"ישראל היום", https://bit.ly/2zw83x9

English edition  https://bit.ly/2SbCQ9B

מורשת חג החנוכה המקדשת את רעיון החירות וכושר העמידה מול אתגרים ואיומים עצומים, מושרשת בחברה האמריקאית מתקופת המתיישבים הראשונים במאה ה-17, דרך האבות המייסדים במאה ה-18 ועד היום. עוצמת המורשת תורמת ליחס חיובי של רוב אוכלוסיית ארה"ב כלפי המדינה היהודית.

ב-16 לאוקטובר 2018 הנפיקה רשות הדואר האמריקאי את הבול השנתי של חנוכה, המבטא את מקום חג החנוכה בהוויה ההיסטורית, תרבותית ופוליטית של ארה"ב.

ב-8 לדצמבר 2017 קיים הנשיא טראמפ את הטקס השנתי של הדלקת נרות חנוכה בבית הלבן ואמר: "נס החנוכה הוא נס ישראל…. יוצאי חלציהם של אברהם, יצחק ויעקב חוו רדיפות מזעזעות, אך אין כוח היכול לשבור את רוחם ולכבות את אמונתם…." ב-14 לדצמבר 2016 אמר הנשיא אובמה בטקס דומה בבית הלבן: "יש להעניק תשומת לב למאבק המכבים ברודנות וללמוד שגם ברגעי השפל העמוקים ביותר יש לשמור על התקווה…. יש האומרים שג'ורג' וושינגטון הושפע על ידי אור החנוכה, כאשר הבחין בחייל יהודי שאחז בחנוכיית חנוכה למרות השלג סביבו…."

ב-6 לדצמבר כתב השגריר האנק קופר, שהיה ראש סוכנות ההגנה האסטרטגית בארה"ב: "עם הדלקת הנר השמיני של חנוכה, היהודים מסיימים את חגיגת ניצחון המכבים לפני אלפיים שנים, המציינת את אהבת החירות המאפיינת את המערב בעמידה מול אויב משותף המאיים על קיומנו וחירותנו.  אנו זקוקים למכבים בעידן המודרני…."

בדצמבר 1993 ניפצה לבנה חלון בבית יהודי שהציג חנוכיה בעיר בילינגס במדינת מונטנה.  תגובת 80,000 תושבי העיר, כולל 50 משפחות יהודיות, היתה: "לא במחוזותינו!"  העיתון המקומי, "בילינגס גאזט", יצא במהדורה מיוחדת עם חנוכייה על כל עמוד השער, ששוכפל על ידי תושבי העיר, הודבק באתרים ציבוריים ועל חלונות אלפי בתים בעיר. עשרות תושבים צעדו ברחוב הראשי של העיר ובידיהם חנוכיות. כמו כן, מאז 1994 מקיים מושל מונטנה טקס הדלקת נרות חנוכה בבנין הקפיטול בעיר הבירה, הלנה.

המכללה הצבאית ווסט פוינט, המובילה בארה"ב, שנוסדה ב-1802, מציגה את פסלו של יהודה המכבי, יחד עם יהושע בן-נון, דוד המלך, אלכסנדר הגדול, הקטור, הקיסר יוליוס, המלך ארתור, קרל הגדול וגודפרי מבולון – תשעת המנהיגים הצבאיים המובילים בהיסטוריה האנושית.

הבולטים בדור המייסדים האמריקאי כונו "המכבים המודרנים" עקב תרומתם החריגה למלחמת העצמאות בבריטים: הנשיאים ג'ורג' וושינגטון, ג'ון אדאמס ותומאס ג'פרסון, המדען בנג'מין פרנקלין, המהפכנים פטריק הנרי ופול רוויר, האידיאולוג תומאס פיין, מנהיגי "מסיבת התה", ועוד.

ב-2018 ארה"ב וישראל הן שתי הדמוקרטיות המערביות היחידות הדבקות במורשת המכבים: הדגשת החירות תוך כדי הדיפת איומים, לחצים ופיתויים; סירוב להקריב עקרונות ושיקולים ארוכי-טווח על מזבח אופורטוניזם ורווחים קצרי-טווח; וכוח עמידה בכל-מחיר מול משטרים וארגונים פורעי-חוק הנהנים מרוח-גבית של פייסנות, רפיסות, פשטנות והרהורי-לב של גורמים במערב.

שיתוף הפעולה בין השתיים בהגנה על החירות והמוסר – למרות אי-ההסכמה בנושאים אחרים – תורם רבות להישרדות הדמוקרטיות המערביות מול אויבים ויריבים.

• מה נשתנה היחס הזה (של ארה"ב כלפי ישראל) מכל ההתייחסויות (של ארה"ב כלפי שאר מדינות העולם)?
• יש הטוענים שיסוד היחס המיוחד כלפי ישראל – המתבטא ב-71% אהדה לפי סקר "גאלופ" מפברואר 2016, תמיכה סוחפת בקונגרס ושתופי פעולה אזרחיים וצבאיים חסרי-תקדים – הוא יכולותינו הביטחוניות והטכנולוגיות, כושר עמידתנו מול אויבים אנטי-אמריקאים, מבצעים צבאיים מציתי-דמיון, הקמת המדינה, השואה, הקמת השדולה איפ"ק, מעורבות יהודית בפוליטיקה האמריקאית, ועוד.
• אבל, כל אלו מהווים רוח-גבית – ולא יסוד – ליחס המיוחד כלפי ישראל.
• היסודות לקשר המיוחד בין העם האמריקאי לבין המדינה היהודית הונחו – בהשראת מורשת פסח – על ידי המתיישבים הלבנים הראשונים שהגיעו מבריטניה לאמריקה החל משנת 1620 בספינה "מייפלאואר". הם ראו עצמם כ"בני ישראל המודרניים", שיצאו את "מצרים המודרנית" (בריטניה), חצו את "ים סוף המודרני" (האוקינוס האטלנטי), ופניהם ל"ארץ המובטחת המודרנית." מכאן אלפי האתרים בארה"ב הנושאים שמות תנ"כיים כגון 18 ירושלים (Jerusalem), 32 שלם (Salem), 59 שילה, 24 בית אל, 18 חברון, 12 יריחו, 5 הר ציון, 4 הר הזייתים, וכו'.
• הזיקה לפסח טופחה גם על ידי האבות המייסדים האמריקאים במאה ה-18, שיישמו את האימרה של רבן גמליאל, נשיא הסנהדרין: "בכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים."  הם הגדירו עצמם כ"עם הברית המודרני", שאבו השראה ממרכזיות רעיון החירות במורשת פסח (על "פעמון החירות" מתנוסס פסוק מספר "ויקרא"), ממנהיגות משה רבנו, למדו את הפרדת הרשויות שהנהיג משה (בעצת יתרו), טענו להקבלה בין 13 המושבות (מדינות) באמריקה לבין 12 השבטים, ועוד.  את השם שהעניקו לשיטת הממשל הייחודית שגיבשו – השיטה הפדרלית – גזרו מהמילה הלטינית "פדוס" המתייחסת לברית/אמנה בין האלהים לאברהם ויעקב.
• מורשת פסח – מיציאת מצרים, חציית ים סוף, עשרת הדברות, עגל הזהב, סיפור המרגלים, ארבעים שנות נדודים במדבר, הכניסה לארץ ישראל ודמויותיהם של משה, אהרן, יהושע וכלב – שרירה וקיימת בשיח הציבורי, פוליטי, תרבותי, מוסרי ומשפטי בארה"ב מ-1620 עד עצם היום הזה.
• לדוגמא, מסמך הדגל של מרד 1776 נגד המלך הבריטי – Common Sense שנכתב על ידי תומאס פיין מ"האבות המייסדים" ונחשב ל"מלט של המהפיכה" –  התבסס על משה, השופט גדעון והנביא שמואל, ויצא חוצץ נגד "פרעה הבריטי". האבות המייסדים, ג'והן אדאמס (הנשיא השני), תומאס ג'פרסון (הנשיא השלישי) ובנג'מין פרנקלין (המדען החילוני בין "האבות המייסדים") הציעו שחציית ים סוף תהייה הסמל הרשמי של ארה"ב. בסמל שנבחר מתנוססים 13 כוכבים, כמספר המדינות הראשונות, בצורה של מגן דוד מעל ראש הנשר. הסמל הרשמי של אוניברסיטת ייל הוא "אורים ותומים", (כתוב בעברית) שהיה כוחו של הכהן הגדול. "שלח את עמי" הפך להימנון השחורים והתנועה לעקירת העבדות. הארייט טאבמן, שחרפה נפשה להברחת עבדים ממדינות הדרום, כונתה .Mama Moses  בטקס קבלת פרס נובל, ב-1964, אמר מרטין לותר קינג: "הפרק הראשון של מאבקי היה כאשר משה עמד לפני פרעה וזעק: שלח את עמי". ב-2005 פסק בית המשפט העליון בארה"ב שלוחות הברית ועשרת הדברות הם חלק מהמסד ההיסטורי-חילוני של ארה"ב, ואישר את הצבת אנדרטה של לוחות הברית על מדשאת בניין הקונגרס בטקסס. ב-2016 מתנוסס פסל משה רבנו מעל מושב השופטים בבית המשפט העליון (בנוסף לשבעה פסלים נוספים של משה רבנו בבניין בית המשפט העליון), ופסל ראשו של משה רבנו ניצב מול מושב יו"ר בית הנבחרים בבנין הקפיטול בארה"ב.
• את עוצמת הזיקה המיוחדת בין ישראל-פסח-ארה"ב מתארת האימרה של שלמה המלך: "החוט המשולש לא במהרה ינתק" (קהלת, ד:12).

"חדשות מחלקה ראשונה"

מורשת חנוכה היא חלק בלתי נפרד מהאתוס האמריקאי ונדבך חשוב ביחס המיוחד של העם האמריקאי – מאז המאה השבע עשרה – לרעיון שיקום הריבונות היהודית בארץ ישראל.

"היכן המכבים של היום?" היא כותרת מאמר (דצמבר 2013) של השגריר האמריקאי האנק קופר, שהיה ראש "יוזמת ההגנה האסטרטגית" ("מלחמת הכוכבים") של הפנטגון: "בחג החנוכה, כאשר יהודי העולם חוגגים את ניצחון המכבים ושחרור בית המקדש, כל אמריקאי חייב לזכור את מורשת החרות המייחדת את הדמוקרטיות המערביות במאבק מול אויב משותף המאיים על חרותנו וקיומנו…. אנו זקוקים למכבים כדי להוריש את רעיון החרות לדורות הבאים…."  קופר מדגיש את השפעת רוח המכבים על המתיישבים הראשונים שהגיעו לאמריקה במאה ה-17 ועל האבות המייסדים של ארה"ב כמו שלושת הנשיאים הראשונים, ג'ורג' וושינגטון, ג'והן אדאמס,ותומס ג'פרסון, בנג'מין פרנקלין ופטריק הנרי.

ב-23 למרץ 1775 נשא פטריק הנרי נאום מכונן, שהושפע ממורשת החשמונאים, ומככב עד היום בשיח הציבורי בארה"ב: "אני רואה במרד [נגד בריטניה] בחירה בין חרות לבין עבדות…. אם ברצוננו להיות חופשים, עלינו להילחם…. נסיגה תוביל לעבדות…. עלינו לאחוז בנשק ולהאמין באלוהים…. תנו לי חרות, או תנו לי מוות".

ההצעה המקורית לסמל הרשמי של ארה"ב, שהוגשה על ידי אדאמס, ג'פרסון ופרנקלין –  "מרי נגד רודנות היא עבודת האלוהים" – ניזונה ממרד המכבים ומיציאת מצרים.  מנהיגי המרד נגד האימפריה הבריטית ראו בעצמם את "עם הברית המודרני" ו"המכבים המודרניים", ממשיכי דרכם של משה, אהרן, גדעון, שמואל, דוד ויהודה המכבי – מעטים מול רבים, צדק מול עוול, חופש מול שעבוד.

מאז 1996 מנפיק השרות הבולאי האמריקאי את "בול חנוכה".  ב-2014 ניצב פסל ראשו של יהודה המכבי בבניין הראשי של האקדמיה הצבאית הלאומית האמריקאית בווסט פוינט. הוא בחברת פסלים של מנהיגי צבא הבולטים בהיסטוריה: יהושע בן-נון, דוד המלך, אלכסנדר מוקדון, הקטור מטרויה, יוליוס קיסר, המלך ארתור, קרל הגדול וגוטפריד מבולון, המשקיפים על שולחן הדיונים הקובע את סדר היום של האקדמיה הצבאית.

המוטו האמריקאי הרשמי – המוטבע על שטר הדולר מאז 1957 ועל מטבעות אמריקאיות מאז 1864 – הוא: "באלוהים אנו בוטחים". המוטו שואב השראה מקריאתם של משה רבנו (בעקבות חטא עגל הזהב) ומתתיהו החשמונאי, "מי לה' אלי".

ב-1993 נפצו פרחחים בעיר בילינגס, במדינת מונטנה, חלון ביתו של יהודי שהדליק נרות חנוכה. בתגובה הציבו כ-10,000 משפחות נוצריות בעיר חנוכיות על אדן חלון בתיהן, ומאות תושבים נוצרים צעדו ברחוב הראשי של העיר ובידיהם חנוכיות.

בניגוד לפסח ופורים, חנוכה מציין מאבק שחרור לאומי על אדמת המולדת, שהתרחש בעיקר בשטחי יהודה ובנימין. לכן הכריז שמעון החשמונאי, בתגובה לתביעת אנטיוכוס לסיים את הכיבוש (מכבים א', פרק ט"ו, פסוק 33): "לא ארץ נוכרייה לקחנו… כי אם נחלת אבותינו אשר בידי אויבנו בלא משפט נכבשה…" הכרזת שמעון תקפה ב-2014 כפי שהייתה ב-143 לפני הספירה, מול לחץ בינלאומי לסגת מערש ההיסטוריה היהודית. עקרונות הצדק והביטחון הלאומי מחייבים לדבוק בנחישות במורשת חנוכה, להעדיף אינטרסים ארוכי-טווח על פני נוחיות מדינית (ואולי אף כלכלית) קצרת-טווח, ולהדוף פיתויי פייסנות, פשטנות ואשליות.

מורשת פסח, ובמיוחד משה ויציאת מצרים, מהווים חלק בלתי-נפרד מההוויה האמריקאית מאז המאה ה-17, ומשפיעים על עיצוב אתוס החרות האמריקאי ומערכות המשפט והמוסר בארה"ב.

השפעת מורשת פסח על תפישת העולם האמריקאית מהווה נדבך חשוב ביחס המיוחד של העם האמריקאי כלפי המדינה היהודית, הרואה בה נושא-פנים ערכי וחיובי, ולא רק נושא-חוץ. אמנם יש משקל רב לאיומים ולאינטרסים משותפים בעיצוב יחסי ישראל-ארה"ב, אך התשתית הקבועה והמוצקה של הברית המיוחדת בין השתיים מורכבת מערכים משותפים כגון מורשת חג הפסח.

במאה ה-17 הגיעו לארה"ב ראשוני המתיישבים מבריטניה שראו במלך הבריטי את "פרעה המודרני", באוקיינוס האטלנטי את "ים-סוף המודרני" ובאמריקה את "ציון/כנען המודרנית".
ב-1776 פרסם תומאס פיין את Common Sense שהפך למצפן של המרד נגד בריטניה, התייחס למלך הבריטי כ"פרעה" וציטט את התנגדות גדעון ושמואל למוסד המלוכה. "האבות המייסדים" בנג'מין פרנקלין, ג'ון אדאמס ותומאס ג'פרסון הציעו שהסמל הרשמי האמריקאי יציג את חציית ים סוף, טביעת מרכבות פרעה ועמוד האש. הם שאבו השראה מיציאת העם היהודי מעבדות לחרות, ראו ב-13 המושבות מהדורה מודרנית של 12 השבטים וקראו לעצמם "עם הברית המודרני".

התנועה לשחרור עבדים במאה ה-19 והתנועה לזכויות האזרח במאה ה-20 הושפעו על ידי אתוס "יציאת מצרים" בפרט והתנ"ך בכלל. ב-1830 הפך הפסוק החרות על "פעמון החרות" לסמל ההתנגדות לעבדות השחורים: "וקראתם דרור בארץ לכל יושביה" (ויקרא, פרק כ"ה, פסוק 10). הסופרת הארייט ביצ'ר סטאו, מחברת אוהל הדוד תום (1852), ובעלה, חקרו את "יציאת מצרים" והתנ"ך. הארייט טאבמן שהבריחה עבדים שחורים ממדינות הדרום לצפון ארה"ב כונתה "משה", וההמנון הבלתי-רשמי של השחורים היה שיר-הנשמה, Go Down, Moses.

רוב ההספדים לנשיא הנרצח לינקולן, ב-1865, התייחסו אליו כ"משה, משחרר העבדים" שלא הגיע, אף הוא, ל"ארץ המובטחת". להנצחת זכרו של לינקולן, תרמה ממשלת צרפת את "פסל החרות", הקורן (כמו פני משה ברדתו מהר סיני) ומחזיק בידו את לוח החוק (כמו "לוחות הברית").

ב-1954 כינה מרטין לותר קינג את החלטת בית המשפט העליון לבטל את ההפרדה הגזעית בבתי הספר כ"חציית ים-סוף". ב-1964 הוא זכה בפרס נובל והכריז: "עם משועבד חייב להתנער מעבדות… התנ"ך מנחיל לנו את האירוע המלהיב של משה העומד לפני פרעה וקורא, 'שלח את עמי'".

ב-1982 נאם הנשיא רייגן בפרלמנט הבריטי וציין את "יציאת מצרים" כציון דרך בהתנגדות החברה המערבית לעריצות: "מאז יציאת מצרים כותבים ההיסטוריונים על ההקרבה במאבק למען החרות – עמידת הגבורה (היוונית-ספרטנית מול איראן) בתרמופילאי, מרד ספרטקוס, ההסתערות על הבסטיליה ומרד גטו וורשה." ב-2003 אמר הנשיא בוש, בנאום בסנגל: "עבדים שחורים בארה"ב למדו את סיפור "יציאת מצרים" וגילו נחישות להגיע אל הארץ המוטחת של החרות". ב-2007 אמר הסנטור אובמה שחלוצי זכויות האדם בארה"ב היו "דור משה" והוא – אובמה – בן "דור יהושע" שיחצה את "הנהר" אל "הארץ המובטחת".

ב-2012 ניצב פסל משה רבנו מול מושב יו"ר בית הנבחרים בגבעת הקפיטול; פסלי משה רבנו האוחז בלוחות הברית מתנוססים מעל הכניסה לבית המשפט העליון האמריקאי ומעל שולחן השופטים העליונים; אנדרטה של לוחות הברית ניצבת על מדשאת בנין הקפיטול בטקסס ואנדרטה דומה תוקם בקרוב על מדשאת בנין הקפיטול באוקלהומה.

ב-2012 עומדות ארה"ב, ישראל והחברה המערבית בפני האיום הברור, המידי והקטלני ביותר על החרות מאז מלחמת העולם השנייה – טרור אסלאמי קונבנציונלי וגרעיני. כדי לנצח במערכה, יש לגייס – שוב – את המנהיגות מונחית העקרונות של משה, את קריאת התיגר, ההקרבה והנחישות של יהושע וכלב ואת אמונה בצדקת הדרך של פסח ו"יציאת מצרים".