תפריט
"ישראל היום", https://bit.ly/2Roumeq
English edition https://bit.ly/2R5TZVL
ישראל היא המדינה השמינית בעולם במדד העוצמה 2018 של השבועון היוקרתי "US News and World Report" ואוניברסיטת פנסילבניה. המדד מבטא את עוצמת המנהיגות, הכלכלה ושתופי הפעולה המדיניים, דיפלומטים וצבאיים. ישראל מדורגת אחרי ארה"ב, רוסיה, סין, גרמניה, בריטניה, צרפת ויפן ומקדימה את סעודיה, אמירויות הנפט, דרום קוריאה, קנדה, אוסטרליה, שוויץ ועוד.
ישראל מזנקת במדד האופטימיות הכלכלית של Trading Economics מניו יורק: מ-21.70 ב-1976 לשיא של 131.40 בנובמבר 2018. ישראל מקדימה את דרום קוריאה, האיחוד האירופאי, ארה"ב, יפן ועוד.
ישראל מדורגת שמינית במדד אמון הצרכן של מרכז המחקר הצרפתי רב-המוניטין Ipsos, אחרי סין, ארה"ב, הודו, סעודיה, שבדיה, גרמניה וקנדה, ולפני אוסטרליה, בריטניה, בלגיה, צרפת, איטליה, יפן, דרום קוריאה ועוד.
אופטימיות ופטריוטיות מול אתגרים ואיומים קיומיים מאז הקמת המדינה – בנוסף לכוח המוח – הם מנועי צמיחה דמוגרפית חריגה, כלכלית, מדעית, טכנולוגית, חקלאית, דיפלומטית וצבאית. אופטימיות ופטריוטיות, בנוסף להיצמדות לשורשים – בקרב השמאל והימין כאחד כפי שמעיד כוח האדם ביחידות מובחרות בצה"ל – משדרגים את מעמד ישראל כבעלת-ברית ייחודית של ארה"ב.
לפי מדד החוסן הלאומי יוני 2017, שהתבצע על ידי פרופ' גבי בן דור מהמכון לחקר ביטחון לאומי באוניברסיטת חיפה: "רמת האופטימיות של יהודים וערבים נמצאת במגמת עלייה ברורה ב-7 השנים האחרונות וכך גם רמת הפטריוטיות." מאז שנת 2000, רמת הפטריוטיות היהודית היא כ-4.8 בסולם של 6-1, בעוד הפטריוטיות של ערביי ישראל עלתה מ-3 ב-2010 ל-3.57 ב-2017. רמת האופטימיות היהודית שודרגה מ-4.56 ב-2010 ל-4.86 ב-2017, ואילו האופטימיות הערבית עלתה מ-3.15 ל-3.66.
נשים יהודיות וערביות יותר אופטימיות ופטריוטיות בכל הקשור לעמידה בפני איום צבאי וטרוריסטי ובהתייחסות לממסד הפוליטי והמשפטי. לדוגמא, היהודיות מפגינות רמות אופטימיות של 4.68 – פטריוטיות, 4.7 – אופטימיות ו-3.77 – מיליטנטיות.
עליית רמת האופטימיות והפטריוטיות בקרב ערביי ישראל משקפת הערכה גוברת כלפי ישראל (גם מצד רוב מדינות ערב) – ללא קשר לעניין הפלסטיני – על רקע המציאות בישראל, כמו גם הצונאמי הערבי המשתולל במזרח התיכון מ-2010 ומציג את ישראל כאי של יציבות, שפיות, דמוקרטיה ואמינות ביטחונית. ביטוי להערכה הוא התנגדות ערביי ישראל להצעת אביגדור ליברמן (מ-2004) להעברת "המשולש" לרש"פ תמורת העברת גושי התנחלויות לישראל.
פעם נוספת תובנות מקובלות מוצגות בערוותן על ידי המציאות.
שגריר (בדימוס) יורם אטינגר, "במחשבה שנייה: יוזמה ישראל-ארה"ב"
bit.ly/3JhWTQx "חדשות מחלקה ראשונה", 18 יוני 2023,
English edition bit.ly/3N9cIvc
הייטק ישראלי – תמונת מצב
*נתוני הפתיחה המאתגרים של ישראל גדושים בטרור ומלחמה אך דלים באוצרות טבע וגשם. נתונים אלו הביאו להלך רוח של להיות-או-לא-להיות, נטילת סיכונים, חלוציות, פטריוטיות, אין-דבר-העומד-בפני-הרצון וחשיבה מחוץ לקופסא. כורח המציאות והלך רוח זה מביאים לזרם אדיר של טכנולוגיות ביטחוניות ואזרחיות.
*טכנולוגיות אלו כוללות את מערכות ההגנה נגד טילים "חץ", "כיפת ברזל" ו"קלע דוד", כולל מערכות לייזר ליירוט טילים ומזל"טים; מטוסים זעירים ללא טייס וחלליות זעירות, קטנות ובינוניות; אבטחת שדות תעופה וחיישנים לזיהוי מנהרות-טרור; וכמו כן, מצלמת וידיאו הקטנה בעולם (0.99 מילימטר), המכילה 45,000 פיקסלים ומיועדת לאנדוסקופיה חד-פעמית; מערכות ראייה, בינה מלאכותית ונהיגה אוטונומית לשדרוג נהיגה זהירה; טכנולוגיות ניווט ועדכוני תנועה; עגבניות זעירות, הגנה על חיטה מפגעי טבע, הפקת מים מאוויר לח, טפטפות, התפלת מי-ים ומיחזור מי-שופכין; זיכרונות ניידים (USB); "מג'יק ג'ק" לשיחות חינם לחו"ל; מיקרו-מחשבים/מעבדים; אנטי-וירוסים; זיהוי פנים; ראייה ממוחשבת ומערכות ביוניות לסיוע למשותקי רגליים, ועוד.
*רוב הטכנולוגיות הנ"ל מוצאות דרכן לחברות ענק בארה"ב ומשדרגות את רמת הרפואה, בריאות, תקשורת, רווחה, תעבורה, חקלאות, השקייה, ביטחון פנים וחוץ בארה"ב ומדינות רבות בעולם.
*ישראל היא בין מרכזי ההייטק המובילים בעולם יחד עם עמק הסיליקון, סן פרנציסקו, אוסטין, ראלי, דורהאם ובוסטון בארה"ב, בנגלור, שטוקהולם, הלסינקי ולונדון.
*כ-400 ענקיות הייטק בעולם – רובן מארה"ב – הקימו מרכזי מחקר ופיתוח בישראל, כדי למנף את כוח-המוח והניסיון הייחודי של ישראל. לדוגמא, John Deere ו-Monsanto בתחום החקלאות; General Electric, Johnson & Johnson ו-Philips בתחום הרפואה; Pfizer, Bayer ו-Merck בתחום התרופות; Intel, AMD, Marvell, Nvidia Texas Instruments, Applied Materials, ו-Qualcomm בתחום המוליכים למחצה; General Motors, Ford Motor, Honda, Mercedes Benz ו- Skoda בתחום הרכב; Microsoft, Oracle, McAfee, Autodesk ו- PTC בתחום התוכנות; Sony, Siemens, Samsung ו-LG בתחום האלקטרוניקה; AT&T, Vonage ו-Fujitsu בתחום התקשורת; IBM, HP ו-Dell בתחום המחשבים;eBay, Google, Facebook, Yahoo ו- PayPalבתחום האינטרנט; Intuit, Citigroup, MasterCard, Visa ו-Barclays בתחום השירותים הפיננסים; מוטורולה ונוקיה בתחום הטלקום; Xerox ו-Hewlett Packard בתחום טכנולוגיות מידע;PepsiCo בתחום עיבוד מזון; Mitsubishi בתחום סחר בינלאומי; ועוד.
*לפי PitchBook Financial Data, ב-2022 הייתה ישראל שנייה בעולם בהשקעות קרנות הון סיכון זרות לנפש ($506 לנפש) אחרי סינגפור ($695), ולפני ארה"ב ($357), שוויץ ($273), פינלנד ($232), בריטניה ($190), איחוד האמירויות ($168), שוודיה ($157), קנדה ($117) וצרפת ($104).
*לפי Deloitte, ישראל היא המובילה בעולם במספר חברות הזנק לנפש.
*ישראל גם המובילה בעולם במספר עובדי הייטק לנפש: 140 ל-10,000 איש ואחריה ארה"ב עם 85 ל-10,000.
*ישראל שנייה, אחרי ארה"ב, במספר פרסומים מדעיים לנפש.
*למגזר ההייטק הביטחוני והאזרחי חלק נכבד בהפיכת ישראל למכפלן-דולרים ומכפלן-עוצמה עבור ארה"ב. ישראל תורמת – באמצעות שתופי פעולה טכנולוגים ותעשייתיים עם חברות מארה"ב – לביסוס הבכורה העולמית של הטכנולוגיה האמריקאית.
סוד היתרון התחרותי של ההייטק הישראלי
*ההייטק הישראלי מפיק תועלת רבה מגלי העלייה לישראל, המעניקים לישראל כישורים וניסיון של יוצאי תרבויות מגוונות ובוגרי מערכות חינוך שונות בארה"ב, ברה"מ לשעבר, אירופה, אמריקה הלטינית ואוסטרליה. המגע המקצועי בין העולים לבין בוגרי מערכות חינוך וצבא ישראלים מביא לתשואה גבוהה (1+1=3).
*מגזר ההייטק בישראל נהנה מתרומה-שולית-גבוהה של בוגרי יחידות ההייטק בצה"ל, שחלקם מאותר על ידי צה"ל עוד בהיותם תלמידי תיכון.
*השירות הצבאי מעניק לנוער כלים להחלטות במצבים של חיים ומוות, התאוששות מהירה ממצבי משבר, חידושים ואלתורים.
*ההייטק הישראלי נהנה מפירות שיתוף הפעולה והפקת לקחים שגרתיים ויומיומיים בין מסגרות התעשייה, מחקר, אקדמיה וצבא.
*שיעור הפריון הגבוה בעולם החופשי (ובמיוחד תנופת הפריון החילוני), וגבוה מכל מדינות ערב להוציא את עיראק, מעניק לכלכלת ישראל רוח גבית עזה.
*לפי הבנק העולמי היקף ההשקעה במגזר ההייטק בישראל ביחס לתוצר המקומי הגולמי הוא הגבוה בעולם: 5.4% בהשוואה לדרום קוריאה (4.81%), שבדיה (3.53%), בלגיה (3.48%), ארה"ב (3.45%), יפן (3.26%), אוסטריה (3.20%), שוויץ (3.15%), גרמניה (3.14%), דנמרק (2.96%), OECD (2.96%), פינלנד(2.94%), איסלנד (2.47%), צרפת (2.35%), וכו'.
צמיחה ייחודית של כלכלת ישראל 2022-1988
< אוכלוסייה: מ-4.4 מיליון תושבים ל-9.5 מיליון
< תוחלת חיים: מ-75 שנים ל-82 שנים
< תוצר לאומי גולמי: מ-37 מיליארד דולרים ל-490 מיליארד דולרים
< תוצר לאומי גולמי לנפש: מ-8,000 דולרים ל-52,000 דולרים
< יתרות מטבע חוץ: מ-6 מיליארד דולרים ל-200 מיליארד דולרים
< יחס בין חוב לאומי לתוצר מקומי גולמי: מ-155% ל-61%
< יצוא: מ-10 מיליארד דולרים ל-160 מיליארד דולרים
< מספר סטודנטים במכללות ואוניברסיטאות: מ-70,000 ל-350,000.
*הנתונים הנ"ל מובילים למסקנה שישראל מהווה מקרה חריג של "חוק התשואה השולית הגוברת", ושמשברים ומתיחויות מבית ומחוץ הם מהמורות בנתיב לצמיחה כלכלית דרמטית.
*לדברי George Gilder, גורו הייטק מארה"ב: "ישראל היא ממובילי העולם בעיבוד שבבים, אלגוריתם רשת, פיתוחים רפואיים… התפלת מי-ים ומיחזור מי-שופכין… הגנה נגד טילים, לוחמה רובוטית ומטוסים זעירים ללא טייס…. הביטחון הלאומי והצמיחה הכלכלית של ארה"ב מושפעים יותר ויותר על ידי שדרוג הכלכלה והטכנולוגיות בישראל. עמידה משותפת של ארה"ב וישראל תרתיע ותביס כל אויב…. ארה"ב זקוקה לישראל כפי שישראל זקוקה לארה"ב."
"ישראל היום", https://bit.ly/2Roumeq
English edition https://bit.ly/2R5TZVL
ישראל היא המדינה השמינית בעולם במדד העוצמה 2018 של השבועון היוקרתי "US News and World Report" ואוניברסיטת פנסילבניה. המדד מבטא את עוצמת המנהיגות, הכלכלה ושתופי הפעולה המדיניים, דיפלומטים וצבאיים. ישראל מדורגת אחרי ארה"ב, רוסיה, סין, גרמניה, בריטניה, צרפת ויפן ומקדימה את סעודיה, אמירויות הנפט, דרום קוריאה, קנדה, אוסטרליה, שוויץ ועוד.
ישראל מזנקת במדד האופטימיות הכלכלית של Trading Economics מניו יורק: מ-21.70 ב-1976 לשיא של 131.40 בנובמבר 2018. ישראל מקדימה את דרום קוריאה, האיחוד האירופאי, ארה"ב, יפן ועוד.
ישראל מדורגת שמינית במדד אמון הצרכן של מרכז המחקר הצרפתי רב-המוניטין Ipsos, אחרי סין, ארה"ב, הודו, סעודיה, שבדיה, גרמניה וקנדה, ולפני אוסטרליה, בריטניה, בלגיה, צרפת, איטליה, יפן, דרום קוריאה ועוד.
אופטימיות ופטריוטיות מול אתגרים ואיומים קיומיים מאז הקמת המדינה – בנוסף לכוח המוח – הם מנועי צמיחה דמוגרפית חריגה, כלכלית, מדעית, טכנולוגית, חקלאית, דיפלומטית וצבאית. אופטימיות ופטריוטיות, בנוסף להיצמדות לשורשים – בקרב השמאל והימין כאחד כפי שמעיד כוח האדם ביחידות מובחרות בצה"ל – משדרגים את מעמד ישראל כבעלת-ברית ייחודית של ארה"ב.
לפי מדד החוסן הלאומי יוני 2017, שהתבצע על ידי פרופ' גבי בן דור מהמכון לחקר ביטחון לאומי באוניברסיטת חיפה: "רמת האופטימיות של יהודים וערבים נמצאת במגמת עלייה ברורה ב-7 השנים האחרונות וכך גם רמת הפטריוטיות." מאז שנת 2000, רמת הפטריוטיות היהודית היא כ-4.8 בסולם של 6-1, בעוד הפטריוטיות של ערביי ישראל עלתה מ-3 ב-2010 ל-3.57 ב-2017. רמת האופטימיות היהודית שודרגה מ-4.56 ב-2010 ל-4.86 ב-2017, ואילו האופטימיות הערבית עלתה מ-3.15 ל-3.66.
נשים יהודיות וערביות יותר אופטימיות ופטריוטיות בכל הקשור לעמידה בפני איום צבאי וטרוריסטי ובהתייחסות לממסד הפוליטי והמשפטי. לדוגמא, היהודיות מפגינות רמות אופטימיות של 4.68 – פטריוטיות, 4.7 – אופטימיות ו-3.77 – מיליטנטיות.
עליית רמת האופטימיות והפטריוטיות בקרב ערביי ישראל משקפת הערכה גוברת כלפי ישראל (גם מצד רוב מדינות ערב) – ללא קשר לעניין הפלסטיני – על רקע המציאות בישראל, כמו גם הצונאמי הערבי המשתולל במזרח התיכון מ-2010 ומציג את ישראל כאי של יציבות, שפיות, דמוקרטיה ואמינות ביטחונית. ביטוי להערכה הוא התנגדות ערביי ישראל להצעת אביגדור ליברמן (מ-2004) להעברת "המשולש" לרש"פ תמורת העברת גושי התנחלויות לישראל.
פעם נוספת תובנות מקובלות מוצגות בערוותן על ידי המציאות.
כלכלת ישראל מזנקת לצמרת העולמית, מדלגת מעל משוכות ומפתחת מוצרים ייחודיים, אזרחיים וביטחוניים, שוברי מוסכמות, העונים לצרכי השוק העולמי, תוך מינוף הגורם האנושי האופטימי והיצירתי/חדשני, וקריאת תגר על תובנות מקובלות, לחצים מדיניים, האטה כלכלית בעולם, מלחמות, טרור ואיומים בסנקציות וחרמות.
לדוגמא, "פייננשל טיימס" הלונדוני דיווח ב-10 לאפריל שישראל זוכה ל-10% מסך ההשקעות בעולם בטכנולוגיות סייבר, ויצוא הסייבר הישראלי עולה על 3 מיליארד דולרים: "קונים שעונים בשוויץ ואבטחת מחשבים בישראל." ענקית התעשייה הביטחונית האמריקאית, לוקהיד-מרטין, פועלת בפארק הסייבר בבאר שבע וביוזמה משותפת עם רשויות הסייבר בישראל. ענקית התשלומים המקוונים, PayPal, הקימה מרכז מחקר ופיתוח (מו"פ) שני בישראל תוך רכישת "סייאקטיב" תמורת 60 מיליון דולרים, בעקבות רכישת "פרודסיינס" ב-2008 תמורת 169 מיליון דולרים.
לפי ה- Economist Intelligence Unitמ-20 לאפריל: "ההייטק הישראלי צומח בשיעור הגבוה ביותר מאז סוף שנות ה-90. [300] חברות הזנק גייסו שיא של 3.4 מיליארד דולרים ב-2014…. ישראל הפכה למובילה עולמית במספר תחומים ומצמיחה מספר מאות חברות-הזנק מדי שנה…. 82 חברות הזנק נמכרו ב-2014 [תמורת 7 מיליארד דולרים] ו-17 גייסו מיליוני דולרים בבורסה…. למעלה מ-200 חברות רב-לאומיות זרות מפעילות מרכזי מו"פ בישראל…. ישראל משדרגת קשרים כלכליים עם שווקים מתעוררים בהודו, סין ואמריקה הלטינית המשוועים לחדשנות הישראלית."
בניגוד למוסכמה שישראל, לכאורה, מבודדת, הענקיות הסיניות "רנרן" ("פייסבוק הסינית") ו"טנסנט" השקיעו 100 מיליון דולרים בקרן הון סיכון ישראלית. ענקית האינטרנט הסינית, "עליבאבא", השקיעה כ-50 מיליון דולרים בקרן הון סיכון ישראלית, JVP, המתמקדת בטכנולוגיות סייבר. חברות סיניות פעילות בפיתוח תשתיות בישראל, כגון מנהרת הכרמל, מסילת הרכבת עכו-כרמיאל, נמל אשדוד, הנמל החדש בחיפה, קטרים חשמליים, ועוד. ענקיות הביטוח, הניהול הפיננסי והסלולר בסין, "פינגאן", יונגג'ין ו-ZTE, השקיעו 25 מיליון דולרים ב"ריינבו" הישראלית המשקיעה בציוד רפואי.
סוכנות בלומברג דיווחה ב-30 למרץ שהמיליארדר ההודי, מוקאש אמבאני, בודק השקעות בחברות הזנק בעמק הסיליקון ובישראל. "מורגן סטנלי" מעריכה שהמכירות המקוונות בהודו יזנקו ל-100 מיליארד דולרים ב-2020. ענק טכנולוגיות המידע ההודי, "אינפוסיס", רכש את "פאנאייה" הישראלית תמורת 230 מיליון דולרים.
"אלביט" מפגינה את שדרוג הקשרים הדרמטי בין ישראל לבין הודו, סין ואמריקה הלטינית (אמל"ט), כפי שמציינת סוכנות בלומברג ב-12 לאפריל: "במקביל לקיצוץ בתקציב הביטחון האמריקאי, גואה ביקוש ביטחוני הודי, סיני ואמל"טי ומקפיץ את היקף ההזמנות של "אלביט" ל-6.3 מיליארד דולרים – גידול של 8% בהשוואה ל-2013…. היקף מכירות "אלביט" לאסיה ואמל"ט הגיע ב-2014 ל-35% מסך המכירות (3 מיליארד דולרים), בהשוואה ל-28% לארה"ב." התעשייה האווירית מרחיבה פעילותה בברזיל, הקימה שם מרכז תחזוקת רדארים ומגדילה מכירות לחיל האוויר הברזילאי. "גילת לווינים" זכתה במכרז בהיקף 285 מיליון דולרים להקמת מרכז תשתיות תקשורת בפרו.
"מיקרוסופט" מפגינה אמון בחוסן ארוך-הטווח של כלכלת ישראל וחונכת את מרכז המו"פ השני בישראל. מרכז המו"פ הראשון של "מיקרוסופט, מחוץ לארה"ב, הוקם בישראל.
לפי "בנק ישראל", 1.6 מיליארד דולרים הושקעו בישראל בינואר-פברואר 2015 , על ידי משקיעים זרים, בהייטק, תעשייה מסורתית ונדל"ן; 8.3 מיליארד דולרים הושקעו ב-2014 ו-30 מיליארד דולרים ב-2014-2012. יצוא תעשייתי, ללא יהלומים, זינק מ-5 מיליון דולרים ב-1948 ל-47 מיליארד דולרים ב-2014.
על אטרקטיביות ההייטק הישראלי אפשר גם ללמוד מגיוס 1.5 מיליארד דולרים ב"וואל סטריט" ברבעון הראשון ב-2015, על ידי 11 חברות ישראליות. "נילסן העולמית" – המתפעלת חממה ישראלית המטפחת תשע חברות הזנק – רכשה את "אקסהלייט" תמורת 200 מיליון דולרים, "נורת'ליף קפיטל" הקנדית רכשה 40% מחברות-הבת של "אורמת" תמורת 175 מיליון דולרים. "בלאקברי" רכשה את "וואטצ'דוג" תמורת 100 מיליון דולרים. "אפל" מתפעלת בישראל את מרכז המו"פ הגדול מחוץ לארה"ב, הכולל שלוש חברות: "לינקס", אנוביט טכנולוגיות", ו"פריימסנס".
על החיוניות ארוכת-הטווח של כלכלת ישראל אפשר גם ללמוד מאינדיקטורים מרכזיים, המפריכים תובנות מקובלות. לדוגמא, שיעור הצמיחה (כ-3%) דומה לארה"ב, אך גבוה מממוצע ה-OECD, קנדה, בריטניה וגרמניה, ושיעור האבטלה נמוך ממוצע ה-OECD. יחס החוב הלאומי לתוצר המקומי הגולמי (67%) נמוך מיפן, ארה"ב, גוש האירו, צרפת, קנדה, בריטניה וגרמניה.
אילו חייזר היה נוחת בישראל ובודק את ביצועיה הכלכליים, לא היה מאמין שביולי-אוגוסט 2014 התנהלה מלחמה עם החמאס….
ב-31 למאי, 1948 פקפק השבועון "לייף" בסיכויי העמידה של 600,000 יהודי ישראל – נטולי כלכלה ותחת אמברגו צבאי אמריקאי – מול צבאות ערב: "המלך עבדאללה שולח את הלגיון הערבי לירושלים…. מטוסים מצריים מפציצים את תל אביב. סוריה, עיראק, לבנון וערב הסעודית תורמות את חלקן…. הערבים ניתקו את ירושלים מתל אביב…. העיר העתיקה מופגזת…. מתקפה משלושה כיוונים דוחקת את המגינים היהודים לרובע היהודי…. ליהודים רק מטוסים קלים להדיפת המתקפה הערבית…. מדינה בגודלה של קונטיקט מוקפת בצבאות עוינים…. גורמי הזמן והגאוגרפיה עומדים לצד הערבים. אנגליה אינה מכירה בישראל ומספקת נשק לערבים, וידידי ישראל בארה"ב מנסים [לשווא] להסיר את האמברגו הצבאי האמריקאי…. האם ישראל תשרוד את המלחמה?"
תוך קריאת תגר על אתגרי המזרח התיכון והעולם, ולמרות החרמות, הסנקציות, הגינויים, האמברגו, המלחמות, הטרור והלחצים הדיפלומטיים, ישראל זינקה מתהום השואה של מלחמת העולם השנייה והאיום הקיומי ב-1948 להישגים ייחודיים בתחומי התעשייה הביטחונית והאזרחית, הטכנולוגיה, הרפואה, החקלאות, ההשקיה, הלווינים, התרומה לעולם השלישי, הצבא והלוחמה בטרור.
ישראל ממחישה שלחץ על הזית מניב שמן יצהר, ושדבקות בעקרונות ושורשים הופכת איומים לאתגרים והזדמנויות ומזניקה לגבהים חדשים.
ישראל מפגינה השתלבות מזהירה בכלכלה העולמית וזוכה לשבחים מקרן המטבע הבינלאומית, מחברות דרוג האשראי. ההשקעות הזרות בשיאן והסחר עם הודו וסין מרקיע שחקים. ב-2015 זינקו התמ"ג והיצוא הישראלים ל-300 מיליארד ו-47 מיליארד דולרים בהתאמה, לעומת 1.5 מיליארד ו-5 מיליון דולרים ב-1948. הצמיחה בישראל דומה לארה"ב וגבוהה מקנדה, בריטניה וגרמניה, והאבטלה נמוכה ממוצע ה-OECD. יחס החוב הלאומי לתמ"ג נמוך מארה"ב וגוש היורו. בישראל המספר היחסי הגבוה בעולם של אנשי מחקר ופיתוח ובעלי תואר אקדמי, ולכן יש בה מרכזי מו"פ של 250 ענקי הייטק אמריקאים.
ישראל עומדת בפני גל עלייה שהוא מנוע צמיחה היעיל ביותר, מושך השקעות זרות ומשדרג את כוח ההרתעה באופן דרמטי. מדיניות עלייה פרו-אקטיבית תביא ל-500,000 עולים ב-5 שנים מצרפת, רוסיה, אוקראינה, גרמניה, בריטניה, ארגנטינה וארה"ב, תוך מינוף היתרון הכלכלי, הקצנת האנטישמיות, התפשטות האסלאם באירופה והתרחבות החינוך הציוני בגולה.
בניגוד לרחוב הערבי, ישראל מהווה אי של יציבות, אמינות, יכולות אזרחיות וביטחוניות ואהדה ללא-תנאי את ארה"ב. הקשר עם ארה"ב הפך לכביש דו-סטרי לתועלת הדדית, מעניק לוושינגטון מודיעין יותר מכל מדינות נאט"ו, ומספק לתעשיות הביטחוניות בארה"ב אלפי לקחים מבצעיים, המשדרגים את היצוא, המחקר והפיתוח והתעסוקה האמריקאים בשווי של מיליארדי דולרים.
ב-2015 יש רוח גבית דמוגרפית יהודית (במיוחד חילונית) חסרת-תקדים בעלת משמעות כלכלית וביטחונית. מספר הלידות השנתיות זינק ב-68% (136,000) מאז 1995 (80,400), בעוד מספר הלידות הערביות מתייצב (40,000) עקב השתלבות דרמטית של נשים במערכת החינוך ושימוש גובר באמצעי מניעה. מספר הלידות לאישה יהודייה עולה על זה של מדינות האסלאם חוץ מתימן, עיראק וירדן.
בחינה אובייקטיבית של 67 שנות העצמאות מבהירה שהמלחמות, הטרור והלחצים היו אך מהמורות בדרך לצמיחה חסרת-תקדים.
למרות מקהלת הגינויים, החרמות והלחצים, הצונאמי האזורי, אי-היציבות הבינלאומית, חוסר הוודאות וההאטה הכלכליים בעולם, כלכלת ישראל איתנה ממרבית כלכלות העולם המפותח, כפי שמפגינים העלייה הגוברת וההתאוששות המהירה מהצפוי מהשלכות מבצע צוק איתן
ה"אקונומיסט " הלונדוני מדווח ב-3 לפברואר שלמלחמה בעזה הייתה השפעה כלכלית חולפת, המגזר הפרטי צומח מעבר למצופה (5.2%) והאבטלה ירדה ל-5.7% בסוף 2014 – לעומת 7.2% במדינות ה-OECD – במקביל לצמיחה בהיקף המועסקים.
ישראל שנייה רק לארה"ב בפיתוחים חדשניים ומהווה יעד מועדף למשקיעים בינלאומיים וחברות ענק זרות. לפי אחד מארבעת משרדי ראיית החשבון המובילים בעולם, KPMG, 2014 הייתה שנת שיא בגיוס הון על ידי סטארט-אפים ישראלים, 3.4 מיליארד דולר לעומת 2.13 מיליארד ב-2013. הרבעון הרביעי ב-2014 היה הגבוה ביותר מאז 1999. ה"אקונומיסט" מציין שבישראל ריכוז הסטארט-אפים השני בעולם לאחר עמק הסיליקון.
נשיא "סמסונג" הדרום קוריאנית מגלה שחברתו רואה בישראל מקור חדשנות המשנה את פני העולם – יעד השקעות שני רק לעמק הסיליקון.
המאזן המסחרי עם סין זינק מ-50 מיליון דולרים ב-1992 ל-10 מיליארד ב-2014, וסוכנות "בלומברג" צופה גידול מהותי בהיקף הסחר בעקבות ביקור בישראל של סגן רה"מ הסיני ו-400 אנשי עסקים וממשל, והשקעות בחברות וקרנות ישראליות על ידי ענקי אינטרנט, אלקטרוניקה ותרופות סינים.
"מיקרוסופט" מרחיבה את מינוף החדשנות הישראלית, בנוסף לשני מרכזי המחקר והפיתוח בישראל המרחיבים את היצוא והתעסוקה של החברה. בינואר 2015 ובנובמבר 2014 רכשה "מיקרוסופט" את "אקוויויו" ו"אאורטו" (תמורת 200 מיליון דולרים כל אחת) ומנהלת מו"מ לרכישת "אן-טריג" הישראליות. בינואר 2015 נרכשו שמונה חברות ישראליות, על ידי חברות זרות, עבור 900 מיליון דולרים. גם אריק שמידט, יו"ר "גוגל", "סיסקו" ו"אלקטל-לוסנט" הצטרפו לגל ההשקעות בישראל.
חרף מדיניותו האנטי-ישראלית הקיצונית של ארדואן, נסק המאזן המסחרי עם ישראל מ-2.6 מיליארד דולרים ב-2009 ל-5.6 מיליארד ב-2014. ברזיל מתמידה בביקורתה החריפה על מדיניות ישראל, אך "אלביט" זכתה במכרז של 106 מיליון דולרים לשדרוג מטוסי הצי הברזילאי. בריטניה מהווה מוקד הסתה להחרמת סחורות ישראליות, אך המאזן המסחרי צמח בכ-30% וענקית ההימורים הבריטית, "וויליאם היל", הציעה לרכוש את 888 הישראלית תמורת מיליארד דולרים.
מול גלי ההסתה נגד ישראל, וקולות הנהי והפסימיות בישראל, מפגינה ישראל עוצמה מחקרית, טכנולוגית ותעשייתית, המביאה להשקעות בישראל של למעלה מ-250 ענקי הייטק מארה"ב וחברות וקרנות הון סיכון נוספות מאסיה ואירופה – הבעת אמון באיתנות ארוכת-טווח של כלכלת ישראל בעולם של אי-יציבות וכלכלות מדשדשות.
למרות הדיווחים על בדידות מחריפה של ישראל, דיווח משרד רואי החשבון מהגדולים בעולם,"פרייס וואטרהאוס קופר", ש-2014 הייתה שנת שיא בהשקעות זרות בהייטק הישראלי: 15 מיליארד דולרים ברכישת חברות ישראליות (בהשוואה ל-7.6 מיליארד ב-2013) ו-9.8 מיליארד דולרים בגיוסי הון בבורסות חו"ל (לעומת 1.2 מיליארד ב-2013). שוב מאפילים איכויות ההייטק הישראלי ושיקולים עסקיים בעולם על העניין הפלשתיני. אבל ישראל מבודדת….
מאז 1948 ממוחזרת התובנה כאילו ישראל עומדת בפני קריסת מעמדה הבינלאומי בכלל (לדוגמא, החלטת "ציוניות-גזענות" בעצרת האו"מ, 1975) ויחסיה עם ארה"ב בפרט, אלא אם כן תתחייב לוויתורים מכאיבים במזרח התיכון הבלתי-אמין ואב-טיפוס לחוסר-סובלנות אלימה, טרור והסכמים הכתובים על קרח.
אבל, מאז התפרקות ברה"מ, הפיכת ארה"ב לכוח-על הדומיננטי, זינוק דרמטי של יכולות אזרחיות וביטחוניות ישראליות ושיפור חסר-תקדים של שתופי פעולה עם ארה"ב, משודרגים הקשרים הכלכליים של ישראל הרבה מעבר לארה"ב ואירופה, ובמיוחד עם הודו, סין, רוסיה, דרום קוריאה, הרפובליקות המוסלמיות של ברה"מ לשעבר, אפריקה ואמריקה הלטינית, למרות גינויים דיפלומטים שגרתיים.
לדוגמא, המאזן המסחרי עם הודו גדל מ-200 מיליון דולרים ב-1992 ל-5 מיליארד ב-2014. לפי העיתון הקטארי, אל-ערבי אל-ג'דיד מ-3 לינואר 2015, "השיפור המשמעותי ביחסי ישראל עם אפריקה והודו נובע מהתרומה הרבה של הטכנולוגיות הישראליות. סין מעוניינת בטכנולוגיות ישראליות מתקדמות." לפי סוכנות בלומברג מ-1 לדצמבר 2014, היצוא לאסיה זינק מ-13% מסך היצוא הישראלי בשנת 2000 ל-23% ב-2014. אבל, ישראל מבודדת….
המאזן המסחרי עם סין הרקיע מ-51 מיליון דולרים ב-1992 לכמעט 11 מיליארד ב-2013 ומו"מ על הסכמי סחר ישראל-סין יחלו השנה. ה"וואל סטריט ג'ורנל" דיווח ב-14 לדצמבר 2014 שמשקיעים סינים מבקרים תכופות בישראל לאיתור השקעות. חברת הביטוח הענקית, פינג-אן, שהשקיעה בשמונה חברות הזנק, רואה בארה"ב ובישראל יעדי השקעה מועדפים. ב-2011 רכשה כימצ'יינה את "אגן מכתשים" תמורת 2.4 מיליארד דולרים. ב-2013 רכשה פוסאן-פארמה את "אלמה לייזר" עבור 240 מיליון דולרים. ב-2014 רכשה ברייטפוד הסינית שליטה בתנובה תמורת 960 מיליון דולרים. אבל, ישראל מבודדת….
המאזן המסחרי עם דרום קוריאה השתפר מ-50 מיליון דולרים ב-1987 ל-2.5 מיליארד ב-2014, ובין חברות הענק הגלובליות מדרום קוריאה המושרשות בישראל: סמסונג, יונדאי, דאהו, פוסקו, LG, התעשייה האווירית והאניד. יפן מגלה עניין גובר בישראל, ומשקיעים מסינגפור מעורים מאד בשוק הישראלי. חברת אולפלקס האוסטרלית רכשה לאחרונה את SCR הישראלית תמורת 250 מיליון דולרים. אבל, ישראל מבודדת….
ישראל הרחיבה משמעותית את הקשרים המסחריים והביטחוניים עם קזחסטאן, אוזבקיסטן, טורקמניסטאן ואזרביז'אן. לפי מסמך של "מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים" מאוקטובר 2014, חל שיפור דרסטי בקשר עם אזרביז'אן ב-20 השנים האחרונות". ישראל מייבאת נפט ומייצאת טכנולוגיות ביטחוניות, חקלאיות, רפואיות ואגרונומיות ומעניקה שרותי מודיעין ולוחמה בטרור. אבל, ישראל מבודדת….
למרות הגינויים המדיניים הקשים, פורח המאזן המסחרי עם תורכיה (5 מיליארד דולרים ב-2014 בהשוואה ל-3.4 מיליארד ב-2009) ובריטניה (גידול של 28% ו-38% במאזן המסחרי וביצוא ב-2014 בהשוואה ל-2013). אבל, ישראל מבודדת…. אך אולי לא.
אין שחר להנחה שכלכלת ישראל תלויה בהסכם שלום ושאינה יכולה לעמוד בפני איומי חרם וסנקציות. הסכם שלום מהווה מטרה נעלה, אך הניסיון להביא לוויתורים סוחפים של ישראל מונחי-חשש לגורל הכלכלה (ולא מונחי- ביטחון והיסטוריה) מנותק מהמציאות.
מ-1949 מזנקת ישראל מ-1.5 מיליארד דולרים תוצר מקומי גולמי ל-300 מיליארד ב-2014, מ-50 מיליון דולרים יצוא ל-97 מיליארד דולרים, ומהיעדר יתרות מטבע זר ל-92 מיליארד דולרים ב-2014. הזינוק נובע מגלי עלייה, ריסון תקציבי, איכות כוח אדם, טכנולוגיות חדשניות, יצוא, כוח הרתעה צבאי וגז טבעי, ולא מהסכמי שלום עם מצרים וירדן והסכם אוסלו.
ולראייה, התוצר המקומי הגולמי צמח ב-14%-8% לשנה בעקבות מלחמת 1967 עד 1972, וב-9% כתוצאה מגל העלייה מברה"מ שהתחיל ב-1990. לעומת זאת, הצמיחה לאחר אוסלו (1996-1993) הייתה 7%-4% וניזונה בעיקר מגל העלייה, אך נפגעה עקב גירעונות התקציב והמאזן המסחרי.
כמו כן, האינפלציה זינקה מ-42.5% ב-1977 – ערב יוזמת השלום עם מצרים – ל-111.4% ב-1979 ו-445% ב-1984. האינפלציה דוכאה ל-19.7% ב-1986 ו-2% היום על ידי ריסון תקציבי חסר-תקדים, ולא על ידי הסכמי שלום.
על ההשפעה המוגבלת של איומי החרם והסנקציות אפשר ללמוד משיפור המאזן המסחרי עם בריטניה ותורכיה, למרות עוינות הפרלמנט הבריטי וממשלת תורכיה. כ-90% מהיצוא הישראלי הוא לממשלות ולחברות – ולא לצרכן – והוא חיוני לשדרוג רמת הביטחון הלאומי, הרפואה, הטכנולוגיה והחקלאות של המדינות המייבאות. היצוא אף מתגוון במהירות להודו, סין, רוסיה והרפובליקות הסובייטיות לשעבר, יפן ודרום קוריאה.
היומון התורכי, "זמאן" , דיווח שהמאזן המסחרי תורכיה-ישראל השתפר מ-4 מיליארד דולרים ב-2011 ל-4.86 מיליארד ב-2013; ספינות תורכיות פורקות בנמל חיפה משאיות הנושאות סחורות לירדן ולמפרץ הפרסי; נפט עיראקי נמכר לישראל דרך תורכיה; וחברת הספנות של בנו של ארדואן פעילה בנמל אשדוד.
הודו הופכת ליבואן מוביל של נשק ישראל. "רפאל" זכתה במכרז לאספקת טילי נ.ט. ומשגרים בסך 525 מיליון דולרים; הודו רכשה טילי "ברק 1" בהיקף 300 מיליון דולרים; והודו וישראל קיימו ניסוי מוצלח של מערכת "ברק-8" להגנה מטילי שיוט וכלי טיס. אמנם המאזן המסחרי ישראל-הודו הוא 5 מיליארד דולרים, בהשוואה ל-10 מיליארד של סין-ישראל, אך הוא יוכפל באמצעות הסכם סחר חופשי.
למרות האטת הכלכלה ברבעון האחרון, ארגון ה-OECD צופה צמיחה כלכלית של 3% ב-2015 ו-3.5% ב-2016. ואכן, משקיעים זרים מביעים ביטחון בחיוניות ארוכת-הטווח של ישראל. לדוגמא, יצרנית מטוס ה"אף-16", "לוקהיד מרטין" מתכוונת להוסיף כ-1,000 עובדים לחברת הבת בפרק הסייבר בבאר שבע לצד חברת הבת של ענקית האכסון האמריקאית, EMC. "מיקרוסופט" מפעילה מרכזי מחקר ופיתוח בישראל – כמו 250 ענקי הייטק נוספים מארה"ב – ורכשה את "אאורטו" הישראלית ב-200 מיליון דולרים. חברת הענק "3D Systems" רכשה את "סימטרון" הישראלית ב-97 מיליון דולרים, וקרנות הון סיכון מארה"ב, סין, הודו, סינגפור, אירופה ודרום אפריקה משקיעות בישראל.
משקיעים אלו פועלים לפי חוות דעת של נשיא ומנכ"ל חברת ניהול סיכונים הגדולה בעולם, AON: "לקוחותינו ערים לסיכונים ולהזדמנויות בישראל…. הסיכונים בישראל דומים לשאר אזורי העולם…. לישראל כלכלה חדשנית וצומחת."
The Ettinger Report 2023 © כל הזכויות שמורות
שגריר (בדימוס) יורם אטינגר, "במחשבה שנייה: יוזמה ישראל-ארה"ב"
"חדשות מחלקה ראשונה", 7 אוגוסט 2003
"מפקד הצי האיראני הודיע שספינות מלחמה איראניות יעגנו בתעלת פנמה [המכילה 5% מהסחר הימי העולמי] עד סוף 2023."
לפי "דוקטרינת מונרו", המהווה ציר מרכזי במדיניות הביטחון הלאומי של ארה"ב מ-1823, כל מעורבות של מדינה זרה במערך המדיני של יבשת אמריקה עלולה להיחשב כפעולה עוינת נגד ארה"ב. אבל, בנובמבר 2013 הצהיר ג'ון קארי, מזכיר המדינה של ממשל אובמה-ביידן: "עידן דוקטרינת מונרו חלף לו."
האם העמקת המעורבות של איראן באמריקה הלטינית מהווה איום על ארה"ב, ומה היא מלמדת על האופציה הדיפלומטית?
חזון האייתולות והתבססותם באמריקה הלטינית
*מאז השתלטותם על איראן ב-1 פברואר 1979 ממנפים האייתולות את האופציה הדיפלומטית האמריקאית – הכוללת מחוות בהיקף מיליארדי דולרים – כמנוע מרכזי לקידום אסטרטגיה אנטי-אמריקאית אזורית ועולמית.
*איום האייתולות על אינטרסים אמריקאים אינו מוגבל למזרח התיכון, אפריקה ואירופה, אלא גולש לאמריקה הלטינית מדרום צ'ילי עד גבול ארה"ב-מקסיקו. האייתולות תוקעים אצבע בעין של ארה"ב באזור רגיש המשפיע ישירות על ביטחון הפנים בארה"ב.
*מתחילת שנות ה-80' רואים האייתולות באמריקה הלטינית את הבטן הרכה של ארה"ב ויעד מועדף להתבססות מדינית וצבאית – יחד עם חיזבאללה – לקידום חזון אסטרטגי בן 1,400 שנים: הפלת המשטרים ה"משומדים" הסונים והכנעת "הכופרים" המערביים. כדי לקדם את המגה-יעד, יש להכניע את המגה-משוכה ("השטן הגדול האמריקאי"), לפתח את המגה-יכולת (טילים בליסטים וגרעין) ולאמץ תפישת עולם אפוקליפטית.
*חדירת האייתולות לאמריקה הלטינית ממנפת את סדר היום האנטי-אמריקאי של רוב ממשלות האזור, המאפיל על ההבדלים המהותיים בינן לבין האייתולות בתחומי דת, חברה ודמוקרטיה. השאיפה המשותפת לערעור מעמד ארה"ב במרכז ודרום אמריקה מסייעת לאייתולות להקים תאי-טרור רדומים בארה"ב, כפי שהם עושים באירופה.
*האייתולות מתמקדים במשולש הגבולות הגדול ארגנטינה-פאראגוואי-ברזיל ובמשולש הגבולות הקטן צ'ילי-פרו-בוליביה – המהווים גן עדן לטרוריסטים, מבריחי סמים ונשק ומלביני כספים – כמו גם בוונצואלה, קובה וניקרגואה האנטי-אמריקאיות. הם מעמיקים את שיתוף הפעולה עם ברוני הסמים של מקסיקו, קולומביה, ברזיל ובוליביה, מפעילים מחנות אמונים לטרוריסטים ומפתחים תשתית תקשורתית מתקדמת, מרכזי תרבות והמרה לאיסלאם שיעי. האייתולות משווקים לאזור – ומקיימים ניסויים של – טכנולוגיות בליסטיות, מטוסים זעירים וקטלנים ללא-טייס וציוד לחפירת מנהרות.
שיטות פעולה של האייתולות באמריקה הלטינית
*"פורום המזרח התיכון וצפון אפריקה" בקמברידג' מדווח שספינות מלחמה איראניות קיבלו אישור לעגון בברזיל בדרכן לתעלת פנמה, כביטוי להעמקת השתרשות האייתולות באמריקה הלטינית ב-40 השנים האחרונות.
*לפי "וויקיליקס", מהנדסי גרעין איראנים שוהים בוונצואלה כדי לאתר מרבצי אורניום ולשדרג את יכולות הגרעין של וונצואלה.
*הסכם שיתוף פעולה ל-20 שנים בין איראן לוונצואלה בתחומי צבא, כלכלה ונפט מעניק לאיראן 10,000 קמ"ר בתחומי וונצואלה למטרות שונות, כולל ניסויים בליסטים. הסכמים דומים נחתמו עם קובה, ניקרגואה ובוליביה.
*וונצואלה מנפיקה דרכונים מזוייפים לאישים וטרוריסטים איראנים כדי לעקוף סנקציות אמריקאיות ובינלאומיות.
*"מינהלת אכיפת הסמים" בארה"ב (DEA) מעריכה שפעילות הברחת סמים ונשק של חיזבאללה באמריקה הלטינית מסתכמת ב-2 מיליארד דולרים לשנה, ומשפיעה על הברחת סמים לאירופה, אפריקה והמזרח התיכון, במקביל לפעילות מודיעינית אנטי-אמריקאית ואנטי-ישראלית.
השורה התחתונה
הגברת ההתנהלות פורעת-החוק של האייתולות מיום השתלטותם על איראן, והעמקת פעילותם האנטי-אמריקאית באמריקה הלטינית, ממחישים את כישלון האופציה הדיפלומטית, המהווה מנוע מרכזי להתעצמות האיום האיראני על ארה"ב. התעצמות האייתולות באמריקה הלטינית מלמדת על כישלון ההנחה של מחלקת המדינה שבוננזה פיננסית ודיפלומטית עשוייה להוביל את האייתולות לדו-קיום בשלום עם שכניהם הסונים, לניהול אמין של מו"מ ולזניחת חזונם הדתי-פנאטי-אימפריאליסטי.
שגריר (בדימוס) יורם אטינגר, "במחשבה שנייה: יוזמה ישראל-ארה"ב"
"ערוץ 7", 13 ספטמבר 2023, https://www.inn.co.il/news/613823
*זירת הסכם עם סעודיה היא המזרח התיכון הגועש והבלתי-וודאי;
*סעודיה מונחית על ידי אינטרסים סעודים ולא פלסטינים;
*סעודיה – בניגוד – למחלקת המדינה – מודעת להתנהלות האלימה הפלסטינית במישור הבין-ערבי, ולכן אינה פועלת להקמת מדינה פלסטינית;
*הסכם שלום (או נורמליזציה) עם סעודיה אינו נדבך קריטי לביטחון ישראל בהקשר הוולקני של המזרח התיכון, לעומת רכסי יו"ש שהשליטה בהם היא תנאי לקיום ישראל במזה"ת.
"מידה" https://bit.ly/3mRILTa
English edition https://bit.ly/3nRXqNv
אם הנשיא ביידן יסוג מהכרת קודמו, הנשיא טראמפ, בירושלים המאוחדת כבירה הבלעדית של ישראל, ומושב שגרירות ארה"ב בישראל, הוא יישם את תפישת העולם של מחלקת המדינה (מחמ"ד) הפועלת לחלוקת ירושלים, ונכשלת בשיטתיות בכל הקשור למזה"ת.
לדוגמא, ב-1948 הובילה מחמ"ד מערכה ברוטלית נגד הקמת המדינה היהודית; ב-1978/79 תקעה סכין בגב השאה הפרסי הפרו-אמריקאי וסייעה לאייתולה חומייני האנטי-אמריקאי להשתלט על איראן; בשנות ה-80' ראתה בסדאם חוסיין בעל-ברית ראוי לשיתוף-פעולה מודיעיני ומסחרי; ב-2009 היפנתה עורף לנשיא מובראק הפרו-אמריקאי ואימצה לחיקה את "האחים המוסלמים" (ארגון הטרור הסוני הגדול בעולם); ב-2011 פעלה להפלתו של קדאפי והפכה את לוב לאתר מרכזי של טרור אסלאמי בינלאומי; ב-2015 היתה גורם מרכזי בהענקת 150 מיליארד דולרים למשטר האייתולות באיראן והכשרתם כאילו היו אמינים ושומרי-חוק; ב-2021 פועלת מחמ"ד לתיאום עמדות עם האו"מ וארגונים בינלאומיים אנטי-אמריקאים, ממשיכה לחזר אחר משטר האייתולות למרות מעורבותו העמוקה בטרור ומלחמות אזוריות וגלובליות; מחזרת אחר חמאס והטרור החות'י בתימן, אך מפעילה לחצים על סעודיה, מצרים ואיחוד האמירויות הפרו-אמריקאים; ועוד.
אימוץ עמדת מחמ"ד בסוגיית ירושלים יהווה הפרה של החוק האמריקאי, התעלמות ממציאות בת-3,000 שנים המתועדת למשעי בממצאים ארכיאולוגים ונוספים, סטירת לחי למורשת האבות-המייסדים של ארה"ב, ותפגע באינטרסים מדיניים-ביטחוניים של ארה"ב.
ירושלים המאוחדת והחוק האמריקאי
הקמת קונסוליה אמריקאית בירושלים –שתהייה למעשה שגרירות אמריקאית לרשות הפלסטינית – תהווה הפרה בוטה של "חוק השגרירות בירושלים" שזכה לתמיכה-רבתי בציבור האמריקאי ורוב סוחף בשני בתי הקונגרס, ונכנס לתוקף בנובמבר 1995.
לפי "חוק השגרירות בירושלים":
"ירושלים תמשיך להיות מאוחדת תוך הגנה על זכויות כל הקבוצות האתניות והדתיות בעיר….
"יש להכיר בירושלים כעיר הבירה של ישראל, וכמקום מושבה של שגרירות ארה"ב בישראל….
"ב-1990 אישרו שני בתי הקונגרס – פה אחד – את החלטה מספר 106 המבטאת עמדה נחרצת בזכות אחדות ירושלים תוך שמירה על זכויות כל הקבוצות האתניות והדתיות בעיר….
"ב-1992 אישרו בית הנבחרים והסנאט – פה אחד – את החלטה מספר 113… המציינת את השנה ה-25 לאיחוד ירושלים ומדגישה את תמיכת הקונגרס באחדות העיר….
"ב-1996 תחגוג ישראל את יובל ה-3,000 לנוכחות היהודית בירושלים שהתחילה בתקופת דוד המלך….
"התייחסות החוק ל'שגרירות ארה"ב' כוללת את משרדי השגרירות ואת מגורי שגריר ארה"ב…."
ירושלים המאוחדת ומורשת "האבות המייסדים"
המתיישבים הראשונים (שהגיעו בתחילת המאה ה-17) ו"האבות המייסדים" של ארה"ב – שראו עצמם כ"עם הנבחר המודרני" ב"ארץ המובטחת המודרנית" – הושפעו רבות על ידי מורשת התנ"ך, כולל הצלחת דוד המלך לאחד את 12 שבטי ישראל (בדומה לאיחוד 13 המושבות/מדינות שהביא להקמת ארה"ב) ולהעביר את עיר הבירה מחברון לירושלים (בדומה להעברת עיר הבירה מפילדלפיה לוושינגטון בשנת 1800), שלא הייתה שייכת לאף שבט (בדומה לוושינגטון שאינה שייכת לאף מדינה).
דוד המלך נכנס לירושלים 3,000 שנים לפני כניסת הנשיא ביידן לבית הלבן, ו-2755 שנים לפני הכרזת העצמאות של ארה"ב.
על השפעת ירושלים על "האבות המייסדים" של ארה"ב אפשר ללמוד מהעובדה שבארה"ב יש 18 ערים ועיירות בשם ירושלים (4 במרילנד; 2 בוורמונט, ג'ורג'יה וניו יורק; ו-1 באוהיו, מישיגן, ארקנסו, צפון קרולינה, אלבמה, יוטה, רוד איילנד וטנסי), 32 ערים ועיירות בשם Salem (שלם – השם המקורי של ירושלים), והרבה אתרים בשם Zion (ציון – שם נרדף לירושלים וארץ ישראל). בארה"ב יש אלפי ערים, עיירות, הרים, צוקים, מדבריות, פארקים לאומיים ורחובות הנושאים שמות תנ"כיים (לדוגמא, 83 שילה, 34 בית אל, 27 חברון, 19 יריחו, 18 ציון, 18 בית לחם, 18 פסגה, 10 גילעד, 9 רחובות, 9 שומרון, 8 בועז, 5 גלבוע, וכו'.).
ירושלים המאוחדת ואינטרס ארה"ב
הכרת הנשיא טראמפ במאי 2018 במציאות ההיסטורית של ירושלים המאוחדת כעיר הבירה הבלעדית של ישראל, ולכן מקום מושב שגרירות ארה"ב בישראל, שידרגה את תדמית ההרתעה של ארה"ב, והעבירה מסר ברור לעולם: בניגוד לנשיאים קלינטון, בוש ואובמה שחששו מתגובות אלימות (טרור ערבי/אסלאמי) ליישום "חוק השגרירות בירושלים" מ-1995, ארה"ב שוב אינה נרתעת מלחצים ואיומים, אלא מכירה במציאות ההיסטורית של ירושלים מאוחדת. יישום החוק הצביע על הפער הרעיוני והמדיני בין הנשיא טראמפ ורוב הציבור והקונגרס בארה"ב לבין האו"מ וארגונים בינלאומיים אנטי-אמריקאים ואירופה הרופסת. ההחלטה גם הדגישה את הפער בין עמדת רוב הציבור האמריקאי ורוב נבחריו בקונגרס לבין מחלקת המדינה בעלת תפישת העולם הקוסמופוליטנית והרב-לאומית, המקילה-ראש במורת האבות המייסדים של ארה"ב ובחופש הפעולה המדינית והביטחונית העצמאית של ארה"ב נגד גופים פורעי-חוק.
בניגוד להערכות קודרות של מומחי מחמ"ד והתקשורת "העילית" בארה"ב – השוגים בשיטתיות בכל הקשור למזה"ת – יישום "חוק השגרירות בירושלים" לא החמיר את הטרור הפלסטיני, ערבי ומוסלמי. הם גם שגו כאשר הזהירו מפני התפרצות גל טרור בתגובה לאיחוד ירושלים והחלת החוק הישראלי על מזרח העיר ב-1967.
לעומת זאת, הימנעות מישום החוק (מ-1995) – על ידי הנשיאים קלינטון, בוש ואובמה – פגעה בתדמית ההרתעה של ארה"ב, מכיוון שניתפשה ככניעה ללחץ ואיומים של גורמים ערבים/מוסלמים. אי-ישום החוק גם הקצין את ציפיות ותביעות הערבים, לא קידם את תהליך השלום, החריף את הטרור הבינלאומי, ולכן פגע בביטחון ארה"ב. לדוגמא, ב-1998 הרסו שתי משאיות תופת את שגרירויות ארה"ב בקניה וטנזניה וגרמו להרג 224 איש; בשנת 2000 נרצחו 17 מלחים אמריקאים בפיגוע של הטרור האסלאמי במשחתת האמריקאית USS Cole בנמל עדן; ב-2001 נרצחו 2,977 איש בפיגועי "מגדלי התאומים", הפנטגון ו"אמריקן איירליינס"; ועוד.
הדיפת הלחץ האמריקאי בסוגיית ירושלים
ב-1949, בעיצומה של מלחמת העצמאות לחצה ארה"ב להימנע מסיפוח מערב ירושלים "הכבושה" (כמו גם "שטחים כבושים" בגליל, שפלת החוף והנגב), ולהסכים לבינאום העיר.
ב-1950 גבר הלחץ – שלווה באיום לנקוט בצעדי ענישה דיפלומטים וכלכליים – אבל רה"מ דוד בן גוריון הגיב בהכרזה על ירושלים כבירת ישראל (13 דצמבר 1949), העברת משרדי ממשלה רבים מתל אביב לירושלים, שדרוג תשתית התעבורה לירושלים, העברת אלפי עולים לשכונות חדשות שנבנו צמוד לקווי שביתת הנשק בירושלים, והקצאת קרקע להרחבת הבנייה בעיר.
ב-1953 העביר בן גוריון את משרד החוץ לירושלים על אפם וחמתם של הנשיא דווייט אייזנהאואר ומזכיר המדינה פוסטר דאלאס שאיימו בהחרמת המשרד על ידי השגרירות של ארה"ב.
ב-1967 פעל הנשיא לינדון ג'ונסון לפי עצתם של מזכיר המדינה דין ראסק (שהיה ממובילי ההתנגדות להקמת המדינה) ומזכיר ההגנה רוברט מקנמארה, הזהיר את רה"מ לוי אשכול מפני איחוד ירושלים ובנייה מעבר ל"קו הירוק" בירושלים, וציין שלפי החוק הבינלאומי מעמדה של העיר הוא בינלאומי ולא ישראלי. אבל, אשכול אימץ את "דוקטרינת בן גוריון", הדף את הלחצים, איחד את העיר והקים את שכונת רמת אשכול מעבר ל"קו הירוק", בנוסף להקמת הישוב הראשון בגוש עציון (כפר עציון), וההתיישבות הראשונה בבקעת הירדן ורמת הגולן.
ב-1970 שכנע מזכיר המדינה וויליאם רוג'רס את הנשיא ריצ'רד ניקסון ללחוץ על ישראל לוותר על הריבונות ב"אגן הקדוש" בירושלים, ולהימנע מהרחבת הבנייה בירושלים מעבר ל"קו הירוק". אבל רה"מ גולדה מאיר הרחיבה את הבנייה באופן דרמטי, והקימה את השכונות רמות אלון, גילה, הגבעה הצרפתית ונווה יעקב, המאכלסות היום כ-150,000 איש, ומעניקות לירושלים מרחב פיתוח אדיר מפאתי בית לחם, דרך פאתי מדבר יהודה ועד פאתי רמאללה.
בשנים 1992-1977 הדפו ראשי הממשלה מנחם בגין ויצחק שמיר לחץ שיטתי של ארה"ב והקהיליה הבינלאומית, הרחיבו את הבנייה בירושלים ושלחו מסר ברור: ירושלים היא בירתה הבלעדית של ישראל ואינה עומדת למשא ומתן! כמו בתקופות בן גוריון, אשכול וגולדה, הדיפת הלחץ האמריקאי הביאה למתיחות קצרת-טווח ולשדרוג ארוך-טווח של ההערכה האסטרטגית כלפי ישראל.
"[ב-1978] דקות ספורות לפני סיום המו"מ המוצלח בין רה"מ בגין לבין הנשיא המצרי אנוואר סאדאת בקאמפ דייויד, בתיווך הנשיא ג'ימי קארטר, העביר קארטר לבגין את בקשת סאדאת להוסיף את סוגיית ירושלים למו"מ. בגין סירב לבקשה בנחישות והוסיף: 'אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני, תידבק לשוני לחיכי אם אשכחכי'" (סיפרו של יהודה אבנר, The Prime Ministers – An Intimate Portrait of Leaders of Israel).
ב-2021 טוב יעשה רה"מ נפתלי בנט אם ילמד את התנהלות קודמיו בכל הקשור לעמידה בלחצים בכלל, ובסוגיית ירושלים בפרט.
טוב יעשה רה"מ בנט אם יפנים שקיים יחס ישר בין רמת ההערכה האסטרטגית שארה"ב והעולם רוחשים לישראל, לבין רמת הדבקות שישראל מפגינה (במעשים ולא רק בדיבורים) כלפי ירושלים.
"ישראל היום", https://bit.ly/2zw83x9
English edition https://bit.ly/2SbCQ9B
מורשת חג החנוכה המקדשת את רעיון החירות וכושר העמידה מול אתגרים ואיומים עצומים, מושרשת בחברה האמריקאית מתקופת המתיישבים הראשונים במאה ה-17, דרך האבות המייסדים במאה ה-18 ועד היום. עוצמת המורשת תורמת ליחס חיובי של רוב אוכלוסיית ארה"ב כלפי המדינה היהודית.
ב-16 לאוקטובר 2018 הנפיקה רשות הדואר האמריקאי את הבול השנתי של חנוכה, המבטא את מקום חג החנוכה בהוויה ההיסטורית, תרבותית ופוליטית של ארה"ב.
ב-8 לדצמבר 2017 קיים הנשיא טראמפ את הטקס השנתי של הדלקת נרות חנוכה בבית הלבן ואמר: "נס החנוכה הוא נס ישראל…. יוצאי חלציהם של אברהם, יצחק ויעקב חוו רדיפות מזעזעות, אך אין כוח היכול לשבור את רוחם ולכבות את אמונתם…." ב-14 לדצמבר 2016 אמר הנשיא אובמה בטקס דומה בבית הלבן: "יש להעניק תשומת לב למאבק המכבים ברודנות וללמוד שגם ברגעי השפל העמוקים ביותר יש לשמור על התקווה…. יש האומרים שג'ורג' וושינגטון הושפע על ידי אור החנוכה, כאשר הבחין בחייל יהודי שאחז בחנוכיית חנוכה למרות השלג סביבו…."
ב-6 לדצמבר כתב השגריר האנק קופר, שהיה ראש סוכנות ההגנה האסטרטגית בארה"ב: "עם הדלקת הנר השמיני של חנוכה, היהודים מסיימים את חגיגת ניצחון המכבים לפני אלפיים שנים, המציינת את אהבת החירות המאפיינת את המערב בעמידה מול אויב משותף המאיים על קיומנו וחירותנו. אנו זקוקים למכבים בעידן המודרני…."
בדצמבר 1993 ניפצה לבנה חלון בבית יהודי שהציג חנוכיה בעיר בילינגס במדינת מונטנה. תגובת 80,000 תושבי העיר, כולל 50 משפחות יהודיות, היתה: "לא במחוזותינו!" העיתון המקומי, "בילינגס גאזט", יצא במהדורה מיוחדת עם חנוכייה על כל עמוד השער, ששוכפל על ידי תושבי העיר, הודבק באתרים ציבוריים ועל חלונות אלפי בתים בעיר. עשרות תושבים צעדו ברחוב הראשי של העיר ובידיהם חנוכיות. כמו כן, מאז 1994 מקיים מושל מונטנה טקס הדלקת נרות חנוכה בבנין הקפיטול בעיר הבירה, הלנה.
המכללה הצבאית ווסט פוינט, המובילה בארה"ב, שנוסדה ב-1802, מציגה את פסלו של יהודה המכבי, יחד עם יהושע בן-נון, דוד המלך, אלכסנדר הגדול, הקטור, הקיסר יוליוס, המלך ארתור, קרל הגדול וגודפרי מבולון – תשעת המנהיגים הצבאיים המובילים בהיסטוריה האנושית.
הבולטים בדור המייסדים האמריקאי כונו "המכבים המודרנים" עקב תרומתם החריגה למלחמת העצמאות בבריטים: הנשיאים ג'ורג' וושינגטון, ג'ון אדאמס ותומאס ג'פרסון, המדען בנג'מין פרנקלין, המהפכנים פטריק הנרי ופול רוויר, האידיאולוג תומאס פיין, מנהיגי "מסיבת התה", ועוד.
ב-2018 ארה"ב וישראל הן שתי הדמוקרטיות המערביות היחידות הדבקות במורשת המכבים: הדגשת החירות תוך כדי הדיפת איומים, לחצים ופיתויים; סירוב להקריב עקרונות ושיקולים ארוכי-טווח על מזבח אופורטוניזם ורווחים קצרי-טווח; וכוח עמידה בכל-מחיר מול משטרים וארגונים פורעי-חוק הנהנים מרוח-גבית של פייסנות, רפיסות, פשטנות והרהורי-לב של גורמים במערב.
שיתוף הפעולה בין השתיים בהגנה על החירות והמוסר – למרות אי-ההסכמה בנושאים אחרים – תורם רבות להישרדות הדמוקרטיות המערביות מול אויבים ויריבים.
"חדשות מחלקה ראשונה", https://bit.ly/3603FJS
English edition https://bit.ly/3hNd0Y6
ללא קשר לתוצאות הפלישה הרוסית לאוקראינה, היא מהווה קריאת-השכמה למעצבי מדיניות ודעת קהל בישראל ובמערב.
הפלישה חושפת בערוותן מספר הערכות המעצבות את תפישת העולם של הממסד המדיני והביטחוני במערב (אך לא את תפישת העולם של רוב מדינות העולם), המנסה לשכנע את ישראל לאמץ אותן.
לדוגמא:
*האשלייה שרוב מדינות העולם מאמצות את הלך הרוח של "סדר עולמי חדש" שהוא לכאורה יותר-יציב, פחות-נפיץ, יותר-סובלני, נוטה לדו-קיום בשלום, ממוקד יותר ב"חמאה" מאשר ב"תותחים".
*הערכה שתם עידן המלחמות הגדולות והפלישות הצבאיות המסיביות.
*האמונה שהסכמי שלום, ערבויות ביטחון ומענקים כלכליים נדיבים חיוניים יותר לביטחון לאומי מאשר שידרוג כח הרתעה. וכך, זרעי ההרס באוקראינה נזרעו במזכר בודפשט מדצמבר 1994 שהעניק לאוקראינה ערבויות ביטחוניות של ארה"ב, בריטניה ורוסיה תמורת התפרקותה ממאגר הנשק הגרעיני (שהיה השלישי בגודלו בעולם). ב-2022 נחשפות הערבויות בערוותן.
*התעלמות מאופיין הזמני, רופף, בלתי-אמין ועתיר דרכי-מילוט של כל ערבויות הביטחון, כולל אלו של "ברית נאט"ו" הנחשבות למוצקות ביותר. אבל לפי סעיף 5 של "ברית נאט"ו כל אחת מחברות נאט"ו תבוא לעזרת מדינה-חברה העומדת בפני מתקפה צבאית "כפי שהיא מוצאת לנכון, כולל שימוש בצבא…."
כפי שהיא מוצאת לנכון….
*ההנחה שהסכמי שלום וערבויות ביטחון חיוניים לביטחון לאומי יותר מכח הרתעה צבאי, עומק אסטרטגי וטופוגרפיה-שולטת מתעלמת מהעובדה שהסכמי שלום וערבויות ביטחון הם רופפים וזמניים, לעומת טופוגרפיה-שולטת (לדוגמא, רמת הגולן ורכסי יו"ש) ועומק אסטרטגי שהם קבועים.
*מגמת קיצוץ בתקציב הביטחון למרות שקיצוץ נתפש בעיני אויבים, יריבים ובעלי-ברית ככרסום בכח ההרתעה (בעולם הסוער), המחריף את אי-היציבות, פוגע בביטחון הלאומי, ומעניק רוח-גבית לטרור ומלחמות.
*הטענה שאופציה דיפלומטית עדיפה על איום באופציה צבאית במו"מ עם משטרים פורעי-חוק (כגון משטר האייתולות באיראן, חיזבאללה, חמאס והרש"פ), גם אם התנהלות משטרים אלו מפגינה בשיטתיות שאינם מנהלים מו"מ בתום-לב (חזון חיסולי, מערכת חינוך לטרור, הסתה, פעילות טרור, הפרת הסכמים).
*האמונה שלאומיות מפנה את הדרך, בהדרגה, לקוסמופוליטיות ודו-קיום בשלום בינלאומי.
*התייחסות למשטרים פורעי-חוק על בסיס התנהלותם העתידית והספקולטיבית יותר מאשר התנהלותם בעבר ובהווה, למרות שהתנהלות העבר וההווה חושפת את עוצמת השורשים ההיסטורים של חזונם והתנהלותם.
*האשלייה שטרור בפרט, והתנהלות פורעת-חוק בכלל, הם מונחי-יאוש ותסכול מדיניים וכלכליים, ולא מונחי-חזון קיצוני, רעיוני, דתי, היסטורי.
המערב פועל בשיטתיות לשכנוע ישראל לסגת מהטופוגרפיה השולטת של רמת הגולן ויו"ש בתמורה להסכמי שלום, ערבויות ביטחוניות וחבילה כלכלית וצבאית נדיבה ביותר. אבל, פלישת רוסיה לאוקראינה, תגובת המערב ומזכר בודפשט מ-1994 שופכים אור על תחושת הביטחון המזויפת וההרסנית המאפיינת הסכמים אלו. התנהלות העולם הרחב, ובמיוחד במזרח התיכון הנפיץ, מדגישה את מרכזיות כח-ההרתעה הצבאי (כולל טופוגרפיה וגיאוגרפיה) בגיבוש ביטחון לאומי אמין.
בניגוד לאוקראינה (השנייה בגודל שטחה באירופה), אין לישראל עומק אסטרטגי (14 ק"מ בין נתניה לטול כרם!), ולכן יש לה מרווח-שגיאה זעום ביותר. לדוגמא, אילו מתקפת-פתע בהיקף של מלחמת יום הכיפורים הייתה מסתערת על ישראל של טרום-1967 (ללא העומק האסטרטגי של חצי האי סיני והטופוגרפיה השולטת של רמת הגולן ויו"ש), הייתה המתקפה מחסלת את המדינה היהודית.
על ישראל לגבש ביטחון לאומי העומד בפני התרחיש הרע ביותר (כפי שמתבקש במזה"ת) ולא בפני תרחישים מתונים (כפי שנהוג במערב השאנן והרגוע-יחסית).
"מידה", https://bit.ly/41bE4oD
English edition https://bit.ly/3KvGjwe
ישראל וארה"ב והמלחמה בטרור
*הטרור האיסלאמי והפלסטיני רואים בישראל בסיס קדמי ויד ארוכה של המערב – ובמיוחד של ארה"ב – במזרח התיכון, שכושר עמידתה מלמד ומשפיע על כושר העמידה של המערב. מלחמת הטרור בישראל היא רק שלב במלחמה הכוללת להכנעת "הכופר המערבי" ברחבי העולם. לכן, הטרור האיסלאמי והפלסטיני משתפים פעולה, בשיטתיות, עם אויבי ויריבי ארה"ב והמערב.
*הטרור האיסלמי והפלסטיני נלחמים בישות היהודית משלהי המאה ה-19, לפני הקמת המדינה ולפני 1967, תוך דבקות בעקרונות חיסוליים המפורטים באמנות הפת"ח ואש"פ (8 ו-3 שנים לפני 1967), ובמערכת החינוך לשנאה שהקים מחמוד עבאס ב-1993 בעקבות הסכם אוסלו.
*ישראל נלחמת בטרור פלסטיני (חמאס והרשות הפלסטינית) ואיסלאמי (איראן וחיזבאללה) המתנהל לפי תפישת עולם השואפת לעקור את – ולא רק לצמצם את שטחה של – המדינה היהודית "הכופרת" מאזור המוגדר כ"בית האיסלאם".
*ישראל והמערב נלחמות בטרור שורשי וממסדי פלסטיני ואיסלאמי – ולא בטרור בודדים – השואב את עוצמתו מערכים בני 1,400 שנים, המתוחזקים על ידי מערכות חינוך לשנאה (מגן ילדים עד חינוך גבוה), מערכות הסתה (מסגדים) והאדרה רשמית ופומבית של טרוריסטים על ידי הרשות הפלסטינית.
*ישראל נלחמת בטרור העושה שימוש מתוחכם בערכים איסלאמיים בני 1,400 שנים, כגון "תקייה" – המלמדת על השימוש בניסוחים מתונים כדי להסתיר כוונות עוינות, להטעות ולהביס יריבים – ו"הודנה", המציגה הסכם הפסקת-אש זמנית (שנועדה לקדם את הכנעת "הכופרים") כאילו הוא הסכם שלום.
*ישראל והמערב נלחמים בטרור איסלאמי ופלסטיני המונהג – מדינית, דתית ורעיונית – על ידי משטרים רודניים ופורעי-חוק, הבזים לערכים מערביים כגון דו-קיום בשלום, דמוקרטיה, זכויות אדם ועמידה בהסכמים.
*ישראל והמערב נלחמים בטרור פלסטיני ואיסלאמי שאינו מניח למחוות פיננסיות ודיפלומטיות מרחיקות-לכת, וגם לא לשאיפה לשדרוג רמת החיים, להסיט אותו מחזון ותפישת עולם פנאטים שורשיים וחיסוליים.
*ישראל והמערב נלחמים בטרור שאינו מונחה-יאוש, אלא מונחה-תקווה להכרעת "הכופרים". לטרור יש אופק מדיני המנוגד לדו-קיום בשלום.
*ישראל והמערב נלחמים בטרור הרואה במחוות, ויתורים והיסוסים אותות התרופפות המתמרצת את החרפת הטרור.
*ישראל והמערב נלחמים בטרור שאינו תוצאה של מדיניות ישראלית או מערבית, אלא תוצאה של חזון פנאטי, דתי ורעיוני וחובק עולם. לדוגמא, הטרור האיסלאמי היכה בארה"ב בתקופות קלינטון ואובמה הדמוקרטים כמו גם בתקופות בוש וטראמפ הרפובליקנים.
*מדיניות מחלקת המדינה הדוגלת ב"סימטריה מוסרית" כלפי הטרור הפלסטיני (המכה בכוונה ובשיטתיות באזרחים, ולעתים פוגע בחיילים) וכלפי ישראל (המכה בכוונה ובשיטתיות בטרוריסטים, ולעתים פוגעת בשגגה באזרחים) מכרסמת בתדמית ההרתעה של ישראל, מעניקה רוח גבית לטרור המאיים על ישראל, על מדינות ערב הפרו-אמריקאיות, על יציבות המזרח התיכון, מקדם אינטרסים של אויבי ויריבי ארה"ב, ופוגע באינטרס של ארה"ב.
המלחמה בטרור
*הכנעת הטרור וקידום תהליך שלום מחייבים את שדרוג כח ההרתעה – שהוא מרכיב מרכזי של ביטחון לאומי – ולא היסוס, איפוק, הכלה ומחוות המלבות את הטרור.
*המלחמה היעילה ביותר בטרור לטווח הארוך – מבצעית, מדינית, כלכלית ומוסרית – אינה תגובה נקודתית או מערכתית, אלא מתקפת מנע מבצעית, מדינית, יבשתית, מערכתית, בלתי-מידתית ובלתי-מכילה לניטרול תשתיות ויכולות הטרור. במקום לרדוף אחרי יתושי ביצת הטרור, יש לייבש את ביצת הטרור.
* הכלת הטרור היא חלום רטוב של הטרור. היא אינה ממתנת את הטרור, אלא מעניקה לו פסק-זמן לשדרוג יכולותיו. ניטרול הטרור מחייב ניצחון על הטרור, ולא דו קיום, הפסקת אש והכלה.
*הכלת הטרור מעניקה רוח-גבית לטרור, רוח-נגדית לביטחון הציבור הישראלי, ומקדמת את ההנחה ההרסנית כאילו אין פתרון צבאי לטרור.
*הכלת הטרור הנובעת מרצון להימנע ממלחמה רב-זירתית, מכרסמת בתדמית ההרתעה של ישראל בעיני אויביה, ולכן מקרבת את ישראל למלחמה רב-זירתית ובתנאים גרועים יותר.
*הכלת הטרור מכרסמת גם בתדמית ההרתעה של ישראל בעיני מדינות ערב המתונות-יחסית (סעודיה, איחוד האמירויות, בחריין, מרוקו, סודן, ירדן ומצרים), שהעמיקו את קשריהן עם ישראל, במיוחד עקב תדמית ההרתעה שלה מול אויבים משותפים (משטר האייתולות באיראן, "האחים המוסלמים", דאע"ש).
*הכלת הטרור נובעת במידה רבה עקב מלחץ של הבית הלבן ומחלקת המדינה, אך היא מכרסמת בתדמית ההרתעה של ישראל בעיני מפעילי הלחץ, ובמיוחד בעיני הממסד הביטחוני ושני בתי הקונגרס בארה"ב. תקדימי העבר מלמדים שהדיפת לחץ המופעל על ידי הבית הלבן ומחלקת המדינה גורמים למתיחות קיצרת-טווח, אך לשדרוג ארוך-טווח של ההערכה ושיתופי הפעולה האסטרטגים עם ישראל.
*אי-הכלת הטרור וחזרת צה"ל והשב"כ למוקדי הטרור הפלסטיני בערי ורכסי יו"ש בשנת 2002 – ולא אמצעי מיגון כגון חומה, גדר, דיפון ומבצעים נקודתיים ומכילים – השיבו לישראל את היוזמה המבצעית וצמצמו באופן דרמטי את היקף הטרור. במקום להתגונן מפני הטרור יש להשמיד את תשתיותיו. אמנם טקטיקת המיגון מביאה לתחושת ביטחון קצרת-טווח, אך היא מזרימה אדרנלין לורידי הטרור ופוגעת בביטחון ארוך-הטווח.
*ככל שהתנהלות ישראל מונחית יותר על ידי מגננה והכלה, כן גדלה העזת הטרוריסטים, כן קטן אמון הציבור ביכולת הממשלה לשמור על הביטחון הלאומי והאישי, כן כבדה התשישות המנטלית, וכן נשחקת אמונת העם ונבחריו בצדקת הדרך.
*ההתמכרות למגננה והכלה היא תולדה של הסכם אוסלו וגרורותיו, ונועדה לשמור על "שקט תעשייתי" ולהפיח חיים ב"תהליך שלום" – שהפך לחממת טרור ייחודית – כולל יבוא כ-100,000 טרוריסטים פלסטינים מתוניסיה, סודן, לבנון, סוריה ותימן ליהודה, שומרון ומזרח ירושלים (בשכנות אלימה ומסיתה לערביי "הקו הירוק"), ציודם בנשק ומשאבים פיננסים, הקמת מערכת משומנת של חינוך לשנאה (קו-יצור של טרוריסטים), גל טרור חסר-תקדים והפרת הסכמים שיטתית.
*מלחמה שלא נועדה לרסק תשתיות רעיוניות, חינוכיות, פוליטיות, פיננסיות, לוגיסטיות ומבצעיות של הטרור, משדרת היסוס וחולשה, מעצימה את נחישות הטרור לקעקע את כושר העמידה של ישראל, ומאיצה את הנסיגה הרעיונית והטריטוריאלית הפושה – מאז אוסלו 1993 – בממסד הישראלי המדיני, תקשורתי, אקדמי, עסקי וביטחוני.
*הכלת הטרור נועדה גם לפייס את מחלקת המדינה ודעת הקהל הבינלאומית – שאף פעם אינן שבעות מנסיגות ישראל – ובכך משעבדת ביטחון לאומי לשיקולי דיפלומטיה ציבורית, תוך התעלמות מתקדימים רבים המוכיחים שהדיפת לחצים משדרגת את ההערכה האסטרטגית לישראל. הכלה מייצרת, לעתים, תחושת ביטחון ופופולאריות קצרת-טווח, אך פוגעת בביטחון הלאומי ארוך-הטווח, מכרסמת בכח ההרתעה של ישראל, מחריפה את הלחץ על ישראל, מסלימה את הטרור הפלסטיני ומרחיקה את השלום.
השורה התחתונה
*30 שנות גל הטרור הפלסטיני חסר התקדים – מאז "הסכם ההיפרדות" באוסלו – ממחישות שהיפרדות מיו"ש משדרגת את יכולות הטרור הפלסטיני; שהרשות הפלסטינית אינה שותף למו"מ לשלום, אלא למערכה לחיסול הישות הציונית; שאין פתרון מדיני לטרור; שפעולה צבאית יעילה חייבת להיות מערכתית, הכרעתית ובלתי-מידתית; שבמקום מגננה, תגובה והכלה יש לעבור למתקפה, מניעה ועקירת תשתיות הטרור מן השורש; שבמקום התכנסות לקווי 1949 יש להשתלט על שטחי הדגירה וההיערכות של הטרור הפלסטיני; שדעת הקהל הבינלאומית אינה שבעה מויתורים ישראלים; וש-30 שנות "טרור אוסלו" מלמדות שהגיעה העת "להחליף דיסקט" ולהשיג הכרעה ברורה.
*כדי לתסכל את הטרור הפלשתיני, השואף לעקור את הבנייה היהודית ביו"ש ובירושלים-רבתי, יש להרחיב את הבנייה בירושלים ויו"ש. הדבר יביא, אמנם, להגברה קצרת-טווח של הלחץ האמריקאי והבינלאומי, אך להערכה אסטרטגית ארוכת-טווח, כפי שלמדנו ממורשת ראשי הממשלה בן גוריון, אשכול, גולדה מאיר, בגין ושמיר, שהדפו לחץ חריף הרבה יותר באמצעים דלים יותר, אך הזניקו את מעמד ישראל ושתוף הפעולה עם ארה"ב למימדים חסרי-תקדים.
*הטרור הפלשתיני המערכתי מספק את "הכתובת על הקיר" המזהירה מהאופי השורשי, האלים, הבלתי-צפוי והאנטי-מערבי של מדינה פלשתינית. נסיגה ישראלית מרמת הגולן תביא לאיום קטלני על הגליל, אך נסיגה מרכסי יו"ש תביא לאיום קטלני על תל אביב, ירושלים, נתב"ג ו-80% מאוכלוסיית ותשתית ישראל; בנוסף להתמוטטות המשטר ההאשמי בירדן; הפיכת ירדן למדינה בלתי-נשלטת כמו לוב, לבנון, סוריה, עיראק ותימן; תגובת דומינו שתאיים על המשטרים הפרו-אמריקאים ומפיקי הנפט בחצי האי ערב – בוננזה לאיראן, סין ורוסיה ופגיעה קשה בכלכלת וביטחון ארה"ב.
