הכי פופולרים

"ישראל היום", https://bit.ly/2Roumeq

English edition  https://bit.ly/2R5TZVL

ישראל היא המדינה השמינית בעולם במדד העוצמה 2018 של השבועון היוקרתי "US News and World Report" ואוניברסיטת פנסילבניה.  המדד מבטא את עוצמת המנהיגות, הכלכלה ושתופי הפעולה המדיניים, דיפלומטים וצבאיים. ישראל מדורגת אחרי ארה"ב, רוסיה, סין, גרמניה, בריטניה, צרפת ויפן ומקדימה את סעודיה, אמירויות הנפט, דרום קוריאה, קנדה, אוסטרליה, שוויץ ועוד.

ישראל מזנקת במדד האופטימיות הכלכלית של Trading Economics מניו יורק: מ-21.70 ב-1976 לשיא של 131.40 בנובמבר 2018. ישראל מקדימה את דרום קוריאה, האיחוד האירופאי, ארה"ב, יפן ועוד.

ישראל מדורגת שמינית במדד אמון הצרכן של מרכז המחקר הצרפתי רב-המוניטין Ipsos, אחרי סין, ארה"ב, הודו, סעודיה, שבדיה, גרמניה וקנדה, ולפני אוסטרליה, בריטניה, בלגיה, צרפת, איטליה, יפן, דרום קוריאה ועוד.

אופטימיות ופטריוטיות מול אתגרים ואיומים קיומיים מאז הקמת המדינה – בנוסף לכוח המוח – הם מנועי צמיחה דמוגרפית חריגה, כלכלית, מדעית, טכנולוגית, חקלאית, דיפלומטית וצבאית. אופטימיות ופטריוטיות, בנוסף להיצמדות לשורשים – בקרב השמאל והימין כאחד כפי שמעיד כוח האדם ביחידות מובחרות בצה"ל – משדרגים את מעמד ישראל כבעלת-ברית ייחודית של ארה"ב.

לפי מדד החוסן הלאומי יוני 2017, שהתבצע על ידי פרופ' גבי בן דור מהמכון לחקר ביטחון לאומי באוניברסיטת חיפה: "רמת האופטימיות של יהודים וערבים נמצאת במגמת עלייה ברורה ב-7 השנים האחרונות וכך גם  רמת הפטריוטיות."  מאז שנת 2000, רמת הפטריוטיות היהודית היא כ-4.8 בסולם של 6-1, בעוד הפטריוטיות של ערביי ישראל עלתה מ-3 ב-2010 ל-3.57 ב-2017.  רמת האופטימיות היהודית שודרגה מ-4.56 ב-2010 ל-4.86 ב-2017, ואילו האופטימיות הערבית עלתה מ-3.15 ל-3.66.

נשים יהודיות וערביות יותר אופטימיות ופטריוטיות בכל הקשור לעמידה בפני איום צבאי וטרוריסטי ובהתייחסות לממסד הפוליטי והמשפטי. לדוגמא, היהודיות מפגינות רמות אופטימיות של 4.68 – פטריוטיות, 4.7 – אופטימיות ו-3.77 – מיליטנטיות.

עליית רמת האופטימיות והפטריוטיות בקרב ערביי ישראל משקפת הערכה גוברת כלפי ישראל (גם מצד רוב מדינות ערב) – ללא קשר לעניין הפלסטיני –  על רקע המציאות בישראל, כמו גם הצונאמי הערבי המשתולל במזרח התיכון מ-2010 ומציג את ישראל כאי של יציבות, שפיות, דמוקרטיה ואמינות ביטחונית.  ביטוי להערכה הוא התנגדות ערביי ישראל להצעת אביגדור ליברמן (מ-2004) להעברת "המשולש" לרש"פ תמורת העברת גושי התנחלויות לישראל.

פעם נוספת תובנות מקובלות מוצגות בערוותן על ידי המציאות.

האם ישראל מבודדת בזירה הבינלאומית?  האם יש האטה בהשקעות זרות בישראל? לא לפי התנהלות חברות ומשקיעים זרים בתקופה האחרונה.
לדוגמא, ענק המחשבים והמדפסות, "היולט-פאקארד", מפעיל שמונה מרכזי מחקר ופיתוח בישראל, והקים לאחרונה את קרן הון הסיכון, "עמק הסיליקון-ישראל-היולט פאקארד", המשקיעה  בחברות ישראליות ואמריקאיות המפתחות טכנולוגיות חדשניות. ענק ההשקעות והניהול בתחומי הבריאות והרפואה, "אורבימד", גייס 300 מיליון דולרים לקרן השנייה המשקיעה בישראל, בעקבות הקרן הראשונה בסך 222 מיליון דולרים. "וולקסוואגן" הגרמנית השקיעה 300 מיליון דולרים ב"גט טקסי" הישראלית, וג'נרל מוטורס" מגדיל את מספר העובדים במרכז הפיתוח בהרצליה מ-100 ל-300 כדי לשדרג את כושר התחרותיות בשוק הבינלאומי.
גיוסי הון על ידי חברות ישראליות נסקו לשיא של כל הזמנים ברבעון השני של 2016: 1.4 מיליארד דולרים.
משקיעי חוץ מכירים ביתרון התחרותי של ישראל – מקום שני בעולם לאחר עמק הסיליקון – בכל הקשור לפיתוח חסכוני של טכנולוגיות משנות-משחק. ישראל אף משמשת כמעבדה בתנאי-קרב עבור התעשיות הביטחוניות של ארה"ב, ומקור ייחודי לתשובות לאיומים מתגברים על ארה"ב והמערב. לדוגמא, 100 סטארטאפים ישראליים הציגו את הפיתוחים שלהם בתחומי הסייבר ב"ועידה השנתית לטכנולוגיות לוחמה בטרור" שאורגנה ע"י הפנטגון, משרד הביטחון הישראלי ו"פורום היזמות של אוניברסיטת MIT.
האם ישראל משתלבת ב- או מבודדת מ- הכלכלה העולמית? לפי יחידת המודיעין של "האקונומיסט" הלונדוני מ-2 ליוני 2016: "ישראל קוראת תיגר על מגמות הכלכלה הגלובלית…. גיוסי הון של סטארטאפים ברחבי בעולם כורסמו בשליש ברבע הראשון של 2016 בהשוואה לרבע הראשון של 2015…. אבל גיוסי הון ע"י חברות ישראליות גדלו ברבע האחרון של 2015 וגיוסי הון ברבע השני של 2016 יהיו כנראה גבוהים מהרבע הראשון (מיליארד דולרים)…. אחת הסיבות לגידול הוא עוצמת טכנולוגיות הסייבר בישראל [המהוות 10%-15% מהשוק העולמי]…. סיבה נוספת היא היקף ההשקעות הסיניות בישראל המיועדות למנף את הישגי הטכנולגיות הישראליות…."
לפי מחקר של סוכנות בלומברג: "בדיקת מגמת ההשקעות הזרות בישראל חושפת שהיקפן גדל פי שלוש מאז התחלת פעילות חרם ה-BDS על ישראל ב-2005…. ב-2016 צפוייה כלכלת ישראל להתרחב ב-2.8% בהשוואה ל-1.8% של ארה"ב והאיחוד האירופאי.  ב-2015 הגיע היצוא התעשייתי-טכנולוגי של ישראל ל-23.7 מיליארד דולרים – גידול של13% בהשוואה ל-2014…. הסטארטאפים הישראלים גייסו ממשקיעים זרים 3.76 מיליארד דולרים ב-2015 – שיא של עשר השנים האחרונות. 5.89 מיליארד דולרים נוספים הושקעו ע"י גורמים זרים ברכישת סטארטאפים בישראל. לדוגמא, קבוצת XIO הסינית רכשה את לומניס ומשקיעים אמריקאים רכשו את קליק סופטווייר תמורת 438 מיליון דולרים…."
רכישת מרכזי מחקר ופיתוח בישראל על ידי כ-250 ענקיות טכנולוגיה בעולם (רובן מארה"ב) מהווה עדות נוספת להשתלבות העמוקה וארוכת-הטווח של ישראל בזירה הגלובלית, כתוצאה מהריכוז הגדול בעולם (לנפש) של אנשי מחקר-ופיתוח בישראל, המוביל לריכוז הגבוה בעולם (לנפש) של השקעות בטכנולוגיה. ישראל הפכה לצינור פורה ביותר של חידושים טכנולוגיים תעשייתיים פורצי-דרך הזורמים לתעשיות בארה"ב, אירופה, סין ודרום קוריאה.
קהילית המשקיעים הגלובלית מעניקה מענה מהדהד – בגיבוי מעשי –לאלו התוהים האם ישראל משולבת או מבודדת בזירה הבינלאומית. לדברי ה-Fortune Magazine: "לישראל השפעה בלתי-פרופורציונלית בזירת החדשנות העולמית."

פוסטים אחרונים

שגריר (בדימוס) יורם אטינגר, "במחשבה שנייה: יוזמה ישראל-ארה"ב"

bit.ly/3JhWTQx "חדשות מחלקה ראשונה", 18 יוני 2023, 

English edition bit.ly/3N9cIvc

הייטק ישראלי – תמונת מצב   

*נתוני הפתיחה המאתגרים של ישראל גדושים בטרור ומלחמה אך דלים באוצרות טבע וגשם.  נתונים אלו הביאו להלך רוח של להיות-או-לא-להיות, נטילת סיכונים, חלוציות, פטריוטיות, אין-דבר-העומד-בפני-הרצון וחשיבה מחוץ לקופסא. כורח המציאות והלך רוח זה מביאים לזרם אדיר של טכנולוגיות ביטחוניות ואזרחיות.

*טכנולוגיות אלו כוללות את מערכות ההגנה נגד טילים "חץ", "כיפת ברזל" ו"קלע דוד", כולל מערכות לייזר ליירוט טילים ומזל"טים; מטוסים זעירים ללא טייס וחלליות זעירות, קטנות ובינוניות; אבטחת שדות תעופה וחיישנים לזיהוי מנהרות-טרור; וכמו כן, מצלמת וידיאו הקטנה בעולם (0.99 מילימטר), המכילה 45,000 פיקסלים ומיועדת לאנדוסקופיה חד-פעמית; מערכות ראייה, בינה מלאכותית ונהיגה אוטונומית לשדרוג נהיגה זהירה; טכנולוגיות ניווט ועדכוני תנועה; עגבניות זעירות, הגנה על חיטה מפגעי טבע, הפקת מים מאוויר לח, טפטפות, התפלת מי-ים ומיחזור מי-שופכין; זיכרונות ניידים (USB); "מג'יק ג'ק" לשיחות חינם לחו"ל; מיקרו-מחשבים/מעבדים; אנטי-וירוסים; זיהוי פנים; ראייה ממוחשבת ומערכות ביוניות לסיוע למשותקי רגליים, ועוד.

*רוב הטכנולוגיות הנ"ל מוצאות דרכן לחברות ענק בארה"ב ומשדרגות את רמת הרפואה, בריאות, תקשורת, רווחה, תעבורה, חקלאות, השקייה, ביטחון פנים וחוץ בארה"ב ומדינות רבות בעולם.     

*ישראל היא בין מרכזי ההייטק המובילים בעולם יחד עם עמק הסיליקון, סן פרנציסקו, אוסטין, ראלי, דורהאם ובוסטון בארה"ב, בנגלור, שטוקהולם, הלסינקי ולונדון.

*כ-400 ענקיות הייטק בעולם – רובן מארה"ב –  הקימו מרכזי מחקר ופיתוח בישראל, כדי למנף את כוח-המוח והניסיון הייחודי של ישראל. לדוגמא, John Deere  ו-Monsanto בתחום החקלאות; General Electric, Johnson & Johnson ו-Philips בתחום הרפואה; Pfizer, Bayer ו-Merck בתחום התרופות; Intel, AMD, Marvell, Nvidia  Texas  Instruments, Applied  Materials, ו-Qualcomm בתחום המוליכים למחצה; General Motors, Ford Motor, Honda, Mercedes Benz  ו- Skoda בתחום הרכב; Microsoft, Oracle, McAfee, Autodesk ו- PTC בתחום התוכנות; Sony, Siemens, Samsung  ו-LG בתחום האלקטרוניקה; AT&T, Vonage  ו-Fujitsu בתחום התקשורת; IBM, HP ו-Dell בתחום המחשבים;eBay, Google, Facebook, Yahoo  ו- PayPalבתחום האינטרנט; Intuit, Citigroup, MasterCard, Visa  ו-Barclays בתחום השירותים הפיננסים; מוטורולה ונוקיה בתחום הטלקום; Xerox ו-Hewlett Packard בתחום טכנולוגיות מידע;PepsiCo בתחום עיבוד מזון; Mitsubishi בתחום סחר בינלאומי; ועוד.    

*לפי PitchBook Financial Data, ב-2022 הייתה ישראל שנייה בעולם בהשקעות קרנות הון סיכון זרות לנפש ($506 לנפש) אחרי סינגפור ($695), ולפני ארה"ב ($357), שוויץ ($273), פינלנד ($232), בריטניה ($190), איחוד האמירויות ($168), שוודיה ($157), קנדה ($117) וצרפת ($104).   

*לפי  Deloitte, ישראל היא המובילה בעולם במספר חברות הזנק לנפש.

*ישראל גם המובילה בעולם במספר עובדי הייטק לנפש: 140 ל-10,000 איש ואחריה ארה"ב עם 85 ל-10,000.

*ישראל שנייה, אחרי ארה"ב, במספר פרסומים מדעיים לנפש.

*למגזר ההייטק הביטחוני והאזרחי חלק נכבד בהפיכת ישראל למכפלן-דולרים ומכפלן-עוצמה עבור ארה"ב. ישראל תורמת – באמצעות שתופי פעולה טכנולוגים ותעשייתיים עם חברות מארה"ב – לביסוס הבכורה העולמית של הטכנולוגיה האמריקאית.  

סוד היתרון התחרותי של ההייטק הישראלי

*ההייטק הישראלי מפיק תועלת רבה מגלי העלייה לישראל, המעניקים לישראל כישורים וניסיון של יוצאי תרבויות מגוונות ובוגרי מערכות חינוך שונות בארה"ב, ברה"מ לשעבר, אירופה, אמריקה הלטינית ואוסטרליה. המגע המקצועי בין העולים לבין בוגרי מערכות חינוך וצבא ישראלים מביא לתשואה גבוהה (1+1=3).

*מגזר ההייטק בישראל נהנה מתרומה-שולית-גבוהה של בוגרי יחידות ההייטק בצה"ל, שחלקם מאותר על ידי צה"ל עוד בהיותם תלמידי תיכון.

*השירות הצבאי מעניק לנוער כלים להחלטות במצבים של חיים ומוות, התאוששות מהירה ממצבי משבר, חידושים ואלתורים.

*ההייטק הישראלי נהנה מפירות שיתוף הפעולה והפקת לקחים שגרתיים ויומיומיים בין מסגרות התעשייה, מחקר, אקדמיה וצבא.

*שיעור הפריון הגבוה בעולם החופשי (ובמיוחד תנופת הפריון החילוני), וגבוה מכל מדינות ערב להוציא את עיראק, מעניק לכלכלת ישראל רוח גבית עזה.

*לפי הבנק העולמי היקף ההשקעה במגזר ההייטק בישראל ביחס לתוצר המקומי הגולמי הוא הגבוה בעולם: 5.4% בהשוואה לדרום קוריאה (4.81%), שבדיה (3.53%), בלגיה (3.48%), ארה"ב (3.45%), יפן (3.26%), אוסטריה (3.20%), שוויץ (3.15%), גרמניה (3.14%), דנמרק (2.96%), OECD (2.96%), פינלנד(2.94%), איסלנד (2.47%), צרפת (2.35%), וכו'.

צמיחה ייחודית של כלכלת ישראל 2022-1988

< אוכלוסייה: מ-4.4 מיליון תושבים ל-9.5 מיליון
< תוחלת חיים: מ-75 שנים ל-82 שנים
< תוצר לאומי גולמי: מ-37 מיליארד דולרים ל-490 מיליארד דולרים
< תוצר לאומי גולמי לנפש: מ-8,000 דולרים ל-52,000 דולרים
< יתרות מטבע חוץ: מ-6 מיליארד דולרים ל-200 מיליארד דולרים
< יחס בין חוב לאומי לתוצר מקומי גולמי: מ-155% ל-61%
< יצוא: מ-10 מיליארד דולרים ל-160 מיליארד דולרים
< מספר סטודנטים במכללות ואוניברסיטאות: מ-70,000 ל-350,000.

*הנתונים הנ"ל מובילים למסקנה שישראל מהווה מקרה חריג של "חוק התשואה השולית הגוברת", ושמשברים ומתיחויות מבית ומחוץ הם מהמורות בנתיב לצמיחה כלכלית דרמטית.

*לדברי George Gilder, גורו הייטק מארה"ב: "ישראל היא ממובילי העולם בעיבוד שבבים, אלגוריתם רשת, פיתוחים רפואיים… התפלת מי-ים ומיחזור מי-שופכין… הגנה נגד טילים, לוחמה רובוטית ומטוסים זעירים ללא טייס…. הביטחון הלאומי והצמיחה הכלכלית של ארה"ב מושפעים יותר ויותר  על ידי שדרוג הכלכלה והטכנולוגיות בישראל. עמידה משותפת של ארה"ב וישראל תרתיע ותביס כל אויב…. ארה"ב זקוקה לישראל כפי שישראל זקוקה לארה"ב."

"ישראל היום", https://bit.ly/2Roumeq

English edition  https://bit.ly/2R5TZVL

ישראל היא המדינה השמינית בעולם במדד העוצמה 2018 של השבועון היוקרתי "US News and World Report" ואוניברסיטת פנסילבניה.  המדד מבטא את עוצמת המנהיגות, הכלכלה ושתופי הפעולה המדיניים, דיפלומטים וצבאיים. ישראל מדורגת אחרי ארה"ב, רוסיה, סין, גרמניה, בריטניה, צרפת ויפן ומקדימה את סעודיה, אמירויות הנפט, דרום קוריאה, קנדה, אוסטרליה, שוויץ ועוד.

ישראל מזנקת במדד האופטימיות הכלכלית של Trading Economics מניו יורק: מ-21.70 ב-1976 לשיא של 131.40 בנובמבר 2018. ישראל מקדימה את דרום קוריאה, האיחוד האירופאי, ארה"ב, יפן ועוד.

ישראל מדורגת שמינית במדד אמון הצרכן של מרכז המחקר הצרפתי רב-המוניטין Ipsos, אחרי סין, ארה"ב, הודו, סעודיה, שבדיה, גרמניה וקנדה, ולפני אוסטרליה, בריטניה, בלגיה, צרפת, איטליה, יפן, דרום קוריאה ועוד.

אופטימיות ופטריוטיות מול אתגרים ואיומים קיומיים מאז הקמת המדינה – בנוסף לכוח המוח – הם מנועי צמיחה דמוגרפית חריגה, כלכלית, מדעית, טכנולוגית, חקלאית, דיפלומטית וצבאית. אופטימיות ופטריוטיות, בנוסף להיצמדות לשורשים – בקרב השמאל והימין כאחד כפי שמעיד כוח האדם ביחידות מובחרות בצה"ל – משדרגים את מעמד ישראל כבעלת-ברית ייחודית של ארה"ב.

לפי מדד החוסן הלאומי יוני 2017, שהתבצע על ידי פרופ' גבי בן דור מהמכון לחקר ביטחון לאומי באוניברסיטת חיפה: "רמת האופטימיות של יהודים וערבים נמצאת במגמת עלייה ברורה ב-7 השנים האחרונות וכך גם  רמת הפטריוטיות."  מאז שנת 2000, רמת הפטריוטיות היהודית היא כ-4.8 בסולם של 6-1, בעוד הפטריוטיות של ערביי ישראל עלתה מ-3 ב-2010 ל-3.57 ב-2017.  רמת האופטימיות היהודית שודרגה מ-4.56 ב-2010 ל-4.86 ב-2017, ואילו האופטימיות הערבית עלתה מ-3.15 ל-3.66.

נשים יהודיות וערביות יותר אופטימיות ופטריוטיות בכל הקשור לעמידה בפני איום צבאי וטרוריסטי ובהתייחסות לממסד הפוליטי והמשפטי. לדוגמא, היהודיות מפגינות רמות אופטימיות של 4.68 – פטריוטיות, 4.7 – אופטימיות ו-3.77 – מיליטנטיות.

עליית רמת האופטימיות והפטריוטיות בקרב ערביי ישראל משקפת הערכה גוברת כלפי ישראל (גם מצד רוב מדינות ערב) – ללא קשר לעניין הפלסטיני –  על רקע המציאות בישראל, כמו גם הצונאמי הערבי המשתולל במזרח התיכון מ-2010 ומציג את ישראל כאי של יציבות, שפיות, דמוקרטיה ואמינות ביטחונית.  ביטוי להערכה הוא התנגדות ערביי ישראל להצעת אביגדור ליברמן (מ-2004) להעברת "המשולש" לרש"פ תמורת העברת גושי התנחלויות לישראל.

פעם נוספת תובנות מקובלות מוצגות בערוותן על ידי המציאות.

האם ישראל מבודדת בזירה הבינלאומית?  האם יש האטה בהשקעות זרות בישראל? לא לפי התנהלות חברות ומשקיעים זרים בתקופה האחרונה.
לדוגמא, ענק המחשבים והמדפסות, "היולט-פאקארד", מפעיל שמונה מרכזי מחקר ופיתוח בישראל, והקים לאחרונה את קרן הון הסיכון, "עמק הסיליקון-ישראל-היולט פאקארד", המשקיעה  בחברות ישראליות ואמריקאיות המפתחות טכנולוגיות חדשניות. ענק ההשקעות והניהול בתחומי הבריאות והרפואה, "אורבימד", גייס 300 מיליון דולרים לקרן השנייה המשקיעה בישראל, בעקבות הקרן הראשונה בסך 222 מיליון דולרים. "וולקסוואגן" הגרמנית השקיעה 300 מיליון דולרים ב"גט טקסי" הישראלית, וג'נרל מוטורס" מגדיל את מספר העובדים במרכז הפיתוח בהרצליה מ-100 ל-300 כדי לשדרג את כושר התחרותיות בשוק הבינלאומי.
גיוסי הון על ידי חברות ישראליות נסקו לשיא של כל הזמנים ברבעון השני של 2016: 1.4 מיליארד דולרים.
משקיעי חוץ מכירים ביתרון התחרותי של ישראל – מקום שני בעולם לאחר עמק הסיליקון – בכל הקשור לפיתוח חסכוני של טכנולוגיות משנות-משחק. ישראל אף משמשת כמעבדה בתנאי-קרב עבור התעשיות הביטחוניות של ארה"ב, ומקור ייחודי לתשובות לאיומים מתגברים על ארה"ב והמערב. לדוגמא, 100 סטארטאפים ישראליים הציגו את הפיתוחים שלהם בתחומי הסייבר ב"ועידה השנתית לטכנולוגיות לוחמה בטרור" שאורגנה ע"י הפנטגון, משרד הביטחון הישראלי ו"פורום היזמות של אוניברסיטת MIT.
האם ישראל משתלבת ב- או מבודדת מ- הכלכלה העולמית? לפי יחידת המודיעין של "האקונומיסט" הלונדוני מ-2 ליוני 2016: "ישראל קוראת תיגר על מגמות הכלכלה הגלובלית…. גיוסי הון של סטארטאפים ברחבי בעולם כורסמו בשליש ברבע הראשון של 2016 בהשוואה לרבע הראשון של 2015…. אבל גיוסי הון ע"י חברות ישראליות גדלו ברבע האחרון של 2015 וגיוסי הון ברבע השני של 2016 יהיו כנראה גבוהים מהרבע הראשון (מיליארד דולרים)…. אחת הסיבות לגידול הוא עוצמת טכנולוגיות הסייבר בישראל [המהוות 10%-15% מהשוק העולמי]…. סיבה נוספת היא היקף ההשקעות הסיניות בישראל המיועדות למנף את הישגי הטכנולגיות הישראליות…."
לפי מחקר של סוכנות בלומברג: "בדיקת מגמת ההשקעות הזרות בישראל חושפת שהיקפן גדל פי שלוש מאז התחלת פעילות חרם ה-BDS על ישראל ב-2005…. ב-2016 צפוייה כלכלת ישראל להתרחב ב-2.8% בהשוואה ל-1.8% של ארה"ב והאיחוד האירופאי.  ב-2015 הגיע היצוא התעשייתי-טכנולוגי של ישראל ל-23.7 מיליארד דולרים – גידול של13% בהשוואה ל-2014…. הסטארטאפים הישראלים גייסו ממשקיעים זרים 3.76 מיליארד דולרים ב-2015 – שיא של עשר השנים האחרונות. 5.89 מיליארד דולרים נוספים הושקעו ע"י גורמים זרים ברכישת סטארטאפים בישראל. לדוגמא, קבוצת XIO הסינית רכשה את לומניס ומשקיעים אמריקאים רכשו את קליק סופטווייר תמורת 438 מיליון דולרים…."
רכישת מרכזי מחקר ופיתוח בישראל על ידי כ-250 ענקיות טכנולוגיה בעולם (רובן מארה"ב) מהווה עדות נוספת להשתלבות העמוקה וארוכת-הטווח של ישראל בזירה הגלובלית, כתוצאה מהריכוז הגדול בעולם (לנפש) של אנשי מחקר-ופיתוח בישראל, המוביל לריכוז הגבוה בעולם (לנפש) של השקעות בטכנולוגיה. ישראל הפכה לצינור פורה ביותר של חידושים טכנולוגיים תעשייתיים פורצי-דרך הזורמים לתעשיות בארה"ב, אירופה, סין ודרום קוריאה.
קהילית המשקיעים הגלובלית מעניקה מענה מהדהד – בגיבוי מעשי –לאלו התוהים האם ישראל משולבת או מבודדת בזירה הבינלאומית. לדברי ה-Fortune Magazine: "לישראל השפעה בלתי-פרופורציונלית בזירת החדשנות העולמית."
גורמים רבים בצמרת הפוליטית, אקדמאית ותקשורתית בישראל טוענים שישראל מבודדת בזירה הבינלאומית, והבידוד מחמיר עקב הסירוב לסגת מרכסי יהודה ושומרון, שהם "רמת הגולן" של ירושלים, תל אביב, נתב"ג ו-80% מהתשתיות במדינה.
אכן, מ-1948 מהווה לחץ בינלאומי לויתורים מכאיבים – ואיום בבידוד – אתגר מרכזי לישראל. אבל, בחינה של מעמדה הכלכלי, צבאי וטכנולוגי של ישראל מבהירה שהלחץ ואיומי הבידוד מתנפצים על צוקי מציאות של השתלבות חסרת-תקדים בזירה הבינלאומית.
וכך, במקביל להשתלחות מילולית נגד ישראל, מתרחבת השתלבותה הגיאו-אסטרטגית בזירה העולמית, המכירה ביכולות הייחודיות של ישראל בתחומי ביטחון, מדע, מחשבים, רפואה, תרופות, חקלאות, מים, סייבר, ועוד.
לדוגמא, על אף תמיכת אירופה ברשות הפלשתינית, המלווה בגינוי שיטתי של ישראל, ארגון נאט"ו מכיר בתרומה הייחודית של ישראל ליעדיו האסטרטגים, ולכן אינו מבודד – אלא משלב – את ישראל. מ-3 למאי 2016 משודרג הקשר עם ישראל על ידי נציגות ישראלית קבועה במפקדת נאט"ו בבריסל, שתעמיק את שתופי הפעולה בתחומי הלוחמה בטרור, מודיעין, לוחמה בלתי-קונבנציונלית, תורות לחימה, חלל, סייבר, תעשיות ביטחוניות, וכו'.
במקביל למשבר המדיני החריף בין תורכיה לישראל – בתקופת ארדואן – אך עקב חיוניות הקשרים עם ישראל, לא הפעילה תורכיה את יכולתה לבלום את שדרוג הקשר עם נאט"ו, והמאזן המסחרי ישראל-תורכיה זינק מ-2.5 מיליארד דולרים ב-2009 למעלה מ-5 מיליארד דולרים ב-2015.
הכלכלה השביעית בעולם – הודו – הפכה לבעלת ברית קרובה של ישראל, שנייה רק לארה"ב. הודו היא היבואנית המובילה של מערכות נשק מישראל.  במרץ 2016 נחתם הסכם שתוף פעולה בין רפא"ל ל"רלאיינס דפנס סיסטמס" ההודית, הצפוי להניב מכירות בסך 10 מיליארד דולרים. לפני שנה וחצי זכתה רפא"ל במכרז בהיקף 500 מיליארד דולרים לאספקת טילים להודו.
בהמשך להעמקה דרמטית של קשרי ישראל-סין, הקים ענק הטכנולוגיה הסיני, קואנג-צ'י, קרן הון סיכון המתמקדת בסטארטאפים סינים וישראלים. השקעות סיניות בישראל זינקו מ-70 מיליון דולרים ב-2010 ל-2.7 מיליארד דולרים ב-2015, והמאזן המסחרי מ-30 מיליון ב-1992 ל-11 מיליארד ב-2015. סין מאמצת את דרכו של הטייקון מהונג קונג, לי קה-שינג, המושקע ב-30 חברות ישראליות שהן כמעט מחצית מתיק השקעותיו.
250 ענקי הייטק בינלאומיים, המפעילים מרכזי מחקר ופיתוח בישראל, חושפים את "מיתוס הבידוד הישראלי" בערוותו. בפברואר 2016 רכשה "אוראקל" (136,000 עובדים), המפעילה ארבעה מרכזי מו"פ, את "ראוולו" הישראלית תמורת 500 מיליון דולרים. במרץ 2016 ביצעו "סיסקו" (72,000 עובדים) ו"אינטל" (100,000 עובדים) את הרכישות ה-12 וה-9 שלהן בישראל תמורת 350 ו-175 מיליון דולרים. ב-2015 השקיעו ענקיות תרופות כמו "באייר", "מרק", "פייזר", ו"נוברטיס" 150 מיליון דולרים במחקרים פורצי-דרך של בתי חולים בישראל.
בניגוד לחברי "אסכולת הבידוד", למרות הדיפת הלחצים ל"ויתורים כואבים", ועקב פיתוח יכולות ישראליות חריגות, ב-2016 ישראל נהנית מהצבעת אמון חסרת-תקדים בזירה הבינלאומית הביטחונית והאזרחית.

כלכלת ישראל מזנקת לצמרת העולמית, מדלגת מעל משוכות ומפתחת מוצרים ייחודיים, אזרחיים וביטחוניים, שוברי מוסכמות, העונים לצרכי השוק העולמי, תוך מינוף הגורם האנושי האופטימי והיצירתי/חדשני, וקריאת תגר על תובנות מקובלות, לחצים מדיניים, האטה כלכלית בעולם, מלחמות, טרור ואיומים בסנקציות וחרמות.

לדוגמא, "פייננשל טיימס" הלונדוני דיווח ב-10 לאפריל שישראל זוכה ל-10% מסך ההשקעות בעולם בטכנולוגיות סייבר,  ויצוא הסייבר הישראלי עולה על 3 מיליארד דולרים: "קונים שעונים בשוויץ ואבטחת מחשבים בישראל."  ענקית התעשייה הביטחונית האמריקאית, לוקהיד-מרטין, פועלת בפארק הסייבר  בבאר שבע וביוזמה משותפת עם רשויות הסייבר בישראל. ענקית התשלומים המקוונים, PayPal, הקימה מרכז מחקר ופיתוח (מו"פ) שני בישראל תוך רכישת "סייאקטיב" תמורת 60 מיליון דולרים, בעקבות רכישת "פרודסיינס" ב-2008 תמורת 169 מיליון דולרים.

לפי ה-  Economist Intelligence Unitמ-20 לאפריל: "ההייטק הישראלי צומח בשיעור הגבוה ביותר מאז סוף שנות ה-90. [300] חברות הזנק גייסו שיא של 3.4 מיליארד דולרים ב-2014…. ישראל הפכה למובילה עולמית במספר תחומים ומצמיחה מספר מאות חברות-הזנק מדי שנה….  82 חברות הזנק נמכרו ב-2014 [תמורת 7 מיליארד דולרים] ו-17 גייסו מיליוני דולרים בבורסה…. למעלה מ-200 חברות רב-לאומיות זרות מפעילות מרכזי מו"פ בישראל…. ישראל משדרגת קשרים כלכליים עם שווקים מתעוררים בהודו, סין ואמריקה הלטינית המשוועים לחדשנות הישראלית."

בניגוד למוסכמה שישראל, לכאורה, מבודדת, הענקיות הסיניות "רנרן" ("פייסבוק הסינית") ו"טנסנט" השקיעו 100 מיליון דולרים בקרן הון סיכון ישראלית.  ענקית האינטרנט הסינית, "עליבאבא", השקיעה כ-50 מיליון דולרים בקרן הון סיכון ישראלית, JVP, המתמקדת בטכנולוגיות סייבר.  חברות סיניות פעילות בפיתוח תשתיות בישראל, כגון מנהרת הכרמל, מסילת הרכבת עכו-כרמיאל, נמל אשדוד, הנמל החדש בחיפה, קטרים חשמליים, ועוד. ענקיות הביטוח, הניהול הפיננסי והסלולר בסין, "פינגאן", יונגג'ין ו-ZTE, השקיעו 25 מיליון דולרים ב"ריינבו" הישראלית המשקיעה בציוד רפואי.

סוכנות בלומברג דיווחה ב-30 למרץ שהמיליארדר ההודי, מוקאש אמבאני, בודק השקעות בחברות הזנק בעמק הסיליקון ובישראל. "מורגן סטנלי" מעריכה שהמכירות המקוונות בהודו יזנקו ל-100 מיליארד דולרים ב-2020. ענק טכנולוגיות המידע ההודי, "אינפוסיס", רכש את "פאנאייה" הישראלית תמורת 230 מיליון דולרים.

"אלביט" מפגינה את שדרוג הקשרים הדרמטי בין ישראל לבין הודו, סין ואמריקה הלטינית (אמל"ט), כפי שמציינת סוכנות בלומברג ב-12 לאפריל: "במקביל לקיצוץ בתקציב הביטחון האמריקאי,  גואה ביקוש ביטחוני הודי, סיני ואמל"טי  ומקפיץ את היקף ההזמנות של "אלביט" ל-6.3 מיליארד דולרים – גידול של 8% בהשוואה ל-2013…. היקף מכירות "אלביט" לאסיה ואמל"ט הגיע ב-2014 ל-35% מסך המכירות (3 מיליארד דולרים), בהשוואה ל-28% לארה"ב." התעשייה האווירית מרחיבה פעילותה בברזיל, הקימה שם מרכז תחזוקת רדארים ומגדילה מכירות לחיל האוויר הברזילאי. "גילת לווינים" זכתה במכרז בהיקף 285 מיליון דולרים להקמת מרכז תשתיות תקשורת בפרו.

"מיקרוסופט" מפגינה אמון בחוסן ארוך-הטווח של כלכלת ישראל וחונכת את מרכז המו"פ השני בישראל. מרכז המו"פ הראשון של "מיקרוסופט, מחוץ לארה"ב, הוקם בישראל.

לפי "בנק ישראל", 1.6 מיליארד דולרים הושקעו בישראל בינואר-פברואר 2015 , על ידי משקיעים זרים, בהייטק, תעשייה מסורתית ונדל"ן; 8.3 מיליארד דולרים הושקעו ב-2014 ו-30 מיליארד דולרים ב-2014-2012.  יצוא תעשייתי, ללא יהלומים, זינק מ-5 מיליון דולרים ב-1948 ל-47 מיליארד דולרים ב-2014.

על אטרקטיביות ההייטק הישראלי אפשר גם ללמוד מגיוס 1.5 מיליארד דולרים ב"וואל סטריט" ברבעון הראשון ב-2015, על ידי 11 חברות ישראליות. "נילסן העולמית" – המתפעלת חממה ישראלית המטפחת תשע חברות הזנק – רכשה את "אקסהלייט" תמורת 200 מיליון דולרים, "נורת'ליף קפיטל" הקנדית רכשה 40% מחברות-הבת של "אורמת" תמורת 175 מיליון דולרים. "בלאקברי" רכשה את "וואטצ'דוג" תמורת 100 מיליון דולרים. "אפל" מתפעלת בישראל את מרכז המו"פ הגדול מחוץ לארה"ב, הכולל שלוש חברות: "לינקס", אנוביט טכנולוגיות", ו"פריימסנס".

על החיוניות ארוכת-הטווח של כלכלת ישראל אפשר גם ללמוד מאינדיקטורים מרכזיים, המפריכים תובנות מקובלות. לדוגמא, שיעור הצמיחה (כ-3%) דומה לארה"ב, אך גבוה מממוצע ה-OECD, קנדה, בריטניה וגרמניה, ושיעור האבטלה נמוך ממוצע ה-OECD. יחס החוב הלאומי לתוצר המקומי הגולמי (67%) נמוך מיפן, ארה"ב, גוש האירו, צרפת, קנדה, בריטניה וגרמניה.

אילו חייזר היה נוחת בישראל ובודק את ביצועיה הכלכליים, לא היה מאמין שביולי-אוגוסט 2014 התנהלה מלחמה עם החמאס….

ב-31 למאי, 1948 פקפק השבועון "לייף" בסיכויי העמידה של  600,000 יהודי ישראל – נטולי כלכלה ותחת אמברגו צבאי אמריקאי – מול צבאות ערב: "המלך עבדאללה שולח את הלגיון הערבי לירושלים…. מטוסים מצריים מפציצים את תל אביב. סוריה, עיראק, לבנון וערב הסעודית תורמות את חלקן…. הערבים ניתקו את ירושלים מתל אביב…. העיר העתיקה מופגזת…. מתקפה משלושה כיוונים דוחקת את המגינים היהודים לרובע היהודי…. ליהודים רק מטוסים קלים להדיפת המתקפה הערבית…. מדינה בגודלה של קונטיקט מוקפת בצבאות עוינים…. גורמי הזמן והגאוגרפיה עומדים לצד הערבים.  אנגליה אינה מכירה בישראל ומספקת נשק לערבים, וידידי ישראל בארה"ב מנסים [לשווא] להסיר את האמברגו הצבאי האמריקאי….  האם ישראל תשרוד את המלחמה?"

תוך קריאת תגר על אתגרי המזרח התיכון והעולם, ולמרות החרמות, הסנקציות, הגינויים, האמברגו, המלחמות, הטרור והלחצים הדיפלומטיים, ישראל זינקה מתהום השואה של מלחמת העולם השנייה והאיום הקיומי ב-1948 להישגים ייחודיים בתחומי התעשייה הביטחונית והאזרחית, הטכנולוגיה, הרפואה, החקלאות, ההשקיה, הלווינים, התרומה לעולם השלישי, הצבא והלוחמה בטרור.

ישראל ממחישה שלחץ על הזית מניב שמן יצהר, ושדבקות בעקרונות ושורשים הופכת איומים לאתגרים והזדמנויות ומזניקה לגבהים חדשים.

ישראל מפגינה השתלבות מזהירה בכלכלה העולמית וזוכה לשבחים מקרן המטבע הבינלאומית, מחברות דרוג האשראי. ההשקעות הזרות בשיאן והסחר עם הודו וסין מרקיע שחקים.  ב-2015 זינקו התמ"ג והיצוא הישראלים ל-300 מיליארד ו-47 מיליארד דולרים בהתאמה, לעומת 1.5 מיליארד ו-5 מיליון דולרים ב-1948. הצמיחה בישראל דומה לארה"ב וגבוהה מקנדה, בריטניה וגרמניה, והאבטלה נמוכה ממוצע ה-OECD. יחס החוב הלאומי לתמ"ג נמוך מארה"ב וגוש היורו. בישראל המספר היחסי הגבוה בעולם של אנשי מחקר ופיתוח ובעלי תואר אקדמי, ולכן יש בה מרכזי מו"פ של 250 ענקי הייטק אמריקאים.

ישראל עומדת בפני גל עלייה שהוא מנוע צמיחה היעיל ביותר, מושך השקעות זרות ומשדרג את כוח ההרתעה באופן דרמטי.  מדיניות עלייה פרו-אקטיבית תביא ל-500,000 עולים ב-5 שנים מצרפת, רוסיה, אוקראינה, גרמניה, בריטניה, ארגנטינה  וארה"ב, תוך מינוף היתרון הכלכלי, הקצנת האנטישמיות, התפשטות האסלאם באירופה והתרחבות החינוך הציוני בגולה.

בניגוד לרחוב הערבי, ישראל מהווה אי של יציבות, אמינות, יכולות אזרחיות וביטחוניות ואהדה ללא-תנאי את ארה"ב. הקשר עם ארה"ב הפך לכביש דו-סטרי לתועלת הדדית, מעניק לוושינגטון מודיעין יותר מכל מדינות נאט"ו, ומספק לתעשיות הביטחוניות בארה"ב אלפי לקחים מבצעיים, המשדרגים את היצוא, המחקר והפיתוח והתעסוקה האמריקאים בשווי של מיליארדי דולרים.

ב-2015 יש רוח גבית דמוגרפית יהודית (במיוחד חילונית) חסרת-תקדים בעלת משמעות כלכלית וביטחונית. מספר הלידות השנתיות זינק ב-68% (136,000) מאז 1995 (80,400), בעוד מספר הלידות הערביות מתייצב (40,000) עקב השתלבות דרמטית של נשים במערכת החינוך ושימוש גובר באמצעי מניעה. מספר הלידות לאישה יהודייה עולה על זה של מדינות האסלאם חוץ מתימן, עיראק וירדן.

בחינה אובייקטיבית של 67 שנות העצמאות מבהירה שהמלחמות, הטרור והלחצים היו אך מהמורות בדרך לצמיחה חסרת-תקדים.

למרות מקהלת הגינויים, החרמות והלחצים, הצונאמי האזורי, אי-היציבות הבינלאומית, חוסר הוודאות וההאטה הכלכליים בעולם, כלכלת ישראל איתנה ממרבית כלכלות העולם המפותח, כפי שמפגינים העלייה הגוברת וההתאוששות המהירה מהצפוי מהשלכות מבצע צוק איתן

ה"אקונומיסט " הלונדוני מדווח ב-3 לפברואר שלמלחמה בעזה הייתה השפעה כלכלית חולפת, המגזר הפרטי צומח מעבר למצופה (5.2%) והאבטלה ירדה ל-5.7% בסוף 2014 – לעומת 7.2% במדינות ה-OECD –  במקביל לצמיחה בהיקף המועסקים.

ישראל שנייה רק לארה"ב בפיתוחים חדשניים ומהווה יעד מועדף למשקיעים בינלאומיים וחברות ענק זרות. לפי אחד מארבעת משרדי ראיית החשבון המובילים בעולם, KPMG, 2014 הייתה שנת שיא בגיוס הון על ידי סטארט-אפים ישראלים, 3.4 מיליארד דולר לעומת 2.13 מיליארד ב-2013. הרבעון הרביעי ב-2014 היה הגבוה ביותר מאז 1999. ה"אקונומיסט" מציין שבישראל ריכוז הסטארט-אפים השני בעולם לאחר עמק הסיליקון.

נשיא "סמסונג" הדרום קוריאנית מגלה שחברתו רואה בישראל מקור חדשנות המשנה את פני העולם – יעד השקעות שני רק לעמק הסיליקון.

המאזן המסחרי עם סין זינק מ-50 מיליון דולרים ב-1992 ל-10 מיליארד ב-2014, וסוכנות "בלומברג" צופה גידול מהותי בהיקף הסחר בעקבות ביקור בישראל של סגן רה"מ הסיני ו-400 אנשי עסקים וממשל, והשקעות בחברות וקרנות ישראליות על ידי ענקי אינטרנט, אלקטרוניקה ותרופות סינים.

"מיקרוסופט" מרחיבה את מינוף החדשנות הישראלית, בנוסף לשני מרכזי המחקר והפיתוח בישראל המרחיבים את היצוא והתעסוקה של החברה. בינואר 2015 ובנובמבר 2014 רכשה "מיקרוסופט" את "אקוויויו" ו"אאורטו" (תמורת 200 מיליון דולרים כל אחת) ומנהלת מו"מ לרכישת "אן-טריג" הישראליות. בינואר 2015 נרכשו שמונה חברות ישראליות, על ידי חברות זרות, עבור 900 מיליון דולרים. גם אריק שמידט, יו"ר "גוגל", "סיסקו" ו"אלקטל-לוסנט" הצטרפו לגל ההשקעות בישראל.

חרף מדיניותו האנטי-ישראלית הקיצונית של ארדואן, נסק המאזן המסחרי עם ישראל מ-2.6 מיליארד דולרים ב-2009 ל-5.6 מיליארד ב-2014. ברזיל מתמידה בביקורתה החריפה על מדיניות ישראל, אך "אלביט" זכתה במכרז של 106 מיליון דולרים לשדרוג מטוסי הצי הברזילאי. בריטניה מהווה מוקד הסתה להחרמת סחורות ישראליות, אך המאזן המסחרי צמח בכ-30% וענקית ההימורים הבריטית, "וויליאם היל", הציעה לרכוש את 888 הישראלית תמורת מיליארד דולרים.

מול גלי ההסתה נגד ישראל, וקולות הנהי והפסימיות בישראל, מפגינה ישראל עוצמה מחקרית, טכנולוגית ותעשייתית, המביאה להשקעות בישראל של למעלה מ-250 ענקי הייטק מארה"ב וחברות וקרנות הון סיכון נוספות מאסיה ואירופה – הבעת אמון באיתנות ארוכת-טווח של כלכלת ישראל בעולם של אי-יציבות וכלכלות מדשדשות.

למרות הדיווחים על בדידות מחריפה של ישראל, דיווח משרד רואי החשבון מהגדולים בעולם,"פרייס וואטרהאוס קופר", ש-2014 הייתה שנת שיא בהשקעות זרות בהייטק הישראלי: 15 מיליארד דולרים ברכישת חברות ישראליות (בהשוואה ל-7.6 מיליארד ב-2013) ו-9.8 מיליארד דולרים בגיוסי הון בבורסות חו"ל (לעומת 1.2 מיליארד ב-2013). שוב מאפילים איכויות ההייטק הישראלי ושיקולים עסקיים בעולם על העניין הפלשתיני. אבל ישראל מבודדת….

מאז 1948 ממוחזרת התובנה כאילו ישראל עומדת בפני  קריסת מעמדה הבינלאומי בכלל (לדוגמא, החלטת "ציוניות-גזענות" בעצרת האו"מ, 1975) ויחסיה עם ארה"ב בפרט, אלא אם כן תתחייב לוויתורים מכאיבים במזרח התיכון הבלתי-אמין ואב-טיפוס לחוסר-סובלנות אלימה, טרור והסכמים הכתובים על קרח.

אבל, מאז התפרקות ברה"מ, הפיכת ארה"ב לכוח-על הדומיננטי, זינוק דרמטי של יכולות אזרחיות וביטחוניות ישראליות ושיפור חסר-תקדים של שתופי פעולה עם ארה"ב, משודרגים הקשרים הכלכליים של ישראל הרבה מעבר לארה"ב ואירופה, ובמיוחד עם הודו, סין, רוסיה, דרום קוריאה, הרפובליקות המוסלמיות של ברה"מ לשעבר, אפריקה ואמריקה הלטינית, למרות גינויים דיפלומטים שגרתיים.

לדוגמא, המאזן המסחרי עם הודו גדל מ-200 מיליון דולרים ב-1992 ל-5 מיליארד ב-2014. לפי העיתון הקטארי, אל-ערבי אל-ג'דיד מ-3 לינואר 2015, "השיפור המשמעותי ביחסי ישראל עם אפריקה והודו נובע מהתרומה הרבה של הטכנולוגיות הישראליות. סין מעוניינת בטכנולוגיות ישראליות מתקדמות." לפי סוכנות בלומברג מ-1 לדצמבר 2014, היצוא לאסיה זינק מ-13% מסך היצוא הישראלי בשנת 2000 ל-23% ב-2014.  אבל, ישראל מבודדת….

המאזן המסחרי עם סין הרקיע מ-51 מיליון דולרים ב-1992 לכמעט 11 מיליארד ב-2013 ומו"מ על הסכמי סחר ישראל-סין יחלו השנה. ה"וואל סטריט ג'ורנל" דיווח ב-14 לדצמבר 2014 שמשקיעים סינים מבקרים תכופות בישראל לאיתור השקעות. חברת הביטוח הענקית, פינג-אן, שהשקיעה בשמונה חברות הזנק, רואה בארה"ב ובישראל יעדי השקעה מועדפים. ב-2011 רכשה כימצ'יינה את "אגן מכתשים" תמורת 2.4 מיליארד דולרים. ב-2013 רכשה פוסאן-פארמה את "אלמה לייזר" עבור 240 מיליון דולרים. ב-2014 רכשה ברייטפוד הסינית שליטה בתנובה תמורת 960 מיליון דולרים.  אבל, ישראל מבודדת….

המאזן המסחרי עם דרום קוריאה השתפר מ-50 מיליון דולרים ב-1987 ל-2.5 מיליארד ב-2014, ובין חברות הענק הגלובליות מדרום קוריאה המושרשות בישראל: סמסונג, יונדאי, דאהו, פוסקו, LG, התעשייה האווירית והאניד. יפן מגלה עניין גובר בישראל, ומשקיעים מסינגפור מעורים מאד בשוק הישראלי. חברת אולפלקס האוסטרלית רכשה לאחרונה את SCR הישראלית תמורת 250 מיליון דולרים. אבל, ישראל מבודדת….

ישראל הרחיבה משמעותית את הקשרים המסחריים והביטחוניים עם קזחסטאן, אוזבקיסטן, טורקמניסטאן ואזרביז'אן.  לפי מסמך של "מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים" מאוקטובר 2014, חל שיפור דרסטי בקשר עם אזרביז'אן ב-20 השנים האחרונות". ישראל מייבאת נפט ומייצאת טכנולוגיות ביטחוניות, חקלאיות, רפואיות ואגרונומיות ומעניקה שרותי מודיעין ולוחמה בטרור. אבל, ישראל מבודדת….

למרות הגינויים המדיניים הקשים, פורח המאזן המסחרי עם תורכיה (5 מיליארד דולרים ב-2014 בהשוואה ל-3.4 מיליארד ב-2009) ובריטניה (גידול של 28% ו-38% במאזן המסחרי וביצוא ב-2014 בהשוואה ל-2013). אבל, ישראל מבודדת…. אך אולי לא.

אין שחר להנחה שכלכלת ישראל תלויה בהסכם שלום ושאינה יכולה לעמוד בפני איומי חרם וסנקציות. הסכם שלום מהווה מטרה נעלה, אך הניסיון להביא לוויתורים סוחפים של ישראל מונחי-חשש לגורל הכלכלה (ולא מונחי- ביטחון והיסטוריה) מנותק מהמציאות.

מ-1949 מזנקת ישראל מ-1.5 מיליארד דולרים תוצר מקומי גולמי ל-300 מיליארד ב-2014, מ-50 מיליון דולרים יצוא ל-97 מיליארד דולרים, ומהיעדר יתרות מטבע זר ל-92 מיליארד דולרים ב-2014. הזינוק נובע מגלי עלייה, ריסון תקציבי, איכות כוח אדם, טכנולוגיות חדשניות, יצוא, כוח הרתעה צבאי וגז טבעי, ולא מהסכמי שלום עם מצרים וירדן והסכם אוסלו.

ולראייה, התוצר המקומי הגולמי צמח ב-14%-8% לשנה בעקבות מלחמת 1967 עד 1972, וב-9% כתוצאה מגל העלייה מברה"מ שהתחיל ב-1990. לעומת זאת, הצמיחה לאחר אוסלו (1996-1993) הייתה 7%-4% וניזונה בעיקר מגל העלייה, אך נפגעה עקב גירעונות התקציב והמאזן המסחרי.

כמו כן, האינפלציה זינקה מ-42.5% ב-1977 – ערב יוזמת השלום עם מצרים – ל-111.4% ב-1979 ו-445% ב-1984. האינפלציה דוכאה ל-19.7% ב-1986 ו-2% היום על ידי ריסון תקציבי חסר-תקדים, ולא על ידי הסכמי שלום.

על ההשפעה המוגבלת של איומי החרם והסנקציות אפשר ללמוד משיפור המאזן המסחרי עם בריטניה ותורכיה, למרות עוינות הפרלמנט הבריטי וממשלת תורכיה. כ-90% מהיצוא הישראלי הוא לממשלות ולחברות – ולא לצרכן – והוא חיוני לשדרוג רמת הביטחון הלאומי, הרפואה, הטכנולוגיה והחקלאות של המדינות המייבאות.  היצוא אף מתגוון במהירות להודו, סין, רוסיה והרפובליקות הסובייטיות לשעבר, יפן ודרום קוריאה.

היומון התורכי, "זמאן" , דיווח שהמאזן המסחרי תורכיה-ישראל השתפר מ-4 מיליארד דולרים ב-2011 ל-4.86 מיליארד ב-2013; ספינות תורכיות פורקות בנמל חיפה משאיות הנושאות סחורות לירדן ולמפרץ הפרסי; נפט עיראקי נמכר לישראל דרך תורכיה; וחברת הספנות של בנו של ארדואן פעילה בנמל אשדוד.

הודו הופכת ליבואן מוביל של נשק ישראל.  "רפאל" זכתה במכרז לאספקת טילי נ.ט. ומשגרים בסך 525 מיליון דולרים; הודו רכשה טילי "ברק 1" בהיקף 300 מיליון דולרים; והודו וישראל קיימו ניסוי מוצלח של מערכת "ברק-8" להגנה מטילי שיוט וכלי טיס. אמנם המאזן המסחרי ישראל-הודו הוא 5 מיליארד דולרים, בהשוואה ל-10 מיליארד של סין-ישראל, אך הוא יוכפל באמצעות הסכם סחר חופשי.

למרות האטת הכלכלה ברבעון האחרון, ארגון ה-OECD צופה צמיחה כלכלית של 3% ב-2015 ו-3.5% ב-2016. ואכן, משקיעים זרים מביעים ביטחון בחיוניות ארוכת-הטווח של ישראל. לדוגמא, יצרנית מטוס ה"אף-16", "לוקהיד מרטין" מתכוונת להוסיף כ-1,000 עובדים לחברת הבת בפרק הסייבר בבאר שבע לצד חברת הבת של ענקית האכסון האמריקאית, EMC. "מיקרוסופט" מפעילה מרכזי מחקר ופיתוח בישראל – כמו 250 ענקי הייטק נוספים מארה"ב – ורכשה את "אאורטו" הישראלית ב-200 מיליון דולרים. חברת הענק "3D Systems" רכשה את "סימטרון" הישראלית ב-97 מיליון דולרים, וקרנות הון סיכון מארה"ב, סין, הודו, סינגפור, אירופה ודרום אפריקה משקיעות בישראל.

משקיעים אלו פועלים לפי חוות דעת של נשיא ומנכ"ל חברת ניהול סיכונים הגדולה בעולם, AON: "לקוחותינו ערים לסיכונים ולהזדמנויות בישראל…. הסיכונים בישראל דומים לשאר אזורי העולם…. לישראל כלכלה חדשנית וצומחת."

סרטונים אחרונים

Play Video

The Abolitionist Movement inspired by Passover

Passover, in general, and the Biblical Exodus, in particular inspired the Abolitionist anti-slavery movement.
Play Video

Welcome to the rebranded EttingerReport website

Play Video

The US diplomatic option toward Iran is self-destructive

The US diplomatic option induced the transformation of Iran from "the American policeman of the Gulf" to “the largest anti-American venomous octopus in the world.”
Play Video

Palestinian state – is it consistent with US interests?

A Palestinian state west of the Jordan River would cause the demise of the pro-US Hashemite regime east of the River, transforming Jordan into a platform of anti-US Islamic terrorism with ripple effects into the Arabian Peninsula, threatening all pro-US, oil producing Arab regimes, a bonanza to US enemies and rivals and a setback to the US.

ניוזלטר

הזמינו הרצאות וראיונות

דמוגרפיה

איראן

ישראל וארה"ב מול איראן: האם לומדים משגיאות העבר?

שגריר (בדימוס) יורם אטינגר, "במחשבה שנייה: יוזמה ישראל-ארה"ב"
"מעריב", 18 אפריל 2024, bit.ly/3JnBa9x

ישראל אסירת-תודה לארה"ב ובעלות בריתה הערביות על הסיוע במלחמה באיראן. אבל מלחמתה של ישראל באיראן – המהווה איום קיומי לכל בעלות הברית הערביות של ארה"ב – תורמת לביטחון הלאומי וביטחון הפנים של סעודיה, איחוד האמירויות, בחריין, ירדן, מצרים, מרוקו וגם ארה"ב.

ראש ה-FBI, כריס ריי, הצהיר בעדותו בקונגרס שפגיעה בישראל – כמו שהיה ב-7 לאוקטובר – מהווה מקור השראה לטרור איראני/אסלאמי נגד יעדים אמריקאים ברחבי העולם ועל אדמת ארה"ב.

ישראל היא אב-טיפוס ללוחמה בטרור ומוצב קדמי של ארה"ב באזור קריטי לסחר הבינלאומי ושיווק נפט וגז טבעי ומוקד טרור אסלאמי/איראני אנטי-אמריקאי. ישראל חוסכת לארה"ב מיליארדי דולרים הכרוכים ביצור והצבה של נושאות מטוסים אמריקאיות נוספות באוקיינוס ההודי והים התיכון ומספר חטיבות במזרח התיכון. פגיעה בישראל נתפסת בעיני איראן וגרורותיה כפגיעה בארה"ב.

איראן וחיזבאללה פועלים משנות ה-80' בדרום ומרכז אמריקה – יחד עם ברוני הסמים, ארגוני טרור וממשלות אנטי-אמריקאיות – ומגבירות את נוכחותן על גבול ארה"ב-מקסיקו ובתוך ארה"ב, כדי לקדם את חזון האייתולות: הכנעת "השטן הגדול האמריקאי".  איראן גם פועלת להפלת המשטרים הסונים הערביים הפרו-אמריקאים במפרץ הפרסי, מרוקו, מצרים וירדן.

לאחרונה איראן מגבירה חתרנות וטרור בירדן מבסיסים בעיראק וסוריה, תוך מינוף 2 מיליון הפליטים הסורים בצפון ירדן, הפעילות החתרנית הענפה של "האחים המוסלמים" בירדן, הפיצול בין השבטים הבדווים, והרוב הפלסטיני בירדן, המאיימים על יציבות השלטון ההאשמי.  הפלת המשטר ההאשמי תקצין את האיום האיראני והפלסטיני על ישראל, ותשלים את כיתור סעודיה ע"י איראן ובעלות-בריתה.

אבל, משטר האייתולות חייב את התעצמותו הצבאית הדרמטית מאז עלייתו לשלטון בפברואר 1979 למדיניות הכושלת של מחלקת המדינה האמריקאית, הדבקה באופציה הדיפלומטית, שוללת את האופציה הצבאית, ומאמינה שבוננזה פיננסית ודיפלומטית תשכנע את האייתולות לזנוח חזון בן 1,400 שנים, להסכים לדו-קיום בשלום, ולקיים הסכמים. מחלקת המדינה מתעלמת מהמציאות הוולקנית במזרח התיכון ומאיום הטרור האיראני על אדמת ארה"ב, הממחישים שתנאי להרגעת המצב הוא שינוי – ולא מו"מ עם – המשטר באיראן.

אמנם הנשיא ביידן מאיים על האייתולות DON’T, אבל במקביל הוא משעה ומרכך סנקציות כלכליות שהוטלו על האייתולות בהיקף של יותר מ-100 מיליארד דולרים, שרובם מושקע בשדרוג יכולות הטרור של איראן, חיזבאללה וחמאס.

ביידן פועל להרתעת איראן, אך במקביל לוחץ על ישראל להימנע מפעולות-מנע עצמאיות נגד איראן, לעבור מהאופציה הצבאית מול חמאס לאופציה הדיפלומטית, ובכך מגביר את תלות ישראל בארה"ב, פוגע בכוח ההרתעה של ישראל, ומתמרץ טרור אנטי-ישראלי.

תקדימי העבר מוכיחים שעל ישראל להגיב ללחץ האמריקאי על ידי העדפת אינטרס ביטחוני ארוך-טווח על פני נוחיות-מדינית קיצרת-טווח. לדוגמא, היענות ללחץ מנעה את הכרעת החמאס ב-17 השנים האחרונות וסללה את הדרך להתעצמותו ולמחדל האיום של ה-7 לאוקטובר. לעומת זאת, הדיפת הלחץ להימנע מהשמדת הכור הגרעיני בעיראק ב-1981 – שכלל גם השעיית אספקת מטוסי קרב והסכמים ביטחוניים – שיחררה את ישראל, סעודיה, איחוד האמירויות, בחריין, עומאן וכווית מאיום קיומי, וחסכה מארה"ב ב-1991 עימות גרעיני מול צדאם חוסיין. כך גם היה בעבר, כאשר ישראל הדפה לחץ כבד של ארה"ב שהיה פוגע בכוח ההרתעה של ישראל, ומונע את הפיכתה לבסיס הקדמי היעיל ביותר של ארה"ב שאינו דורש הצבת חיילים אמריקאים: לחץ אמריקאי להימנע מהחלת החוק הישראלי על רמת הגולן ב-1981; לחץ לא לפתןח במלחמת מנע ב-1967; לחץ להימנע מאיחוד ירושלים ובנייה יהודית מעבר ל"קו הירוק" ב-1967; לחץ כבד להימנע מהחלת החוק הישראלי בירושלים המערבית, מערב הגליל, וחלקים ניכרים בשפלה ובנגב ב-1949; ועוד.

תקדימי העבר ממחישים שהיענות ללחץ אמריקאי פוגעת בביטחון ישראל, ואילו הדיפת הלחץ מקדמת את ביטחון ישראל וגם אינטרסים חיוניים של ארה"ב.

בינואר 1991 – עם פתיחת "מלחמת המפרץ" – דרשה ארה"ב מישראל להימנע מתגובה לפגיעת טילי "סקאד" עיראקים בגוש דן. ראש הממשלה שמיר נענה לדרישה, מכיוון שזאת הייתה, בראש ובראשונה, מלחמתה של ארה"ב לשחרור כווית ובלימת צדאם חוסיין.  באפריל 2024 ארה"ב דורשת מישראל להימנע מתגובה למתקפת טילים איראנית, למרות שזאת בראש ובראשונה – בניגוד ל"מלחמת המפרץ" – מלחמתה של ישראל במשטר האייתולות.

הפקת לקחי 7 לאוקטובר מחייבת להימנע ממדיניות של תגובה, הכלה ומתקפות נקודתיות, ולנקוט במלחמת-מנע (שהייתה מונעת את מחדל ה-7 לאוקטובר) ומתקפות מערכתיות ולא רק נקודתיות. איראן אינה מסתירה את חזונה ופעילותה לחיסול "הישות הציונית". מחיר מלחמת-מנע היום יתגמד לעומת מחיר מלחמת-תגובה בעתיד הקרוב מול איראן משודרגת ואולי אף גרעינית.

יהודה ושומרון

ישראל-סעודיה ושליטה ישראלית על רכסי יו"ש (סרטון)

שגריר (בדימוס) יורם אטינגר, "במחשבה שנייה: יוזמה ישראל-ארה"ב"
"ערוץ 7", 13 ספטמבר 2023, https://www.inn.co.il/news/613823

*זירת הסכם עם סעודיה היא המזרח התיכון הגועש והבלתי-וודאי;

*סעודיה מונחית על ידי אינטרסים סעודים ולא פלסטינים;

*סעודיה – בניגוד – למחלקת המדינה – מודעת להתנהלות האלימה הפלסטינית במישור הבין-ערבי, ולכן אינה פועלת להקמת מדינה פלסטינית;

*הסכם שלום (או נורמליזציה) עם סעודיה אינו נדבך קריטי לביטחון ישראל בהקשר הוולקני של המזרח התיכון, לעומת רכסי יו"ש שהשליטה בהם היא תנאי לקיום ישראל במזה"ת.

ירושלים

קונסוליה אמריקאית בירושלים – פגיעה בארה"ב ואתגר לישראל

"מידה" https://bit.ly/3mRILTa

English edition  https://bit.ly/3nRXqNv

אם הנשיא ביידן יסוג מהכרת קודמו, הנשיא טראמפ, בירושלים המאוחדת כבירה הבלעדית של ישראל, ומושב שגרירות ארה"ב בישראל, הוא יישם את תפישת העולם של מחלקת המדינה (מחמ"ד) הפועלת לחלוקת ירושלים, ונכשלת בשיטתיות בכל הקשור למזה"ת.

לדוגמא, ב-1948 הובילה מחמ"ד מערכה ברוטלית נגד הקמת המדינה היהודית; ב-1978/79 תקעה סכין בגב השאה הפרסי הפרו-אמריקאי וסייעה לאייתולה חומייני האנטי-אמריקאי להשתלט על איראן; בשנות ה-80' ראתה בסדאם חוסיין בעל-ברית ראוי לשיתוף-פעולה מודיעיני ומסחרי; ב-2009 היפנתה עורף לנשיא מובראק הפרו-אמריקאי ואימצה לחיקה את "האחים המוסלמים" (ארגון הטרור הסוני הגדול בעולם); ב-2011 פעלה להפלתו של קדאפי והפכה את לוב לאתר מרכזי של טרור אסלאמי בינלאומי; ב-2015 היתה גורם מרכזי בהענקת 150 מיליארד דולרים למשטר האייתולות באיראן והכשרתם כאילו היו אמינים ושומרי-חוק; ב-2021 פועלת מחמ"ד לתיאום עמדות עם האו"מ וארגונים בינלאומיים אנטי-אמריקאים, ממשיכה לחזר אחר משטר האייתולות למרות מעורבותו העמוקה בטרור ומלחמות אזוריות וגלובליות; מחזרת אחר חמאס והטרור החות'י בתימן, אך מפעילה לחצים על סעודיה, מצרים ואיחוד האמירויות הפרו-אמריקאים; ועוד.

אימוץ עמדת מחמ"ד בסוגיית ירושלים יהווה הפרה של החוק האמריקאי, התעלמות ממציאות בת-3,000 שנים המתועדת למשעי בממצאים ארכיאולוגים ונוספים, סטירת לחי למורשת האבות-המייסדים של ארה"ב, ותפגע באינטרסים מדיניים-ביטחוניים של ארה"ב.

ירושלים המאוחדת והחוק האמריקאי

הקמת קונסוליה אמריקאית בירושלים –שתהייה למעשה שגרירות אמריקאית לרשות הפלסטינית – תהווה הפרה בוטה של "חוק השגרירות בירושלים" שזכה לתמיכה-רבתי בציבור האמריקאי ורוב סוחף בשני בתי הקונגרס, ונכנס לתוקף בנובמבר 1995.

לפי "חוק השגרירות בירושלים":

"ירושלים תמשיך להיות מאוחדת תוך הגנה על זכויות כל הקבוצות האתניות והדתיות בעיר….

"יש להכיר בירושלים כעיר הבירה של ישראל, וכמקום מושבה של שגרירות ארה"ב בישראל….

"ב-1990 אישרו שני בתי הקונגרס – פה אחד – את החלטה מספר 106 המבטאת עמדה נחרצת בזכות אחדות ירושלים תוך שמירה על זכויות כל הקבוצות האתניות והדתיות בעיר….

"ב-1992 אישרו בית הנבחרים והסנאט – פה אחד – את החלטה מספר 113… המציינת את השנה ה-25 לאיחוד ירושלים ומדגישה את תמיכת הקונגרס באחדות העיר….

"ב-1996 תחגוג ישראל את יובל ה-3,000 לנוכחות היהודית בירושלים שהתחילה בתקופת דוד המלך….

"התייחסות החוק ל'שגרירות ארה"ב' כוללת את משרדי השגרירות ואת מגורי שגריר ארה"ב…."

ירושלים המאוחדת ומורשת "האבות המייסדים"

המתיישבים הראשונים (שהגיעו בתחילת המאה ה-17) ו"האבות המייסדים" של ארה"ב – שראו עצמם כ"עם הנבחר המודרני" ב"ארץ המובטחת המודרנית" – הושפעו רבות על ידי מורשת התנ"ך, כולל הצלחת דוד המלך לאחד את 12 שבטי ישראל (בדומה לאיחוד 13 המושבות/מדינות שהביא להקמת ארה"ב) ולהעביר את עיר הבירה מחברון לירושלים (בדומה להעברת עיר הבירה מפילדלפיה לוושינגטון בשנת 1800), שלא הייתה שייכת לאף שבט (בדומה לוושינגטון שאינה שייכת לאף מדינה).

דוד המלך נכנס לירושלים 3,000 שנים לפני כניסת הנשיא ביידן לבית הלבן, ו-2755 שנים לפני הכרזת העצמאות של ארה"ב.

על השפעת ירושלים על "האבות המייסדים" של ארה"ב אפשר ללמוד מהעובדה שבארה"ב יש 18 ערים ועיירות בשם ירושלים (4 במרילנד; 2 בוורמונט, ג'ורג'יה וניו יורק;  ו-1 באוהיו, מישיגן, ארקנסו, צפון קרולינה, אלבמה, יוטה, רוד איילנד וטנסי), 32 ערים ועיירות בשם Salem (שלם – השם המקורי של ירושלים), והרבה אתרים בשם Zion (ציון – שם נרדף לירושלים וארץ ישראל). בארה"ב יש אלפי ערים, עיירות, הרים, צוקים, מדבריות, פארקים לאומיים ורחובות הנושאים שמות תנ"כיים (לדוגמא, 83 שילה, 34 בית אל, 27 חברון, 19 יריחו, 18 ציון, 18 בית לחם, 18 פסגה, 10 גילעד, 9 רחובות, 9 שומרון, 8 בועז, 5 גלבוע, וכו'.).

ירושלים המאוחדת ואינטרס ארה"ב

הכרת הנשיא טראמפ במאי 2018 במציאות ההיסטורית של ירושלים המאוחדת כעיר הבירה הבלעדית של ישראל, ולכן מקום מושב שגרירות ארה"ב בישראל, שידרגה את תדמית ההרתעה של ארה"ב, והעבירה מסר ברור לעולם: בניגוד לנשיאים קלינטון, בוש ואובמה שחששו מתגובות אלימות (טרור ערבי/אסלאמי) ליישום "חוק השגרירות בירושלים" מ-1995, ארה"ב שוב אינה נרתעת מלחצים ואיומים, אלא מכירה במציאות ההיסטורית של ירושלים מאוחדת. יישום החוק הצביע על הפער הרעיוני והמדיני בין הנשיא טראמפ ורוב הציבור והקונגרס בארה"ב לבין האו"מ וארגונים בינלאומיים אנטי-אמריקאים ואירופה הרופסת. ההחלטה גם הדגישה את הפער בין עמדת רוב הציבור האמריקאי ורוב נבחריו בקונגרס לבין מחלקת המדינה בעלת תפישת העולם הקוסמופוליטנית והרב-לאומית, המקילה-ראש במורת האבות המייסדים של ארה"ב ובחופש הפעולה המדינית והביטחונית העצמאית של ארה"ב נגד גופים פורעי-חוק.

בניגוד להערכות קודרות של מומחי מחמ"ד והתקשורת "העילית" בארה"ב – השוגים בשיטתיות בכל הקשור למזה"ת – יישום "חוק השגרירות בירושלים" לא החמיר את הטרור הפלסטיני, ערבי ומוסלמי. הם גם שגו כאשר הזהירו מפני התפרצות גל טרור בתגובה לאיחוד ירושלים והחלת החוק הישראלי על מזרח העיר ב-1967.

לעומת זאת, הימנעות מישום החוק (מ-1995) – על ידי הנשיאים קלינטון, בוש ואובמה – פגעה בתדמית ההרתעה של ארה"ב, מכיוון שניתפשה ככניעה ללחץ ואיומים של גורמים ערבים/מוסלמים. אי-ישום החוק גם הקצין את ציפיות ותביעות הערבים, לא קידם את תהליך השלום, החריף את הטרור הבינלאומי, ולכן פגע בביטחון ארה"ב.  לדוגמא, ב-1998 הרסו שתי משאיות תופת את שגרירויות ארה"ב בקניה וטנזניה וגרמו להרג 224 איש; בשנת 2000 נרצחו 17 מלחים אמריקאים בפיגוע של הטרור האסלאמי במשחתת האמריקאית USS Cole בנמל עדן; ב-2001 נרצחו 2,977 איש בפיגועי "מגדלי התאומים", הפנטגון ו"אמריקן איירליינס"; ועוד.

הדיפת הלחץ האמריקאי בסוגיית ירושלים

ב-1949, בעיצומה של מלחמת העצמאות לחצה ארה"ב להימנע מסיפוח מערב ירושלים "הכבושה" (כמו גם "שטחים כבושים" בגליל, שפלת החוף והנגב), ולהסכים לבינאום העיר.

ב-1950 גבר הלחץ – שלווה באיום לנקוט בצעדי ענישה דיפלומטים וכלכליים – אבל רה"מ דוד בן גוריון הגיב בהכרזה על ירושלים כבירת ישראל (13 דצמבר 1949), העברת משרדי ממשלה רבים מתל אביב לירושלים, שדרוג תשתית התעבורה לירושלים, העברת אלפי עולים לשכונות חדשות שנבנו צמוד לקווי שביתת הנשק בירושלים, והקצאת קרקע להרחבת הבנייה בעיר.

ב-1953 העביר בן גוריון את משרד החוץ לירושלים על אפם וחמתם של הנשיא דווייט אייזנהאואר ומזכיר המדינה פוסטר דאלאס שאיימו בהחרמת המשרד על ידי השגרירות של ארה"ב.

ב-1967 פעל הנשיא לינדון ג'ונסון לפי עצתם של מזכיר המדינה דין ראסק (שהיה ממובילי ההתנגדות להקמת המדינה) ומזכיר ההגנה רוברט מקנמארה, הזהיר את רה"מ לוי אשכול מפני איחוד ירושלים ובנייה מעבר ל"קו הירוק" בירושלים, וציין שלפי החוק הבינלאומי מעמדה של העיר הוא בינלאומי ולא ישראלי. אבל, אשכול אימץ את "דוקטרינת בן גוריון", הדף את הלחצים, איחד את העיר והקים את שכונת רמת אשכול מעבר ל"קו הירוק", בנוסף להקמת הישוב הראשון בגוש עציון (כפר עציון), וההתיישבות הראשונה בבקעת הירדן ורמת הגולן.

ב-1970 שכנע מזכיר המדינה וויליאם רוג'רס את הנשיא ריצ'רד ניקסון ללחוץ על ישראל לוותר על הריבונות ב"אגן הקדוש" בירושלים, ולהימנע מהרחבת הבנייה בירושלים מעבר ל"קו הירוק". אבל רה"מ גולדה מאיר הרחיבה את הבנייה באופן דרמטי, והקימה את השכונות רמות אלון, גילה, הגבעה הצרפתית ונווה יעקב, המאכלסות היום כ-150,000 איש, ומעניקות לירושלים מרחב פיתוח אדיר מפאתי בית לחם, דרך פאתי מדבר יהודה ועד פאתי רמאללה.

בשנים 1992-1977 הדפו ראשי הממשלה מנחם בגין ויצחק שמיר לחץ שיטתי של ארה"ב והקהיליה הבינלאומית, הרחיבו את הבנייה בירושלים ושלחו מסר ברור: ירושלים היא בירתה הבלעדית של ישראל ואינה עומדת למשא ומתן!  כמו בתקופות בן גוריון, אשכול וגולדה, הדיפת הלחץ האמריקאי הביאה למתיחות קצרת-טווח ולשדרוג ארוך-טווח של ההערכה האסטרטגית כלפי ישראל.

"[ב-1978] דקות ספורות לפני סיום המו"מ המוצלח בין רה"מ בגין לבין הנשיא המצרי אנוואר סאדאת בקאמפ דייויד, בתיווך הנשיא ג'ימי קארטר, העביר קארטר לבגין את בקשת סאדאת להוסיף את סוגיית ירושלים למו"מ. בגין סירב לבקשה בנחישות והוסיף: 'אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני, תידבק לשוני לחיכי אם אשכחכי'" (סיפרו של יהודה אבנר, The Prime Ministers – An Intimate Portrait of Leaders of Israel).

ב-2021 טוב יעשה רה"מ נפתלי בנט אם ילמד את התנהלות קודמיו בכל הקשור לעמידה בלחצים בכלל, ובסוגיית ירושלים בפרט.

טוב יעשה רה"מ בנט אם יפנים שקיים יחס ישר בין רמת ההערכה האסטרטגית שארה"ב והעולם רוחשים לישראל, לבין רמת הדבקות שישראל מפגינה (במעשים ולא רק בדיבורים) כלפי ירושלים.

חגים יהודיים

חנוכה מושרשת במורשת האמריקאית

"ישראל היום", https://bit.ly/2zw83x9

English edition  https://bit.ly/2SbCQ9B

מורשת חג החנוכה המקדשת את רעיון החירות וכושר העמידה מול אתגרים ואיומים עצומים, מושרשת בחברה האמריקאית מתקופת המתיישבים הראשונים במאה ה-17, דרך האבות המייסדים במאה ה-18 ועד היום. עוצמת המורשת תורמת ליחס חיובי של רוב אוכלוסיית ארה"ב כלפי המדינה היהודית.

ב-16 לאוקטובר 2018 הנפיקה רשות הדואר האמריקאי את הבול השנתי של חנוכה, המבטא את מקום חג החנוכה בהוויה ההיסטורית, תרבותית ופוליטית של ארה"ב.

ב-8 לדצמבר 2017 קיים הנשיא טראמפ את הטקס השנתי של הדלקת נרות חנוכה בבית הלבן ואמר: "נס החנוכה הוא נס ישראל…. יוצאי חלציהם של אברהם, יצחק ויעקב חוו רדיפות מזעזעות, אך אין כוח היכול לשבור את רוחם ולכבות את אמונתם…." ב-14 לדצמבר 2016 אמר הנשיא אובמה בטקס דומה בבית הלבן: "יש להעניק תשומת לב למאבק המכבים ברודנות וללמוד שגם ברגעי השפל העמוקים ביותר יש לשמור על התקווה…. יש האומרים שג'ורג' וושינגטון הושפע על ידי אור החנוכה, כאשר הבחין בחייל יהודי שאחז בחנוכיית חנוכה למרות השלג סביבו…."

ב-6 לדצמבר כתב השגריר האנק קופר, שהיה ראש סוכנות ההגנה האסטרטגית בארה"ב: "עם הדלקת הנר השמיני של חנוכה, היהודים מסיימים את חגיגת ניצחון המכבים לפני אלפיים שנים, המציינת את אהבת החירות המאפיינת את המערב בעמידה מול אויב משותף המאיים על קיומנו וחירותנו.  אנו זקוקים למכבים בעידן המודרני…."

בדצמבר 1993 ניפצה לבנה חלון בבית יהודי שהציג חנוכיה בעיר בילינגס במדינת מונטנה.  תגובת 80,000 תושבי העיר, כולל 50 משפחות יהודיות, היתה: "לא במחוזותינו!"  העיתון המקומי, "בילינגס גאזט", יצא במהדורה מיוחדת עם חנוכייה על כל עמוד השער, ששוכפל על ידי תושבי העיר, הודבק באתרים ציבוריים ועל חלונות אלפי בתים בעיר. עשרות תושבים צעדו ברחוב הראשי של העיר ובידיהם חנוכיות. כמו כן, מאז 1994 מקיים מושל מונטנה טקס הדלקת נרות חנוכה בבנין הקפיטול בעיר הבירה, הלנה.

המכללה הצבאית ווסט פוינט, המובילה בארה"ב, שנוסדה ב-1802, מציגה את פסלו של יהודה המכבי, יחד עם יהושע בן-נון, דוד המלך, אלכסנדר הגדול, הקטור, הקיסר יוליוס, המלך ארתור, קרל הגדול וגודפרי מבולון – תשעת המנהיגים הצבאיים המובילים בהיסטוריה האנושית.

הבולטים בדור המייסדים האמריקאי כונו "המכבים המודרנים" עקב תרומתם החריגה למלחמת העצמאות בבריטים: הנשיאים ג'ורג' וושינגטון, ג'ון אדאמס ותומאס ג'פרסון, המדען בנג'מין פרנקלין, המהפכנים פטריק הנרי ופול רוויר, האידיאולוג תומאס פיין, מנהיגי "מסיבת התה", ועוד.

ב-2018 ארה"ב וישראל הן שתי הדמוקרטיות המערביות היחידות הדבקות במורשת המכבים: הדגשת החירות תוך כדי הדיפת איומים, לחצים ופיתויים; סירוב להקריב עקרונות ושיקולים ארוכי-טווח על מזבח אופורטוניזם ורווחים קצרי-טווח; וכוח עמידה בכל-מחיר מול משטרים וארגונים פורעי-חוק הנהנים מרוח-גבית של פייסנות, רפיסות, פשטנות והרהורי-לב של גורמים במערב.

שיתוף הפעולה בין השתיים בהגנה על החירות והמוסר – למרות אי-ההסכמה בנושאים אחרים – תורם רבות להישרדות הדמוקרטיות המערביות מול אויבים ויריבים.

גולן

תובנות מפלישת רוסיה לאוקראינה

"חדשות מחלקה ראשונה", https://bit.ly/3603FJS

English edition  https://bit.ly/3hNd0Y6

ללא קשר לתוצאות הפלישה הרוסית לאוקראינה, היא מהווה קריאת-השכמה למעצבי מדיניות ודעת קהל בישראל ובמערב.

הפלישה חושפת בערוותן מספר הערכות המעצבות את תפישת העולם של הממסד המדיני והביטחוני במערב (אך לא את תפישת העולם של רוב מדינות העולם), המנסה לשכנע את ישראל לאמץ אותן.

לדוגמא:

*האשלייה שרוב מדינות העולם מאמצות את הלך הרוח של "סדר עולמי חדש" שהוא לכאורה יותר-יציב, פחות-נפיץ, יותר-סובלני, נוטה לדו-קיום בשלום, ממוקד יותר ב"חמאה" מאשר ב"תותחים".

*הערכה שתם עידן המלחמות הגדולות והפלישות הצבאיות המסיביות.

*האמונה שהסכמי שלום, ערבויות ביטחון ומענקים כלכליים נדיבים חיוניים יותר לביטחון לאומי מאשר שידרוג כח הרתעה. וכך, זרעי ההרס באוקראינה נזרעו במזכר בודפשט מדצמבר 1994 שהעניק לאוקראינה ערבויות ביטחוניות של ארה"ב, בריטניה ורוסיה תמורת התפרקותה ממאגר הנשק הגרעיני (שהיה השלישי בגודלו בעולם). ב-2022 נחשפות הערבויות בערוותן.

*התעלמות מאופיין הזמני, רופף, בלתי-אמין ועתיר דרכי-מילוט של כל ערבויות הביטחון, כולל אלו של "ברית נאט"ו" הנחשבות למוצקות ביותר. אבל לפי סעיף 5 של "ברית נאט"ו כל אחת מחברות נאט"ו תבוא לעזרת מדינה-חברה העומדת בפני מתקפה צבאית "כפי שהיא מוצאת לנכון, כולל שימוש בצבא…."

כפי שהיא מוצאת לנכון….

*ההנחה שהסכמי שלום וערבויות ביטחון חיוניים לביטחון לאומי יותר מכח הרתעה צבאי, עומק אסטרטגי וטופוגרפיה-שולטת מתעלמת מהעובדה שהסכמי שלום וערבויות ביטחון הם רופפים וזמניים, לעומת טופוגרפיה-שולטת (לדוגמא, רמת הגולן ורכסי יו"ש) ועומק אסטרטגי שהם קבועים.

*מגמת קיצוץ בתקציב הביטחון למרות שקיצוץ נתפש בעיני אויבים, יריבים ובעלי-ברית ככרסום בכח ההרתעה (בעולם הסוער), המחריף את אי-היציבות, פוגע בביטחון הלאומי, ומעניק רוח-גבית לטרור ומלחמות.

*הטענה שאופציה דיפלומטית עדיפה על איום באופציה צבאית במו"מ עם משטרים פורעי-חוק (כגון משטר האייתולות באיראן, חיזבאללה, חמאס והרש"פ), גם אם התנהלות משטרים אלו מפגינה בשיטתיות שאינם מנהלים מו"מ בתום-לב (חזון חיסולי, מערכת חינוך לטרור, הסתה, פעילות טרור, הפרת הסכמים).

*האמונה שלאומיות מפנה את הדרך, בהדרגה, לקוסמופוליטיות ודו-קיום בשלום בינלאומי.

*התייחסות למשטרים פורעי-חוק על בסיס התנהלותם העתידית והספקולטיבית יותר מאשר התנהלותם בעבר ובהווה, למרות שהתנהלות העבר וההווה חושפת את עוצמת השורשים ההיסטורים של חזונם והתנהלותם.

*האשלייה שטרור בפרט, והתנהלות פורעת-חוק בכלל, הם מונחי-יאוש ותסכול מדיניים וכלכליים, ולא מונחי-חזון קיצוני, רעיוני, דתי, היסטורי.

המערב פועל בשיטתיות לשכנוע ישראל לסגת מהטופוגרפיה השולטת של רמת הגולן ויו"ש בתמורה להסכמי שלום, ערבויות ביטחוניות וחבילה כלכלית וצבאית נדיבה ביותר. אבל, פלישת רוסיה לאוקראינה, תגובת המערב ומזכר בודפשט מ-1994 שופכים אור על תחושת הביטחון המזויפת וההרסנית המאפיינת הסכמים אלו. התנהלות העולם הרחב, ובמיוחד במזרח התיכון הנפיץ, מדגישה את מרכזיות כח-ההרתעה הצבאי (כולל טופוגרפיה וגיאוגרפיה) בגיבוש ביטחון לאומי אמין.

בניגוד לאוקראינה (השנייה בגודל שטחה באירופה), אין לישראל עומק אסטרטגי (14 ק"מ בין נתניה לטול כרם!), ולכן יש לה מרווח-שגיאה זעום ביותר. לדוגמא, אילו מתקפת-פתע בהיקף של מלחמת יום הכיפורים הייתה מסתערת על ישראל של טרום-1967 (ללא העומק האסטרטגי של חצי האי סיני והטופוגרפיה השולטת של רמת הגולן ויו"ש), הייתה המתקפה מחסלת את המדינה היהודית.

על ישראל לגבש ביטחון לאומי העומד בפני התרחיש הרע ביותר (כפי שמתבקש במזה"ת) ולא בפני תרחישים מתונים (כפי שנהוג במערב השאנן והרגוע-יחסית).

 

טרור איסלמי

תובנות מערביות מופרכות ע"י מציאות המזה"ת

שגריר (בדימוס) יורם אטינגר, "במחשבה שנייה: יוזמה ישראל-ארה"ב" bit.ly/45nBv6a"מעריב", 13 יוני 2024

English edition bit.ly/45b1huq

תובנות מערביות חיבקו את משטר האייתולות ב-1979, תקעו סכין בגב השאה הפרסי – "השוטר האמריקאי של המפרץ הפרסי" – והזניקו את האייתולות מישות פורעת חוק אזורית למוקד עולמי מוביל של טרור, הברחת סמים, הלבנת הון והפצת מערכות לחימה, המאיים על הביטחון הלאומי במערב.

תובנות מערביות השתלטו גם על מדיניות ישראל כלפי הטרור הפלסטיני, הזניקו את חמאס מארגון טרור קטן ב-2005 למדינת טרור מבוצרת, וסללו את הדרך למחדל וטבח ה-7 באוקטובר. תובנות מערביות היכו שורש בישראל ב-1993, הביאו למו"מ עם ארגוני טרור – פת"ח ואש"פ – המונחים מאז היווסדם ב- 1959 ו-1964 (לפני 1967!) ע"י חזון "שחרור פלסטין מהנהר עד הים" ועקירת הישות הציונית. הן הביאו ליבוא 100,000 טרוריסטים מטוניס, תימן, סודן, עיראק ולבנון לירושלים, יו"ש ועזה.

מדיניות מזרח תיכונית חייבת להיות מונחית ע"י מציאות המזה"ת, ההפכפכה, אלימה ומתסכלת, ולא ע"י מציאות חלופית, המבוססת על תרחישי עתיד ספקולטיביים, צפויים ונוחים. מדיניות חייבת להימנע מ- ולא לחזור על – שגיאות גורליות.

תובנות מערביות מתעלמות ממרכזיות אידיאולוגיה פנאטית ודתית בעיצוב חזון, אסטרטגיה ומדיניות של האייתולות, "האחים המוסלמים", חמאס, חיזבאללה, החות'ים והרש"פ. בעוד המערב דבק בהפרדת דת ומדינה ו-Money Talks, האסלאם דבק בעליונות הדת בעיצוב מדיניות, ובמיוחד שלום ומלחמה, כולל מעמד האסלאם כדת הלגיטימית היחידה, המחויבת לשעבד את "הכופר" המערבי, ובמיוחד את ארה"ב. למעשה, הטרור האסלאמי רודף את ארה"ב מאז תחילת המאה ה-18, ללא קשר למדיניותה ולזהות נשיאיה.

מזכיר המדינה בלינקן והיועץ לביטחון סאליבן משוכנעים שהטרור האיראני, הפלסטיני, הלבנוני והתימני מונחה-ייאוש, ולכן יש להתמודד מולו במחוות דיפלומטיות וכספיות, שלכאורה יביאו לדו-קיום בשלום, עמידה בהסכמים והיפרדות מאידיאולוגיה פנאטית. אבל, הטרור רואה במחוות, ויתורים ונסיגות ביטוי לחולשה המעודדת אלימות. 

מזכיר המדינה בלינקן והיועץ לביטחון סאליבן לוחצים על ישראל לעבור מאופציה צבאית לדיפלומטית, במלחמתה בטרור, חרף העובדה ש-17 שנות מו"מ עם חמאס סללו את הדרך להתעצמות חמאס ול-7 באוקטובר, ולמרות שהאסלאם רואה במו"מ והסכמים עם "כופרים" אמצעי זמני להבסת אויבים. הם מקלים ראש במשקל האידיאולוגיה של חמאס ואש"פ, התובעת את חיסול ישראל, ומעצבת את מערכת החינוך, ההסתה במסגדים, האדרת טרוריסטים, ומענקים קבועים למשפחות טרוריסטים ביו"ש ובעזה.

תובנות מערביות מתעלמות מהפער העמוק בין מו"מ עקר עם טרור פלסטיני המונחה על ידי חזון שמימושו מותנה בחיסול ישראל, לבין מו"מ אפקטיבי בין ישראל למדינות ערב שמימוש חזונן הלאומי אינו מותנה בחיסול ישראל. לכן, 6 הסכמי שלום עם מדינות ערב, לעומת כישלון כל מו"מ לשלום עם ההנהגה הפלסטינית.

בלינקן וסאליבן מתמקדים במלל פלסטיני מתון, ומסיקים שמדינה פלסטינית תהייה מתוקנת ותקיים דו-קיום בשלום.  אבל, מנהיגי ערב מתמקדים במעש הפלסטיני שהפך את הפלסטינים לאב-טיפוס של חתרנות, טרור ובוגדנות בין-ערביים (מצרים בשנות ה-50', סוריה בשנות ה-60', ירדן ב-1970, לבנון ב-1982-1970 וכווית 1990), המשתף פעולה עם ישויות פורעות חוק כמו גרמניה הנאצית, הגוש הסובייטי, "האחים המוסלמים", ארגוני טרור בינלאומיים, צפון קוריאה, ונצואלה, קובה, רוסיה וסין. הערבים מסיקים שמדינה פלסטינית תוסיף דלק – ולא מים – למדורת המזה"ת, תביא להפלת המשטר ההאשמי, תהפוך את ירדן לזירת טרור אסלאמי, שתגלוש לחצי האי ערב, תאיים על כל המשטרים במדינות הנפט ומצרים, תהווה בוננזה לאייתולות, "האחים המוסלמים", רוסיה וסין, ומכה קשה ליציבות האזור והעולם. לכן, הערבים מסתפקים במלל, ולא במעש, להקמת מדינה פלסטינית.

בלינקן וסאליבן לוחצים לנסיגת ישראל מרכסי יו"ש – שהם רמת הגולן של ירושלים, תל אביב, נתב"ג ו-80% מאוכלוסיית ותשתיות ישראל – למותניים הצרות של 7 ק"מ מקלקיליה לכפר סבא ו-19 ק"מ מטול כרם לנתניה, במזה"ת הוולקני, אלים, הפכפך ונטול דו-קיום בשלום בין-אסלאמי. במזה"ת הנפיץ, עתיר משטרים (מדיניות והסכמים) זמניים, כוח ההרתעה הוא המרכיב החשוב ביותר של הביטחון הלאומי. עם כל החשיבות של הסכמי שלום, במזה"ת הם ארעיים, לעומת רכסי יו"ש שהם קבועים ומרתיעים.

דוגמאות נוספות לנתק בין התובנות המערביות לבין מציאות המזה"ת הן: כישלון עשרות יוזמות שלום שהתמקדו באינטרס הפלסטיני ולא הערבי; הרוח הגבית להשתלטות האייתולות על איראן ב-1979; ההתייחסות לצדאם חוסיין כבעל ברית עד יום פלישתו לכווית ב-1990, והענשת ישראל על הפצצת הכור הגרעיני בעיראק ב-1981; הענקת פרס נובל לשלום לערפאת ב-1994, והכתרת מחמוד עבאס – מייסד החינוך לשנאה, ההסתה והאדרת טרוריסטים – כמנהיג מתון; קבלת פניו של בשאר אסאד ב-2000 כבשורה מתונה; הגדרת ההתפרצות הטקטונית ברחוב הערבי מ-2011 ועד היום כ"אביב ערבי" ו"מהפיכת פייסבוק והצעירים"; המתקפה הצבאית על קדאפי ב-2011 שהפכה את לוב להר געש של מלחמות אזרחים וטרור עולמי אנטי-מערבי; וכו'.  

התובנות המערביות מתמידות בניסיון לשעבד את מציאות המזה"ת למציאות חלופית מערבית, ולכן חוזרות על – ולא נמנעות מ- שגיאות קריטיות. לכן, על ישראל לבחון בספקנות מירבית כל הצעה/דרישה  מערבית כגון הקמת מדינה פלסטינית, הימנעות מהשמדת התשתית הצבאית של חמאס, והתמכרות לתגובה, הגנה והכלה במלחמה על הקיום.