"חדשות מחלקה ראשונה", 27 ליולי 2016, http://bit.ly/2aw7U2w
English edition http://bit.ly/2afb61h
נתוני האוכלוסין שפרסמה הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה הפלשתינית (למס"פ) בחודש יולי – הטוענים לרוב ערבי מערבית לירדן – הם ביטוי קלסי למניפולציה סטטיסטית המסייעת לרשות הפלשתינית לסלף מציאות, להוליך-שולל ולהסתיר מגמה דמוגרפית חסרת-תקדים: רוח-גבית דמוגרפית יהודית והתמערבות דמוגרפית בכל החברות המוסלמיות חוץ מתת-סהרה.
השיטה הפלשתינית נועדה להשריש בישראל פטליזם דמוגרפי נטול-יסוד, המוביל להנחה שגויה כאילו ביטחון דמוגרפי מחייב ויתור גיאוגרפי.
אבל, למרות המניפולציה הפלשתינית ורשלנות הממסד בישראל – המהדהד את נתוני הלמס"פ ללא בדיקה נאותה – ביולי 2016 יש 66% רוב יהודי מוצק וארוך-טווח בשטח המשולב של יו"ש ו"הקו הירוק", הנהנה מרוח גבית של פריון והגירה. ביולי 2016 יש פער של 1.15 מיליון בין נתוני הלמס"פ ביו"ש (2.90 מיליון) לבין הנתונים המתועדים והבדוקים (1.75 מיליון).
איך מנפחת הלמס"פ את נתוני האוכלוסין?
את הבסיס להולכת-שולל הניח מפקד האוכלוסין הפלשתיני הראשון ב-1997 – כאשר מיליון עולי ברה"מ עמדו לנפץ את מיתוס "פצצת הזמן הדמוגרפית הערבית" – על ידי ניפוח מלאכותי של 648,000 ערבים ביו"ש ובעזה: 325,000 תושבי חו"ל נכללו במפקד, בניגוד למקובל בכל העולם, לפי אתר הלמס"פ; 210.000 ערביי ירושלים נספרו פעמיים (כפלשתינים וכישראלים); פער של 113,000 בין נתוני הלמס"פ לבין נתוני משרדי הבריאות חינוך ווועדת הבחירות הפלשתינים.
המספר המנופח התקבל על ידי הממסד הישראלי המדיני, פוליטי, ביטחוני ואקדמי – ללא בדיקה נאותה – למרות שערב המפקד היו נתוני וועדת הבחירות הפלשתינית (2.146 מיליון) ומשרדי הבריאות והחינוך הפלשתינים (2.270 מיליון) נמוכים בהרבה מנתוני מפקד האוכלוסין (2.783), אך כמעט זהים לנתוני הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה הישראלית (2.111 מיליון), שבדקה את נתוניה בשיטתיות – רק עד 1996! – מול הנפקות ת.ז. והענקת חיסונים לכל הגילאים.
מרכיבי הניפוח-המלאכותי הפלשתיני גדלים בהתמדה עקב גידול טבעי, ומכאן הפער של 1.15 מיליון איש ב-2016 ביו"ש:
*400,000 תושבי חו"ל למעלה משנה, כפי שאישר לאחרונה תת-שר הפנים הפלשתיני: "מ-1995 כללנו בנתונים כ-100,000 לידות חו"ל";
*300,000 ערביי ירושלים, בעלי תעודות זהות ישראלית הנספרים פעמיים, כישראלים ופלשתינים;
*240,000 מאזן-הגירה שלילי מ-1997 (יותר יציאות מכניסות) המתועד מדי יום על ידי משטרת הגבולות במעברי הגבול הבינלאומיים בישראל;
*100,000 ערביי יו"ש שקבלו תעודות זהות עקב נשואים לערביי/יות ישראל ונספרים פעמיים, כישראלים ופלשתינים;
*110,000 פער פטירות (במפקד 2007 נכללו ילידי 1847….) ולידות ("הבנק העולמי" מתעד פער של 32% בין נתוני הלמס"פ ונתוני "הבנק העולמי").
ביולי 2016 עולה שיעור הפריון היהודי (3.15 לידות לאישה) על זה של כל חברה ערבית, כולל יו"ש, חוץ מסודן, תימן ועיראק, ומכאן זינוק של 75% במספרי הלידות היהודיות השנתיות מ-1995 (80,400) עד 2015 (139,000), למרות הירידה המתונה בפריון החרדי, אך בגלל גידול חסר-תקדים בפריון החילוני. נמשך מאזן-ההגירה החיובי היהודי (כולל עלייה, "ירידה" ושיבת "יורדים") ומאזן-ההגירה השלילי הערבי.
המגמות הדמוגרפיות חושפות את חוסר-האמינות של הנתונים הפלשתינים, ומבשרות טובות לחוסן הדמוגרפי היהודי, לביטחון הלאומי (מחזורי גיוס מתרחבים) ולכלכלה הישראלית, אשר בניגוד לכל הכלכלות המודרניות בעולם תוכל להמשיך ולצמוח גם ללא יבוא עובדים זרים.
