ל"אסכולת אוסלו", מלחמה יעילה בטרור אינה מונחית-תגובה, הגנה ו"שקט תעשייתי", אלא מונחית-מניעה והתקפה בלתי-מידתית ובלתי-מכילה לריסוק תשתיות ויכולות הטרור. ייבוש ביצת הטרור ולא רדיפה אחרי יתושי הביצה. לוחמה בשוחות האויב ולא בשוחות שלנו.

*הכלת הטרור מכרסמת בתדמית ההרתעה של ישראל בעיני אויביה, ומקרבת את ישראל למלחמה רב-זירתית ובתנאים גרועים יותר. היא גם מכרסמת בתדמית ההרתעה של ישראל בעיני מדינות ערב המתונות-יחסית, שהעמיקו את קשריהן עם ישראל במיוחד עקב תדמית ההרתעה שלה מול איראן ו"האחים המוסלמים" (חמאס). כך גם לגבי מעמד ישראל בעיני שני בתי הקונגרס וזרועות הביטחון בארה"ב.

*אי-הכלת הטרור וחזרת צה"ל והשב"כ למוקדי הטרור הפלסטיני בערי ורכסי יו"ש בשנת 2002 – ולא אמצעי מיגון כגון חומה, גדר, דיפון ומבצעים נקודתיים ומכילים – צמצמו באופן דרמטי את היקף הטרור.

*גורמים בכירים בממסד הביטחוני והמדיני מדגישים את תפקידו של חיל האוויר בהגנה על המדינה. אבל, כוחות היבשה הם הגורם המרכזי בהדברת טרור.

*הצמרת המדינית נוטה לקבל את המלצות הצמרת הביטחונית למרות עמדותיה ב-1973 (מלחמת יום הכיפורים), 1981 (התנגדות המוסד ואמ"ן להפצצת הכור הגרעיני בעיראק), 1993 (תמיכה בהסכם אוסלו), 1994/5 (תמיכה בירידה מרמת הגולן), 2005 (שלילת הטענה שההינתקות תביא לגלי טילים על ישראל), וכו'.

השורה התחתונה

*הממסד המדיני והביטחוני הופתע ב-6 אוקטובר 2023, מכיוון שלא קרא את הכתובת על הקיר.

*יש לקוות שהממסד יקרא את הכתובת על הקיר מפרי עטו של הטרור הפלשתיני, המזהירה מהצפוי לנו ממדינה פלשתינית שתהווה מוקד טרור נגד תל אביב, ירושלים, נתב"ג ו-80% מאוכלוסיית ותשתית ישראל; תמוטט את המשטר ההאשמי בירדן ותשנה את המציאות לאורך 300 הק"מ של הגבול עם ירדן לסיוט ביטחוני ותקציבי; תהפוך את ירדן לזירת טרור אסלאמי שתפעל להפלת המשטרים בסעודיה, מצרים, איחוד האמירויות, בחריין, עומאן  ומרוקו – בוננזה לאיראן, סין ורוסיה ופגיעה קשה בכלכלת וביטחון ארה"ב והמערב.    

שגריר (בדימוס) יורם אטינגר, "במחשבה שנייה: יוזמה ישראל-ארה"ב"
"מעריב", 19 ספטמבר 2023,   

English edition https://bit.ly/48la2my

מפגש ה-20 לספטמבר 2023

ב-20 לספטמבר 2023 יפגוש הנשיא ביידן את רה"מ נתניהו כדי להגביר את הלחץ להימנע מפעולה צבאית ישראלית עצמאית נגד תשתית הגרעין באיראן, ולהתחייב למחוות לרשות הפלסטינית, לקידום הקמת מדינה פלסטינית.

האם רה"מ נתניהו יכול להדוף לחץ אמריקאי?  האם לחץ אמריקאי מקדם יציבות במזרח התיכון ואינטרסים של ארה"ב?

מאז 1948 מהווה לחץ אמריקאי מרכיב בלתי-נפרד של יחסי ישראל-ארה"ב (חוץ מתקופת טראמפ).  אבל, במבט לאחור, הלחצים על ישראל היו מהמורות בדרך לנסיקה דרמטית של שיתופי פעולה ביטחוניים ואזרחיים, העולה על הציפיות האופטימיות ביותר ותורמת לכלכלת וביטחון ארה"ב יותר מ"סיוע החוץ" האמריקאי לישראל.

בדרך כלל, ראשי ממשלה הודפים לחץ אמריקאי, ובכך גורמים אמנם לכרסום קצר-טווח בפופולריות שלהם ושל ישראל, אך להערכה-אסטרטגית ארוכת טווח מצד ארה"ב.

לדוגמא, עם תום מפגש רב-מחלוקות ב-1991 בין ראש הממשלה שמיר לבין מנהיגי הרוב הדמוקרטי והמיעוט הרפובליקני בסנאט, ג'ורג' מיטצ'ל ובוב דול, אמר דול לשמיר: "האם אתה יודע מדוע אנו חלוקים עליך באופן גורף, אך מאד מעריכים אותך? מכיוון  שאתה קשוח!"

ביום סגריר, ארה"ב מעדיפה בעלת-ברית מונחית-עקרונות שאינה נכנעת ללחצים, ומסרבת להקריב נכסים היסטוריים וביטחוניים ארוכי-טווח על מזבח נוחיות מדינית, כלכלית וביטחונית קיצרת-טווח.

עמידה ישראלית בלחצים תורמת לאינטרס ארה"ב

המציאות מוכיחה שעמידה ישראלית בלחצים – שבדרך כלל מבטאים מדיניות כושלת של מחלקת המדינה במזרח התיכון – מקדמת אינטרסים של ארה"ב.

לדוגמא, אם ישראל הייתה נכנעת ללחץ אמריקאי ב-1981 ו-2007, ולא משמידה את הכורים הגרעיניים בעיראק וסוריה, היא לא הייתה מונעת את ההשלכות ההרסניות של צדאם חוסיין גרעיני במלחמת המפרץ הראשונה ב-1991, של מלחמת אזרחים גרעינית בסוריה מ-2011, ואולי אף אסאד או דאע"ש גרעיניים.

אילו ישראל הייתה נענית ללחץ האמריקאי ונסוגה ב-1948-49 לקווים האובדניים של "תכנית החלוקה", היא לא הייתה הופכת למכפלן-עוצמה ייחודי עבור ארה"ב, החוסכת את הצורך להעביר לאוקיינוס ההודי, לים התיכון ולמזרח התיכון עוד נושאות מטוסים וחטיבות צבא בעלות שנתית של 20-15 מיליארדי דולרים.

כניעה ישראלית ללחץ אמריקאי ב-1967 הייתה מונעת את מתקפת-המנע שהשמידה את התשתית הצבאית של  נאצר המצרי שפעל – בסיוע סובייטי – להפלת המשטרים הפרו-אמריקאים של מפיקות הנפט הערביות, לתרום לאינטרס הסובייטי, ולהנחית מכה קשה לכלכלת ארה"ב שהייתה תלויה ביבוא נפט מהמפרץ הפרסי.

אם ישראל הייתה נמנעת מהחלת החוק הישראלי ברמת הגולן, ואף נסוגה בלחץ אמריקאי, היא לא הייתה מסוגלת לצמצם את כושר התמרון האיראני, סורי וסובייטי/רוסי בסוריה ולבנון, ולשדרג את יציבות המשטר ההאשמי הפרו-אמריקאי בירדן, המהווה יעד לתוקפנות מסוריה.

היענות ללחץ אמריקאי שיטתי להקמת מדינה פלסטינית מערבית לנהר הירדן, הייתה מביאה להפלת המשטר ההאשמי הפרו-אמריקאי מזרחית לירדן; הופכת את ירדן לזירה חשובה של טרור אסלאמי אנטי-אמריקאי; ומסכנת את קיום המשטרים של מדינות הנפט הערביות הפרו-אמריקאיות; במקביל לשדרוג המצב הגיאו-אסטרטגי של איראן, רוסיה, סין ו"האחים המוסלמים", ופגיעה אנושה באינטרסים של ארה"ב.

השורה התחתונה 

עמידה מונחית-עקרונות בפני לחץ ארה"ב מהווה תרומה קריטית לכוח-ההרתעה הישראלי, שהוא גורם חשוב במעמד ארה"ב במזרח התיכון, מרתיע גורמים אנטי-אמריקאים, מצמצם אי-יציבות אזורית ומעודד את תהליך השלום ישראל-ערב. לעומת זאת, רפיסות מול לחץ ארה"ב מכרסמת בכוח-ההרתעה הישראלי, מהווה רוח-גבית למשטרים פורעי-חוק, מתדלקת את זעזועי המזרח התיכון ופוגעת באינטרסים של ישראל, מדינות ערב הפרו-אמריקאיות וכלכלת וביטחון ארה"ב.

שגריר (בדימוס) יורם אטינגר, "במחשבה שנייה: יוזמה ישראל-ארה"ב"
"מעריב", 11 ספטמבר 2023, https://bit.ly/3ZedH1B

הקריאה לסגת מרכסי יו"ש נובעת מהנחה מוטעית כאילו היהודים נידונו להפוך למיעוט בשטח המשולב של יו"ש ו"הקו הירוק". אבל, העובדות מבהירות שהמדינה היהודית אינה חשופה לפצצת-זמן דמוגרפית ערבית, אלא נהנית מתנופה דמוגרפית יהודית.

ההנחה המוטעית מתבססת על נתוני המנהל האזרחי המהדהד – ללא בדיקת נאותות ומתוך כוונה לשמור על "שקט תעשייתי" – את נתוני הרשות הפלסטינית, ומתעלם מניפוח מלאכותי של מספר ערביי יו"ש בהיקף של 1.6 מיליון.

לדוגמא, המנהל האזרחי אינו מציין שמסמכי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, וועדת הבחירות ומשרד הפנים הפלסטינים מתעדים ש-500,000 תושבי חוץ (רובם מיו"ש), השוהים בחו"ל למעלה משנה כלולים במפקד האוכלוסין הפלסטיני. זאת בניגוד לנוהל המקובל בעולם, הגורע ממפקד האוכלוסין תושבים השוהים מחוץ למדינת-הבית למעלה משנה. בנוסף לכך, מפקד האוכלוסין הפלסטיני מתעלם ממאזן הגירה שלילי של 390,000 ערביי יו"ש מאז מפקד האוכלוסין של 1997, לפי תיעוד "רשות האוכלוסין וההגירה" הישראלית המופקדת על המעברים הבינלאומיים. כמו כן, 375,000 ערביי ירושלים ו-150,000 ערביי/יות יו"ש (במיוחד) ועזה הנשואים לערביי/יות ישראל כלולים במפקד האוכלוסין הישראלי וגם הפלסטיני (ספירה כפולה). ולבסוף, דו"ח "הבנק העולמי" מ-2006 (עמ' 8 סעיף 6) תיעד 32% ניפוח מלאכותי של נתוני-לידה פלסטינים. מתקופת המנדט הבריטי לוקים דיווחי הפטירות הערביות בחסר, כפי שמעיד מפקד האוכלוסין הפלסטיני של 2007 הכולל ילידי…1845.

העובדות לעיל מתעדות ניפוח מלאכותי של 1.6 מיליון ערבים –  כלומר, מספר ערביי יו"ש הוא 1.4 מיליון ולא 3 מיליון.

בניגוד לתובנה המקובלת, הדמוגרפיה הערבית מתמערבת באופן דרמטי. משיעור פריון של 9 לידות לאישה בשנות ה-60' ל-2.85 לידות ב"קו הירוק" ב-2022 (3.02 לידות ביו"ש). ההתמערבות היא תוצאה של מעבר סוחף מהכפר אל העיר (מ-70% כפריים ביו"ש ב-1967 ל-77% עירוניים ב-2022), בנוסף לזינוק בגיל הנישואין (מגיל 15 ל-24), הרחבת השימוש באמצעי מניעה (70% ביו"ש), הרחבת השתלבות הנשים בלימודים גבוהים ותעסוקה, קיצור תקופת הפריון (מגיל 16 עד 55 לגיל 25 עד 45), ועוד. גיל החציון של ערביי יו"ש הוא 22 לעומת 18 ב-2005.   

מגמת ההתמערבות מאפיינת את  כל העולם המוסלמי חוץ ממדינות התת-סהרה: ירדן – 2.9 לידות לאישה, איראן – 1.9, סעודיה – 1.9, מרוקו – 2.27, עיראק – 3.17, מצרים – 2.76, תימן – 2.91, איחוד האמירויות – 1.62, וכו'.  

לעומת זאת, האוכלוסייה היהודית מאופיינת על ידי תנופת פריון במיוחד במגזר  החילוני, במקביל לירידה מתונה בשיעור הפריון החרדי.הפריון היהודי (3.13 לידות לאישה) גבוה משיעורי הפריון של כל מדינות ערב חוץ מעיראק.  שיעור הפריון הממוצע ב-OECD הוא 1.61.

ב-2022 היה מספר הלידות היהודיות (137,566) גבוה ב-71% ממספר הלידות ב-1995 (80,400), בעוד מספר הלידות הערביות (43,417) היה גבוה רק ב-19% מלידות 1995 (36,500). בישראל קיימת התאמה-חיובית נדירה בין רמת הפריון, החינוך וההכנסה. הגידול בשיעור הפריון היהודי נובע מרמה גבוהה-יחסית של אופטימיות, פטריוטיות, זיקה לשורשים, אחריות קהילתית, אווירת-ספר (אתגר ביטחוני), יחס חיובי לגידול ילדים וצמצום היקף ההפלות. האוכלוסייה הערבית נמצאת במגמת הזדקנות והיהודית במגמה צעירה.

התנופה הדמוגרפית היהודית מתוגברת גם על ידי עלייה שנתית וצמצום היקף  ה"ירידה": מתוספת של 14,200 "יורדים" ב-1990 לתוספת של 10,800 ב-2020, במקביל להכפלת האוכלוסייה מ-1990!.

ב-2023 ישראל עומדת בפני פוטנציאל עלייה של כ-500,000 יהודים בחמש השנים הבאות מאוקראינה, רוסיה, מדינות נוספות בברה"מ לשעבר, צרפת, בריטניה, גרמניה, ארגנטינה וארה"ב, אם הממשלה תאמץ מדיניות עלייה פרו-אקטיבית ובראש סדר העדיפויות הלאומי.

לסיכום, ב-1897 היה בשטח המשולב של יו"ש ו"הקו הירוק" מיעוט יהודי של 9%, שהתרחב ל-39% ב-1947 והפך לרוב של 69% ב-2022 (7.5 מיליון יהודים, 2 מיליון ערביי "הקו הירוק" ו-1.4 מיליון ערביי יו"ש), הצפוי לגדול עקב רוח-גבית של  שיעור פריון ומאזן-הגירה.

הטוענים שפצצת זמן דמוגרפית ערבית מתקתקת טועים באופן דרמטי, או מטעים באופן שערורייתי.

שגריר (בדימוס) יורם אטינגר, "במחשבה שנייה: יוזמה ישראל-ארה"ב"
"מידה", 8 ספטמבר 2023, https://bit.ly/3P7WBOo

English edition  https://bit.ly/3r1wJeY

הסכם אוסלו והכתובת על הקיר

בינואר 1979 העניק הנשיא קארטר רוח גבית להשתלטות אייתוללה חומייני על איראן בהניחו שחומייני יתמקד בטרקטורים ולא בטנקים.
בספטמבר 1993 העניק רה"מ רבין רוח גבית לארגון הטרור אש"פ בהניחו שערפאת יתמקד באתגרי ההקמה של הרש"פ ולא בטרור.

מעצבי אוסלו הקריבו את המציאות האלימה המזרח תיכונית על מזבח הכמיהה ל"שלום עכשיו". הם התעלמו מהכתובת הבוהקת על הקיר שהזהירה מהצפוי:

*הסכם אוסלו חילץ את אש"פ מבירא עמיקתא לאיגרא רמא וסלל את הדרך לגלי טרור חסרי-תקדים, כולל אלפי טילים המשוגרים לריכוזי אוכלוסין.

*ההסכם שידרג את מיקום מפקדות אש"פ מתוניסיה, תימן וסודן הרחוקות, ליו"ש ועזה הנושקות למיקום יעד הטרור: אזרחי ישראל.

*שדרוג המיקום של מפקדות אש"פ – ששינו את שמם ל"רשות הפלסטינית" – הוגדר על ידי צמרת אש"פ כ"סוס טרויאני", המרחיב את פוטנציאל הטרור באמצעות שליטה ישירה על ערביי יו"ש ועזה, וליבוי ההקצנה של ערביי "הקו הירוק".

*הסכם אוסלו העניק רוח גבית עזה ל"תורת השלבים" של אש"פ הקובעת – ללא התחשבות בהסכמים בינלאומיים – שכל שטח הנמסר לפלסטינים מהווה מקפצה לסיום "כיבושי 1948" והקמת מדינה פלסטינית מנהר הירדן ועד הים התיכון. עמדה זאת הוצגה על ידי ערפאת בטלוויזיה הירדנית ב-13 לספטמבר, בעיצומו של טקס החתימה על הסכם אוסלו שהתקיים על מדשאת הבית הלבן…

*כצפוי, הסכם אוסלו סלל את הדרך לרשות פלסטינית מושחתת, עריצה וטרוריסטית, המלבה את הטרור באמצעות מערכת חינוך לשנאה (קו יצור של טרוריסטים), הסתה במסגדים, האדרת טרוריסטים ומענקים חודשיים נדיבים למשפחות טרוריסטים. לדברי ערפאת, מטרת הטרור היא להפחיד את האוכלוסייה היהודית כדי להביא ל"ירידה" מסיבית.

תום פרידמן התעלם מהכתובת על הקיר

בספטמבר 1993 כתב העתונאי תום פרידמן שהסכם אוסלו מייצג את "ניצחון התקווה על ההיסטוריה", והציג את ערפאת כטרוריסט שהפך למדינאי שוחר-שלום. כאשר היה ראש משרד ה"ניו יורק טיימס" בביירות (1988-1984) הוא התייחס לערפאת כלוחם גרילה טפלון, חברה'מן וכוכב רוק. בשנת 2000 הוא כתב "האם ערפאת הוא נלסון מנדלה או [כוכב ה"קאונטרי] ווילי נלסון?". ב-1988 אחרי שמכוניתו נרגמה באבנים במזרח ירושלים, אמר לחברו: "אם היה לי אקדח הייתי מרסק את פני הממזרים". לשאלתי (כאשר הייתי מנהל לשכת העיתונות הממשלתית) מדוע לא דיווח לקוראיו על החוויה, הוא השיב שלא חשב שהייתה ראויה לפרסום…

בניגוד לפרידמן, מנהיגי ערב מודעים להתנהלות הפלסטינית הבין-ערבית פורעת החוק, שהפכה אותם לאב-טיפוס לחתרנות, טרור, כפיות-תודה ובוגדנות, ולכן הם מגבילים את תמיכתם להקמת מדינה פלסטינית למלל ומחוות סמליות ונמנעים ממעש מהותי. 

שמעון פרס זלזל בכתובת על הקיר

שמעון פרס היה האדריכל המוביל של הסכם אוסלו ופרסם – חודש אחרי החתימה על ההסכם – ספר ("המזרח התיכון החדש") המציג את הנחות היסוד שהובילו להסכם. הספר מהווה תכנית-אב לניצחון מציאות אלטרנטיבית, נוחה ומעודדת על המציאות המורכבת, הרצחנית והמתסכלת במזרח התיכון, שאין בו דו-קיום בשלום בין-אסלאמי מאז הופעת האסלאם במאה ה-7.

לדוגמא:

"הסדר העולמי החדש אינו מוביל למלחמות (80)…

"עלינו להקים מזרח תיכון חדש, ובמסגרתו השלום יהיה מרכיב ביטחון עיקרי (עמ' 84)… עלינו להתמקד במזרח התיכון החדש ובמהות החדשה של הביטחון, ולהימנע מהתמקדות בניצחונות ומלחמות העבר שחלפו מהעולם ללא-שוב (עמ' 85)…

"מלחמה היא 'סוס טרויאני' שעבר מהעולם (עמ' 51)… בהתחשב בנסיבות, כל מלחמה שתפרוץ תהייה לשווא (עמ' 52)… אנו ממשיכים להתכונן ללחימה, אך לא עושים זאת כדי לפתוח במלחמה, אלא כדי להדוף מתקפות ולהגן על השלום עמ' 69)… 

"אחרי מאות שנים של עוינות אלימה, המזרח התיכון חייב להכיר במשמעות המהפכנית של השלום (עמ' 77)…

"העומק האסטרטגי מאבד מחשיבותו, אך הדו-קיום בשלום מכה שורשים… עלינו לקיים הערכה-מחודשת של תפישת המלחמה כחלק ממערכת היחסים הבינלאומית (עמ' 78)…

"המשמעות של 'גבולות רכים' היא שאין צורך להציב צבא לידם (עמ' 174)… עלינו לשאוף לפחות נשק ויותר אמונה [בשלום]. 'גבולות רכים' מקילים על השגת השלום ויסיעו לעמוד בפני תקופות סוערות (עמ' 174)…"

תובנות מהסכם אוסלו

*הסכם אוסלו גובש בראייה מערבית המקריבה את מציאות המזרח התיכון על מזבח הרהורי-לב הנובעים מכמיהה לשלום, אך מחריפים טרור ומלחמה.

*ההנחה ששליטת ישראל ברכסי יו"ש תפעיל פצצת-זמן דמוגרפית ערבית, מתעלמת מהמציאות הדמוגרפית, המתעדת התמערבות דרמטית של הדמוגרפיה הערבית (בכל העולם הערבי) ותנופה דמוגרפית יהודית (במיוחד במגזר החילוני).

*תפישת העולם של אוסלו – החיה ובועטת גם היום – מקילה ראש בהתנהלות הפלסטינית פורעת-החוק במישור הבין-ערבי, ומתמקדת בהערכות ספקולטיביות על התנהלות פלסטינית בעתיד. תפישת עולם זאת מתעלמת מהעובדה שגופים פורעי-חוק נוטים לגדוע את היד המזינה אותם.

*תפישת העולם של אוסלו מתעלמת מהעובדה שקידום החזון הפלסטיני לחיסול הישות הציונית "הכופרת" – המתועד במערכת החינוך לשנאה, אמנות פת"ח ואש"פ ו"תורת השלבים" – עולה בחשיבותו על מחוות פיננסיות ודיפלומטיות מרחיקות לכת המוענקות לפלסטינים (כפי שמבהירה המציאות אחרי הסכמי אוסלו, חברון, וועידת "וואיי" וה"היתנתקות").

*ב-2023 ממשיכה מחלקת המדינה בארה"ב לדבוק בתפישת העולם של הסכם אוסלו, תוך התעלמות מההשלכות השליליות של מדינה פלסטינית על אינטרס ארה"ב: הפלת המשטר ההאשמי הפרו-אמריקאי; הפיכת ירדן לזירת טרור אסלאמי אנטי-אמריקאי; גלישה הרסנית של הטרור מירדן לחצי האי ערב ואיום מיידי על משטרי מפיקות הנפט הערביות הפרו-אמריקאיות; הענקת בוננזה אסטרטגית לאיראן, סין ורוסיה ומכה לכלכלת וביטחון ארה"ב.

*הסנטור הדמוקרטי דניאל אינוייה שהיה יו"ר וועדת ההקצבות וועדת המודיעין, והמחוקק האמריקאי שתרם יותר מכל מחוקק להעמקת שתוף הפעולה עם ישראל, אמר ביום החתימה על הסכם אוסלו: "אני חושש שההסכם עלול להפוך למסע הלוויה של ישראל."

*הסנטור אינוייה גם הבין שמימוש החזון הפלסטיני מותנה בחיסול ישראל, בניגוד למנהיגי מדינות ערב שמימוש חזונם אינו מחייב את חיסול ישראל, ולעתים אף מקודם על ידי שתוף פעולה עם ישראל (כפי שמבהירים "הסכמי אברהם" והקשר המתרחב עם סעודיה).

שגריר (בדימוס) יורם אטינגר, "במחשבה שנייה: יוזמה ישראל-ארה"ב"
"מעריב", 28 אוגוסט 2023

English edition

F-35 לישראל – בוננזה לארה"ב

*הזינוק ביצוא מטוס הקרב האמריקאי F-35 נובע מפתרון תקלות חמורות שהעיבו על תדמית המטוס. פתרון התקלות הושג על ידי היצרן, חברת "לוקהיד-מרטין", אך גם על ידי חיל האוויר הישראלי ו"התעשייה האווירית", המהווים את המעבדה בתנאי-קרב המובילה של התעשיות הביטחוניות וזרועות הצבא של ארה"ב.

*ביוני 2016 הייתה ישראל המדינה הראשונה שקיבלה את ה-F-35 לשימוש מבצעי, ופעלה מייד לפתרון התקלות שפגעו ביצוא וגם ברכש של חיל האוויר האמריקאי.

*המעבדה הישראלית בתנאי-קרב מקיימת קשר יומי עם מהנדסי "לוקהיד-מרטין" (ועם נציגים נוספים של התעשיות הביטחוניות בארה"ב), ומתגברת על התקלות בעזרת מאפיינים ייחודיים של החברה הישראלית, הנובעים מאתגרים ואיומים הסובבים אותנו במזרח התיכון: אופטימיות, פטריוטיות, קריאת תיגר, נטילת סיכונים, תחושה של להיות-או-לא-להיות, ומחשבה-מחוץ-לקופסא.

*הפתרונות לתקלות בתחומי איסוף ועיבוד נתונים, לוחמה אלקטרונית ודיוק מערכת הירי מועברים ליצרן ולחיל האוויר בארה"ב, חוסכים ליצרן מיליארדי דולרים של מחקר ופיתוח, שומרים על עליונות המטוס על פני מתחריו בעולם, ומגדילים את היצוא האמריקאי במיליארדי דולרים, ומרחיבים את בסיס התעסוקה של היצרן וקבלני המשנה.   

*שדרוג ה-F-35 שופך אור על תרומתה הייחודית של ישראל לשדרוג היצור הביטחוני בארה"ב, לצמצום עלות יחידת-יצור וליצירת מקומות עבודה בארה"ב.

*תרומה דומה של מיליארדי דולרים נובעת ממאות שדרוגים במטוסי הקרב F-15 ("בואינג") ו-F-16  ("לוקהיד-מרטין") ושדרוגים נוספים של מאות מערכות הנשק האמריקאיות הנמצאות בשימוש צה"ל.

*כמו כן, כ-250 ענקי הייטק מארה"ב – כגון ג'נרל אלקטריק, אינטל, מיקרוסופט, גוגל, IBM ו-פייסבוק – הקימו בישראל מרכזי מחקר ופיתוח, כדי למנף את החדשנות הישראלית לביצור מעמדם בתחרות הבינלאומית והרחבת היצוא והתעסוקה בארה"ב.

*תרומה דומה לכלכלת וביטחון ארה"ב נובעת מ"מרכזי מחקר ופיתוח" שהוקמו בישראל ע"י התעשיות הביטחוניות האמריקאיות, באמצעות מערכות נשק אמריקאיות המתופעלות ומשודרגות ע"י צה"ל.

הכביש הדו-סטרי ישראל-ארה"ב

*ב-2023 נחשפות נאט"ו ואירופה בערוותן הצבאית, הרחוב הערבי גועש ותזזיתי, הטרור האסלאמי האנטי-אמריקאי צובר עוצמה, האיום האיראני על ארה"ב מתבסס במרכז ודרום אמריקה. ארה"ב מנסה אמנם לצמצם את נוכחותה הצבאית במזרח התיכון, אבל האזור מהווה צומת קריטית לסחר בינלאומי ואספקת נפט וגז טבעי, מוקד עולמי של טרור אסלאמי אנטי-אמריקאי, הברחת סמים והפצת מערכות נשק קונבנציונליות ובליסטיות, המהווים איום ברור ומיידי על כלכלת וביטחון ארה"ב.

*בנסיבות אלה ישראל היא בעלת הברית היעילה, המנוסה והאמינה ביותר של ארה"ב מול איומים ואתגרים משותפים (איראן, "האחים המוסלמים" ושמירה על עליונות טכנולוגית אזרחית וביטחונית).

*ישראל היא נושאת המטוסים האמריקאית הגדולה בעולם שאינה זקוקה לאמריקאים על סיפונה, פועלת באזור קריטי לכלכלת וביטחון ארה"ב, וחוסכת לארה"ב הוצאה שנתית של 20-15 מיליארד דולרים הכרוכה בצורך לייצר, להפעיל ולתחזק נושאות מטוסים נוספות בים התיכון ובאוקיינוס ההודי לצד מספר חטיבות צבא.

*ישראל גם מעבירה לארה"ב מידע מודיעיני רב וחשוב יותר מסך המידע שארה"ב מקבלת מנאט"ו. לדברי הגנרל ג'ורג' קיגן, שהיה מפקד המודיעין של חיל האוויר, היקף המידע המודיעיני המגיע מישראל שקול לתפוקה של חמישה CIA. התקציב השנתי של ה-CIA הוא כ-15 מיליארד דולרים.

*כמו כן, ישראל מעבירה לארה"ב לקחי מלחמה המשדרגים את שיטות הלוחמה של ארה"ב, ומקיימת סדרות אימונים לצבא ארה"ב על לוחמה בשטח בנוי ועמידה בפני מכוניות תופת, מתאבדים ומטעני-צד.

*על רקע העובדות הנ"ל, ארה"ב אינה מעניקה לישראל "סיוע חוץ" שנתי, אלא מבצעת השקעה שנתית בישראל (3.8 מיליארד דולרים), המניבה למשלם המיסים האמריקאי מאות אחוזי תשואה שנתית, ומייצגת נאמנה את הכביש הדו-סטרי בין שתי המדינות. 

מידע נוסף בשני הסרטונים