הכי פופולרים

"מידה", 28 פברואר, 2023, https://bit.ly/3yhfJBz

English edition  https://bit.ly/3lVqpCM

*הצטרפות ארה"ב לגינוי ישראל במועצת הביטחון של האו"מ מייצגת את החזרת תפישת העולם של ממסד מחלקת המדינה למרכז הבמה של מדיניות החוץ והביטחון של ארה"ב. זו הפעם הראשונה בשש השנים האחרונות שארה"ב מאפשרת למועצת הביטחון לגנות את ישראל.

*תפישת עולם זאת אינה רק עוינת לישראל, כפי שמאפיין את מחלקת המדינה מאז שהובילה את ההתנגדות להקמת מדינה יהודית ב-1948 ול"כיבושי 1948".

*תפישת העולם של מחלקת המדינה פוגעת באינטרס ארה"ב, כאשר היא משעבדת מדיניות חוץ וביטחון לאומי חד-לאומית ועצמאית – כלפי משטר האייתולות, "האחים המוסלמים", הסוגייה הפלסטינית, וכו' – למדיניות רב-לאומית משותפת עם האו"מ וארגונים בינלאומיים אנטי-אמריקאים ועם אירופה הרופסת והפייסנית כלפי משטרי טרור.

*תפישת עולם זאת מקריבה את מציאות המזרח התיכון על מזבח הרהורי-לב, כפי שמתעדת ההנחה שמדינה פלסטינית ביו"ש תגשים את החזון הפלסטיני, תקדם את השלום, תצמצם את הטרור ואת זעזועי האזור ותשדרג את האינטרס האמריקאי.

*אבל, מציאות המזה"ת בכלל, ושל ירדן בפרט, יחד עם ההתנהלות פורעת-החוק הפלסטינית במישור הבינערבי והעולמי, מלמדים שמדינה פלסטינית מערבית לנהר הירדן תגרום להפלת המשטר ההאשמי הפרו-אמריקאי והמתון-יחסית מזרחית לנהר, ותביא לתופעות לוואי הרסניות כגון:

^החלפת המשטר ההאשמי ע"י משטר טרור פלסטיני, משטר טרור "האחים המוסלמים", או משטר טרור אחר;

^הפיכת ירדן למדינה בלתי-נשלטת כמו לוב, לבנון, סוריה, עיראק או תימן, שתמונף ע"י משטר האייתולות כדי להדק את החגורה סביב סעודיה וישראל;

^הפיכת ירדן לזירת טרור איסלאמי אזורית ועולמית;

^תופעת-דומינו הרסנית לכיוון חצי האי ערב, שתאיים על קיום כל משטרי המדינות הפרו-אמריקאיות, המתונות-יחסית ומפיקות הנפט;

^הפיכת אספקת נפט סדירה מהמפרץ הפרסי לבן-ערובה בידי משטרי טרור אנטי-אמריקאים ועלייה חדה במחיר הנפט;

^עליית רמת-הסיכון של נתיבי השיט של הסחר בין אסיה לאירופה באוקינוס ההודי, ים סוף ותעלת סואץ;

^החרפת השפעתם של מוקדי הפצת-טרור, סמים ומערכות נשק מתוחכמות למשטרים רדיקלים ברחבי העולם, כולל אמריקה הלטינית;

^רוח גבית ליריבי ואויבי ארה"ב ורוח נגדית לכלכלת וביטחון ארה"ב ובעלות-בריתה.

*ממסד מחלקת המדינה – העומד מאחורי התמיכה בהחלטות אנטי-ישראליות באו"מ – משוכנע שהטרור הפלסטיני, האסלאמי והאיראני הוא מונחה-יאוש ולא מונחה-חזון פנאטי וחיסולי. הוא מתעלם מ-100 שנות טרור פלסטיני המונחה ע"י חזון עקירת הישות היהודית "הכופרת" מ"בית האסלאם", כפי שמתועד באמנה של הפתח' (1959) ואש"פ (1964), 8 ו-3 שנים לפני מלחמת ששת הימים.

*טענת מחלקת המדינה כאילו מדינה פלסטינית מערבית לירדן תקדם שלום ויציבות, ואילו שלטון ישראל ביו"ש מהווה מכשול לשלום וליציבות, מתעלמת מהרקורד הפלסטיני הגורם להתייחסות מדינות ערב לפלסטינים כאב-טיפוס לחתרנות, טרור, שחיתות ובוגדנות בינערביים.

*עמדת מחלקת המדינה כאילו הסוגייה הפלסטינית היא שורש הסכסוך הערבי-ישראלי ובבת-עין ערבית נחשפת במערומיה ע"י שתוף הפעולה חסר-התקדים בין ישראל לסעודיה והסכמי השלום עם איחוד האמירויות, בחריין, מרוקו וסודן, שהתעלמו ממחלקת המדינה, עקפו את הסוגייה הפלסטינית – כפי שעשו מצרים וירדן – ולכן התממשו (אם כי תוחלת חייהם תלויה ביציבות האזור וששת המשטרים הערביים).

*מחלקת המדינה מקלה-ראש במרכזיות מערכת החינוך-לשנאה של הרשות הפלסטינית, שהפכה לקו-ייצור היעיל ביותר של טרוריסטים (שאינם "בודדים"!) ולביטוי אותנטי ביותר של תפישת העולם והחזון של ההנהגה הפלסטינית.

*מחלקת המדינה גם מתעלמת מהמשקל הרב של ההסתה המתקיימת במסגדי הרשות הפלסטינית, האדרת טרוריסטים בכיכרות ומבני ציבור של הרשות הפלסטינית והמענקים החודשיים למשפחות של טרוריסטים. כל אלה מצביעים על כישלון צפוי של מדיניות (של מחלקת המדינה) המתבססת על מלל דיפלומטי פלסטיני מתון-יחסית, למרות שהוא מנוגד לחלוטין למעש הטרוריסטי ופורע החוק של הרשות הפלסטינית.

*השתוקקות מחלקת המדינה לפרוש "שטיח אדום" בפני אישים פלסטינים – בניגוד ל"מרבד המעופש" המקבל את פניהם במדינות ערב – החתירה להקמת מדינה פלסטינית, והחיזור (הקטלני?) אחרי משטר האייתולות ו"האחים המוסלמים", מתפרשים כסממני חולשה ע"י יריבי ואויבי ארה"ב.

*הנסיון מלמד שחולשה מהווה הזמנה ל"זאבים", כולל "זאבים" השואפים להכניע את "השטן האמריקאי הגדול" במזרח התיכון, אפריקה, אמריקה הלטינית וגם על אדמת ארה"ב (כפי שלמדנו מהמתקפה על מגדלי התאומים בניו יורק). במציאות זאת על מחלקת המדינה לשדרג את יכולות בעלת בריתה היעילה ביותר – המהווה מכפלן עוצמה ייחודי עבור ארה"ב – ולא לפעול לסירוס כח ההרתעה שלה ע"י הסגתה מרכסי יו"ש חזרה ל"קווי אושוויץ" (כפי שהגדיר אבא אבן ה"יונה הצחורה" את "הקו הירוק").

 

"חדשות מחלקה ראשונה", https://bit.ly/3VLDSuy

English edition  https://bit.ly/3TafFML                        

מעצבי הסכם שטחי הים והגז – כולל ערבויות ארה"ב – מייצגים את מדיניות מחלקת המדינה, המתנפצת בשיטתיות על צוקי המזרח התיכון. לטענתם, ההסכם ימנע עימות צבאי מיידי עם חיזבאללה, יקדם את היציבות בלבנון, ישחררה ממלתעות חיזבאללה (איראן), יעניק רוח גבית למתינות, יצמצם את מימדי הטרור ויקרב את השלום עם לבנון. האמנם?

חיזבאללה ולבנון

*ארגון הטרור חיזבאללה, שהוקם ומופעל על ידי משטר האייתולות באיראן, הוא הגורם הדומיננטי – פוליטית, צבאית, דתית, חברתית, חינוכית ותקשורתית – בלבנון המתפוררת והבלתי-נשלטת. כמו כל אזור בלתי-נשלט (כגון תימן, עיראק, סוריה, לוב, אפגניסטן ומשולש הגבולות ארגנטינה-פרגוואי-ברזיל), לבנון מהווה קרקע פוריה לטרור והברחת נשק וסמים, שהם היתרון היחסי של חיזבאללה.

*חיזבאללה התעצם באופן דרמטי מאז הקמתו ב-1982 על ידי אנשי דת שיעים מנג'אף, שהיו ממקורבי אייתוללה חומייני.  הארגון פועל להפצת המהפיכה השיעית-אסלאמית, להרחבת השליטה האיראנית מהמפרץ הפרסי דרך עיראק, סוריה ולבנון עד לים התיכון, ולכרסום מעמד ארה"ב במזרח התיכון. תדמית הארגון השתדרגה מאז תרומתו הגדולה להישרדות שלטון אסד בסוריה.

*חיזבאללה מהווה ציר מרכזי בפעילות האנטי-אמריקאית של משטר האייתולות במזרח התיכון, במערב וצפון אפריקה ובאמריקה הלטינית (עד גבול ארה"ב-מכסיקו), ונהנה מסיוע פיננסי ואספקת טילים וכלי-טיס-בלתי-מאויישים קטלניים מאיראן.

*מעמדו הדומיננטי של חיזבאללה בלבנון גרם לסעודיה, איחוד האמירויות ובחריין להפנות עורף ללבנון, ולהשעות את הסיוע הפיננסי למדינה המרוסקת, פן ישרת את יעדי חיזבאללה.

הסכם שטחי הים והגז לעומת הסכמי אברהם

*הסכמי אברהם, כמו גם העמקת הקשרים עם סעודיה והסכמי השלום עם מצרים וירדן, גובשו עם משטרים יציבים (יחסית למזרח התיכון המאופיין על ידי משטרים ארעיים), פרו-אמריקאים, אנטי-איראנים ואנטי-טרור אסלאמי. מדיניות משטרים אלו אינה חורגת מביצור מעמדם בגבולות מדינותיהם.

לעומת זאת, הסכם שטחי המים והגז נחתם עם מדינה חסרת-שליטה ועתירת פיצולים דתיים, אתנים, גיאוגרפים ופוליטים, הממונפים ומתודלקים על ידי חיזבאללה האנטי-אמריקאי ופרו-איראני, המהווה זרוע מובילה של הטרור האסלאמי במזרח התיכון וברחבי העולם. חיזבאללה פועל להפצת חזון האייתולות להקמת חברה שיעית עולמית, להפיכת הרפובליקה הלבנונית לענף של "הרפובליקה האסלאמית", להפלת המשטרים הסונים ("המשומדים") ולניצחון המהפיכה השיעית אסלאמית על המערב "הכופר", ובראש וראשונה "השטן הגדול האמריקאי".

*הסכמי השלום של ישראל עם מצרים, ירדן, איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו – כמו גם שדרוג היחסים המסחריים והביטחוניים עם סעודיה – נחתמו עם משטרים הרואים בדו-קיום בשלום עם ישראל אינטרס מוביל בתחומי ביטחון פנים וחוץ. משטרים אלו אינם רואים בעקירת "הישות היהודית הכופרת" מ"בית האסלאם" (המזרח התיכון) מטרה חשובה יותר מקידום יציבותם הפנימית והאזורית, וחלקם (במיוחד איחוד האמירויות) אף עושה שינוי מהפכני וחיובי כלפי המדינה היהודית במערכת החינוך (בניגוד להקצנה של מערכת החינוך הפלסטינית).

לעומת זאת, הסכם שטחי המים והגז נחתם עם מדינה הנמצאת תחת מגף החיזבאללה, הרואה בדו-קיום בשלום עם המדינה היהודית תועבה וטומאה, ומבהיר באופן שיטתי – כמו משטר האייתולות – שדבקות בחזון השיעי אסלאמי (כולל עקירת הישות היהודית "הכופרת") עולה בחשיבותה על בוננזה כלכלית ודיפלומטית המוצעת על ידי ארה"ב והמערב.

חיזבאללה ופטרונו האיראני רואים בישראל את המוצב הקדמי היעיל ביותר של "השטן האמריקאי הגדול" ושל המשטרים הערבים הסונים.

*ההנחה שחיזבאללה יתמתן כתוצאה מהטבות כלכליות מפליגות מתעלמת מהתנהלות החיזבאללה מאז הקמתו, כמו גם התנהלות פטרון החיזבאללה – משטר האייתולות –  מאז עלייתו לשלטון בפברואר ,1979. שניהם מפגינים דבקות בחתרנות, טרור, הפצת מערכות נשק מתקדמות למשטרים אנטי-אמריקאים, הברחת סמים והלבנת הון במזרח התיכון, אפריקה ואמריקה הלטינית, למרות המיליארדים שהורעפו ומובטחים על ידי ארה"ב והמערב. העדפת חזון פנטי, חינוך לשנאה, הסתה וטרור מאפיינים גם את התנהלות הרשות הפלסטינית וחמאס, למרות המחוות חסרות-התקדים של ישראל ב-1993 (תהליך אוסלו) ו-2005 (היתנתקות), והסיוע הפיננסי הנדיב של ארה"ב והמערב.

*הסכמי השלום של ישראל עם מדינות ערב הם פועל יוצא של יכולות צבאיות, טכנולוגיות ודיפלומטיות של ישראל, כולל פעילותה הביטחונית והשיטתית נגד איראן וחיזבאללה, יכולתה לעמוד בלחצים של ארה"ב, ונכונותה להתעמת עם נשיאי ארה"ב, שהביאה למתיחויות קצרות-טווח אך להערכה אסטרטגית ארוכת-טווח.

מדינות ערב המתונות והפרו-אמריקאיות רואות בכח ההרתעה של ישראל נכס חשוב לביטחונן הפנימי והחיצוני.

לעומת זאת, הסכם שטחי המים והגז נחתם בהשראת איום חיזבאללה במתקפת טילים וכלי-טיס-בלתי-מאוישים. ההסכם מדגיש ויתור של 100% על 860 קמ"ר של מים כלכליים השנויים במחלוקת (וכוללים כ-10 קמ"ר של מים בריבונות ישראל), בהנחה – המנותקת ממציאות המזרח התיכון והתנהלות חיזבאללה – שימנע את מתקפת החיזבאללה. כלומר, כניעה לאיומי חיזבאללה ולחץ נשיא ארה"ב, במקום מכת-מנע צבאית להסרת האיום והרתעת הטרור.

*הסכם שטחי המים והגז משקף את תפישת העולם של מחלקת המדינה ומכרסם בתדמית ההרתעה של ישראל, שהפכה את ישראל (מ-1967) למכפלן-עוצמה מוביל של ארה"ב ובעלת-ברית נחשקת עבור המשטרים הערביים המתונים.

השורה התחתונה

*מעצבי הסכם שטחי המים והגז מתעלמים מתקדימי המזרח התיכון המבהירים שטרוריסטים (כגון משטר האייתולות, מוג'אהידין, חיזבאללה, פלסטינים) נושכים – ולא מכבדים – את היד המזינה אותם.

*מעצבי הסכם שטחי המים והגז גם מתעלמים מתקדימים הממחישים שפייסנות, מחוות, ויתורים ל- ונסיגה נוכח – טרור מעוררים ומקצינים את תיאבון הטרוריסטים.

*הסכם שטחי המים והגז מהווה ניצחון של תפישת עולם מערבית על מציאות המזרח התיכון, תוך הקרבת ביטחון לאומי ארוך-טווח על מזבח נוחיות ביטחונית קצרת-טווח.

*כאשר חלק משמעותי של הציבור האיראני – ובמיוחד נשים – מתקומם נגד משטר הדיכוי באיראן ודורש את שינוי המשטר, יוזמת ארה"ב את הסכם שטחי המים והגז, המשחק לידי חיזבאללה ופטרונם האיראני, וחוזרת על המשגה הטראגי של 2009, כאשר הנשיא אובמה הפנה עורף להתקוממות העממית באיראן, והניח לאייתולות לטבוח באזרחים בלתי-חמושים.

*הסכם שטחי המים והגז מעניק רוח-גבית לחיזבאללה ולאייתולות, ובמקביל משתוקקת ארה"ב לחתום על הסכם גרעין חדש, מתנגדת לאופציית שינוי-משטר בטהרן, שוללת את האופצייה הצבאית (שרק היא יכולה לבחון את כוונות האייתולות), מתמידה באופצייה הדיפלומטית המשדרגת בהתמדה את מעמד משטר האייתולות, וסבורה שמחוות נדיבות ישכנעו את האייתולות לזנוח את חזונם הפנטי, לבחור בדו-קיום בשלום ולדבוק בהסכמים.

*על רקע המציאות הנ"ל אפשר להעריך שהסכם שטחי הים והגז ימנע – אולי – עימות מיידי עם חיזבאללה, אך יביא לעימות חריף יותר בטווח הבינוני; לא יקדם את היציבות בלבנון; לא ישחררה ממלתעות חיזבאללה (איראן); יעניק רוח גבית ליעדי חיזבאללה; יקצין את הטרור וירחיק את השלום בין ישראל ולבנון.

 

פוסטים אחרונים

"מידה", https://bit.ly/41bE4oD
English edition  https://bit.ly/3KvGjwe

ישראל וארה"ב והמלחמה בטרור

*הטרור האיסלאמי והפלסטיני רואים בישראל בסיס קדמי ויד ארוכה של המערב – ובמיוחד של ארה"ב – במזרח התיכון, שכושר עמידתה מלמד ומשפיע על כושר העמידה של המערב. מלחמת הטרור בישראל היא רק שלב במלחמה הכוללת להכנעת "הכופר המערבי" ברחבי העולם. לכן, הטרור האיסלאמי והפלסטיני משתפים פעולה, בשיטתיות, עם אויבי ויריבי ארה"ב והמערב.

*הטרור האיסלמי והפלסטיני נלחמים בישות היהודית משלהי המאה ה-19, לפני הקמת המדינה ולפני 1967, תוך דבקות בעקרונות חיסוליים המפורטים באמנות הפת"ח ואש"פ (8 ו-3 שנים לפני 1967), ובמערכת החינוך לשנאה שהקים מחמוד עבאס ב-1993 בעקבות הסכם אוסלו.

*ישראל נלחמת בטרור פלסטיני (חמאס והרשות הפלסטינית) ואיסלאמי (איראן וחיזבאללה) המתנהל לפי תפישת עולם השואפת לעקור את – ולא רק לצמצם את שטחה של – המדינה היהודית "הכופרת" מאזור המוגדר כ"בית האיסלאם".

*ישראל והמערב נלחמות בטרור שורשי וממסדי פלסטיני ואיסלאמי – ולא בטרור בודדים – השואב את עוצמתו מערכים בני 1,400 שנים, המתוחזקים על ידי מערכות חינוך לשנאה (מגן ילדים עד חינוך גבוה), מערכות הסתה (מסגדים) והאדרה רשמית ופומבית של טרוריסטים על ידי הרשות הפלסטינית.

*ישראל נלחמת בטרור העושה שימוש מתוחכם בערכים איסלאמיים בני 1,400 שנים, כגון "תקייה" – המלמדת על השימוש בניסוחים מתונים כדי להסתיר כוונות עוינות, להטעות ולהביס יריבים – ו"הודנה", המציגה הסכם הפסקת-אש זמנית (שנועדה לקדם את הכנעת "הכופרים") כאילו הוא הסכם שלום.

*ישראל והמערב נלחמים בטרור איסלאמי ופלסטיני המונהג – מדינית, דתית ורעיונית – על ידי משטרים רודניים ופורעי-חוק, הבזים לערכים מערביים כגון דו-קיום בשלום, דמוקרטיה, זכויות אדם ועמידה בהסכמים.

*ישראל והמערב נלחמים בטרור פלסטיני ואיסלאמי שאינו מניח למחוות פיננסיות ודיפלומטיות מרחיקות-לכת, וגם לא לשאיפה לשדרוג רמת החיים, להסיט אותו מחזון ותפישת עולם פנאטים שורשיים וחיסוליים.

*ישראל והמערב נלחמים בטרור שאינו מונחה-יאוש, אלא מונחה-תקווה להכרעת "הכופרים". לטרור יש אופק מדיני המנוגד לדו-קיום בשלום.

*ישראל והמערב נלחמים בטרור הרואה במחוות, ויתורים והיסוסים אותות התרופפות המתמרצת את החרפת הטרור.

*ישראל והמערב נלחמים בטרור שאינו תוצאה של מדיניות ישראלית או מערבית, אלא תוצאה של חזון פנאטי, דתי ורעיוני וחובק עולם. לדוגמא, הטרור האיסלאמי היכה בארה"ב בתקופות קלינטון ואובמה הדמוקרטים כמו גם בתקופות בוש וטראמפ הרפובליקנים.

*מדיניות מחלקת המדינה הדוגלת ב"סימטריה מוסרית" כלפי הטרור הפלסטיני (המכה בכוונה ובשיטתיות באזרחים, ולעתים פוגע בחיילים) וכלפי ישראל (המכה בכוונה ובשיטתיות בטרוריסטים, ולעתים פוגעת בשגגה באזרחים) מכרסמת בתדמית ההרתעה של ישראל, מעניקה רוח גבית לטרור המאיים על ישראל, על מדינות ערב הפרו-אמריקאיות, על יציבות המזרח התיכון, מקדם אינטרסים של אויבי ויריבי ארה"ב, ופוגע באינטרס של ארה"ב.

המלחמה בטרור

*הכנעת הטרור וקידום תהליך שלום מחייבים את שדרוג כח ההרתעה – שהוא מרכיב מרכזי של ביטחון לאומי – ולא היסוס, איפוק, הכלה ומחוות המלבות את הטרור.

*המלחמה היעילה ביותר בטרור לטווח הארוך – מבצעית, מדינית, כלכלית ומוסרית – אינה תגובה נקודתית או מערכתית, אלא מתקפת מנע מבצעית, מדינית, יבשתית, מערכתית, בלתי-מידתית ובלתי-מכילה לניטרול תשתיות ויכולות הטרור. במקום לרדוף אחרי יתושי ביצת הטרור, יש לייבש את ביצת הטרור.

* הכלת הטרור היא חלום רטוב של הטרור. היא אינה ממתנת את הטרור, אלא מעניקה לו פסק-זמן לשדרוג יכולותיו. ניטרול הטרור מחייב ניצחון על הטרור, ולא דו קיום, הפסקת אש והכלה.

*הכלת הטרור מעניקה רוח-גבית לטרור, רוח-נגדית לביטחון הציבור הישראלי, ומקדמת את ההנחה ההרסנית כאילו אין פתרון צבאי לטרור.

*הכלת הטרור הנובעת מרצון להימנע ממלחמה רב-זירתית, מכרסמת בתדמית ההרתעה של ישראל בעיני אויביה, ולכן מקרבת את ישראל למלחמה רב-זירתית ובתנאים גרועים יותר.

*הכלת הטרור מכרסמת גם בתדמית ההרתעה של ישראל בעיני מדינות ערב המתונות-יחסית (סעודיה, איחוד האמירויות, בחריין, מרוקו, סודן, ירדן ומצרים), שהעמיקו את קשריהן עם ישראל, במיוחד עקב תדמית ההרתעה שלה מול אויבים משותפים (משטר האייתולות באיראן, "האחים המוסלמים", דאע"ש).

*הכלת הטרור נובעת במידה רבה עקב מלחץ של הבית הלבן ומחלקת המדינה, אך היא מכרסמת בתדמית ההרתעה של ישראל בעיני מפעילי הלחץ, ובמיוחד בעיני הממסד הביטחוני ושני בתי הקונגרס בארה"ב. תקדימי העבר מלמדים שהדיפת לחץ המופעל על ידי הבית הלבן ומחלקת המדינה גורמים למתיחות קיצרת-טווח, אך לשדרוג ארוך-טווח של ההערכה ושיתופי הפעולה האסטרטגים עם ישראל.

*אי-הכלת הטרור וחזרת צה"ל והשב"כ למוקדי הטרור הפלסטיני בערי ורכסי יו"ש בשנת 2002 – ולא אמצעי מיגון כגון חומה, גדר, דיפון ומבצעים נקודתיים ומכילים – השיבו לישראל את היוזמה המבצעית וצמצמו באופן דרמטי את היקף הטרור. במקום להתגונן מפני הטרור יש להשמיד את תשתיותיו. אמנם טקטיקת המיגון מביאה לתחושת ביטחון קצרת-טווח, אך היא מזרימה אדרנלין לורידי הטרור ופוגעת בביטחון ארוך-הטווח.

*ככל שהתנהלות ישראל מונחית יותר על ידי מגננה והכלה, כן גדלה העזת הטרוריסטים, כן קטן אמון הציבור ביכולת הממשלה לשמור על הביטחון הלאומי והאישי, כן כבדה התשישות המנטלית, וכן נשחקת אמונת העם ונבחריו בצדקת הדרך.

*ההתמכרות למגננה והכלה היא תולדה של הסכם אוסלו וגרורותיו, ונועדה לשמור על "שקט תעשייתי" ולהפיח חיים ב"תהליך שלום" – שהפך לחממת טרור ייחודית – כולל יבוא כ-100,000 טרוריסטים פלסטינים מתוניסיה, סודן, לבנון, סוריה ותימן ליהודה, שומרון ומזרח ירושלים (בשכנות אלימה ומסיתה לערביי "הקו הירוק"), ציודם בנשק ומשאבים פיננסים, הקמת מערכת משומנת של חינוך לשנאה (קו-יצור של טרוריסטים), גל טרור חסר-תקדים והפרת הסכמים שיטתית.

*מלחמה שלא נועדה לרסק תשתיות רעיוניות, חינוכיות, פוליטיות, פיננסיות, לוגיסטיות ומבצעיות של הטרור, משדרת היסוס וחולשה, מעצימה את נחישות הטרור לקעקע את כושר העמידה של ישראל, ומאיצה את הנסיגה הרעיונית והטריטוריאלית הפושה  – מאז אוסלו 1993 – בממסד הישראלי המדיני, תקשורתי, אקדמי, עסקי וביטחוני.

*הכלת הטרור נועדה גם לפייס את מחלקת המדינה ודעת הקהל הבינלאומית – שאף פעם אינן שבעות מנסיגות ישראל – ובכך משעבדת ביטחון לאומי לשיקולי דיפלומטיה ציבורית, תוך התעלמות מתקדימים רבים המוכיחים שהדיפת לחצים משדרגת את ההערכה האסטרטגית לישראל. הכלה מייצרת, לעתים, תחושת ביטחון ופופולאריות קצרת-טווח, אך פוגעת בביטחון הלאומי ארוך-הטווח, מכרסמת בכח ההרתעה של ישראל, מחריפה את הלחץ על ישראל, מסלימה את הטרור הפלסטיני ומרחיקה את השלום.

השורה התחתונה

*30 שנות גל הטרור הפלסטיני חסר התקדים – מאז "הסכם ההיפרדות" באוסלו – ממחישות שהיפרדות מיו"ש משדרגת את יכולות הטרור הפלסטיני; שהרשות הפלסטינית אינה שותף למו"מ לשלום, אלא למערכה לחיסול הישות הציונית; שאין פתרון מדיני לטרור; שפעולה צבאית יעילה חייבת להיות מערכתית, הכרעתית ובלתי-מידתית; שבמקום מגננה, תגובה והכלה יש לעבור למתקפה, מניעה ועקירת תשתיות הטרור מן השורש; שבמקום התכנסות לקווי 1949 יש להשתלט על שטחי הדגירה וההיערכות של הטרור הפלסטיני; שדעת הקהל הבינלאומית אינה שבעה מויתורים ישראלים; וש-30 שנות "טרור אוסלו" מלמדות שהגיעה העת "להחליף דיסקט" ולהשיג הכרעה ברורה.

*כדי לתסכל את הטרור הפלשתיני, השואף לעקור את הבנייה היהודית ביו"ש ובירושלים-רבתי, יש להרחיב את הבנייה בירושלים ויו"ש. הדבר יביא, אמנם, להגברה קצרת-טווח של הלחץ האמריקאי והבינלאומי, אך להערכה אסטרטגית ארוכת-טווח, כפי שלמדנו ממורשת ראשי הממשלה בן גוריון, אשכול, גולדה מאיר, בגין ושמיר, שהדפו לחץ חריף הרבה יותר באמצעים דלים יותר, אך הזניקו את מעמד ישראל ושתוף הפעולה עם ארה"ב למימדים חסרי-תקדים.

*הטרור הפלשתיני המערכתי מספק את "הכתובת על הקיר" המזהירה מהאופי השורשי, האלים, הבלתי-צפוי והאנטי-מערבי של מדינה פלשתינית. נסיגה ישראלית מרמת הגולן תביא לאיום קטלני על הגליל, אך נסיגה מרכסי יו"ש תביא לאיום קטלני על תל אביב, ירושלים, נתב"ג ו-80% מאוכלוסיית ותשתית ישראל; בנוסף להתמוטטות המשטר ההאשמי בירדן; הפיכת ירדן למדינה בלתי-נשלטת כמו לוב, לבנון, סוריה, עיראק ותימן; תגובת דומינו שתאיים על המשטרים הפרו-אמריקאים ומפיקי הנפט בחצי האי ערב – בוננזה לאיראן, סין ורוסיה ופגיעה קשה בכלכלת וביטחון ארה"ב.

"מידה", 28 פברואר, 2023, https://bit.ly/3yhfJBz

English edition  https://bit.ly/3lVqpCM

*הצטרפות ארה"ב לגינוי ישראל במועצת הביטחון של האו"מ מייצגת את החזרת תפישת העולם של ממסד מחלקת המדינה למרכז הבמה של מדיניות החוץ והביטחון של ארה"ב. זו הפעם הראשונה בשש השנים האחרונות שארה"ב מאפשרת למועצת הביטחון לגנות את ישראל.

*תפישת עולם זאת אינה רק עוינת לישראל, כפי שמאפיין את מחלקת המדינה מאז שהובילה את ההתנגדות להקמת מדינה יהודית ב-1948 ול"כיבושי 1948".

*תפישת העולם של מחלקת המדינה פוגעת באינטרס ארה"ב, כאשר היא משעבדת מדיניות חוץ וביטחון לאומי חד-לאומית ועצמאית – כלפי משטר האייתולות, "האחים המוסלמים", הסוגייה הפלסטינית, וכו' – למדיניות רב-לאומית משותפת עם האו"מ וארגונים בינלאומיים אנטי-אמריקאים ועם אירופה הרופסת והפייסנית כלפי משטרי טרור.

*תפישת עולם זאת מקריבה את מציאות המזרח התיכון על מזבח הרהורי-לב, כפי שמתעדת ההנחה שמדינה פלסטינית ביו"ש תגשים את החזון הפלסטיני, תקדם את השלום, תצמצם את הטרור ואת זעזועי האזור ותשדרג את האינטרס האמריקאי.

*אבל, מציאות המזה"ת בכלל, ושל ירדן בפרט, יחד עם ההתנהלות פורעת-החוק הפלסטינית במישור הבינערבי והעולמי, מלמדים שמדינה פלסטינית מערבית לנהר הירדן תגרום להפלת המשטר ההאשמי הפרו-אמריקאי והמתון-יחסית מזרחית לנהר, ותביא לתופעות לוואי הרסניות כגון:

^החלפת המשטר ההאשמי ע"י משטר טרור פלסטיני, משטר טרור "האחים המוסלמים", או משטר טרור אחר;

^הפיכת ירדן למדינה בלתי-נשלטת כמו לוב, לבנון, סוריה, עיראק או תימן, שתמונף ע"י משטר האייתולות כדי להדק את החגורה סביב סעודיה וישראל;

^הפיכת ירדן לזירת טרור איסלאמי אזורית ועולמית;

^תופעת-דומינו הרסנית לכיוון חצי האי ערב, שתאיים על קיום כל משטרי המדינות הפרו-אמריקאיות, המתונות-יחסית ומפיקות הנפט;

^הפיכת אספקת נפט סדירה מהמפרץ הפרסי לבן-ערובה בידי משטרי טרור אנטי-אמריקאים ועלייה חדה במחיר הנפט;

^עליית רמת-הסיכון של נתיבי השיט של הסחר בין אסיה לאירופה באוקינוס ההודי, ים סוף ותעלת סואץ;

^החרפת השפעתם של מוקדי הפצת-טרור, סמים ומערכות נשק מתוחכמות למשטרים רדיקלים ברחבי העולם, כולל אמריקה הלטינית;

^רוח גבית ליריבי ואויבי ארה"ב ורוח נגדית לכלכלת וביטחון ארה"ב ובעלות-בריתה.

*ממסד מחלקת המדינה – העומד מאחורי התמיכה בהחלטות אנטי-ישראליות באו"מ – משוכנע שהטרור הפלסטיני, האסלאמי והאיראני הוא מונחה-יאוש ולא מונחה-חזון פנאטי וחיסולי. הוא מתעלם מ-100 שנות טרור פלסטיני המונחה ע"י חזון עקירת הישות היהודית "הכופרת" מ"בית האסלאם", כפי שמתועד באמנה של הפתח' (1959) ואש"פ (1964), 8 ו-3 שנים לפני מלחמת ששת הימים.

*טענת מחלקת המדינה כאילו מדינה פלסטינית מערבית לירדן תקדם שלום ויציבות, ואילו שלטון ישראל ביו"ש מהווה מכשול לשלום וליציבות, מתעלמת מהרקורד הפלסטיני הגורם להתייחסות מדינות ערב לפלסטינים כאב-טיפוס לחתרנות, טרור, שחיתות ובוגדנות בינערביים.

*עמדת מחלקת המדינה כאילו הסוגייה הפלסטינית היא שורש הסכסוך הערבי-ישראלי ובבת-עין ערבית נחשפת במערומיה ע"י שתוף הפעולה חסר-התקדים בין ישראל לסעודיה והסכמי השלום עם איחוד האמירויות, בחריין, מרוקו וסודן, שהתעלמו ממחלקת המדינה, עקפו את הסוגייה הפלסטינית – כפי שעשו מצרים וירדן – ולכן התממשו (אם כי תוחלת חייהם תלויה ביציבות האזור וששת המשטרים הערביים).

*מחלקת המדינה מקלה-ראש במרכזיות מערכת החינוך-לשנאה של הרשות הפלסטינית, שהפכה לקו-ייצור היעיל ביותר של טרוריסטים (שאינם "בודדים"!) ולביטוי אותנטי ביותר של תפישת העולם והחזון של ההנהגה הפלסטינית.

*מחלקת המדינה גם מתעלמת מהמשקל הרב של ההסתה המתקיימת במסגדי הרשות הפלסטינית, האדרת טרוריסטים בכיכרות ומבני ציבור של הרשות הפלסטינית והמענקים החודשיים למשפחות של טרוריסטים. כל אלה מצביעים על כישלון צפוי של מדיניות (של מחלקת המדינה) המתבססת על מלל דיפלומטי פלסטיני מתון-יחסית, למרות שהוא מנוגד לחלוטין למעש הטרוריסטי ופורע החוק של הרשות הפלסטינית.

*השתוקקות מחלקת המדינה לפרוש "שטיח אדום" בפני אישים פלסטינים – בניגוד ל"מרבד המעופש" המקבל את פניהם במדינות ערב – החתירה להקמת מדינה פלסטינית, והחיזור (הקטלני?) אחרי משטר האייתולות ו"האחים המוסלמים", מתפרשים כסממני חולשה ע"י יריבי ואויבי ארה"ב.

*הנסיון מלמד שחולשה מהווה הזמנה ל"זאבים", כולל "זאבים" השואפים להכניע את "השטן האמריקאי הגדול" במזרח התיכון, אפריקה, אמריקה הלטינית וגם על אדמת ארה"ב (כפי שלמדנו מהמתקפה על מגדלי התאומים בניו יורק). במציאות זאת על מחלקת המדינה לשדרג את יכולות בעלת בריתה היעילה ביותר – המהווה מכפלן עוצמה ייחודי עבור ארה"ב – ולא לפעול לסירוס כח ההרתעה שלה ע"י הסגתה מרכסי יו"ש חזרה ל"קווי אושוויץ" (כפי שהגדיר אבא אבן ה"יונה הצחורה" את "הקו הירוק").

 

"חדשות מחלקה ראשונה", https://bit.ly/3VLDSuy

English edition  https://bit.ly/3TafFML                        

מעצבי הסכם שטחי הים והגז – כולל ערבויות ארה"ב – מייצגים את מדיניות מחלקת המדינה, המתנפצת בשיטתיות על צוקי המזרח התיכון. לטענתם, ההסכם ימנע עימות צבאי מיידי עם חיזבאללה, יקדם את היציבות בלבנון, ישחררה ממלתעות חיזבאללה (איראן), יעניק רוח גבית למתינות, יצמצם את מימדי הטרור ויקרב את השלום עם לבנון. האמנם?

חיזבאללה ולבנון

*ארגון הטרור חיזבאללה, שהוקם ומופעל על ידי משטר האייתולות באיראן, הוא הגורם הדומיננטי – פוליטית, צבאית, דתית, חברתית, חינוכית ותקשורתית – בלבנון המתפוררת והבלתי-נשלטת. כמו כל אזור בלתי-נשלט (כגון תימן, עיראק, סוריה, לוב, אפגניסטן ומשולש הגבולות ארגנטינה-פרגוואי-ברזיל), לבנון מהווה קרקע פוריה לטרור והברחת נשק וסמים, שהם היתרון היחסי של חיזבאללה.

*חיזבאללה התעצם באופן דרמטי מאז הקמתו ב-1982 על ידי אנשי דת שיעים מנג'אף, שהיו ממקורבי אייתוללה חומייני.  הארגון פועל להפצת המהפיכה השיעית-אסלאמית, להרחבת השליטה האיראנית מהמפרץ הפרסי דרך עיראק, סוריה ולבנון עד לים התיכון, ולכרסום מעמד ארה"ב במזרח התיכון. תדמית הארגון השתדרגה מאז תרומתו הגדולה להישרדות שלטון אסד בסוריה.

*חיזבאללה מהווה ציר מרכזי בפעילות האנטי-אמריקאית של משטר האייתולות במזרח התיכון, במערב וצפון אפריקה ובאמריקה הלטינית (עד גבול ארה"ב-מכסיקו), ונהנה מסיוע פיננסי ואספקת טילים וכלי-טיס-בלתי-מאויישים קטלניים מאיראן.

*מעמדו הדומיננטי של חיזבאללה בלבנון גרם לסעודיה, איחוד האמירויות ובחריין להפנות עורף ללבנון, ולהשעות את הסיוע הפיננסי למדינה המרוסקת, פן ישרת את יעדי חיזבאללה.

הסכם שטחי הים והגז לעומת הסכמי אברהם

*הסכמי אברהם, כמו גם העמקת הקשרים עם סעודיה והסכמי השלום עם מצרים וירדן, גובשו עם משטרים יציבים (יחסית למזרח התיכון המאופיין על ידי משטרים ארעיים), פרו-אמריקאים, אנטי-איראנים ואנטי-טרור אסלאמי. מדיניות משטרים אלו אינה חורגת מביצור מעמדם בגבולות מדינותיהם.

לעומת זאת, הסכם שטחי המים והגז נחתם עם מדינה חסרת-שליטה ועתירת פיצולים דתיים, אתנים, גיאוגרפים ופוליטים, הממונפים ומתודלקים על ידי חיזבאללה האנטי-אמריקאי ופרו-איראני, המהווה זרוע מובילה של הטרור האסלאמי במזרח התיכון וברחבי העולם. חיזבאללה פועל להפצת חזון האייתולות להקמת חברה שיעית עולמית, להפיכת הרפובליקה הלבנונית לענף של "הרפובליקה האסלאמית", להפלת המשטרים הסונים ("המשומדים") ולניצחון המהפיכה השיעית אסלאמית על המערב "הכופר", ובראש וראשונה "השטן הגדול האמריקאי".

*הסכמי השלום של ישראל עם מצרים, ירדן, איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו – כמו גם שדרוג היחסים המסחריים והביטחוניים עם סעודיה – נחתמו עם משטרים הרואים בדו-קיום בשלום עם ישראל אינטרס מוביל בתחומי ביטחון פנים וחוץ. משטרים אלו אינם רואים בעקירת "הישות היהודית הכופרת" מ"בית האסלאם" (המזרח התיכון) מטרה חשובה יותר מקידום יציבותם הפנימית והאזורית, וחלקם (במיוחד איחוד האמירויות) אף עושה שינוי מהפכני וחיובי כלפי המדינה היהודית במערכת החינוך (בניגוד להקצנה של מערכת החינוך הפלסטינית).

לעומת זאת, הסכם שטחי המים והגז נחתם עם מדינה הנמצאת תחת מגף החיזבאללה, הרואה בדו-קיום בשלום עם המדינה היהודית תועבה וטומאה, ומבהיר באופן שיטתי – כמו משטר האייתולות – שדבקות בחזון השיעי אסלאמי (כולל עקירת הישות היהודית "הכופרת") עולה בחשיבותה על בוננזה כלכלית ודיפלומטית המוצעת על ידי ארה"ב והמערב.

חיזבאללה ופטרונו האיראני רואים בישראל את המוצב הקדמי היעיל ביותר של "השטן האמריקאי הגדול" ושל המשטרים הערבים הסונים.

*ההנחה שחיזבאללה יתמתן כתוצאה מהטבות כלכליות מפליגות מתעלמת מהתנהלות החיזבאללה מאז הקמתו, כמו גם התנהלות פטרון החיזבאללה – משטר האייתולות –  מאז עלייתו לשלטון בפברואר ,1979. שניהם מפגינים דבקות בחתרנות, טרור, הפצת מערכות נשק מתקדמות למשטרים אנטי-אמריקאים, הברחת סמים והלבנת הון במזרח התיכון, אפריקה ואמריקה הלטינית, למרות המיליארדים שהורעפו ומובטחים על ידי ארה"ב והמערב. העדפת חזון פנטי, חינוך לשנאה, הסתה וטרור מאפיינים גם את התנהלות הרשות הפלסטינית וחמאס, למרות המחוות חסרות-התקדים של ישראל ב-1993 (תהליך אוסלו) ו-2005 (היתנתקות), והסיוע הפיננסי הנדיב של ארה"ב והמערב.

*הסכמי השלום של ישראל עם מדינות ערב הם פועל יוצא של יכולות צבאיות, טכנולוגיות ודיפלומטיות של ישראל, כולל פעילותה הביטחונית והשיטתית נגד איראן וחיזבאללה, יכולתה לעמוד בלחצים של ארה"ב, ונכונותה להתעמת עם נשיאי ארה"ב, שהביאה למתיחויות קצרות-טווח אך להערכה אסטרטגית ארוכת-טווח.

מדינות ערב המתונות והפרו-אמריקאיות רואות בכח ההרתעה של ישראל נכס חשוב לביטחונן הפנימי והחיצוני.

לעומת זאת, הסכם שטחי המים והגז נחתם בהשראת איום חיזבאללה במתקפת טילים וכלי-טיס-בלתי-מאוישים. ההסכם מדגיש ויתור של 100% על 860 קמ"ר של מים כלכליים השנויים במחלוקת (וכוללים כ-10 קמ"ר של מים בריבונות ישראל), בהנחה – המנותקת ממציאות המזרח התיכון והתנהלות חיזבאללה – שימנע את מתקפת החיזבאללה. כלומר, כניעה לאיומי חיזבאללה ולחץ נשיא ארה"ב, במקום מכת-מנע צבאית להסרת האיום והרתעת הטרור.

*הסכם שטחי המים והגז משקף את תפישת העולם של מחלקת המדינה ומכרסם בתדמית ההרתעה של ישראל, שהפכה את ישראל (מ-1967) למכפלן-עוצמה מוביל של ארה"ב ובעלת-ברית נחשקת עבור המשטרים הערביים המתונים.

השורה התחתונה

*מעצבי הסכם שטחי המים והגז מתעלמים מתקדימי המזרח התיכון המבהירים שטרוריסטים (כגון משטר האייתולות, מוג'אהידין, חיזבאללה, פלסטינים) נושכים – ולא מכבדים – את היד המזינה אותם.

*מעצבי הסכם שטחי המים והגז גם מתעלמים מתקדימים הממחישים שפייסנות, מחוות, ויתורים ל- ונסיגה נוכח – טרור מעוררים ומקצינים את תיאבון הטרוריסטים.

*הסכם שטחי המים והגז מהווה ניצחון של תפישת עולם מערבית על מציאות המזרח התיכון, תוך הקרבת ביטחון לאומי ארוך-טווח על מזבח נוחיות ביטחונית קצרת-טווח.

*כאשר חלק משמעותי של הציבור האיראני – ובמיוחד נשים – מתקומם נגד משטר הדיכוי באיראן ודורש את שינוי המשטר, יוזמת ארה"ב את הסכם שטחי המים והגז, המשחק לידי חיזבאללה ופטרונם האיראני, וחוזרת על המשגה הטראגי של 2009, כאשר הנשיא אובמה הפנה עורף להתקוממות העממית באיראן, והניח לאייתולות לטבוח באזרחים בלתי-חמושים.

*הסכם שטחי המים והגז מעניק רוח-גבית לחיזבאללה ולאייתולות, ובמקביל משתוקקת ארה"ב לחתום על הסכם גרעין חדש, מתנגדת לאופציית שינוי-משטר בטהרן, שוללת את האופצייה הצבאית (שרק היא יכולה לבחון את כוונות האייתולות), מתמידה באופצייה הדיפלומטית המשדרגת בהתמדה את מעמד משטר האייתולות, וסבורה שמחוות נדיבות ישכנעו את האייתולות לזנוח את חזונם הפנטי, לבחור בדו-קיום בשלום ולדבוק בהסכמים.

*על רקע המציאות הנ"ל אפשר להעריך שהסכם שטחי הים והגז ימנע – אולי – עימות מיידי עם חיזבאללה, אך יביא לעימות חריף יותר בטווח הבינוני; לא יקדם את היציבות בלבנון; לא ישחררה ממלתעות חיזבאללה (איראן); יעניק רוח גבית ליעדי חיזבאללה; יקצין את הטרור וירחיק את השלום בין ישראל ולבנון.

 

(מידע נוסף כאן)

 "חדשות מחלקה ראשונה", https://bit.ly/3KhHZYH

English edition https://bit.ly/3hdmQ57

הממסד המדיני והתקשורתי מתמקד בהשלכות פלישת רוסיה לאוקראינה ואיום רוסיה על שכנות נוספות. אבל, האיום האיראני החתרני-טרוריסטי-בליסטי-גרעיני ממשיך להתעצם במרכז אסיה, המפרץ הפרסי, המזה"ת, קרן אפריקה, צפון ומערב אפריקה ואמריקה הלטינית. רוסיה איננה מונחית חזון להשתלטות הכנסייה הרוסית-אורתודוקסית על העולם, אך משטר האייתולות מונחה על ידי חזון פנאטי, דתי בן-1,400 שנים להשלטת האיסלאם השיעי – באמצעי שלום ומלחמה – על "המשומדים" הסונים ו"הכופרים" המערביים, ובראשם "השטן הגדול האמריקאי".

מדיניות עקבית של ארה"ב כלפי משטר האייתולות

ב-1979 התנפצה מדיניות ארה"ב כלפי משטר האייתולות על צוקי המציאות ("חומייני יתמקד בטרקטורים ולא בטנקים"). הסיוע החיוני שהעניקה ארה"ב להשתלטות האייתולות על איראן לא מנע מהאייתולות להפוך את איראן מ"השוטר האמריקאי של המפרץ הפרסי" למוקד אנטי-אמריקאי של הפצת טרור,טכנולוגיות בליסטיות וסמים ברחבי העולם.

ב-2015 שוב התנפצה מדיניות ארה"ב כלפי משטר האייתולות על צוקי המציאות. הבוננזה הפיננסית והדיפלומטית שהורעפה על טהרן באמצעות הסכם הגרעין לא הביאה להתמתנות משטר האייתולות והתמקדותו בזירה הפנים-איראנית, אלא להקצנתו ולשדרוג יכולותיו בתחומי הטרור, פיתוח ויצור אמצעי מלחמה מתקדמים ופעילות עולמית אנטי-אמריקאית.

ב-2022 נחושים מעצבי המדיניות בוושינגטון להתמיד במדיניות 1979 ו-2015, שאופיינה על ידי הענקת משקל קל להתנהלות-העבר השיטתית ופורעת-החוק של האייתולות, לעומת משקל כבד להערכות ספקולטיביות על התנהלותם העתידית.

הרשות המבצעת בארה"ב מקווה שמחווה פיננסית ודיפלומטית מערבית מרחיקת-לכת בנדיבותה תתמרץ את משטר האייתולות לזנוח את החזון בן-1,400 השנים, העומד ביסוד מערכות החינוך והדת ומדיניות החוץ והביטחון של איראן מאז השתלטה עליה המהפיכה האסלאמית.

המדיניות מונחית-התקווה של ארה"ב מביאה ללהיטות – הנתפשת על ידי איראן כחולשה – להגיע להסכם גרעין נוסף, להצגת האייתולות כנושאים ונותנים אמינים, ולהסרת האופציה הצבאית וחילופי-שלטון באיראן משולחן המו"מ עם האייתולות.

ב-1 פברואר 2022 נשא היו"ר הדמוקרטי של וועדת החוץ והביטחון בסנאט האמריקאי, הסנטור רוברט מננדז, נאום חריף נגד מדיניות הנשיא ביידן בסוגיית הגרעין האיראני. הסנטור אמר: "תקווה איננה אסטרטגיה ביטחונית".

חשיבותה האסטרטגית של אפריקה

גנרל תומאס וולדהאוזר, שהיה מפקד פיקוד אפריקה בצבא ארה"ב, אמר בעדות בוועדת הכוחות המזוינים בסנאט: "אי-היציבות בצפון אפריקה עלולה להפוך לאיום משמעותי מאד על ארה"ב ובעלות-בריתה".

עדות גנרל וולדהאוזר מקבלת משנה-תוקף על ידי הפיכת אפריקה – על 1.2 מיליארד תושביה – למוקד טרור אסלאמי עולמי נגד ארה"ב.

משטר האייתולות רואה באפריקה את הבטן הרכה והפגיעה של אירופה "הכופרת" והמשך העומק האסטרטגי של איראן.

לדוגמא, קרן אפריקה (150 מיליון איש, 40% מוסלמים) היא מהאזורים הנפיצים, בלתי-צפויים, בלתי-יציבים ואלימים בעולם כולו, ומהווה דוגמא לחשיבות האסטרטגית של היבשת השחורה.  הקרן (אתיופיה, אריתריאה, ג'יבוטי, סומלילנד וסומליה) משתרעת לאורך דרום ים סוף מול נמלי-ים חיוניים של ערב הסעודית ותימן, ושולטת על מיצרי באב-אל-מנדב, המהווים נתיב ימי קריטי לכלכלת מצרים ולסחר אסיה-אירופה, כולל יציבות יצוא נפט מהמפרץ הפרסי.

לפי "פוריין פוליסי" הוושינגטוני, "עתיד אירופה יקבע בצפון אפריקה. המרחק בין מרוקו וספרד – 14.5 ק"מ, בין תוניסיה ואיטליה – 234 ק"מ, בין לוב ויוון – 458 ק"מ ובין אלג'יריה וצרפת – 750 ק"מ….

"אלג'יריה (2,382,789 קמ"ר), לוב (1,761,191 קמ"ר) ותוניסיה (163,170 קמ"ר) נגועות בטרור המשפיע גם על הדמוגרפיה, כלכלה וביטחון הפנים באירופה…. לאלג'יריה ולוב יש גבול עם צ'אד, מאלי וניז'ר שגם הן סובלות מנחת זרועו של הטרור [האסלאמי]….

"אפריקה היא מקור אספקה עולמי של כמעט 40% מחומרי הגלם, תוצרת חקלאית, מים ואנרגיה החיונים לצמיחה כלכלית…. הפקת הנפט באפריקה מתרחבת בקצב המהיר בעולם…. באפריקה 60% מהיהלומים בעולם, 40% מהפוספטים [החיונים לתעשיות כימיות, חקלאות ומזון], 30% מהקובלט [מתכת רדיואקטיבית בעלת כושר-עמידה בחום ולחץ גבוהים] ועוד [18% מהאורניום]….

"11% מצריכת הגז הטבעי באירופה מיובאת מאלג'יריה…. כך גם 52% מצריכת הגז הטבעי בספרד. אלג'יריה היא מקור הגז הטבעי השני בהיקפו של איטליה. אם המצב הפנימי באלג'יריה ידרדר לאלימות – והדבר אפשרי – תהיה סכנה ממשית לאספקת הגז הטבעי לאירופה…. גם לוב היא מפיקה בכירה של גז טבעי, אך היא שקועה [מ-2011] בעיצומן של מלחמות אזרחים…."

המכון הוושינגטוני "אטלנטיק קאונסול" מדווח: "…. ב-2015 היה מספר חללי טרור באפריקה דומה, ואולי קצת גבוה ממספר חללי טרור דאע"ש במזה"ת…. ארגוני טרור אפריקאים כגון בוקו חאראם – שהוא ארגון הטרור הקטלני השני ביכולותיו בעולם – ואלקעידה של צפון אפריקה פועלים לפי אידיאולוגיה אנטי-מערבית ואנטי-אמריקאית….

"אפריקה הפכה לתחנת-מעבר מרכזית של הברחת סמים…. 12% מהאופיום המוברח דרך אפריקה מיועד לשווקים בארה"ב…. הברחת סמים ממערב אפריקה [במעורבות משמעותית של חיזבאללה ומשטר האייתולות] משולבת ומתואמת עם הברחת סמים מאמריקה הלטינית ובים הקריבי [גם שם בשיתוף-פעולה של איראן וחיזבאללה עם ברוני הסמים של מכסיקו, קולומביה ובוליביה]…. גיניאה-ביסאו במערב אפריקה מוגדרת כמדינה מבריחת סמים…."

אפריקה כמקפצה להפצת המהפיכה האסלאמית האיראנית

משטר האייתולות פעיל בזירה האפריקאית מתחילת שנות ה-80', וממנף את אי-היציבות השורשית, המלחמות הבין-שבטיות ובין-דתיות וריבוי המדינות-הכושלות להגברת פעילותו ביבשת באמצעות:

*גיוס והכשרת טרוריסטים אנטי-אמריקאים;

*מעורבות בסכסוכים פנימיים ואזוריים כגון המלחמה במערב הסהרה בין מחתרת הפוליסריו האנטי-אמריקאית נגד מרוקו הפרו-אמריקאית, וסיוע לחזית האסלאמית שנלחמה בממשל האלג'יראי במלחמת האזרחים של 2002-1991;

*חתרנות וטרור נגד כל משטר סוני באפריקה;

*הקמת מרכזים להפצת האסלאם השיעי בקרב מוסלמים סונים באפריקה;

*תאום בין הברחת סמים והלבנת כספים במערב אפריקה ואמריקה הלטינית;

*סיוע לממשלים אנטי-אמריקאים, כמו הסיוע לאתיופיה במלחמתה במיעוט הטיגרי;

*הרחבת הנגישות של האייתולות למקורות אורניום באפריקה.

המרכז הסעודי למחקרים אסלאמים ע"ש המלך פייסל מדווח: "איראן מסתייעת במקורות אורניום באפריקה, ומקדמת את רעיון 'האיחוד הגרעיני של העולם השלישי', שנועד להרחיב את נגישות איראן למקורות אורניום [באלג'יריה, מאלאווי, זימבאבווה, זמביה, נמיביה, סנגל, מאלי, ניגריה וגבון] ולעקוף סנקציות בינלאומיות…. איראן גם משקיעה בפיתוח מקורות אורניום בנמיביה ומאלאווי.

יו"ר וועדת חוץ וביטחון, הסנטור הדמוקרטי רוברט מננדז מזהיר

ב-1 לפברואר 2022 הטיח הסנטור הדמוקרטי בנשיא ביידן (שם):

"ארה"ב אינה נושאת ונותנת עם שותף אמין למו"מ…. אל לארה"ב לשגות באשליות כאילו כל הצדדים למו"מ מקיימים את התחייבויותיהם. מנהיגי איראן לא עמדו במילתם מייד אחרי החתימה על הסכם הגרעין ב-2015, והמשיכו לטפח את תשתית הגרעין…. ארה"ב עיוורת להפרות הבוטות של איראן…."

יו"ר וועדת החוץ והביטחון של הסנאט טוען שאין מקום לתקווה:

*שמשטר האייתולות יעמוד בהסכמים הפוגעים בחזונו האימפריאליסטי;

*שמשטר האייתולות יאפשר החדרת הדמוקרטיה לאיראן;

*שמשטר האייתולות ירפה מהחתירה לנשק גרעיני;

*שמשטר האייתולות יחדל מיצוא טרור ותמיכה בארגוני טרור;

*שמשטר האייתולות יגנוז את מדיניות "מוות לשטן הגדול האמריקאי".

האם הנשיא ביידן, מזכיר המדינה בלינקן והיועץ לביטחון לאומי סאליבן יטו אוזן לאזהרה ולעצה של היו"ר המנוסה של וועדת החוץ והביטחון, שבכוחו לעכב, לשנות, לשבש ולסכל את מדיניות הנשיא?

(חומר נוסף על איראן כאן)

"חדשות מחלקה ראשונה", https://bit.ly/3JGXo4e

English edition  https://bit.ly/3sPlH9D

ציוני-דרך בגיבוש חזון ומדיניות האייתולות

ציוני-דרך היסטורים מגבשים אתוס, חזון, חגים ומדיניות של חברות עדתיות, דתיות ולאומיות.

לדוגמא, אתוס, חזון, חגים ומדיניות היהדות והמדינה היהודית מבוססים, במידה רבה, על מרכזיות ארץ ישראל מאז אברהם אבינו (2150 לפנה"ס), משה רבנו (1300 לפנה"ס), מלכות דוד (1000 לפנה"ס), חורבן ירושלים והגלויות (586 לפנה"ס ו-70 לספירה), המרד נגד האימפריות הסליוקית (160-167 לפנה"ס) והרומית (73-66 ו-136-132 לספירה), הציונות המודרנית, השואה, מלחמת העצמאות ו-4000 שנות קשר פיזי, רוחני, היסטורי, דתי, תרבותי ולאומי לארץ ישראל.

חברות מוסלמיות רואות בהופעת האסלאם במאה ה-7 מוקד לגיבוש מערכת החינוך, התרבות, תפישת העולם והמדיניות.

חזון, מערכת החינוך ומדיניות המשטר השיעי של האייתולות מבוססים על ציוני דרך היסטורים כדלקמן:

*העימות הבין-אסלאמי בן 1,400 השנים, השורשי, החריף, נטול הפשרות, הדיפלומטי והאלים בין הרוב הסוני והמיעוט השיעי על הייצוג הלגיטימי של מורשת הנביא מוחמד.

*הריגתו של חוסיין בן-עלי, נכדו השיעי של הנביא מוחמד, בשנת 680 לספירה ב"קרב כרבלא" בין צבאו הקטן לבין הצבא הגדול של החליף יאזיד. "קרב כרבלא" היה "המפץ הגדול" של הקרע סוני-שיעי.

*"יום עשוראא" משחזר, מדי שנה, את "קרב כרבלא" והריגתו של חוסיין, מטפח את תרבות ההקרבה-העצמית, קורא לנקמה בממשיכי-דרכם של האחראים הבוגדניים להריגת חוסיין, כולל תהלוכות אבל, כאשר חלק מהמשתתפים מצליפים בגופם עד זוב-דם.

*השתלטות המיעוט השיעי – במאות 11-10 – על שטחים נרחבים במצרים, סוריה, עיראק, איראן, ערב הסעודית, תימן, תוניסיה, סיציליה ואזור הים הכספי.

*הפיכת השיעה לדת הרשמית באיראן ב-1501 השרישה את מורשת "קרב כרבלא" כמרכיב-מרכזי של הזהות השיעית באיראן, ואת השאיפה להשרשת הזהות השיעית בכל החברות המוסלמיות ובעולם כולו.

*המהפיכה האסלאמית האיראנית של 1979 הדגישה את "קרב כרבלא" כמקור השראה למהפכה אסלאמית גלובלית ולהקרבה (מוות/התאבדות על קידוש אללה), כפי שתועדה במלחמת עיראק-איראן (1988-1980), כאשר מאות אלפי ילדים איראנים נשלחו לפנות שדות-מוקשים ועל צווארם "מפתח לגן עדן".  המהפיכה האסלאמית מדגישה גם את המלחמה במשטרים עריצים (השאה הפרסי), "משומדים" (סונים ובמיוחד ערב הסעודית) ו"כופרים" (המערב ובראשו ארה"ב, כולל נוצרים, בודהיסטים ויהודים).

*האמונה במורשת חוסיין ו"קרב כרבלא" משכנעת את משטר האייתולות – מנקודת מבט היסטורית ודתית – שהקרבת חיים על מזבח ערך אלוהי תניב תמורה אלוהית.  תפישת עולם זאת זוכה לרוח-גבית מהססנות, פייסנות ורפיסות המערב, ובמיוחד מהתנגדות ארה"ב לעשות שימוש באיום באופציה צבאית כחלק מהמו"מ עם האייתולות.

תרגום ציוני-דרך היסטוריים להתנהלות משטר האייתולות

ציוני-הדרך ההיסטוריים הנ"ל מככבים במערכת החינוך באיראן ובהטפות השבועיות במסגדים – המהווים פס יצור יעיל של טרוריסטים וחיילי המהפיכה האסלאמית – ובמשטר הדיכוי האכזר של המיעוטים העדתיים והדתיים באיראן.

סגידת האייתולות לציוני-דרך אלו הפכה את איראן למוקד אזורי ועולמי של הפצת חתרנות וטרור אנטי-אמריקאים, במטרה למוטט כל משטר ערבי פרו-אמריקאי (ובמיוחד סעודיה, איחוד האמירויות ובחריין), להפיץ טילים בליסטים ומטוסים-קטלניים-ללא-טייס, להפיץ סמים, להלבין-הון וללבות מלחמות אזרחים בקרן אפריקה, תימן, עיראק, סוריה ולבנון.

משטר האייתולות מוסיף שמן למדורות במפרץ הפרסי, המזה"ת, מרכז ודרום אסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית (כולל גבול ארה"ב-מכסיקו), אותה הם רואים כבטן הרכה של ארה"ב.

תפישת העולם, החזון וההתנהלות השיטתית של משטר האייתולות (ובמיוחד מערכת החינוך), מאז המהפיכה האסלאמית של 1979, אינם מונחים על ידי יאוש ותסכול (מהסנקציות שהוטלו על איראן ואי-ההכרה במעמדה הבכיר), אלא על ידי חזון שיעי פנאטי ושורשי בן 1,400 שנים.

מימוש החזון מחייב את יצוא המהפיכה השיעית לרחבי העולם, כדי להקים חברה אוניברסלית הפועלת לפי עקרונות השיעה, תוך כדי הפלת כל המשטרים הסונים "המשומדים", והכנעת המערב "הכופר" ובראשו "השטן האמריקאי הגדול".

הרוח הגבית שהוענקה לחתרנות וטרור אסלאמים אנטי-אמריקאים בעקבות הסיוע הקריטי שהעניקה ארה"ב להשתלטות האייתולות על איראן ב-1978/79, וכתוצאה מהבוננזה הפיננסית והדיפלומטית שהוענקה למשטר האייתולות על ידי ארה"ב בעקבות הסכם הגרעין מ-2015, ממחישה שההתנהלות העקבית ופורעת-החוק של משטר האייתולות מחד, וההנחה שנדיבות והבנה מערביים עשויים לתמרץ את משטר האייתולות להסכין לדו-קיום בשלום אזורי ועולמי ולהתנהל כשותף-אמין למו"מ מאידך, הם דבר והיפוכו.

(עוד על איראן כאן)

"מידה", https://bit.ly/3BkV5AZ

English edition  https://bit.ly/3HH60av

יו"ר וועדת החוץ בסנאט, הסנטור הדמוקרטי הוותיק, רוברט מננדז, שבכוחו למנוע אישרור (67 מ-100 סנטורים) הסכמים בינלאומיים, ואף למנוע את חתימתם, הטיח ביקורת קשה במדיניות הנשיא ביידן כלפי איראן בנאום במליאת הסנאט ב-1 פברואר 2022:

*מעצבי מדיניות החוץ והביטחון חוזרים על השגיאות החמורות שהביאו להסכם הגרעין הכושל ב-2015, והם "נחושים לשחזר אותו";

*על המדיניות להתבסס על ההתנהלות פורעת-החוק של משטר האייתולות ולא על תקווה חסרת-יסוד;

*משטר האייתולות מתמקד בטילים ולא בחמאה;

*האיום האיראני אינו מוגבל לנשק גרעיני, אלא כולל טרור והפצה מסיבית של טכנולוגיות ומערכות טילים בליסטים מתוחכמים;

*האיום האיראני אינו מוגבל למפרץ הפרסי ולמזה"ת, אלא מתפרש ברחבי העולם;

* בתהליך המו"מ יש לשלב אופציה צבאית-אמינה ומעשית – מעבר להצהרה "כל האופציות פתוחות" – כדי להעניק סיכוי להצלחת האופציה הדיפלומטית;

*על הנשיא ביידן להבין שמשטר האייתולות אינו שותף של אמין למו"מ.

להלן קטעים מנאום יו"ר וועדת החוץ בסנאט, הסנטור הדמוקרטי מננדז:

"לא מתקיים מו"מ עם ישות בעלת רצון טוב….

"במקום להתמקח על משך תוקפו של ההסכם, יש להגיע להסכם קבוע….

"קבוצה דו-מפלגתית של דיפלומטים, אנשי צבא ומחוקקים בכירים בדימוס [כולל ליאון פאנטה הדמוקרט שהיה מזכיר ההגנה וראש ה-CIA בנשיאות אובמה, יו"ר וועדת הכוחות המזויינים בבית הנבחרים וראש סגל הבית הלבן בנשיאות קלינטון] פרסמה ב-17 דצמבר 2021 גילוי-דעת הממחיש את חיוניותה של האופציה הצבאית להצלחת המו"מ (כולל אספקת מערכות נשק מתוחכמות לישראל, והרחבת תמרונים משותפים עם ישראל ומדינות המפרץ הסוניות)….

"אל לארה"ב להיגרר להסכם זמני, ואל לה לדבוק במסגרת הסכם 2015…. כפי שאמרתי ב-2015 [כאשר מננדז היה בין ארבעה סנטורים דמוקרטים שהתנגדו להסכם שהוביל הנשיא אובמה]: 'תקווה איננה אסטרטגיה של ביטחון לאומי…. 'הסכם 2015 התבסס על תקווה שאיראן תעדיף את היתרונות המסחריים והדיפלומטים הנובעים מההסכם על פני החתירה לנשק גרעיני. ובכן, איראן לא הצדיקה את התקווה.

'תקווה שהקיצונים באיראן יאבדו את כוחם ולא ימשיכו ליצא את המהפיכה האיסלאמית ברחבי העולם. ובכן, זה לא קרה.

'תקווה שמשטר האייתולות יאפשר לעם האיראני לקבוע את עתידו. ובכן, גורמים קיצוניים במשטר האייתולות התחזקו ואינם מעניקים חירות לעם האיראני.

'תקווה היא מאפיין בלתי-נפרד של אופי האדם, אך לא בסיס לאסטרטגיה של ביטחון לאומי.'

"יש להרחיק לכת בדמיוננו כדי להאמין שמשטר האייתולות יהיה שותף-אמין להסכם שיחליש אותו ויסכן את היעד של המהפיכה האיסלאמית. המשטר לא יאפשר זאת.

"הסכם 2015 התבסס על תקווה שהמציאות האיראנית תשתנה, ואיראן תתנתק משאיפותיה הגרעיניות. ובכן, המשטר האיראני לא השתנה.

"תקווה שאיראן תחדל לייצא טרור ולסייע לגופי טרור. אבל זה לא קרה.

"תקווה שאיראן תשחרר את בני הערובה האמריקאים. אבל זה לא קרה.

"תקווה שמשטר האייתולות יפסיק לשרוף את דגלי ארה"ב. אבל זה לא קרה.

"תקווה שמשטר האייתולות יפסיק להדהד 'מוות לארה"ב'.  אבל זה לא קרה.

"משטר האייתולות ממשיך לעשות מעשים אלו….

"אל לנו להמשיך לפעול בהשראת הרהורי-לב, ולהניח שכל הצדדים למו"מ פועלים בתום-לב…. אנחנו יודעים שמיד עם החתימה על הסכם 2015… משטר האייתולות המשיך לפעול בנחישות לפיתוח תשתיות נשק גרעיני….

"קהילית המודיעין של ארה"ב העריכה בשנה שעברה שאיראן וגרורותיה הקיצוניות ממשיכות לתכנן פעילות-טרור אנטי-אמריקאית….

"לאיראן מאגר טילים בליסטים הגדול באזור… בעל טווח של 1,300 מילין [2,080 ק"מ] – המסוגל לפגוע במטרות עמוק בהודו, סין, רוסיה, יוון, אתיופיה ותריסרי מדינות נוספות….

"מעצבי המדיניות של ארה"ב עיוורים להפרות הגסות של משטר האייתולות….

"אל לארה"ב לסטות מהמטרה למנוע נשק גרעיני מאיראן, שיביא למרוץ חימוש גרעיני במזה"ת….

"אל לארה"ב להתעלם מהסיוע המרושע שמשטר האייתולות מעניק לטרור, ואין להיכנע לאיומים על חיי-אדם ואינטרסים של ארה"ב….

"אין לאפשר לאיראן לרכוש יכולות של נשק גרעיני."

ב-18 אוגוסט 2015 סיים הסנטור הדמוקרטי רוברט מננדז נאום נחרץ נגד הסכם הגרעין של הנשיא אובמה: "אני יודע שמאמרי מערכת יתייחסו אלי באופן חיובי יותר אם אתמוך בהסכם הגרעין, אבל הם גם תמכו בהסכם שהביא להתגרענותה של צפון קוריאה…. אם איראן תהפוך למעצמה גרעינית, ידי לא תהיה במעל…."

 

 

 

 

 

(מידע נוסף על איראן כאן)
"מידה", 10 פברואר 2022, https://bit.ly/3GHolmB

English edition  https://bit.ly/3sajvsJ

אסטרטגיה איראנית אנטי-אמריקאית

"מרכז המחקר של הקונגרס האמריקאי" הביא את דברי אדמירל קרט טיד, מפקד פיקוד הדרום, בעדות בפני וועדת הכוחות המזוינים של הסנאט: "איראן היא מדינת-טרור מסוכנת שמעורבותה בחצי הכדור המערבי היא מקור לדאגה." האדמירל ציין שאיראן מעמיקה את מעורבותה באמריקה הלטינית.

מרכז המחקר הוושינגטוני, Lawfare Institute, דיווח: "רשויות החוק בארה"ב מאמינות שחיזבאללה [המהווה זרוע של משטר האייתולות] מסייע לקרטל הסמים המכסיקני, סינלואה, להקים מנהרות מתחת לגבול ארה"ב-מכסיקו, תוך מינוף הידע מחפירת מנהרות מלבנון לישראל [ומסיני לעזה ומעזה לישראל]…. לחיזבאללה קשרים מסועפים עם ברוני-סמים כגון סינלואה, שהוא מהקרטלים המובילים בשנות ה-2000…. מעורבות איראן אינה מוגבלת למפרץ הפרסי והמזה"ת, והיא פועלת – ישירות ובאמצעות חיזבאללה – באמריקה הלטינית, מזרח אירופה, מזרח ודרום אסיה, מערב ומרכז אפריקה ועל אדמת ארה"ב…."

*ללא-קשר להתבטאויות הדיפלומטיות הנעימות לאוזן המערבית, ההתנהלות העקבית ופורעת-החוק של משטר האייתולות – מאז הקמתו ב-1979 – מעידה שתפישת עולמו אינה יכולה לעכל ערכים מערביים כמו דו-קיום בשלום, דמוקרטיה, זכויות אדם וניהול מו"מ בתום-לב.

* מאז הפלת השאה הפרסי על ידי המהפיכה האיסלאמית ב-1979, שקוע משטר האייתולות ברכישת תותחים ליצוא המהפיכה האיסלאמית ולא חמאה לשדרוג רמת החיים של אוכלוסיית איראן. משטר האייתולות הפך את איראן מ"השוטר האמריקאי של המפרץ הפרסי" ל"רפובליקה האיסלאמית של איראן", השקועה ביצוא המהפיכה כדי להגשים חזון שיעי אימפריאליסטי חובק-עולם.

*משטר האייתולות אינו מונחה יאוש ותיסכול הנובעים לכאורה מאי-הכרה במעמדו הבכיר בעולם ומהטלת הסנקציות – כפי שסבורים מעצבי המדיניות של הנשיא ביידן – אלא מונחה חזון שיעי, פנאטי ומגלומני בן 1,400 שנים שגבולותיו חורגים מהשכונה של איראן, ומקיפים את העולם כולו, כולל יבשת אמריקה.

*כפי שלומדים מהתנהלות משטר האייתולות וממערכות החינוך וההטפה הדתית שלו, הוא נחוש להקים ישות עולמית שתסור למרות האיסלאם השיעי, ותכניע את המשטרים הסונים "המשומדים" (כגון ערב הסעודית, איחוד האמירויות, בחריין, ירדן ומצרים) ואת המערב "הכופר" – שלכאורה הקים את הישות הציונית כדי להקל על הדברת האיסלאם – ובמיוחד ארה"ב, "השטן הגדול".

*מדיניות המחוות הדיפלומטיות והפיננסיות, המורעפות על משטר האייתולות, מתעלמת מתפישת העולם השורשית וההתנהלות העקבית ופורעת-החוק של משטר זה. ההתנהלות כוללת הפניית עורף מכאיבה לגורמים המסייעים לו, כפי שלמדנו מטרור האייתולות האנטי-אמריקאי שבא בעקבות הסיוע הקריטי שהעניק הנשיא קארטר לעליית האייתולות לשלטון באיראן. המחוות הנדיבות של ארה"ב והמערב אינן ממתנות את משטר האייתולות אלא נתפסות בעיניו כחולשה, ולכן מקצינות את התנהלותו מבית ומחוץ.

*הסכם הגרעין מ-2015 העניק למשטר האייתולות בוננזה פיננסית ודיפלומטית, שהופנתה – כצפוי לכל הקורא את הכתובת על הקיר – להסלמת חתרנות וטרור, ליבוי מלחמות אזרחים במזה"ת, שידרוג פיתוח, יצור והפצה של מערכות צבאיות (כולל טילים בליסטים, כלי טיס קטלניים בלתי-מאוישים וציוד להקמת מנהרות), והרחבת והעמקת המאמץ ליצוא המפיכה האיסלאמית ברחבי העולם.

היערכות גלובלית אנטי-אמריקאית של משטר האייתולות

לפי דיווח של ה-Atlantic Council הוושינגטוני: "מערכת בינלאומית של טרור והפצת סמים כוללת ברוני סמים ממרכז ודרום אמריקה, איראן, סוריה וחיזבאללה…. אירגון חיזבאללה [בשיתוף פעולה עם איראן] מעמיק את פעילותו בקולומביה ובאזור הגבול המשולש (והבלתי-נשלט) ארגנטינה-פאראגוואי-ברזיל… חיזבאללה ממנף את קשריו עם מהגרים לבנונים בדרום ומרכז אמריקה, כולל באיים הקריבים…. החדירה לאזורים אלו מסתייעת בארגוני פשע ואנשי עסקים לבנונים המסייעים להלבנת הון מסיבית…. באוקטובר 2018 הגדיר משרד המשפטים האמריקאי את חיזבאללה, שלושה קרטלים ממכסיקו וארגון הפשע 13-MS במרכז אמריקה (במיוחד סלבדור) כארגוני פשע בינלאומיים….

"גשר אווירי מחבר את וונצואלה-סוריה-איראן. למעלה מ-300,000 מתושבי א-סווידא בסוריה ("וונצואלה הקטנה") הם בעלי אזרחות כפולה סוריה-וונצואלה. חיזבאללה מסייעת לנשיא וונצואלה מאדורו להפוך למוקד טרור ופשע בחצי הכדור המערבי…. איראן ממנפת את השתרשות חיזבאללה בוונצואלה כדי לשדרג את היערכותה באזור….

"לאיראן קשרים מעולים עם מספר מדינות אפריקה כתוצאה מפעילות משולבת עם חיזבאללה…. ב-2017 עצרה ארה"ב שני אזרחים אמריקאים בעלי דרכונים לבנונים שמסרו לחיזבאללה מידע על מתקנים צבאיים ונמלי תעופה בעיר ניו יורק…."

"מרכז המחקר של הקונגרס האמריקאי" (שם) מתעד פעילות איראנית בתחומי הברחת סמים, הלבנת הון, טרור ומודיעין בשני אזורי הגבול המשולש בין ארגנטינה-פאראגוואי-ברזיל ובין צ'ילה-פרו-בוליביה, בנוסף לאקוודור, אורוגוואי, וונצואלה, גויאנה, קובה, ניקרגואה ומכסיקו, תוך התמקדות בקשר עם ארגוני טרור וממשלות רדיקליות הפועלים לצמצום השפעת ארה"ב באזור. ב-2012 הקימה איראן רשת טלביזיה בשפה הספרדית לקידום המערכה הדתית, תרבותית ורעיונית של משטר האייתולות. מערך מודיעין הוקם בגויאנה.

דו"ח איראן 2020 של מחלקת המדינה האמריקאית מציין שמשטר האייתולות יוזם ותומך בטרור. לדוגמא, אלבניה, בלגיה והולנד עצרו וגרשו פקידים ודיפלומטים איראנים שהיו מעורבים בטרור במדינות אלו.  איראן מסרבת להעמיד לדין בכירי אל-קעידה המתגוררים באיראן, ומאפשרת להם למנף את שהותם באיראן לקידום פעילות טרור וגיוס כספים בדרום אסיה ובסוריה.

משטר האייתולות מסייע לטרור השיעי בבחריין; מספק להות'ים השיעים בתימן מערכות נשק מתקדמות כגון כלי-טיס-בלתי-מאויישים, המסייעים לתקיפת יעדים אזרחיים בסעודיה ואיחוד האמירויות; תומך בארגוני טרור שיעי בעיראק התוקפים מתקנים אמריקאים ופוגעים במיעוט הסוני; מעניק סיוע צבאי ופיננסי למשטר אסאד; מכשיר כח אדם לפעילות טרור, מעניק סיוע פיננסי נדיב, ומספק מערכות נשק מתקדמות כגון טילים [וכלי-טיס-בלתי-מאויישים] לחיזבאללה בלבנון, כדי להחריף את האיום על ישראל.

השורה התחתונה  

*גיבוש מדיניות מציאותית של ארה"ב כלפי משטר האייתולות חייב להתבסס, בעיקר, על ההתנהלות הלכה למעשה של משטר האייתולות מבית וברחבי העולם, ולא על הערכת התנהלות-עתידית וספקולטיבית. המדיניות הנוכחית של ארה"ב, המתבססת על הערכת התנהלות-עתידית, מעניקה רוח גבית למשטר האייתולות, מהווה איום קטלני על כל משטר ערבי פרו-אמריקאי ועל יציבות המזה"ת, מסייעת ליצוא המהפיכה האיסלאמית לרחבי העולם (כולל לאמריקה הלטינית – "הבטן הרכה של ארה"ב"), ופוגעת קשות בביטחון הלאומי וביטחון הפנים של ארה"ב.

*התנהלות משטר האייתולות מחד, וההנחה שמשטר זה מנהל מו"מ בתום-לב מאידך, מהווים דבר והיפוכו.

*ניהול מו"מ עם משטר פורע-חוק כמו משטר האייתולות מחייב שילוב אפשרויות של פעולה צבאית וחילופי-משטר כשוט מעל ראש האייתולות. הסרת שוט זה משולחן המו"מ מעניקה יתרון קריטי לאייתולות, ומהווה בגידה בבעלות-הברית הערביות של ארה"ב ובמיעוטים הדתיים והעדתיים באיראן.

*אמנם לכל פעולה צבאית יש מחיר, אבל גם המחיר הגבוה ביותר של פעולה צבאית להפלת משטר האייתולות מתגמד לעומת המחיר האזורי והגלובלי – כולל טרור אנטי-אמריקאי בעולם ועל אדמת ארה"ב – של איראן גרעינית.

"מידה", https://bit.ly/3F2k5yd

English edition  https://bit.ly/32WalHj

מאז עלייתו לשלטון באיראן ב-1978/79, משטר האייתולות דבק ביעד-על של שלטון שיעי עולמי, המחייב פיתוח יכולות-על (גרעין, טרור, כלי טיס בלתי מאויישים וטילים בליסטים בפרט וטכנולוגיות ביטחוניות בכלל) והתגברות על מכשול-על (ארה"ב).

ב-1970-1962 מצרים – שהייתה בעלת-ברית של ברה"מ – השתתפה באופן פעיל במלחמת האזרחים בתימן כמקפצה להפלת המשטרים הפרו-אמריקאים בסעודיה ושאר מדינות חצי האי ערב, שהוא אזור קריטי לסחר, אספקת נפט, מלחמה בטרור האסלאמי ויציבות העולם.

מאז 2011 משתתף משטר האייתולות האנטי-אמריקאי במלחמת האזרחים בתימן (בנוסף למלחמות האזרחים בעיראק, סוריה ולבנון), ומסייע לחות'ים השיעים ("חיילי אללה") האנטי-אמריקאים – באמצעות כח אדם איראני וחיזבאללה, אמצעי לחימה, הדרכה ומודיעין – כמקפצה להפלת המשטרים הסונים הפרו-אמריקאים בסעודיה ושאר מדינות חצי האי ערב.

בפברואר 2021 הוציאה ארה"ב את החות'ים מרשימת ארגוני הטרור במסגרת החיזור אחר האייתולות באיראן, הפסיקה את הסיוע למלחמת סעודיה והאמירויות הפרו-אמריקאיות בחות'ים האנטי-אמריקאים, והפעילה לחץ על סעודיה בגין הפרת זכויות אדם. אבל, בנובמבר 2021 השתלטו החות'ים על שגרירות ארה"ב בצנעא, לקחו מספר עובדים מקומיים כבני-ערובה, והבהירו – שוב – שהטרור האסלמי/ערבי מכה במסייעים לו.

חשיבותה הגיאו-אסטרטגית של תימן

זרועות התמנון האיראני מגיעות מהמפרץ הפרסי ומרכז אסיה, למזה"ת, אירופה, אפריקה, ועד אמריקה הלטינית וארה"ב, כולל תימן שם איראן עוקפת את המפרץ הפרסי, הים הערבי, האוקינוס ההודי ומפרץ עדן, ומוסיפה שמן רותח למדורת מלחמת האזרחים בתימן, המשמשת כמאכלת המכוונת לגרונו של בית המלוכה הסעודי.

משטר האייתולות ער לחשיבותה הגיאו-אסטרטגית של תימן – אזורית ועולמית – והשפעתה על הביטחון הלאומי, ביטחון הפנים והכלכלה של ארה"ב ("השטן הגדול") שהיא המשוכה הגבוהה ביותר בדרך להגשמת חזון-העל המגלומני של האייתולות.

למרות שתימן ענייה, מפוצלת ועתירת מלחמות אזרחים, יש לה תפקיד מרכזי  בביצור/ערעור יציבות השלטון הסעודי החשוף לזעזועי פנים וחוץ, כמו גם לביצור/ערעור יציבות איחוד האמירויות, בחריין, עומאן, ואפילו מצרים הפרו-אמריקאיות.

לתימן גבולות באורך 1,458 ק"מ ו-288 ק"מ עם ערב הסעודית ועומאן, והיא יכולה להעניק בסיסי קרקע, ים ואוויר יקרי-ערך למשטר האייתולות ו/או ליריביו.

תימן מהווה מרכז-הפצה של טרור אסלאמי אזורי ועולמי וזירת עימותים בני 1,400 שנים בין הסונים לשיעים, בין הסונים לבין עצמם ועימותים ערביים בין-שבטיים.

לתימן גבול ימי משותף עם אריתריאה, ג'יבוטי, סומלילנד וסומליה הבלתי-יציבות, בלתי-צפויות ובלתי-דמוקרטיות בקרן אפריקה. תימן וקרן אפריקה שולטות על מיצר באב-אל מנדב, המחבר בין ים סוף לבין מפרץ עדן והאוקינוס ההודי, ומהווה חוליה קריטית בסחר בין אירופה ואסיה. באב אל מנדב הוא נתיב ימי האחראי ליציבות אספקת הנפט לאירופה, לתפקוד נמל ג'דה הסעודי ותעלת סואץ, וליציבות הכלכלית של מצרים.

על חיוניות תימן בזירה הימית, והאפשרות שתהווה בסיס ימי ומודיעיני של איחוד האמירויות, או סעודיה, איראן, או רוסיה, אפשר ללמוד גם מרצועת החוף שאורכה 1,900 ק"מ, נמלי הים האסטרטגים בעדן, מוקאלה, מוח'א ואל-חודיידה, והאיים סוקוטרה (ארכיפלג בים הערבי), פרים (מיצר באב אל-מנדב), חאניש (ארכיפלג בדרום ים סוף) וקמראן (דרום ים סוף).

אמנם ארה"ב היא מפיקת הנפט והגז הטבעי הגדולה בעולם, והיא קרובה לעצמאות בתחום האנרגיה, אך שוק ומחירי הנפט/דלק תלויים במידה רבה במזה"ת המפיק 27% מהנפט העולמי, ומכאן חשיבות מיצר באב אל-מנדב ליציבות שוק האנרגיה העולמי.

מעורבות צבאית של איראן במלחמת האזרחים תימן

משטר האייתולות מעורב במלחמת האזרחים בתימן לצד המיעוט החות'י-שיעי, אנטי-סעודי ואנטי-אמריקאי, ונגד הרוב הסוני המפוצל הנתמך על ידי סעודיה ואיחוד האמירויות. מעורבות האייתולות מתעצמת מ-2011 עם התפרצות הצונאמי הערבי (הנקרא בטעות – "אביב ערבי") הממשיך לזעזע את המזרח התיכון.

על משקל מעורבות האייתולות (בסיוע חיזבאללה) אפשר ללמוד מהצלחת המיעוט החות'י בשדה הקרב, שידרוג השתלטותו על עיר הבירה צנעא, השלמת שליטתו בצפון ומערב תימן, והתקדמותו – לפי שעה – בקרב על אזור מאריב, שהוא אזור הנפט והגז הטבעי המוביל בתימן.

הישגי החות'ים התאפשרו בעזרת סיוע האייתולות הכולל מימון, כח אדם, אימונים, מודיעין, ואספקת רקטות, טילים-מונחים קרקע-אוויר, מטולי-רימונים, תחמושת, חומרי נפץ, וכלי טיס בלתי-מאוישים (כטב"מ).

קבלת הכטב"מ והטילים-המונחים מאפשרים לחות'ים לשדרג את הפגיעות בריאד, ערים נוספות, מתקני נפט, נמלי תעופה ומטרות אזרחיות נוספות בסעודיה.

השורה התחתונה

מעורבות האייתולות במלחמת האזרחים בתימן מלמדת על חזונם ומדיניותם אשר – בניגוד להערכת ממסד החוץ והביטחון במערב – אינם מונחי-יאוש או הפלייה, אינם ממוקדים בסכסוכי-גבול נקודתיים, אינם ניתנים לפשרה ולקיום הסכמים עם "כופרים", אינם שותפים פוטנציאלים לדו-קיום בשלום עם השכנות הערביות הסוניות, אינם מאמצים דמוקרטיה וזכויות אדם, ואינם מגבילים את שאפתנותם למפרץ הפרסי והמזה"ת, אלא חותרים להגמוניה עולמית, כולל יבשת אמריקה.

משטר האייתולות – כמו "האחים המוסלמים" ועוד יריבים ואויבים של ארה"ב – מקבלים רוח גבית מנחישות הנשיא ביידן ויועציו לדחוק לקרן זווית את האופציה הצבאית לטובת דיפלומטיה, להוריד מסדר היום את האופציה של חילופי-ממשל בטהרן, ולהעדיף מחוות ופייסנות על פני נחישות והדברה (כלפי טהרן).

הסיכוי לשנות את תפישת העולם והמדיניות של מזכיר המדינה טוני בלינקן (שהוא המעצב המוביל את מדיניות הנשיא ביידן), היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן, ראש ה-CIA  וויליאם ברנס, השליח המיוחד לסוגייה האיראנית רוב מאלי וחבריהם שואף לאפס. היה להם תפקיד מרכזי בעיצוב הסכם הגרעין מ-2015 המבטא את התנהלותם בעשרות השנים האחרונות, הם נחושים להתמיד בדרכם, ולמחוק את מורשתו של הנשיא טראמפ.

לכן, בר-השיח המוביל בנסיון להביא לשינוי מדיניות ארה"ב כלפי משטר האייתולות הוא הקונגרס – על שני בתיו – שהוא בעל עוצמה שקולה לרשות המבצעת בנושאי פנים וחוץ, ונוטה להעניק משקל רב-יותר לעמדות הבוחרים (ב-435 אזורי הבחירה וב-50 המדינות) מאשר לעמדת מנהיגי המפלגות, כולל הנשיא (במיוחד בתקופת השפל הנוכחית בפופולריות של ביידן).

הימנעות הצמרת הישראלית מדו-שיח שיטתי ומעמיק בסוגייה האיראנית עם הנהגות בית הנבחרים והסנאט, ומחוקקים מרכזיים בוועדות ההקצבות והכוחות המזוינים בשני בתי המחוקקים, מהווה סטירת לחי לדמוקרטיה האמריקאית, הפגנת חולשה מול לחץ של נשיא ארה"ב (המזמינה לחץ נוסף), ופגיעה חמורה בביטחון הלאומי של ישראל.

"חדשות מחלקה ראשונה", https://bit.ly/3CA4SSQ

English edition  https://bit.ly/3wQd3ZO

עקרון מעגלי המים

הנחת יסוד של חתירת ארה"ב להסכם עם משטר האייתולות באיראן היא שהבוננזה הפיננסית והדיפלומטית הצפויה למשטר זה תופנה לחמאה ולא לתותחים.

הנחה נוספת היא שמשטר האייתולות השיעי בטהרן הוא שותף אמין למו"מ, מוכן לדו-קיום בשלום עם מדינות ערב הסוניות הפרו-אמריקאיות ולהינתקות מהחזון הפנאטי המגלומני המנחה אותו מ-1978/79.

הנחות אלו נחשפו במערומיהן על ידי התנהלות פורעת-חוק שיטתית של משטר האייתולות מאז עלייתו האלימה לשלטון במהפיכת 1978/79, ובמיוחד מאז הסכם הגרעין מ-2015, שהעניק לאייתולות 150 מיליארד דולרים שהופנו להחרפה חובקת-עולם של חתרנות, טרור, מלחמות אזרחים, הברחת סמים ופיתוח והפצת יכולות בליסטיות. למעשה, חוקת הרפובליקה האסלאמית (איראן) מחייבת "תהליך מתמיד של המהפיכה האסלאמית".

ההנחה הרווחת (במיוחד בארה"ב) כאילו איום האייתולות מוגבל למפרץ הפרסי והמזה"ת הרחב, מתעלמת ממעגלי המים האיראנים המתפשטים ברחבי העולם.

מעגלי מים נוצרים על ידי השלכת אבן לשלולית, והשפעה דומה נוצרת על ידי מוקד אלימות אחד במזרח התיכון – ובמיוחד זה המונחה על ידי חזון דתי, פנאטי ומגלומני בן 1,400 שנים – המצית מעגלי אלימות ברחבי האזור והעולם.

הימנעות מדיכוי מוקד מקומי של אלימות מגלומנית, ונסיונות לפייסו ולתגמלו (כפי שהיה/יהיה בהסכם הגרעין), מעניקים רוח-גבית למעגלי אלימות הרסניים יותר, המאיימים על חלקים הולכים ומתרחבים של העולם.

גלי המים האיראנים מתועדים למשעי במפרץ הפרסי, המזרח התיכון, מרכז אסיה, אפריקה, אירופה, דרום, מרכז וצפון אמריקה. התעלמות מתופעת גלי המים האיראנים מסכנת את ביטחון אזרחי ארה"ב והמערב.

להלן מספר דוגמאות של גלי המים האיראנים בנוסף לגלים הפעילים בתימן, האזור המזרחי השיעי (ויצרן הנפט המוביל) בערב הסעודית, בחריין (רוב שיעי תוסס ושלטון סוני), איחוד האמירויות, עיראק, סוריה ולבנון.

גלי מים איראנים באמריקה הלטינית

משטר האייתולות פועל בדרום ומרכז אמריקה – יחד עם חיזבאללה – משנות ה-80', ורואה באזור מוצב קדמי לפגיעה באינטרס ארה"ב, כולל הקמת תאי טרור רדומים בארה"ב. טהרן ממנפת אידיאולוגיה אנטי-אמריקאית בוונצואלה, קובה וניקרגואה, בנוסף לארגונים מהפכניים אנטי-אמריקאים הפעילים ברחבי דרום ומרכז אמריקה, ומעניקה להם סיוע  פיננסי וצבאי, כולל ציוד ואימונים.

האייתולות וחיזבאללה מסתייעים בפזורה הלבנונית הגדולה והעשירה ברחבי האזור, ובמיוחד במשולשי הגבולות של ארגנטינה-פאראגוואי-ברזיל וצ'ילי-פרו-בוליביה הנשלטים על ידי ארגוני פשע, טרור והברחת סמים. שני אזורים אלו מהווים תשתית טרור, הפצת סמים, הלבנת הון, מעבדת פיתוח ואיחסון נשק-השמדה-המונית. האייתולות מקימים רשת מסגדים להפצת מהפיכת האסלאם ומטפחים קשרים עם מערכות התרבות, הפוליטיקה והמימון המקומיות.

לפי מהדורת יוני 2021 של ה-Strategic Perspectives #34, היוצא לאור על ידי "האוניברסיטה להגנה לאומית" (NDU) וממומן על ידי הפנטגון: "איראן משדרגת את השפעתה על מערכות המידע באמריקה הלטינית, בכל הקשור להצגת ארה"ב כגורם אימפריאליסטי המתסיס אלימות ואי-יציבות באזור. הפעילות האיראנית מתואמת עם רוסיה ווונצואלה ועוד אלפי מכפלנים בתקשורת החברתית.

"הפעילות האיראנית מהווה מכשול אסטרטגי למאמצים לקדם יציבות, דמוקרטיה ושלטון-חוק באמריקה הלטינית…. איראן הקימה מערכת תקשורת מסוכנת לא-פחות מפעילות הטרור שלה, המתבססת על HispanTV האיראנית (שהוקמה ב-2010), teleSUR הוונצואלית-רדיקלית ו- RT en Españolהרוסית. רשתות אלו מסתייעות בטוויטר, פייסבוק, אינסטגראם, וואטסאפ, וטלגראם….

"תשתית המידע מציגה את משטר האייתולות כבעל-ברית של המהפיכה העממית באמריקה הלטינית… ומקדמת מאמץ אנטי-אמריקאי משותף של איראן, רוסיה ו- Bolivarian Joint Criminal Enterprise האנטי-אמריקאי….

"מצבה הגיאו-אסטרטגי של איראן השתדרג לקראת סוף 2020…. הודעת וונצואלה על שיתוף פעולה צבאי-מדעי-טכנולוגי עם איראן מהווה צעד ראשון ביצור-משותף של מערכות נשק…. שיתופי הפעולה בין שתי המדינות מלוות בדרך כלל במעורבות רוסית….

גלי מים איראנים בקרן אפריקה

משטר האייתולות מקדם בשיטתיות נוכחות בקרן אפריקה, הכוללת את אתיופיה, אריתריאה, דג'יבוטי, סומלילנד וסומליה (150 מיליון איש, כ-40% מוסלמים). הקרן משתרעת לאורך החוף הדרומי של ים סוף מול חופי סעודיה ותימן; שולטת על מיצרי באב-אל-מנדב (הקריטים לסחר אסיה-אירופה ואספקת נפט); ומאופיינת על ידי אי-יציבות, פיצול פנימי ואזורי, מלחמות וטרור, המהווים קרקע פוריה למעורבות צבאית וכלכלית של כוחות אזוריים ועולמיים כמו תורכיה, איראן, סעודיה, איחוד האמירויות, קטאר, מצרים, רוסיה, סין וארה"ב.

מאז מהפיכת 1978/79 – שהפכה למקור-השראה עבור ארגונים אסלאמים רדיקלים באסיה ואפריקה – רואה משטר האייתולות את ההתבססות בקרן אפריקה כבסיס קדמי לחדירה ליבשת אפריקה; לערעור השלטון הסוני בסעודיה ושאר מדינות חצי האי ערב; לשדרוג יכולות הטרור והצבא של החות'ים השיעים האנטי-סעודים בתימן; ולהרחבת השפעת האייתולות למפרץ עדן וים סוף.

לאיראן תפקיד משמעותי בהתססת קרן אפריקה כפי שמעידה מעורבותם התקופתית במלחמות האזרחים בסומליה ושיתוף הפעולה עם אריתריאה הבלתי-צפויה, המעורבת במלחמת האזרחים באתיופיה.

גלי המים האיראנים במערב אפריקה

לפי מחקר "מכון האדסון" מאוקטובר 22, 2021: "לאיראן שיתופי פעולה צבאיים עם מספר מדינות אפריקה…. הסכמי אספקת אורניום עם נמיביה וזימבאבווה מקדמים את תכנית הגרעין האיראנית…. סחר עם מדינות אפריקה מסייע לעקיפת סנקציות של ארה"ב והאו"מ….

"איראן וחיזבאללה מסתייעים בפזורה השיעית-לבנונית לגיוסי הון… וממנפות את חולשת השלטון המרכזי ואת תשתיות ארגוני פשיעה והברחת הסמים… כולל ערוצי הברחת סמים ממערב אפריקה לאירופה…. הפעילות הדיפלומטית, התרבותית והכלכלית של איראן במערב אפריקה מאפשרת הענקת כיסוי חוקי לפעילות הטרור והפשע של חיזבאללה…. איראן הקימה מרכזי תרבות בניגריה, חוף השנהב, סיירה ליאון, סנגל, סודן, טנזניה, אוגנדה ודרום אפריקה…. האייתולות מגייסים סטודנטים אפריקאים הלומדים באוניבסיטאות באיראן, ומכשירים אותם לפעילות ביון וסיוע לחיזבאללה…. ההכשרה באיראן מתמקדת בהפעלת כלי נשק קטנים, הרכבת חומרי נפץ, תצפיות מודיעיניות, הכנת דרכי-מילוט ועמידה בחקירות….

"איראן תומכת בחזית הפוליסריו הפועלת ממפקדות באלג'יריה, נלחמת לשחרור מערב הסהרה משלטון מרוקו [הפרו-אמריקאית], ובעלת-קשרים לחיזבאללה…. משמרות המהפכה של איראן מאמנות ארגון טרור ברפובליקה המרכז אפריקנית…. לאיראן קשרים עם ארגון טרור אסלאמי בניגריה, וגם עם אל-קעידה…." 

הסכם נוסף עם איראן?

הסקירה לעיל על מעגלי המים האיראנים המקדמים חזון פנאטי, דתי ומגלומני, מדגישה את הפער הבלתי-ניתן לגישור בין המציאות לבין הנחות-יסוד מאחורי הסכמי עבר/עתיד עם משטר האייתולות.

ההנחה שתיגמול נדיב של האייתולות ישכנע אותם להינתק מחזונם הפנאטי, ולאמץ את תפישת הדו-קיום בשלום מקריבה את המציאות המורכבת והמתסכלת על מזבח הרהורי-לב פשטנים ונוחים.

החלטת ארה"ב להוריד מסדר היום את האופציה הצבאית ואת חילופי השלטון בטהרן מכרסמת באופן קשה בתדמית ההרתעה שלה – שהיא גורם מרכזי וחיוני לצמצום זעזועי העולם – וממחישה עד כמה היא ממעיטה במשקל התנהלות עבר מתועדת של משטר האייתולות, ומאדירה את משקל התנהלות עתידית וספקולטיבית של משטר זה.

 

סרטונים אחרונים

Play Video

The legacy of Moses and the Abolitionist movement

The Abolitionist movement was inspired by the Bibilical Exodus, which liberated the Jewish people from slavery in Egypt to liberty in the Land of Israel. Martin Luther King integrated verses from the Biblical Jewish prophetes in his speeches. Harriet Tubman, one of the leaders of the Underground Railroad was called "Mama Moses."
Play Video

US-Israel kinship 3: The Hebrew language embrace by the US intelligentsia

The early pilgrims accorded a special stature to Hebrew, the original language of the Bible, which they admired. The intelligentsia of the colonies spoke Hebrew, Presidents of the early colleges and universities were well-versed in Hebrew and some of seaks if these educational institutions (e.g., Yale University, Columbia University, Dartmouth College) highlighted Hebrew terms.
Play Video

The US-Israel kinship 2: the US Founding Fathers, Moses and the Bible

The US Founding Fathers were inspired by the legacy of Moses in their formulation of the US civic system, including separation of powers and checks and balances. For example, the Biblical Jubilee served as a role model of liberty; hence, the engraving of the essence of the Jubilee on the Liberty Bell: "Proclaim liberty throughout all the land unto all the inhabitants thereof (Leviticus 25:10)." The bust of Moses faces the Speaker of the House of Representatives, and the statues and engraving of Moses and the Ten Commandments feature in the halls of the US Supreme Court.
Play Video

Israel's control of the mountain ridges of Judea & Samaria advances US interests

Since 1967, Israel has controlled the mountain ridges of Judea & Samaria, which has transformed Israel from a non-deterring, terror and war inducing country to a stronger, war and regional terror-deterring country. Thus, Israel has become a critical line of defense for the pro-US Hashemite regime in Jordan. Israel's enhanced posture of deterrence extends the strategic hand of the US with no need to deploy additional US soldiers.

ניוזלטר

הזמינו הרצאות וראיונות

דמוגרפיה

איראן

קריסת האופציה הדיפלומטית של ארה"ב כלפי איראן

שגריר (בדימוס) יורם אטינגר, "במחשבה שנייה: יוזמה ישראל-ארה"ב"
"חדשות מחלקה ראשונה", 7 אוגוסט 2003

English edition

"מפקד הצי האיראני הודיע שספינות מלחמה איראניות יעגנו בתעלת פנמה [המכילה 5% מהסחר הימי העולמי] עד סוף 2023."

לפי "דוקטרינת מונרו", המהווה ציר מרכזי במדיניות הביטחון הלאומי של ארה"ב מ-1823, כל מעורבות של מדינה זרה במערך המדיני של יבשת אמריקה עלולה להיחשב כפעולה עוינת נגד ארה"ב. אבל, בנובמבר 2013 הצהיר ג'ון קארי, מזכיר המדינה של ממשל אובמה-ביידן: "עידן דוקטרינת מונרו חלף לו."

האם העמקת המעורבות של איראן באמריקה הלטינית מהווה איום על ארה"ב, ומה היא מלמדת על האופציה הדיפלומטית?   

חזון האייתולות והתבססותם באמריקה הלטינית

*מאז השתלטותם על איראן ב-1 פברואר 1979 ממנפים האייתולות את האופציה הדיפלומטית האמריקאית – הכוללת מחוות בהיקף מיליארדי דולרים – כמנוע מרכזי לקידום אסטרטגיה אנטי-אמריקאית אזורית ועולמית.

*איום האייתולות על אינטרסים אמריקאים אינו מוגבל למזרח התיכון, אפריקה ואירופה, אלא גולש לאמריקה הלטינית מדרום צ'ילי עד גבול ארה"ב-מקסיקו. האייתולות תוקעים אצבע בעין של ארה"ב באזור רגיש המשפיע ישירות על ביטחון הפנים בארה"ב.

*מתחילת שנות ה-80' רואים האייתולות באמריקה הלטינית את הבטן הרכה של ארה"ב ויעד מועדף להתבססות מדינית וצבאית – יחד עם חיזבאללה – לקידום חזון אסטרטגי בן 1,400 שנים: הפלת המשטרים ה"משומדים" הסונים והכנעת "הכופרים" המערביים. כדי לקדם את המגה-יעד, יש להכניע את המגה-משוכה ("השטן הגדול האמריקאי"), לפתח את המגה-יכולת (טילים בליסטים וגרעין) ולאמץ תפישת עולם אפוקליפטית.

*חדירת האייתולות לאמריקה הלטינית ממנפת את סדר היום האנטי-אמריקאי של רוב ממשלות האזור, המאפיל על ההבדלים המהותיים בינן לבין האייתולות בתחומי דת, חברה ודמוקרטיה. השאיפה המשותפת לערעור מעמד ארה"ב במרכז ודרום אמריקה מסייעת לאייתולות להקים תאי-טרור רדומים בארה"ב, כפי שהם עושים באירופה.

*האייתולות מתמקדים במשולש הגבולות הגדול ארגנטינה-פאראגוואי-ברזיל ובמשולש הגבולות הקטן צ'ילי-פרו-בוליביה – המהווים גן עדן לטרוריסטים, מבריחי סמים ונשק ומלביני כספים – כמו גם בוונצואלה, קובה וניקרגואה האנטי-אמריקאיות. הם מעמיקים את שיתוף הפעולה עם ברוני הסמים של מקסיקו, קולומביה, ברזיל ובוליביה, מפעילים מחנות אמונים לטרוריסטים ומפתחים תשתית תקשורתית מתקדמת, מרכזי תרבות והמרה לאיסלאם שיעי. האייתולות משווקים לאזור – ומקיימים ניסויים של – טכנולוגיות בליסטיות, מטוסים זעירים וקטלנים ללא-טייס וציוד לחפירת מנהרות.

שיטות פעולה של האייתולות באמריקה הלטינית

*"פורום המזרח התיכון וצפון אפריקה" בקמברידג' מדווח שספינות מלחמה איראניות קיבלו אישור לעגון בברזיל בדרכן לתעלת פנמה, כביטוי להעמקת השתרשות האייתולות באמריקה הלטינית ב-40 השנים האחרונות.

*לפי "וויקיליקס", מהנדסי גרעין איראנים שוהים בוונצואלה כדי לאתר מרבצי אורניום ולשדרג את יכולות הגרעין של וונצואלה.

*הסכם שיתוף פעולה ל-20 שנים בין איראן לוונצואלה בתחומי צבא, כלכלה ונפט מעניק לאיראן 10,000 קמ"ר בתחומי וונצואלה למטרות שונות, כולל ניסויים בליסטים. הסכמים דומים נחתמו עם קובה, ניקרגואה ובוליביה.

*וונצואלה מנפיקה דרכונים מזוייפים לאישים וטרוריסטים איראנים כדי לעקוף סנקציות אמריקאיות ובינלאומיות.

*"מינהלת אכיפת הסמים" בארה"ב (DEA) מעריכה שפעילות הברחת סמים ונשק של חיזבאללה באמריקה הלטינית מסתכמת ב-2 מיליארד דולרים לשנה, ומשפיעה על הברחת סמים לאירופה, אפריקה והמזרח התיכון, במקביל לפעילות מודיעינית אנטי-אמריקאית ואנטי-ישראלית.

השורה התחתונה

הגברת ההתנהלות פורעת-החוק של האייתולות מיום השתלטותם על איראן, והעמקת פעילותם האנטי-אמריקאית באמריקה הלטינית, ממחישים את כישלון האופציה הדיפלומטית, המהווה מנוע מרכזי להתעצמות האיום האיראני על ארה"ב. התעצמות האייתולות באמריקה הלטינית מלמדת על כישלון ההנחה של מחלקת המדינה שבוננזה פיננסית ודיפלומטית עשוייה להוביל את האייתולות לדו-קיום בשלום עם שכניהם הסונים, לניהול אמין של מו"מ ולזניחת חזונם הדתי-פנאטי-אימפריאליסטי.

יהודה ושומרון

ישראל-סעודיה ושליטה ישראלית על רכסי יו"ש (סרטון)

שגריר (בדימוס) יורם אטינגר, "במחשבה שנייה: יוזמה ישראל-ארה"ב"
"ערוץ 7", 13 ספטמבר 2023, https://www.inn.co.il/news/613823

*זירת הסכם עם סעודיה היא המזרח התיכון הגועש והבלתי-וודאי;

*סעודיה מונחית על ידי אינטרסים סעודים ולא פלסטינים;

*סעודיה – בניגוד – למחלקת המדינה – מודעת להתנהלות האלימה הפלסטינית במישור הבין-ערבי, ולכן אינה פועלת להקמת מדינה פלסטינית;

*הסכם שלום (או נורמליזציה) עם סעודיה אינו נדבך קריטי לביטחון ישראל בהקשר הוולקני של המזרח התיכון, לעומת רכסי יו"ש שהשליטה בהם היא תנאי לקיום ישראל במזה"ת.

ירושלים

קונסוליה אמריקאית בירושלים – פגיעה בארה"ב ואתגר לישראל

"מידה" https://bit.ly/3mRILTa

English edition  https://bit.ly/3nRXqNv

אם הנשיא ביידן יסוג מהכרת קודמו, הנשיא טראמפ, בירושלים המאוחדת כבירה הבלעדית של ישראל, ומושב שגרירות ארה"ב בישראל, הוא יישם את תפישת העולם של מחלקת המדינה (מחמ"ד) הפועלת לחלוקת ירושלים, ונכשלת בשיטתיות בכל הקשור למזה"ת.

לדוגמא, ב-1948 הובילה מחמ"ד מערכה ברוטלית נגד הקמת המדינה היהודית; ב-1978/79 תקעה סכין בגב השאה הפרסי הפרו-אמריקאי וסייעה לאייתולה חומייני האנטי-אמריקאי להשתלט על איראן; בשנות ה-80' ראתה בסדאם חוסיין בעל-ברית ראוי לשיתוף-פעולה מודיעיני ומסחרי; ב-2009 היפנתה עורף לנשיא מובראק הפרו-אמריקאי ואימצה לחיקה את "האחים המוסלמים" (ארגון הטרור הסוני הגדול בעולם); ב-2011 פעלה להפלתו של קדאפי והפכה את לוב לאתר מרכזי של טרור אסלאמי בינלאומי; ב-2015 היתה גורם מרכזי בהענקת 150 מיליארד דולרים למשטר האייתולות באיראן והכשרתם כאילו היו אמינים ושומרי-חוק; ב-2021 פועלת מחמ"ד לתיאום עמדות עם האו"מ וארגונים בינלאומיים אנטי-אמריקאים, ממשיכה לחזר אחר משטר האייתולות למרות מעורבותו העמוקה בטרור ומלחמות אזוריות וגלובליות; מחזרת אחר חמאס והטרור החות'י בתימן, אך מפעילה לחצים על סעודיה, מצרים ואיחוד האמירויות הפרו-אמריקאים; ועוד.

אימוץ עמדת מחמ"ד בסוגיית ירושלים יהווה הפרה של החוק האמריקאי, התעלמות ממציאות בת-3,000 שנים המתועדת למשעי בממצאים ארכיאולוגים ונוספים, סטירת לחי למורשת האבות-המייסדים של ארה"ב, ותפגע באינטרסים מדיניים-ביטחוניים של ארה"ב.

ירושלים המאוחדת והחוק האמריקאי

הקמת קונסוליה אמריקאית בירושלים –שתהייה למעשה שגרירות אמריקאית לרשות הפלסטינית – תהווה הפרה בוטה של "חוק השגרירות בירושלים" שזכה לתמיכה-רבתי בציבור האמריקאי ורוב סוחף בשני בתי הקונגרס, ונכנס לתוקף בנובמבר 1995.

לפי "חוק השגרירות בירושלים":

"ירושלים תמשיך להיות מאוחדת תוך הגנה על זכויות כל הקבוצות האתניות והדתיות בעיר….

"יש להכיר בירושלים כעיר הבירה של ישראל, וכמקום מושבה של שגרירות ארה"ב בישראל….

"ב-1990 אישרו שני בתי הקונגרס – פה אחד – את החלטה מספר 106 המבטאת עמדה נחרצת בזכות אחדות ירושלים תוך שמירה על זכויות כל הקבוצות האתניות והדתיות בעיר….

"ב-1992 אישרו בית הנבחרים והסנאט – פה אחד – את החלטה מספר 113… המציינת את השנה ה-25 לאיחוד ירושלים ומדגישה את תמיכת הקונגרס באחדות העיר….

"ב-1996 תחגוג ישראל את יובל ה-3,000 לנוכחות היהודית בירושלים שהתחילה בתקופת דוד המלך….

"התייחסות החוק ל'שגרירות ארה"ב' כוללת את משרדי השגרירות ואת מגורי שגריר ארה"ב…."

ירושלים המאוחדת ומורשת "האבות המייסדים"

המתיישבים הראשונים (שהגיעו בתחילת המאה ה-17) ו"האבות המייסדים" של ארה"ב – שראו עצמם כ"עם הנבחר המודרני" ב"ארץ המובטחת המודרנית" – הושפעו רבות על ידי מורשת התנ"ך, כולל הצלחת דוד המלך לאחד את 12 שבטי ישראל (בדומה לאיחוד 13 המושבות/מדינות שהביא להקמת ארה"ב) ולהעביר את עיר הבירה מחברון לירושלים (בדומה להעברת עיר הבירה מפילדלפיה לוושינגטון בשנת 1800), שלא הייתה שייכת לאף שבט (בדומה לוושינגטון שאינה שייכת לאף מדינה).

דוד המלך נכנס לירושלים 3,000 שנים לפני כניסת הנשיא ביידן לבית הלבן, ו-2755 שנים לפני הכרזת העצמאות של ארה"ב.

על השפעת ירושלים על "האבות המייסדים" של ארה"ב אפשר ללמוד מהעובדה שבארה"ב יש 18 ערים ועיירות בשם ירושלים (4 במרילנד; 2 בוורמונט, ג'ורג'יה וניו יורק;  ו-1 באוהיו, מישיגן, ארקנסו, צפון קרולינה, אלבמה, יוטה, רוד איילנד וטנסי), 32 ערים ועיירות בשם Salem (שלם – השם המקורי של ירושלים), והרבה אתרים בשם Zion (ציון – שם נרדף לירושלים וארץ ישראל). בארה"ב יש אלפי ערים, עיירות, הרים, צוקים, מדבריות, פארקים לאומיים ורחובות הנושאים שמות תנ"כיים (לדוגמא, 83 שילה, 34 בית אל, 27 חברון, 19 יריחו, 18 ציון, 18 בית לחם, 18 פסגה, 10 גילעד, 9 רחובות, 9 שומרון, 8 בועז, 5 גלבוע, וכו'.).

ירושלים המאוחדת ואינטרס ארה"ב

הכרת הנשיא טראמפ במאי 2018 במציאות ההיסטורית של ירושלים המאוחדת כעיר הבירה הבלעדית של ישראל, ולכן מקום מושב שגרירות ארה"ב בישראל, שידרגה את תדמית ההרתעה של ארה"ב, והעבירה מסר ברור לעולם: בניגוד לנשיאים קלינטון, בוש ואובמה שחששו מתגובות אלימות (טרור ערבי/אסלאמי) ליישום "חוק השגרירות בירושלים" מ-1995, ארה"ב שוב אינה נרתעת מלחצים ואיומים, אלא מכירה במציאות ההיסטורית של ירושלים מאוחדת. יישום החוק הצביע על הפער הרעיוני והמדיני בין הנשיא טראמפ ורוב הציבור והקונגרס בארה"ב לבין האו"מ וארגונים בינלאומיים אנטי-אמריקאים ואירופה הרופסת. ההחלטה גם הדגישה את הפער בין עמדת רוב הציבור האמריקאי ורוב נבחריו בקונגרס לבין מחלקת המדינה בעלת תפישת העולם הקוסמופוליטנית והרב-לאומית, המקילה-ראש במורת האבות המייסדים של ארה"ב ובחופש הפעולה המדינית והביטחונית העצמאית של ארה"ב נגד גופים פורעי-חוק.

בניגוד להערכות קודרות של מומחי מחמ"ד והתקשורת "העילית" בארה"ב – השוגים בשיטתיות בכל הקשור למזה"ת – יישום "חוק השגרירות בירושלים" לא החמיר את הטרור הפלסטיני, ערבי ומוסלמי. הם גם שגו כאשר הזהירו מפני התפרצות גל טרור בתגובה לאיחוד ירושלים והחלת החוק הישראלי על מזרח העיר ב-1967.

לעומת זאת, הימנעות מישום החוק (מ-1995) – על ידי הנשיאים קלינטון, בוש ואובמה – פגעה בתדמית ההרתעה של ארה"ב, מכיוון שניתפשה ככניעה ללחץ ואיומים של גורמים ערבים/מוסלמים. אי-ישום החוק גם הקצין את ציפיות ותביעות הערבים, לא קידם את תהליך השלום, החריף את הטרור הבינלאומי, ולכן פגע בביטחון ארה"ב.  לדוגמא, ב-1998 הרסו שתי משאיות תופת את שגרירויות ארה"ב בקניה וטנזניה וגרמו להרג 224 איש; בשנת 2000 נרצחו 17 מלחים אמריקאים בפיגוע של הטרור האסלאמי במשחתת האמריקאית USS Cole בנמל עדן; ב-2001 נרצחו 2,977 איש בפיגועי "מגדלי התאומים", הפנטגון ו"אמריקן איירליינס"; ועוד.

הדיפת הלחץ האמריקאי בסוגיית ירושלים

ב-1949, בעיצומה של מלחמת העצמאות לחצה ארה"ב להימנע מסיפוח מערב ירושלים "הכבושה" (כמו גם "שטחים כבושים" בגליל, שפלת החוף והנגב), ולהסכים לבינאום העיר.

ב-1950 גבר הלחץ – שלווה באיום לנקוט בצעדי ענישה דיפלומטים וכלכליים – אבל רה"מ דוד בן גוריון הגיב בהכרזה על ירושלים כבירת ישראל (13 דצמבר 1949), העברת משרדי ממשלה רבים מתל אביב לירושלים, שדרוג תשתית התעבורה לירושלים, העברת אלפי עולים לשכונות חדשות שנבנו צמוד לקווי שביתת הנשק בירושלים, והקצאת קרקע להרחבת הבנייה בעיר.

ב-1953 העביר בן גוריון את משרד החוץ לירושלים על אפם וחמתם של הנשיא דווייט אייזנהאואר ומזכיר המדינה פוסטר דאלאס שאיימו בהחרמת המשרד על ידי השגרירות של ארה"ב.

ב-1967 פעל הנשיא לינדון ג'ונסון לפי עצתם של מזכיר המדינה דין ראסק (שהיה ממובילי ההתנגדות להקמת המדינה) ומזכיר ההגנה רוברט מקנמארה, הזהיר את רה"מ לוי אשכול מפני איחוד ירושלים ובנייה מעבר ל"קו הירוק" בירושלים, וציין שלפי החוק הבינלאומי מעמדה של העיר הוא בינלאומי ולא ישראלי. אבל, אשכול אימץ את "דוקטרינת בן גוריון", הדף את הלחצים, איחד את העיר והקים את שכונת רמת אשכול מעבר ל"קו הירוק", בנוסף להקמת הישוב הראשון בגוש עציון (כפר עציון), וההתיישבות הראשונה בבקעת הירדן ורמת הגולן.

ב-1970 שכנע מזכיר המדינה וויליאם רוג'רס את הנשיא ריצ'רד ניקסון ללחוץ על ישראל לוותר על הריבונות ב"אגן הקדוש" בירושלים, ולהימנע מהרחבת הבנייה בירושלים מעבר ל"קו הירוק". אבל רה"מ גולדה מאיר הרחיבה את הבנייה באופן דרמטי, והקימה את השכונות רמות אלון, גילה, הגבעה הצרפתית ונווה יעקב, המאכלסות היום כ-150,000 איש, ומעניקות לירושלים מרחב פיתוח אדיר מפאתי בית לחם, דרך פאתי מדבר יהודה ועד פאתי רמאללה.

בשנים 1992-1977 הדפו ראשי הממשלה מנחם בגין ויצחק שמיר לחץ שיטתי של ארה"ב והקהיליה הבינלאומית, הרחיבו את הבנייה בירושלים ושלחו מסר ברור: ירושלים היא בירתה הבלעדית של ישראל ואינה עומדת למשא ומתן!  כמו בתקופות בן גוריון, אשכול וגולדה, הדיפת הלחץ האמריקאי הביאה למתיחות קצרת-טווח ולשדרוג ארוך-טווח של ההערכה האסטרטגית כלפי ישראל.

"[ב-1978] דקות ספורות לפני סיום המו"מ המוצלח בין רה"מ בגין לבין הנשיא המצרי אנוואר סאדאת בקאמפ דייויד, בתיווך הנשיא ג'ימי קארטר, העביר קארטר לבגין את בקשת סאדאת להוסיף את סוגיית ירושלים למו"מ. בגין סירב לבקשה בנחישות והוסיף: 'אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני, תידבק לשוני לחיכי אם אשכחכי'" (סיפרו של יהודה אבנר, The Prime Ministers – An Intimate Portrait of Leaders of Israel).

ב-2021 טוב יעשה רה"מ נפתלי בנט אם ילמד את התנהלות קודמיו בכל הקשור לעמידה בלחצים בכלל, ובסוגיית ירושלים בפרט.

טוב יעשה רה"מ בנט אם יפנים שקיים יחס ישר בין רמת ההערכה האסטרטגית שארה"ב והעולם רוחשים לישראל, לבין רמת הדבקות שישראל מפגינה (במעשים ולא רק בדיבורים) כלפי ירושלים.

חגים יהודיים

חנוכה מושרשת במורשת האמריקאית

"ישראל היום", https://bit.ly/2zw83x9

English edition  https://bit.ly/2SbCQ9B

מורשת חג החנוכה המקדשת את רעיון החירות וכושר העמידה מול אתגרים ואיומים עצומים, מושרשת בחברה האמריקאית מתקופת המתיישבים הראשונים במאה ה-17, דרך האבות המייסדים במאה ה-18 ועד היום. עוצמת המורשת תורמת ליחס חיובי של רוב אוכלוסיית ארה"ב כלפי המדינה היהודית.

ב-16 לאוקטובר 2018 הנפיקה רשות הדואר האמריקאי את הבול השנתי של חנוכה, המבטא את מקום חג החנוכה בהוויה ההיסטורית, תרבותית ופוליטית של ארה"ב.

ב-8 לדצמבר 2017 קיים הנשיא טראמפ את הטקס השנתי של הדלקת נרות חנוכה בבית הלבן ואמר: "נס החנוכה הוא נס ישראל…. יוצאי חלציהם של אברהם, יצחק ויעקב חוו רדיפות מזעזעות, אך אין כוח היכול לשבור את רוחם ולכבות את אמונתם…." ב-14 לדצמבר 2016 אמר הנשיא אובמה בטקס דומה בבית הלבן: "יש להעניק תשומת לב למאבק המכבים ברודנות וללמוד שגם ברגעי השפל העמוקים ביותר יש לשמור על התקווה…. יש האומרים שג'ורג' וושינגטון הושפע על ידי אור החנוכה, כאשר הבחין בחייל יהודי שאחז בחנוכיית חנוכה למרות השלג סביבו…."

ב-6 לדצמבר כתב השגריר האנק קופר, שהיה ראש סוכנות ההגנה האסטרטגית בארה"ב: "עם הדלקת הנר השמיני של חנוכה, היהודים מסיימים את חגיגת ניצחון המכבים לפני אלפיים שנים, המציינת את אהבת החירות המאפיינת את המערב בעמידה מול אויב משותף המאיים על קיומנו וחירותנו.  אנו זקוקים למכבים בעידן המודרני…."

בדצמבר 1993 ניפצה לבנה חלון בבית יהודי שהציג חנוכיה בעיר בילינגס במדינת מונטנה.  תגובת 80,000 תושבי העיר, כולל 50 משפחות יהודיות, היתה: "לא במחוזותינו!"  העיתון המקומי, "בילינגס גאזט", יצא במהדורה מיוחדת עם חנוכייה על כל עמוד השער, ששוכפל על ידי תושבי העיר, הודבק באתרים ציבוריים ועל חלונות אלפי בתים בעיר. עשרות תושבים צעדו ברחוב הראשי של העיר ובידיהם חנוכיות. כמו כן, מאז 1994 מקיים מושל מונטנה טקס הדלקת נרות חנוכה בבנין הקפיטול בעיר הבירה, הלנה.

המכללה הצבאית ווסט פוינט, המובילה בארה"ב, שנוסדה ב-1802, מציגה את פסלו של יהודה המכבי, יחד עם יהושע בן-נון, דוד המלך, אלכסנדר הגדול, הקטור, הקיסר יוליוס, המלך ארתור, קרל הגדול וגודפרי מבולון – תשעת המנהיגים הצבאיים המובילים בהיסטוריה האנושית.

הבולטים בדור המייסדים האמריקאי כונו "המכבים המודרנים" עקב תרומתם החריגה למלחמת העצמאות בבריטים: הנשיאים ג'ורג' וושינגטון, ג'ון אדאמס ותומאס ג'פרסון, המדען בנג'מין פרנקלין, המהפכנים פטריק הנרי ופול רוויר, האידיאולוג תומאס פיין, מנהיגי "מסיבת התה", ועוד.

ב-2018 ארה"ב וישראל הן שתי הדמוקרטיות המערביות היחידות הדבקות במורשת המכבים: הדגשת החירות תוך כדי הדיפת איומים, לחצים ופיתויים; סירוב להקריב עקרונות ושיקולים ארוכי-טווח על מזבח אופורטוניזם ורווחים קצרי-טווח; וכוח עמידה בכל-מחיר מול משטרים וארגונים פורעי-חוק הנהנים מרוח-גבית של פייסנות, רפיסות, פשטנות והרהורי-לב של גורמים במערב.

שיתוף הפעולה בין השתיים בהגנה על החירות והמוסר – למרות אי-ההסכמה בנושאים אחרים – תורם רבות להישרדות הדמוקרטיות המערביות מול אויבים ויריבים.

גולן

תובנות מפלישת רוסיה לאוקראינה

"חדשות מחלקה ראשונה", https://bit.ly/3603FJS

English edition  https://bit.ly/3hNd0Y6

ללא קשר לתוצאות הפלישה הרוסית לאוקראינה, היא מהווה קריאת-השכמה למעצבי מדיניות ודעת קהל בישראל ובמערב.

הפלישה חושפת בערוותן מספר הערכות המעצבות את תפישת העולם של הממסד המדיני והביטחוני במערב (אך לא את תפישת העולם של רוב מדינות העולם), המנסה לשכנע את ישראל לאמץ אותן.

לדוגמא:

*האשלייה שרוב מדינות העולם מאמצות את הלך הרוח של "סדר עולמי חדש" שהוא לכאורה יותר-יציב, פחות-נפיץ, יותר-סובלני, נוטה לדו-קיום בשלום, ממוקד יותר ב"חמאה" מאשר ב"תותחים".

*הערכה שתם עידן המלחמות הגדולות והפלישות הצבאיות המסיביות.

*האמונה שהסכמי שלום, ערבויות ביטחון ומענקים כלכליים נדיבים חיוניים יותר לביטחון לאומי מאשר שידרוג כח הרתעה. וכך, זרעי ההרס באוקראינה נזרעו במזכר בודפשט מדצמבר 1994 שהעניק לאוקראינה ערבויות ביטחוניות של ארה"ב, בריטניה ורוסיה תמורת התפרקותה ממאגר הנשק הגרעיני (שהיה השלישי בגודלו בעולם). ב-2022 נחשפות הערבויות בערוותן.

*התעלמות מאופיין הזמני, רופף, בלתי-אמין ועתיר דרכי-מילוט של כל ערבויות הביטחון, כולל אלו של "ברית נאט"ו" הנחשבות למוצקות ביותר. אבל לפי סעיף 5 של "ברית נאט"ו כל אחת מחברות נאט"ו תבוא לעזרת מדינה-חברה העומדת בפני מתקפה צבאית "כפי שהיא מוצאת לנכון, כולל שימוש בצבא…."

כפי שהיא מוצאת לנכון….

*ההנחה שהסכמי שלום וערבויות ביטחון חיוניים לביטחון לאומי יותר מכח הרתעה צבאי, עומק אסטרטגי וטופוגרפיה-שולטת מתעלמת מהעובדה שהסכמי שלום וערבויות ביטחון הם רופפים וזמניים, לעומת טופוגרפיה-שולטת (לדוגמא, רמת הגולן ורכסי יו"ש) ועומק אסטרטגי שהם קבועים.

*מגמת קיצוץ בתקציב הביטחון למרות שקיצוץ נתפש בעיני אויבים, יריבים ובעלי-ברית ככרסום בכח ההרתעה (בעולם הסוער), המחריף את אי-היציבות, פוגע בביטחון הלאומי, ומעניק רוח-גבית לטרור ומלחמות.

*הטענה שאופציה דיפלומטית עדיפה על איום באופציה צבאית במו"מ עם משטרים פורעי-חוק (כגון משטר האייתולות באיראן, חיזבאללה, חמאס והרש"פ), גם אם התנהלות משטרים אלו מפגינה בשיטתיות שאינם מנהלים מו"מ בתום-לב (חזון חיסולי, מערכת חינוך לטרור, הסתה, פעילות טרור, הפרת הסכמים).

*האמונה שלאומיות מפנה את הדרך, בהדרגה, לקוסמופוליטיות ודו-קיום בשלום בינלאומי.

*התייחסות למשטרים פורעי-חוק על בסיס התנהלותם העתידית והספקולטיבית יותר מאשר התנהלותם בעבר ובהווה, למרות שהתנהלות העבר וההווה חושפת את עוצמת השורשים ההיסטורים של חזונם והתנהלותם.

*האשלייה שטרור בפרט, והתנהלות פורעת-חוק בכלל, הם מונחי-יאוש ותסכול מדיניים וכלכליים, ולא מונחי-חזון קיצוני, רעיוני, דתי, היסטורי.

המערב פועל בשיטתיות לשכנוע ישראל לסגת מהטופוגרפיה השולטת של רמת הגולן ויו"ש בתמורה להסכמי שלום, ערבויות ביטחוניות וחבילה כלכלית וצבאית נדיבה ביותר. אבל, פלישת רוסיה לאוקראינה, תגובת המערב ומזכר בודפשט מ-1994 שופכים אור על תחושת הביטחון המזויפת וההרסנית המאפיינת הסכמים אלו. התנהלות העולם הרחב, ובמיוחד במזרח התיכון הנפיץ, מדגישה את מרכזיות כח-ההרתעה הצבאי (כולל טופוגרפיה וגיאוגרפיה) בגיבוש ביטחון לאומי אמין.

בניגוד לאוקראינה (השנייה בגודל שטחה באירופה), אין לישראל עומק אסטרטגי (14 ק"מ בין נתניה לטול כרם!), ולכן יש לה מרווח-שגיאה זעום ביותר. לדוגמא, אילו מתקפת-פתע בהיקף של מלחמת יום הכיפורים הייתה מסתערת על ישראל של טרום-1967 (ללא העומק האסטרטגי של חצי האי סיני והטופוגרפיה השולטת של רמת הגולן ויו"ש), הייתה המתקפה מחסלת את המדינה היהודית.

על ישראל לגבש ביטחון לאומי העומד בפני התרחיש הרע ביותר (כפי שמתבקש במזה"ת) ולא בפני תרחישים מתונים (כפי שנהוג במערב השאנן והרגוע-יחסית).

 

טרור איסלמי

מלחמה בטרור – מתקפה או מגננה/הכלה? מניעה או תגובה?

"מידה", https://bit.ly/41bE4oD
English edition  https://bit.ly/3KvGjwe

ישראל וארה"ב והמלחמה בטרור

*הטרור האיסלאמי והפלסטיני רואים בישראל בסיס קדמי ויד ארוכה של המערב – ובמיוחד של ארה"ב – במזרח התיכון, שכושר עמידתה מלמד ומשפיע על כושר העמידה של המערב. מלחמת הטרור בישראל היא רק שלב במלחמה הכוללת להכנעת "הכופר המערבי" ברחבי העולם. לכן, הטרור האיסלאמי והפלסטיני משתפים פעולה, בשיטתיות, עם אויבי ויריבי ארה"ב והמערב.

*הטרור האיסלמי והפלסטיני נלחמים בישות היהודית משלהי המאה ה-19, לפני הקמת המדינה ולפני 1967, תוך דבקות בעקרונות חיסוליים המפורטים באמנות הפת"ח ואש"פ (8 ו-3 שנים לפני 1967), ובמערכת החינוך לשנאה שהקים מחמוד עבאס ב-1993 בעקבות הסכם אוסלו.

*ישראל נלחמת בטרור פלסטיני (חמאס והרשות הפלסטינית) ואיסלאמי (איראן וחיזבאללה) המתנהל לפי תפישת עולם השואפת לעקור את – ולא רק לצמצם את שטחה של – המדינה היהודית "הכופרת" מאזור המוגדר כ"בית האיסלאם".

*ישראל והמערב נלחמות בטרור שורשי וממסדי פלסטיני ואיסלאמי – ולא בטרור בודדים – השואב את עוצמתו מערכים בני 1,400 שנים, המתוחזקים על ידי מערכות חינוך לשנאה (מגן ילדים עד חינוך גבוה), מערכות הסתה (מסגדים) והאדרה רשמית ופומבית של טרוריסטים על ידי הרשות הפלסטינית.

*ישראל נלחמת בטרור העושה שימוש מתוחכם בערכים איסלאמיים בני 1,400 שנים, כגון "תקייה" – המלמדת על השימוש בניסוחים מתונים כדי להסתיר כוונות עוינות, להטעות ולהביס יריבים – ו"הודנה", המציגה הסכם הפסקת-אש זמנית (שנועדה לקדם את הכנעת "הכופרים") כאילו הוא הסכם שלום.

*ישראל והמערב נלחמים בטרור איסלאמי ופלסטיני המונהג – מדינית, דתית ורעיונית – על ידי משטרים רודניים ופורעי-חוק, הבזים לערכים מערביים כגון דו-קיום בשלום, דמוקרטיה, זכויות אדם ועמידה בהסכמים.

*ישראל והמערב נלחמים בטרור פלסטיני ואיסלאמי שאינו מניח למחוות פיננסיות ודיפלומטיות מרחיקות-לכת, וגם לא לשאיפה לשדרוג רמת החיים, להסיט אותו מחזון ותפישת עולם פנאטים שורשיים וחיסוליים.

*ישראל והמערב נלחמים בטרור שאינו מונחה-יאוש, אלא מונחה-תקווה להכרעת "הכופרים". לטרור יש אופק מדיני המנוגד לדו-קיום בשלום.

*ישראל והמערב נלחמים בטרור הרואה במחוות, ויתורים והיסוסים אותות התרופפות המתמרצת את החרפת הטרור.

*ישראל והמערב נלחמים בטרור שאינו תוצאה של מדיניות ישראלית או מערבית, אלא תוצאה של חזון פנאטי, דתי ורעיוני וחובק עולם. לדוגמא, הטרור האיסלאמי היכה בארה"ב בתקופות קלינטון ואובמה הדמוקרטים כמו גם בתקופות בוש וטראמפ הרפובליקנים.

*מדיניות מחלקת המדינה הדוגלת ב"סימטריה מוסרית" כלפי הטרור הפלסטיני (המכה בכוונה ובשיטתיות באזרחים, ולעתים פוגע בחיילים) וכלפי ישראל (המכה בכוונה ובשיטתיות בטרוריסטים, ולעתים פוגעת בשגגה באזרחים) מכרסמת בתדמית ההרתעה של ישראל, מעניקה רוח גבית לטרור המאיים על ישראל, על מדינות ערב הפרו-אמריקאיות, על יציבות המזרח התיכון, מקדם אינטרסים של אויבי ויריבי ארה"ב, ופוגע באינטרס של ארה"ב.

המלחמה בטרור

*הכנעת הטרור וקידום תהליך שלום מחייבים את שדרוג כח ההרתעה – שהוא מרכיב מרכזי של ביטחון לאומי – ולא היסוס, איפוק, הכלה ומחוות המלבות את הטרור.

*המלחמה היעילה ביותר בטרור לטווח הארוך – מבצעית, מדינית, כלכלית ומוסרית – אינה תגובה נקודתית או מערכתית, אלא מתקפת מנע מבצעית, מדינית, יבשתית, מערכתית, בלתי-מידתית ובלתי-מכילה לניטרול תשתיות ויכולות הטרור. במקום לרדוף אחרי יתושי ביצת הטרור, יש לייבש את ביצת הטרור.

* הכלת הטרור היא חלום רטוב של הטרור. היא אינה ממתנת את הטרור, אלא מעניקה לו פסק-זמן לשדרוג יכולותיו. ניטרול הטרור מחייב ניצחון על הטרור, ולא דו קיום, הפסקת אש והכלה.

*הכלת הטרור מעניקה רוח-גבית לטרור, רוח-נגדית לביטחון הציבור הישראלי, ומקדמת את ההנחה ההרסנית כאילו אין פתרון צבאי לטרור.

*הכלת הטרור הנובעת מרצון להימנע ממלחמה רב-זירתית, מכרסמת בתדמית ההרתעה של ישראל בעיני אויביה, ולכן מקרבת את ישראל למלחמה רב-זירתית ובתנאים גרועים יותר.

*הכלת הטרור מכרסמת גם בתדמית ההרתעה של ישראל בעיני מדינות ערב המתונות-יחסית (סעודיה, איחוד האמירויות, בחריין, מרוקו, סודן, ירדן ומצרים), שהעמיקו את קשריהן עם ישראל, במיוחד עקב תדמית ההרתעה שלה מול אויבים משותפים (משטר האייתולות באיראן, "האחים המוסלמים", דאע"ש).

*הכלת הטרור נובעת במידה רבה עקב מלחץ של הבית הלבן ומחלקת המדינה, אך היא מכרסמת בתדמית ההרתעה של ישראל בעיני מפעילי הלחץ, ובמיוחד בעיני הממסד הביטחוני ושני בתי הקונגרס בארה"ב. תקדימי העבר מלמדים שהדיפת לחץ המופעל על ידי הבית הלבן ומחלקת המדינה גורמים למתיחות קיצרת-טווח, אך לשדרוג ארוך-טווח של ההערכה ושיתופי הפעולה האסטרטגים עם ישראל.

*אי-הכלת הטרור וחזרת צה"ל והשב"כ למוקדי הטרור הפלסטיני בערי ורכסי יו"ש בשנת 2002 – ולא אמצעי מיגון כגון חומה, גדר, דיפון ומבצעים נקודתיים ומכילים – השיבו לישראל את היוזמה המבצעית וצמצמו באופן דרמטי את היקף הטרור. במקום להתגונן מפני הטרור יש להשמיד את תשתיותיו. אמנם טקטיקת המיגון מביאה לתחושת ביטחון קצרת-טווח, אך היא מזרימה אדרנלין לורידי הטרור ופוגעת בביטחון ארוך-הטווח.

*ככל שהתנהלות ישראל מונחית יותר על ידי מגננה והכלה, כן גדלה העזת הטרוריסטים, כן קטן אמון הציבור ביכולת הממשלה לשמור על הביטחון הלאומי והאישי, כן כבדה התשישות המנטלית, וכן נשחקת אמונת העם ונבחריו בצדקת הדרך.

*ההתמכרות למגננה והכלה היא תולדה של הסכם אוסלו וגרורותיו, ונועדה לשמור על "שקט תעשייתי" ולהפיח חיים ב"תהליך שלום" – שהפך לחממת טרור ייחודית – כולל יבוא כ-100,000 טרוריסטים פלסטינים מתוניסיה, סודן, לבנון, סוריה ותימן ליהודה, שומרון ומזרח ירושלים (בשכנות אלימה ומסיתה לערביי "הקו הירוק"), ציודם בנשק ומשאבים פיננסים, הקמת מערכת משומנת של חינוך לשנאה (קו-יצור של טרוריסטים), גל טרור חסר-תקדים והפרת הסכמים שיטתית.

*מלחמה שלא נועדה לרסק תשתיות רעיוניות, חינוכיות, פוליטיות, פיננסיות, לוגיסטיות ומבצעיות של הטרור, משדרת היסוס וחולשה, מעצימה את נחישות הטרור לקעקע את כושר העמידה של ישראל, ומאיצה את הנסיגה הרעיונית והטריטוריאלית הפושה  – מאז אוסלו 1993 – בממסד הישראלי המדיני, תקשורתי, אקדמי, עסקי וביטחוני.

*הכלת הטרור נועדה גם לפייס את מחלקת המדינה ודעת הקהל הבינלאומית – שאף פעם אינן שבעות מנסיגות ישראל – ובכך משעבדת ביטחון לאומי לשיקולי דיפלומטיה ציבורית, תוך התעלמות מתקדימים רבים המוכיחים שהדיפת לחצים משדרגת את ההערכה האסטרטגית לישראל. הכלה מייצרת, לעתים, תחושת ביטחון ופופולאריות קצרת-טווח, אך פוגעת בביטחון הלאומי ארוך-הטווח, מכרסמת בכח ההרתעה של ישראל, מחריפה את הלחץ על ישראל, מסלימה את הטרור הפלסטיני ומרחיקה את השלום.

השורה התחתונה

*30 שנות גל הטרור הפלסטיני חסר התקדים – מאז "הסכם ההיפרדות" באוסלו – ממחישות שהיפרדות מיו"ש משדרגת את יכולות הטרור הפלסטיני; שהרשות הפלסטינית אינה שותף למו"מ לשלום, אלא למערכה לחיסול הישות הציונית; שאין פתרון מדיני לטרור; שפעולה צבאית יעילה חייבת להיות מערכתית, הכרעתית ובלתי-מידתית; שבמקום מגננה, תגובה והכלה יש לעבור למתקפה, מניעה ועקירת תשתיות הטרור מן השורש; שבמקום התכנסות לקווי 1949 יש להשתלט על שטחי הדגירה וההיערכות של הטרור הפלסטיני; שדעת הקהל הבינלאומית אינה שבעה מויתורים ישראלים; וש-30 שנות "טרור אוסלו" מלמדות שהגיעה העת "להחליף דיסקט" ולהשיג הכרעה ברורה.

*כדי לתסכל את הטרור הפלשתיני, השואף לעקור את הבנייה היהודית ביו"ש ובירושלים-רבתי, יש להרחיב את הבנייה בירושלים ויו"ש. הדבר יביא, אמנם, להגברה קצרת-טווח של הלחץ האמריקאי והבינלאומי, אך להערכה אסטרטגית ארוכת-טווח, כפי שלמדנו ממורשת ראשי הממשלה בן גוריון, אשכול, גולדה מאיר, בגין ושמיר, שהדפו לחץ חריף הרבה יותר באמצעים דלים יותר, אך הזניקו את מעמד ישראל ושתוף הפעולה עם ארה"ב למימדים חסרי-תקדים.

*הטרור הפלשתיני המערכתי מספק את "הכתובת על הקיר" המזהירה מהאופי השורשי, האלים, הבלתי-צפוי והאנטי-מערבי של מדינה פלשתינית. נסיגה ישראלית מרמת הגולן תביא לאיום קטלני על הגליל, אך נסיגה מרכסי יו"ש תביא לאיום קטלני על תל אביב, ירושלים, נתב"ג ו-80% מאוכלוסיית ותשתית ישראל; בנוסף להתמוטטות המשטר ההאשמי בירדן; הפיכת ירדן למדינה בלתי-נשלטת כמו לוב, לבנון, סוריה, עיראק ותימן; תגובת דומינו שתאיים על המשטרים הפרו-אמריקאים ומפיקי הנפט בחצי האי ערב – בוננזה לאיראן, סין ורוסיה ופגיעה קשה בכלכלת וביטחון ארה"ב.