שגריר (בדימוס) יורם אטינגר, "במחשבה שנייה: יוזמה ישראל-ארה"ב”
25 ספטמבר 2026,
English edition https://bit.ly/4ym72Ty
מטוס הקרב F-35 מעיד על מעמד ישראל כבעלת-ברית עם ערך-מוסף מירבי, ניסיון מבצעי ויכולות טכנולוגיות ייחודיות ואמינות ללא-תנאי. כל זאת בהשקעה אמריקאית נמוכה-יחסית וללא נוכחות קרבית אמריקאית – מעמד משמעותי יותר מזה של מדינות נאט״ו, דרום קוריאה, יפן ואוסטרליה.
לישראל תפקיד מכריע בהפיכת ה־F-35 ממיזם בעייתי – שנועד לכישלון לדעת מומחי תעופה אמריקאים ב-2018 – למטוס הקרב המוביל של חיל האוויר האמריקאי. מאז קיבלה ישראל את ה־F-35 ב-2018, הפך המטוס למיזם ביטחוני מוביל בעולם, המזנק בהיקף היצוא.
ישראל הייתה הראשונה להפעלת ה־F-35 בתנאי קרב בעצימות חסרת-תקדים, והמדינה היחידה שקיבלה מארה"ב היתר לשילוב עצמאי של תוכנות מקומיות, מערכות לוחמה אלקטרונית, אמצעי לחימה ופתרונות תחזקה. היצרנית האמריקאית "לוקהיד-מרטין" וחיל האוויר האמריקאי הבינו את התועלת הצפויה מהניסיון הישראלי בתחומי פעילות מבצעית, בדיקת ותיקון כשלים של חומרה ותוכנה, אימות מהיר, תחזוקה ותיקונים. הניסיון הישראלי המעשי, שנצבר בשיתוף פעולה הדוק עם "לוקהיד-מרטין" – במיוחד בתחומי עיבוד נתונים, לוחמה אלקטרונית, שילוב אמצעי הלחימה, תחזוקה וזמינות מהירים — זיהה ופתר את רוב התקלות המכניות והטכניות, שאיימו על המשך הייצור, והיו עלולות לחייב בדיקות ופיתוח מחודש בעלויות גבוהות.
הניסיון והיכולות של ישראל בתנאי-קרב בעצימות-גבוהה חוסכים לארה"ב שנים רבות של מחקר ופיתוח, השקולות למיליארדי דולרים, כפי שניתן להסיק מעלויות המחקר והפיתוח של ה־F-35, הגבוהות מ-60 מיליארדי דולרים. הידע הישראלי הפחית סיכונים טכניים, האיץ את הבשלת המטוס, חיזק אמון של רוכשים פוטנציאליים, ותרם להפיכת מיזם שנועד לכישלון מחפיר למרכיב מרכזי בעוצמה האווירית של ארה"ב, ולהצלחה מרשימה בהיקף יצור של מאות מיליארדי דולרים.
ה-F-35A שמחירו 92 מיליוני דולרים, F-35C – 110.8 מיליוני דולרים, ו־F-35B – 121.4 מיליון דולר נמכרים ליותר מ־20 מדינות, כולל בריטניה, איטליה, הולנד, נורבגיה, דנמרק, בלגיה, פולין, פינלנד, גרמניה, שווייץ, קנדה, אוסטרליה, יפן, דרום קוריאה, ישראל, סינגפור, רומניה, יוון וצ׳כיה. ייצוא ה־F-35 מפגין זינוק דרמטי מאז אספקתו לישראל, והגיע ל-191 מטוסים ב-2025, לעומת 134 ב-2019. ה־F-35 הפך למטוס קרב חמקן מהדור החמישי שנמכר למדינות העולם בהיקף הרחב בהיסטוריה. לפי "לוקהיד-מרטין", צבר ההזמנות של ה־F-35 — בעיקר עבור חיל האוויר האמריקאי — הסתכם בשנת 2025 ב־170 מיליארדי דולרים.
ישראל היא מעבדה מבצעית ומרכז מחקר ופיתוח ייחודיים עבור ה־F-35, כפי ששימשה גם עבור מטוסי F-16 ו-F-15, מסוקי האפאצ׳י והבלאק הוק, מערכות ההגנה האווירית THAAD ופטריוט, ותריסרי מערכות צבאיות אמריקאיות מתקדמות נוספות. ישראל היא אולם תצוגה בתנאי-קרב ומרכז לחדשנות בטקטיקות לחימה לטובת ארה"ב. בכך היא מחזקת את כלכלת ארה"ב — גם באמצעות הרחבת התעסוקה והגדלת רווחי מס הכנסה של האוצר האמריקאי. במקביל, התרומה הישראלית משדרגת את יכולות חיל האוויר האמריקאי, מאריכה את תוחלת החיים של מערכות צבאיות אמריקאיות מתקדמות, ומגדילה את פוטנציאל הייצוא שלהן, כולל מטוסי F-15 ו־F-16, למרות שהם בני כ-55 שנים.
ישראל תורמת לתעשיות הביטחוניות והאוויריות של ארה"ב — המעסיקות 2.5 מיליון איש – ולכוחות המזוינים של ארצות הברית את אותם יתרונות שהעניקה ליותר מ־250 ענקיות היי־טק אזרחיות בארה"ב, כגון גוגל, מיקרוסופט, פייסבוק, אפל, ג׳ון דיר, אנבידיה, ג׳ונסון אנד ג׳ונסון וג׳נרל אלקטריק — אבל בהיקף גדול הרבה יותר. ישראל תורמת באופן משמעותי לחיזוק העליונות הגלובלית של הטכנולוגיות המסחריות והביטחוניות של ארה"ב.
ישראל מספקת לארה"ב מערכות חדשניות ופורצות-דרך, המתמודדות עם אתגרים ייחודיים בתחומי אקלים, השקיה, חקלאות, כלכלה, בריאות, רפואה וביטחון, הממונפות על ידי התעשיות האזרחיות והביטחוניות המובילות בארה"ב.
בינואר 2026 הכריזו ארה"ב וישראל על שיתוף פעולה אסטרטגי לתועלת-הדדית בתחום המחקר של בינה מלאכותית, אנרגיה, מחשוב מתקדם, חלל, מוליכים למחצה וטכנולוגיות קריטיות נוספות.
ישראל היא השותף המבצעי החשוב ביותר של ארה"ב להערכת יכולות חריגות בתחומי הגנה האווירית, הגנה מפני טילים, הלוחמה בטרור, לחימה בשטח בנוי, ומודיעין בתנאי-קרב.
ישראל היא שותף משמעותי במאמצי ארה"ב לשדרג הובלה עולמית בתחומים דו־שימושיים, כולל לוויינים קטנים ובינוניים, מערכות אוטונומיות, כלי טיס בלתי מאוישים, טכנולוגיות רפואיות ורפואה קרבית, סייבר ובינה מלאכותית.ישראל מקדמת את יכולות ארצות הברית בתחומי המחשוב, מוליכים למחצה, תעופה והחלל, תעופה, הגנה האווירית והגנה מפני טילים, חיישנים ואופטיקה האלקטרונית, מים וטכנולוגיות סביבתיות.
הדמוגרפיה בישראל — המאפשרת שילוב מוצלח של סוכנים במדינות מוסלמיות — המיקום הגיאו־אסטרטגי, האתגרים הקיומיים והניסיון הייחודי של ישראל, הפכו אותה לשותף המודיעין המשמעותי ביותר של ארה"ב בתחומי לוחמה בטרור, מימון טרור והלבנת הון, מניעת הפצת נשק להשמדה המונית ואיומים אזוריים וגלובליים. השותפות הניבה מידע חיוני על מערכות נשק מתקדמות המיוצרות בידי אויבים ויריבים של ארה"ב, המעניק תועלת ייחודית לכלכלת וביטחון ארה"ב, ומצמצם אבדות אמריקאיות ברחבי העולם ועל אדמת ארה"ב.
לפי הסנאטור דניאל אינוייה ז"ל, שהיה יו״ר וועדת המודיעין של הסנאט ויו״ר ועדת ההקצבות, היקף ואיכות המודיעין הישראלי המוענק לארה"ב בשיטתיות, עולה על היקף ואיכות המודיעין המוענק לארה"ב ע"י כל מדינות נאט״ו גם יחד. אינוייה העריך את שוויו של מודיעין זה במיליארדי דולרים.
ישראל מניבה לארצות הברית תשואה שנתית חריגה בהיקפה על ההשקעה השנתית בישראל בסך 3.8 מיליארדי דולרים (הנקראת בטעות "סיוע חוץ"). התשואה גבוהה באופן אקספוננציאלי מסך ״סיוע החוץ״.
ישראל מהווה בסיס קדמי מבצעי עבור ארה"ב, שהוא אמין ובעל ניסיון קרבי שאין שני לו, באזור חשוב ביותר מבחינה אסטרטגית, ועושה זאת ללא-תלות בזהות שמאל או ימין של הממשלה (בניגוד לבעלות ברית אחרות).
ישראל היא מכפלן-כוח ומכפלן-דולרי בעוצמה גבוהה עבור ארצות הברית, ובכך מחזקת את כוח ההרתעה האמריקאית, ללא לוחמים אמריקאים על אדמתה, בניגוד למדינות נאט״ו, יפן ודרום קוריאה, הנשענות על בסיסי צבא אמריקאיים, המחייבים השקעה אמריקאית בהיקף שנתי של עשרות מיליארדי דולרים, כולל עשרות אלפי לוחמים אמריקאים.
שגריר (בדימוס) יורם אטינגר, "במחשבה שנייה: יוזמה ישראל-ארה״ב"
27 אוגוסט 2026,
English edition bit.ly/4qP5kr1
לפי פרופ' וולטר ראסל מיד, היסטוריון מוביל של מדיניות החוץ האמריקאית: "ישראל לא הפכה למדינה עוצמתית עקב שיתוף פעולה הדוק עם ארה״ב. היא זכתה לשיתוף פעולה הדוק עם ארה״ב עקב היותה מדינה עוצמתית."
*ההשקעה השנתית של ארה"ב בישראל (3.8 מיליארדי דולרים) – הנתפסת בטעות כ"סיוע חוץ" – העניקה לישראל מערכות צבאיות מתקדמות וחיוניות לקיומה, ובכך שדרגה את ישראל למעמד של מכפלן עוצמה המוביל של ארה״ב (כפי שמפורט בהמשך).
*ישראל מהווה זירה של מרכזי מחקר ופיתוח של כ-250 ענקיות היי-טק מארה"ב, המבססים את עליונותן הגלובלית, מגדילים את הייצוא האמריקאי, ומרחיבים את התעסוקה בארה״ב. באופן דומה צה"ל הפך לזירה של מרכזי מחקר ופיתוח של התעשיות הביטחוניות של ארה"ב ו"הבסיס הצבאי האמריקאי" הגדול בעולם, המאויש-עצמאית, ממומן ברובו באופן עצמאי וחסכוני, ובעל ניסיון קרבי ללא לוחמים אמריקאים על הקרקע. ישראל משדרגת את כוח ההרתעה של ארה״ב ומצמצמת את כושר התמרון הצבאי האזורי והגלובלי של סין ורוסיה, ומאפשרת לארה״ב לצמצם את נוכחותה הצבאית במזרח התיכון, שלא ידע דו-קיום בשלום בין-מוסלמי מאז המאה ה-7. כמו כן, ניסיון הקרב הישראלי משדרג את תורות הלחימה של צבא ארה״ב (לדוגמא, גיבוש תורות לחימה במרכז החשיבתי של צבא ארה״ב בפורט לוונוורת' מושפע מאוד מלקחי מלחמות ולוחמה בטרור של ישראל). השימוש של ישראל במערכות הלחימה של ארה"ב משפר באופן דרמטי את פריון התעשיות הביטחוניות של ארה"ב, ומביא לחיסכון של מיליארדי דולרים במחקר ופיתוח, עלייה של מיליארדי דולרים בייצוא וגידול של מיליארדי דולרים בהכנסות המס של האוצר בארה"ב. לישראל משקל רב בקיצוץ כנפי הטרור האסלאמי האנטי-אמריקאי והרתעתו.
דוגמית של ציוני דרך
*במהלך מלחמות ארה״ב במשטר האייתוללה (ב- 2025 ו-2026) – הנלחם בארה"ב, ללא קשר לישראל, מאז השתלטותו על איראן ב-1979 – מעניקה ישראל לארה״ב תרומה אסטרטגית שאף בעלת-ברית אחרת לא יכולה להעניק. ישראל פועלת כבעלת-ברית אזורית מתוחכמת טכנולוגית, בעלת יכולות ייחודיות בתחומי מודיעין, סייבר ולוחמה אווירית. הדבר בא לידי ביטוי בנטרול מערכות ההגנה האווירית וחיל האוויר של איראן, תוך מזעור האיום על חיילי ארה"ב, צמצום הצורך בכוחות קרקע אמריקאים, והאפשרות להפציץ את שלושת המתקנים הגרעיניים המרכזיים של איראן ללא כל הפרעה מצד איראן. רשתות המודיעין האנושי (HUMINT) ומודיעין האותות (SIGINT) של ישראל באיראן סיפקו ל-CENTCOM ול CIA-נתונים מבצעיים קריטיים, והרחיבו את שדה הראייה המודיעיני של ארה״ב.
*התקיפות של ישראל חשפו את נקודות התורפה של מערכות ההגנה האווירית, מטוסי הקרב, הטילים הבליסטיים והביצורים התת-קרקעיים של סין, רוסיה וקוריאה הצפונית, המוצבים ברחבי העולם.
*כתישה שיטתית של זרועות האייתוללה, כגון חיזבאללה, חמאס, החות'ים וארגוני טרור בסוריה ובעיראק, הפחיתה באופן משמעותי את איום משטר האייתוללה על מתקני צבא ארה"ב, ואת האיום הקיומי על כל המשטרים הערביים הפרו-אמריקאים.
*ההשמדה של הכור הגרעיני העיראקי ב-1981 הצילה את המשטרים הערביים יצרני הנפט הפרו-אמריקאים ממלתעות סדאם חוסיין הפרו-רוסי, וחסכה מארה״ב מכה כלכלית וביטחונית קשה ועימות גרעיני אפשרי במלחמת המפרץ ב-1991.
*ההשמדה של הכור הגרעיני הסורי-צפון קוריאני-איראני ב-2007 חסכה לאזור ולעולם את המחיר הקטסטרופלי של יכולת גרעינית בידי "הקצב מדמשק" הפרו-רוסי ואת האפשרות של מלחמת אזרחים גרעינית בסוריה.
*הניצחון ביוני 1967 השמיד את תשתיות הצבא המצרי, שצויד ואומן על ידי ברה"מ, ושמטרתו הייתה להוביל את העולם הערבי ולמוטט את כל המשטרים הערביים יצרני הנפט הפרו-אמריקאים, בזמן שארה״ב הייתה תלויה בנפט מהמפרץ הפרסי. ניצחון ישראל פגע קשות באמינות הדוקטרינה הצבאית והציוד הקרבי הסובייטיים, העניק לארה"ב מודיעין חיוני על היריב הראשי, וחסך מארה״ב מכה כלכלית וביטחונית קשה. הניצחון הישראלי גם מנע מברה"מ בוננזה גיאו-אסטרטגית והעביר לארה״ב ציוד צבאי סובייטי שנלכד על ידי ישראל – כל זאת ללא עלות בחיי אדם ותקציב אמריקאים.
*מלחמת 1973 סיפקה לארה״ב נתוני-אמת על מערכות צבאיות של ברה"מ מול ארה״ב (למשל, טילי קרקע-אוויר וטילי נ"ט), וסיפקה לארה״ב לקחי קרב שלא יכולה הייתה לקבל באופן שונה. לקחים אלו תרמו לפיתוח דוקטרינת AirLand Battle, טקטיקות SEAD (שבוש הגנה אווירית של האויב), ושדרוגי טילי TOW ושריון שחיזקו את תעשיות הביטחון האמריקאיות ואת דוקטרינת המלחמה של צבא ארה"ב. כפי שהיה ב-1967, במקום שארה״ב תילחם במערכות נשק סובייטיות מתקדמות, כדי ללמוד על תפקודן, ישראל נלחמה וארה״ב למדה את לקחי המלחמה.
*ב-1966 וב-1989 הגיעו לישראל מטוסי קרב סובייטיים מיג-21 ומיג-23 באמצעות טייסים עריקים מעיראק וסוריה, ונמסרו לארה״ב, השפיעו על מאזן הכוחות הגלובלי ושיפרו את ביצועי חיל האוויר האמריקאי והתעשייה האווירית האמריקאית.
*ב-1970, בזמן שארה״ב הייתה שקועה במלחמותיה בדרום-מזרח אסיה, הביא כוח ההרתעה של ישראל לנסיגה של הפלישה הסורית (בגיבוי ברה"מ) לירדן הפרו-אמריקאית. ישראל מנעה מברה"מ שדרוג אסטרטגי קריטי, וחסכה מארה״ב הפלת משטר ערבי פרו-אמריקאי, שעלולה הייתה להוביל להפלת המשטרים הערביים יצרני הנפט הפרו-אמריקאים בחצי האי ערב (כאשר ארה״ב הייתה תלויה מאוד בנפט המפרץ הפרסי).
*"מבצע יונתן (אנטבה)" ב-4 ביולי 1976 הדגיש את ישראל כמקור השראה מוביל של לוחמה נועזת וחדשנית בטרור, והעניק רוח גבית להקמת "כוח דלתא" האמריקאי וליחידות לוחמה בטרור נוספות.
*"מבצע ערצב-19" של ישראל באוקטובר 1982 היה הפעם הראשונה שבה חיל אוויר המצויד במטוסי קרב מערביים השמיד מערך טילי קרקע-אוויר סובייטיים מתוחכמים שנחשבו לחסינים. חיל האוויר גיבש תורת לחימה חדשנית, השמיד 20 סוללות טילי קרקע-אוויר שהופעלו על ידי סוריה בבקעת הלבנון, והפיל 80 מטוסי מיג ללא אבדה אחת לישראל. טקטיקות הקרב, כולל טכנולוגיות לוחמה אלקטרונית, הועברו לארה״ב, שדרגו את יתרונה הצבאי על ברה"מ, ומשמשים עד היום כמרכיב חשוב בתוכנית ההכשרה של טייסי קרב אמריקאים.
השורה התחתונה
*מתקופת המלחמה הקרה ועד היום, ישראל פועלת כמוצב אסטרטגי קדמי ועתיר-ניסיון קרבות של ארה״ב, העומד בשיטתיות מול מערכות לחימה רוסיות, סיניות ומערביות. ישראל מהווה מעבדה בתנאי-קרב של מערכות לחימה אמריקאיות מתקדמות, זירת ניסוי ללוחמה בטרור והגנה אווירית, ומוקד איסוף מודיעין – ללא נוכחות לוחמים אמריקאים.
*ישראל מעניקה לארה"ב באופן שיטתי לקחי קרבות שהיו דורשים חשיפה צבאית אמריקאית גדולה ביותר.
*תוך כדי קידום אינטרסים משותפים מול איומים ואתגרים משותפים, ישראל סופגת את הסיכון המבצעי, מספקת את כוח האדם, מודיעין וניסויים בשדה הקרב, בעוד ארה״ב מעניקה לישראל מערכות נשק קריטיות לקיומה, ונהנית מתרומתה הייחודית של ישראל, שאין דומה לה בקרב בעלות ברית אחרות של ארה"ב.
שגריר (בדימוס) יורם אטינגר, "במחשבה שנייה: יוזמה ישראל-ארה"ב”
26 אוקטובר 2026,
English edition https://bit.ly/4BEBPgK
בספטמבר 2026 סיפק המודיעין הישראלי התראה בזמן אמת, שסיכלה פעולת טרור איראנית נגד בסיס חיל אוויר בריטי, המשמש בסיס-בית למפציצים כבדים ומטוסי קרב אמריקאים.
עבור ארה"ב ישראל משמשת:
^המקור היעיל ביותר של מודיעין משנה-משחק אנושי ואותות במלחמה בטרור האסלאמי האנטי-אמריקאי, ובכל הקשור לזהוי יכולות ומגבלות של מערכות צבאיות סיניות ורוסיות. לפי מומחים בארה"ב, היקף מודיעין זה שקול לתפוקה של מספר סוכנויות מודיעין אמריקאיות (תקציב שנתי של CIA אחד הוא כ-15 מיליארדי דולרים שהם 400% תשואה על סיוע החוץ לישראל – 3.8 מיליארדי דולרים).
^מרכז חדשנות ייחודי בתנאי-קרב המאפשר לצבא ארה"ב למנף את ניסיון הקרב הישראלי לשדרוג תורות-לחימה של חיל האוויר, כוחות היבשה, הכוחות המיוחדים, לוחמה בשטח, חיל הרפואה, לוחמה נגד טרור, ועוד.
^מרכז המחקר והפיתוח והמעבדה בתנאי־קרב הגדולים ביותר של התעשיות הביטחוניות בארה"ב (2.5 מיליון עובדים), החוסכים לארה"ב מיליארדי דולרים בעלויות מחקר ופיתוח של מטוסי ומסוקי קרב ועשרות מערכות צבאיות מתקדמות נוספות, תוך שדרוג-יכולות דרמטי.
^חלון הראווה היעיל ביותר להגברת יצוא מערכות צבאיות אמריקאיות, המרחיב את בסיס-התעסוקה בארה"ב, ומגדיל את הכנסות המס (חברות ואישי) של האוצר האמריקאי.
^אתר של מרכזי מחקר ופיתוח של יותר מ־250 ענקיות היי־טק אמריקאיות, המעצימים את עליונות ארה"ב בתחרות הבינלאומית.
^מוצב קדמי היעיל ביותר, המחזק את מעמדה הגיאו-אסטרטגי של ארה"ב ללא צורך בחיילי קרב אמריקאים, תוך חשיפת המגבלות של מערכות צבאיות סיניות ורוסיות, וכרסום מעמדן האזורי והגלובלי.
^"נושאת מטוסים אמריקאית הגדולה ביותר ובלתי־ניתנת להטבעה”, המוצבת באופן באזור קריטי מבחינה כלכלית וביטחונית בין הים התיכון, ים סוף, האוקיינוס ההודי והמפרץ הפרסי – מוקד של טרור אסלאמי אנטי־אמריקאי, זירה של 48% מעתודות הנפט בעולם, וצירי סחר קריטיים ממזרח אסיה לעולם המערבי. מחיר נושאת מטוסים מתקדמת אחת הוא 10–13 מיליארדי דולרים (תשואה של 340% על "סיוע החוץ” השנתי 3.8 מיליארדי דולרים).
^קו הגנה ראשון של העולם המערבי מול איום הטרור האסלאמי, השואף להכניע את "הכופר" המערבי באירופה ולהמשיך לארה"ב, כפי שמחייבת אידיאולוגיה בת 1,400 שנים.
להבדיל מבעלות ברית אחרות של ארצות הברית:
*מתקפת חיל האוויר הישראלי ביוני 2025 נגד משטר האייתוללה פגעה קשות במערך ההגנה האווירית וחיל האוויר של המשטר, והשמידה חלק ניכר מתשתיות פיתוח וייצור הטילים שלו. המבצע הישראלי איפשר לחיל האוויר האמריקאי להרוס – ללא הפרעה איראנית – חלק ניכר מתשתיות הגרעין של איראן, והיטה את מאזן הכוחות העולמי לטובת ארה"ב.
*ישראל היא יצואנית-נטו של ביטחון לאומי וביטחון פנים לארצות הברית, ללא בסיסי צבא אמריקאים. בניגוד לכל בעלות הברית האחרות של ארה"ב, ישראל הוכיחה את נכונותה ויכולותיה להפעיל כוח יעיל נגד טרור סוני ושיעי.
*ישראל היא מכפלן-ביטחוני ומכפלן-דולרי ייחודי עבור ארה"ב, המניבים תשואה הגבוהה באופן אקספוננציאלי מהיקף "סיוע החוץ” השנתי לישראל, שהוא למעשה השקעה שנתית.
*ב־1981 — למרות לחץ ברוטלי של ארה"ב — השמידה ישראל את הכור הגרעיני בעיראק, וחסכה מארה"ב עימות גרעיני פוטנציאלי ב־1991 במלחמת המפרץ, וחילצה את המשטרים הערביים הפרו־אמריקאים ממלתעות סדאם חוסיין הפרו־סובייטי.
*ב־2007 — בניגוד ללחץ מתון של ארה"ב — השמידה ישראל את הכור הגרעיני הסורי, שנבנה בידי צפון קוריאה ומומן ברובו על ידי איראן, וחסכה מהעולם מלחמת אזרחים גרעינית (2011–2025) וטרור סוני/שיעי גרעיני.
*מודיעין ישראלי שנמסר לארה"ב מנע סדרה של פיגועי טרור איראני נגד מתקנים ואישים אמריקאים במפרץ הפרסי, ירדן, סוריה ועל אדמת ארה"ב. ישראל גם סיפקה לארה"ב מודיעין קריטי על פעילות דאע"ש, כולל זהות של אזרחים מערביים שהצטרפו לדאע"ש, ומודיעין שנאסף באמצעות כטב"מים מעל שטחים בשליטת דאע"ש, ששיפר את תקיפות האוויר האמריקאי. ישראל מקיימת את המערך המודיעיני המבצעי העמוק ביותר נגד הנהגת איראן ומעגלי ההפצה שלה, כולל מערך אזורי של ארגונים הסרים למרות האייתוללה.
*ב־2017 חדר המודיעין הישראלי לתא סורי של דאע"ש שהצליח להחדיר למחשבים ניידים חומרי נפץ שהוסוו כסוללות, המסוגלות להטעות את מכשירי הרנטגן בשדות התעופה אזרחיים בארה"ב. המידע הוביל לשדרוג אבטחת שדות התעופה בארה"ב, ומנע פיצוצים באוויר ובשדות תעופה, ופגיעה אנושה במורל האוכלוסייה בארה"ב.
*ב־2018 התריע המודיעין הישראלי על פעולת טרור לפיצוץ מטוס של "אתיחאד איירווייז" בדרכו מסידני, אוסטרליה לאבו דאבי.
*פיתוח משותף של מערכות הגנה אווירית כגון "חץ 2", "חץ 3" ו"קלע דוד", המפותחות במשותף (בעיקר ע"י ישראל), ממומנות, מיוצרות ומיוצאות במשותף (בעיקר ע"י ארצות הברית). לקחים שנלמדו ע"י ישראל מיירוטי טילים בליסטיים מזינים ישירות את הגנת המולדת בארה"ב.
*בעוד ש־100,000–150,000 חיילי קרב אמריקניים מוצבים במערב אירופה, בקוריאה הדרומית וביפן (במימון שנתי של 40–45 מיליארדי דולרים), אין חיילי קרב אמריקניים בישראל (עם השקעה שנתית של 3.8 מיליארדי דולרים לרכישת מערכות צבאיות מתוצרת ארה"ב).
השורה התחתונה
*הטענה שישראל מהווה נטל כספי על משלם המיסים האמריקני מעוותת את המציאות של התשואה הגבוהה ביותר אי פעם על השקעה אמריקאית, שהיא השקעה בסיכון נמוך – תשואה אקספוננציאלית על ההשקעה המקדמת את עתיד הכלכלה והביטחון של ארה"ב.
*ישראל היא בעלת-ברית ייחודית: שותפה יחידה של ארה"ב בעימות המתמשך עם איראן; נכס מודיעיני אזורי ועולמי; טכנולוגיה אזרחית וביטחונית מתקדמת; וניסיון קרבי בעצימות גבוהה.
*שיתוף הפעולה הביטחוני והמסחרי בין ארצות הברית לישראל הוא כביש דו־סטרי לתועלת שני הצדדים, המניב למשלם המיסים האמריקאי רווח חריג בהיקפו.
שגריר (בדימוס) יורם אטינגר, "במחשבה שנייה: יוזמה ישראל-ארה"ב”
25 ספטמבר 2026,
English edition https://bit.ly/4ym72Ty
מטוס הקרב F-35 מעיד על מעמד ישראל כבעלת-ברית עם ערך-מוסף מירבי, ניסיון מבצעי ויכולות טכנולוגיות ייחודיות ואמינות ללא-תנאי. כל זאת בהשקעה אמריקאית נמוכה-יחסית וללא נוכחות קרבית אמריקאית – מעמד משמעותי יותר מזה של מדינות נאט״ו, דרום קוריאה, יפן ואוסטרליה.
לישראל תפקיד מכריע בהפיכת ה־F-35 ממיזם בעייתי – שנועד לכישלון לדעת מומחי תעופה אמריקאים ב-2018 – למטוס הקרב המוביל של חיל האוויר האמריקאי. מאז קיבלה ישראל את ה־F-35 ב-2018, הפך המטוס למיזם ביטחוני מוביל בעולם, המזנק בהיקף היצוא.
ישראל הייתה הראשונה להפעלת ה־F-35 בתנאי קרב בעצימות חסרת-תקדים, והמדינה היחידה שקיבלה מארה"ב היתר לשילוב עצמאי של תוכנות מקומיות, מערכות לוחמה אלקטרונית, אמצעי לחימה ופתרונות תחזקה. היצרנית האמריקאית "לוקהיד-מרטין" וחיל האוויר האמריקאי הבינו את התועלת הצפויה מהניסיון הישראלי בתחומי פעילות מבצעית, בדיקת ותיקון כשלים של חומרה ותוכנה, אימות מהיר, תחזוקה ותיקונים. הניסיון הישראלי המעשי, שנצבר בשיתוף פעולה הדוק עם "לוקהיד-מרטין" – במיוחד בתחומי עיבוד נתונים, לוחמה אלקטרונית, שילוב אמצעי הלחימה, תחזוקה וזמינות מהירים — זיהה ופתר את רוב התקלות המכניות והטכניות, שאיימו על המשך הייצור, והיו עלולות לחייב בדיקות ופיתוח מחודש בעלויות גבוהות.
הניסיון והיכולות של ישראל בתנאי-קרב בעצימות-גבוהה חוסכים לארה"ב שנים רבות של מחקר ופיתוח, השקולות למיליארדי דולרים, כפי שניתן להסיק מעלויות המחקר והפיתוח של ה־F-35, הגבוהות מ-60 מיליארדי דולרים. הידע הישראלי הפחית סיכונים טכניים, האיץ את הבשלת המטוס, חיזק אמון של רוכשים פוטנציאליים, ותרם להפיכת מיזם שנועד לכישלון מחפיר למרכיב מרכזי בעוצמה האווירית של ארה"ב, ולהצלחה מרשימה בהיקף יצור של מאות מיליארדי דולרים.
ה-F-35A שמחירו 92 מיליוני דולרים, F-35C – 110.8 מיליוני דולרים, ו־F-35B – 121.4 מיליון דולר נמכרים ליותר מ־20 מדינות, כולל בריטניה, איטליה, הולנד, נורבגיה, דנמרק, בלגיה, פולין, פינלנד, גרמניה, שווייץ, קנדה, אוסטרליה, יפן, דרום קוריאה, ישראל, סינגפור, רומניה, יוון וצ׳כיה. ייצוא ה־F-35 מפגין זינוק דרמטי מאז אספקתו לישראל, והגיע ל-191 מטוסים ב-2025, לעומת 134 ב-2019. ה־F-35 הפך למטוס קרב חמקן מהדור החמישי שנמכר למדינות העולם בהיקף הרחב בהיסטוריה. לפי "לוקהיד-מרטין", צבר ההזמנות של ה־F-35 — בעיקר עבור חיל האוויר האמריקאי — הסתכם בשנת 2025 ב־170 מיליארדי דולרים.
ישראל היא מעבדה מבצעית ומרכז מחקר ופיתוח ייחודיים עבור ה־F-35, כפי ששימשה גם עבור מטוסי F-16 ו-F-15, מסוקי האפאצ׳י והבלאק הוק, מערכות ההגנה האווירית THAAD ופטריוט, ותריסרי מערכות צבאיות אמריקאיות מתקדמות נוספות. ישראל היא אולם תצוגה בתנאי-קרב ומרכז לחדשנות בטקטיקות לחימה לטובת ארה"ב. בכך היא מחזקת את כלכלת ארה"ב — גם באמצעות הרחבת התעסוקה והגדלת רווחי מס הכנסה של האוצר האמריקאי. במקביל, התרומה הישראלית משדרגת את יכולות חיל האוויר האמריקאי, מאריכה את תוחלת החיים של מערכות צבאיות אמריקאיות מתקדמות, ומגדילה את פוטנציאל הייצוא שלהן, כולל מטוסי F-15 ו־F-16, למרות שהם בני כ-55 שנים.
ישראל תורמת לתעשיות הביטחוניות והאוויריות של ארה"ב — המעסיקות 2.5 מיליון איש – ולכוחות המזוינים של ארצות הברית את אותם יתרונות שהעניקה ליותר מ־250 ענקיות היי־טק אזרחיות בארה"ב, כגון גוגל, מיקרוסופט, פייסבוק, אפל, ג׳ון דיר, אנבידיה, ג׳ונסון אנד ג׳ונסון וג׳נרל אלקטריק — אבל בהיקף גדול הרבה יותר. ישראל תורמת באופן משמעותי לחיזוק העליונות הגלובלית של הטכנולוגיות המסחריות והביטחוניות של ארה"ב.
ישראל מספקת לארה"ב מערכות חדשניות ופורצות-דרך, המתמודדות עם אתגרים ייחודיים בתחומי אקלים, השקיה, חקלאות, כלכלה, בריאות, רפואה וביטחון, הממונפות על ידי התעשיות האזרחיות והביטחוניות המובילות בארה"ב.
בינואר 2026 הכריזו ארה"ב וישראל על שיתוף פעולה אסטרטגי לתועלת-הדדית בתחום המחקר של בינה מלאכותית, אנרגיה, מחשוב מתקדם, חלל, מוליכים למחצה וטכנולוגיות קריטיות נוספות.
ישראל היא השותף המבצעי החשוב ביותר של ארה"ב להערכת יכולות חריגות בתחומי הגנה האווירית, הגנה מפני טילים, הלוחמה בטרור, לחימה בשטח בנוי, ומודיעין בתנאי-קרב.
ישראל היא שותף משמעותי במאמצי ארה"ב לשדרג הובלה עולמית בתחומים דו־שימושיים, כולל לוויינים קטנים ובינוניים, מערכות אוטונומיות, כלי טיס בלתי מאוישים, טכנולוגיות רפואיות ורפואה קרבית, סייבר ובינה מלאכותית.ישראל מקדמת את יכולות ארצות הברית בתחומי המחשוב, מוליכים למחצה, תעופה והחלל, תעופה, הגנה האווירית והגנה מפני טילים, חיישנים ואופטיקה האלקטרונית, מים וטכנולוגיות סביבתיות.
הדמוגרפיה בישראל — המאפשרת שילוב מוצלח של סוכנים במדינות מוסלמיות — המיקום הגיאו־אסטרטגי, האתגרים הקיומיים והניסיון הייחודי של ישראל, הפכו אותה לשותף המודיעין המשמעותי ביותר של ארה"ב בתחומי לוחמה בטרור, מימון טרור והלבנת הון, מניעת הפצת נשק להשמדה המונית ואיומים אזוריים וגלובליים. השותפות הניבה מידע חיוני על מערכות נשק מתקדמות המיוצרות בידי אויבים ויריבים של ארה"ב, המעניק תועלת ייחודית לכלכלת וביטחון ארה"ב, ומצמצם אבדות אמריקאיות ברחבי העולם ועל אדמת ארה"ב.
לפי הסנאטור דניאל אינוייה ז"ל, שהיה יו״ר וועדת המודיעין של הסנאט ויו״ר ועדת ההקצבות, היקף ואיכות המודיעין הישראלי המוענק לארה"ב בשיטתיות, עולה על היקף ואיכות המודיעין המוענק לארה"ב ע"י כל מדינות נאט״ו גם יחד. אינוייה העריך את שוויו של מודיעין זה במיליארדי דולרים.
ישראל מניבה לארצות הברית תשואה שנתית חריגה בהיקפה על ההשקעה השנתית בישראל בסך 3.8 מיליארדי דולרים (הנקראת בטעות "סיוע חוץ"). התשואה גבוהה באופן אקספוננציאלי מסך ״סיוע החוץ״.
ישראל מהווה בסיס קדמי מבצעי עבור ארה"ב, שהוא אמין ובעל ניסיון קרבי שאין שני לו, באזור חשוב ביותר מבחינה אסטרטגית, ועושה זאת ללא-תלות בזהות שמאל או ימין של הממשלה (בניגוד לבעלות ברית אחרות).
ישראל היא מכפלן-כוח ומכפלן-דולרי בעוצמה גבוהה עבור ארצות הברית, ובכך מחזקת את כוח ההרתעה האמריקאית, ללא לוחמים אמריקאים על אדמתה, בניגוד למדינות נאט״ו, יפן ודרום קוריאה, הנשענות על בסיסי צבא אמריקאיים, המחייבים השקעה אמריקאית בהיקף שנתי של עשרות מיליארדי דולרים, כולל עשרות אלפי לוחמים אמריקאים.
שגריר (בדימוס) יורם אטינגר, "במחשבה שנייה: יוזמה ישראל-ארה״ב"
27 אוגוסט 2026,
English edition bit.ly/4qP5kr1
לפי פרופ' וולטר ראסל מיד, היסטוריון מוביל של מדיניות החוץ האמריקאית: "ישראל לא הפכה למדינה עוצמתית עקב שיתוף פעולה הדוק עם ארה״ב. היא זכתה לשיתוף פעולה הדוק עם ארה״ב עקב היותה מדינה עוצמתית."
*ההשקעה השנתית של ארה"ב בישראל (3.8 מיליארדי דולרים) – הנתפסת בטעות כ"סיוע חוץ" – העניקה לישראל מערכות צבאיות מתקדמות וחיוניות לקיומה, ובכך שדרגה את ישראל למעמד של מכפלן עוצמה המוביל של ארה״ב (כפי שמפורט בהמשך).
*ישראל מהווה זירה של מרכזי מחקר ופיתוח של כ-250 ענקיות היי-טק מארה"ב, המבססים את עליונותן הגלובלית, מגדילים את הייצוא האמריקאי, ומרחיבים את התעסוקה בארה״ב. באופן דומה צה"ל הפך לזירה של מרכזי מחקר ופיתוח של התעשיות הביטחוניות של ארה"ב ו"הבסיס הצבאי האמריקאי" הגדול בעולם, המאויש-עצמאית, ממומן ברובו באופן עצמאי וחסכוני, ובעל ניסיון קרבי ללא לוחמים אמריקאים על הקרקע. ישראל משדרגת את כוח ההרתעה של ארה״ב ומצמצמת את כושר התמרון הצבאי האזורי והגלובלי של סין ורוסיה, ומאפשרת לארה״ב לצמצם את נוכחותה הצבאית במזרח התיכון, שלא ידע דו-קיום בשלום בין-מוסלמי מאז המאה ה-7. כמו כן, ניסיון הקרב הישראלי משדרג את תורות הלחימה של צבא ארה״ב (לדוגמא, גיבוש תורות לחימה במרכז החשיבתי של צבא ארה״ב בפורט לוונוורת' מושפע מאוד מלקחי מלחמות ולוחמה בטרור של ישראל). השימוש של ישראל במערכות הלחימה של ארה"ב משפר באופן דרמטי את פריון התעשיות הביטחוניות של ארה"ב, ומביא לחיסכון של מיליארדי דולרים במחקר ופיתוח, עלייה של מיליארדי דולרים בייצוא וגידול של מיליארדי דולרים בהכנסות המס של האוצר בארה"ב. לישראל משקל רב בקיצוץ כנפי הטרור האסלאמי האנטי-אמריקאי והרתעתו.
דוגמית של ציוני דרך
*במהלך מלחמות ארה״ב במשטר האייתוללה (ב- 2025 ו-2026) – הנלחם בארה"ב, ללא קשר לישראל, מאז השתלטותו על איראן ב-1979 – מעניקה ישראל לארה״ב תרומה אסטרטגית שאף בעלת-ברית אחרת לא יכולה להעניק. ישראל פועלת כבעלת-ברית אזורית מתוחכמת טכנולוגית, בעלת יכולות ייחודיות בתחומי מודיעין, סייבר ולוחמה אווירית. הדבר בא לידי ביטוי בנטרול מערכות ההגנה האווירית וחיל האוויר של איראן, תוך מזעור האיום על חיילי ארה"ב, צמצום הצורך בכוחות קרקע אמריקאים, והאפשרות להפציץ את שלושת המתקנים הגרעיניים המרכזיים של איראן ללא כל הפרעה מצד איראן. רשתות המודיעין האנושי (HUMINT) ומודיעין האותות (SIGINT) של ישראל באיראן סיפקו ל-CENTCOM ול CIA-נתונים מבצעיים קריטיים, והרחיבו את שדה הראייה המודיעיני של ארה״ב.
*התקיפות של ישראל חשפו את נקודות התורפה של מערכות ההגנה האווירית, מטוסי הקרב, הטילים הבליסטיים והביצורים התת-קרקעיים של סין, רוסיה וקוריאה הצפונית, המוצבים ברחבי העולם.
*כתישה שיטתית של זרועות האייתוללה, כגון חיזבאללה, חמאס, החות'ים וארגוני טרור בסוריה ובעיראק, הפחיתה באופן משמעותי את איום משטר האייתוללה על מתקני צבא ארה"ב, ואת האיום הקיומי על כל המשטרים הערביים הפרו-אמריקאים.
*ההשמדה של הכור הגרעיני העיראקי ב-1981 הצילה את המשטרים הערביים יצרני הנפט הפרו-אמריקאים ממלתעות סדאם חוסיין הפרו-רוסי, וחסכה מארה״ב מכה כלכלית וביטחונית קשה ועימות גרעיני אפשרי במלחמת המפרץ ב-1991.
*ההשמדה של הכור הגרעיני הסורי-צפון קוריאני-איראני ב-2007 חסכה לאזור ולעולם את המחיר הקטסטרופלי של יכולת גרעינית בידי "הקצב מדמשק" הפרו-רוסי ואת האפשרות של מלחמת אזרחים גרעינית בסוריה.
*הניצחון ביוני 1967 השמיד את תשתיות הצבא המצרי, שצויד ואומן על ידי ברה"מ, ושמטרתו הייתה להוביל את העולם הערבי ולמוטט את כל המשטרים הערביים יצרני הנפט הפרו-אמריקאים, בזמן שארה״ב הייתה תלויה בנפט מהמפרץ הפרסי. ניצחון ישראל פגע קשות באמינות הדוקטרינה הצבאית והציוד הקרבי הסובייטיים, העניק לארה"ב מודיעין חיוני על היריב הראשי, וחסך מארה״ב מכה כלכלית וביטחונית קשה. הניצחון הישראלי גם מנע מברה"מ בוננזה גיאו-אסטרטגית והעביר לארה״ב ציוד צבאי סובייטי שנלכד על ידי ישראל – כל זאת ללא עלות בחיי אדם ותקציב אמריקאים.
*מלחמת 1973 סיפקה לארה״ב נתוני-אמת על מערכות צבאיות של ברה"מ מול ארה״ב (למשל, טילי קרקע-אוויר וטילי נ"ט), וסיפקה לארה״ב לקחי קרב שלא יכולה הייתה לקבל באופן שונה. לקחים אלו תרמו לפיתוח דוקטרינת AirLand Battle, טקטיקות SEAD (שבוש הגנה אווירית של האויב), ושדרוגי טילי TOW ושריון שחיזקו את תעשיות הביטחון האמריקאיות ואת דוקטרינת המלחמה של צבא ארה"ב. כפי שהיה ב-1967, במקום שארה״ב תילחם במערכות נשק סובייטיות מתקדמות, כדי ללמוד על תפקודן, ישראל נלחמה וארה״ב למדה את לקחי המלחמה.
*ב-1966 וב-1989 הגיעו לישראל מטוסי קרב סובייטיים מיג-21 ומיג-23 באמצעות טייסים עריקים מעיראק וסוריה, ונמסרו לארה״ב, השפיעו על מאזן הכוחות הגלובלי ושיפרו את ביצועי חיל האוויר האמריקאי והתעשייה האווירית האמריקאית.
*ב-1970, בזמן שארה״ב הייתה שקועה במלחמותיה בדרום-מזרח אסיה, הביא כוח ההרתעה של ישראל לנסיגה של הפלישה הסורית (בגיבוי ברה"מ) לירדן הפרו-אמריקאית. ישראל מנעה מברה"מ שדרוג אסטרטגי קריטי, וחסכה מארה״ב הפלת משטר ערבי פרו-אמריקאי, שעלולה הייתה להוביל להפלת המשטרים הערביים יצרני הנפט הפרו-אמריקאים בחצי האי ערב (כאשר ארה״ב הייתה תלויה מאוד בנפט המפרץ הפרסי).
*"מבצע יונתן (אנטבה)" ב-4 ביולי 1976 הדגיש את ישראל כמקור השראה מוביל של לוחמה נועזת וחדשנית בטרור, והעניק רוח גבית להקמת "כוח דלתא" האמריקאי וליחידות לוחמה בטרור נוספות.
*"מבצע ערצב-19" של ישראל באוקטובר 1982 היה הפעם הראשונה שבה חיל אוויר המצויד במטוסי קרב מערביים השמיד מערך טילי קרקע-אוויר סובייטיים מתוחכמים שנחשבו לחסינים. חיל האוויר גיבש תורת לחימה חדשנית, השמיד 20 סוללות טילי קרקע-אוויר שהופעלו על ידי סוריה בבקעת הלבנון, והפיל 80 מטוסי מיג ללא אבדה אחת לישראל. טקטיקות הקרב, כולל טכנולוגיות לוחמה אלקטרונית, הועברו לארה״ב, שדרגו את יתרונה הצבאי על ברה"מ, ומשמשים עד היום כמרכיב חשוב בתוכנית ההכשרה של טייסי קרב אמריקאים.
השורה התחתונה
*מתקופת המלחמה הקרה ועד היום, ישראל פועלת כמוצב אסטרטגי קדמי ועתיר-ניסיון קרבות של ארה״ב, העומד בשיטתיות מול מערכות לחימה רוסיות, סיניות ומערביות. ישראל מהווה מעבדה בתנאי-קרב של מערכות לחימה אמריקאיות מתקדמות, זירת ניסוי ללוחמה בטרור והגנה אווירית, ומוקד איסוף מודיעין – ללא נוכחות לוחמים אמריקאים.
*ישראל מעניקה לארה"ב באופן שיטתי לקחי קרבות שהיו דורשים חשיפה צבאית אמריקאית גדולה ביותר.
*תוך כדי קידום אינטרסים משותפים מול איומים ואתגרים משותפים, ישראל סופגת את הסיכון המבצעי, מספקת את כוח האדם, מודיעין וניסויים בשדה הקרב, בעוד ארה״ב מעניקה לישראל מערכות נשק קריטיות לקיומה, ונהנית מתרומתה הייחודית של ישראל, שאין דומה לה בקרב בעלות ברית אחרות של ארה"ב.
שגריר (בדימוס) יורם אטינגר, "מחשבה שנייה: יוזמה ישראל-ארה"ב"
27 ביולי, 2026,
English edition bit.ly/4vRXo9l
ארה"ב מעניקה לישראל אשראי של 3.8 מיליארד דולר המיועד אך ורק לרכישת מערכות לחימה אמריקאיות, ומוגדר באופן מעוות ומטעה: "סיוע חוץ". רוב האמריקאים מפרשים "סיוע חוץ" כנדבה והעברה כספית למדינה זרה, במימון משלם המיסים האמריקאי, על חשבון צרכים דחופים בארה"ב.
תיקון התדמית המעוותת של "סיוע חוץ" לישראל, בפרט, ושל יחסי ארה"ב-ישראל, בכלל, מחייב מודעות לבדיקה חשבונאית יסודית, המוכיחה ש-3.8 מיליארד הדולר השנתיים אינם "סיוע חוץ", אלא ההשקעה המשתלמת ביותר של ארה"ב.
לדוגמא:
שגריר (בדימוס) יורם אטינגר, "במחשבה שנייה: יוזמה ישראל-ארה"ב"
inFOCUS קיץ 2026, 9 יולי 2026,
English edition https://bit.ly/4f0o8xV
מדינת ישראל תורמת לארה"ב, כלכלית וביטחונית הרבה יותר – במונחים דולריים – מכל בעלות-ברית אחרות של ארה"ב.
תפיסת העולם הרווחת מציגה את האשראי השנתי של 3.8 מיליארדי דולרים שארה"ב מעניקה לישראל לרכישת מערכות צבאיות בארה"ב כ"סיוע חוץ", וכביכול על חשבון משלם המיסים האמריקאי. אבל בדיקה נאותה מגלה שאין מדובר בסיוע, אלא בהשקעה בעלת סיכון אפסי/נמוך, המניבה תשואה גבוהה מאד למשלם המיסים בארה"ב.
מ-1967 ישראל מהווה מכפלן-דולרי וביטחוני מוביל של ארה"ב. ישראל היא מרכז המחקר והפיתוח המסחרי והביטחוני הגדול והמתוחכם ביותר – עבור למעלה מ-250 ענקיות הייטק מארה"ב ועבור התעשיות הביטחוניות בארה"ב – מעבדה חסכונית בתנאי-קרב הגדולה בעולם, מקור מודיעיני ייחודי עבור ארה"ב, ומכפלן-עוצמה גיאופוליטי ללא בסיסי צבא אמריקאיים על אדמתה.
רחוב דו-סטרי לתועלת הדדית
שיתוף הפעולה ארה"ב-ישראל מניב תשואה שנתית של למעלה מ-1,000% על השקעה שנתית בישראל המוגדרת בטעות "סיוע החוץ". תשואה זו כוללת חיסכון אמריקאי של עשרות/מאות שנות מחקר ופיתוח השקולים למיליארדי דולרים; גידול משמעותי של התוצר הכלכלי והייצוא; הרחבת התעסוקה בארה"ב; הגדלת הכנסות מס חברות ובודדים; שדרוג היתרון הטכנולוגי בזירה העולמית; והתעצמות הביטחון הלאומי וביטחון הפנים. אף בעל ברית אחר אינו מסוגל להעניק לארה"ב תרומה דומה.
ישראל היא חלון ראווה, חנות יוקרה, מרכז חדשנות קרבי-מוכח, ומכפלן-גידול עבור התעשיות הביטחוניות של ארה"ב. לדוגמה, ב-2018 הייתה ישראל המדינה הראשונה שקיבלה את מטוס F-35 לשימוש מבצעי, כאשר מומחים בכירים בארה"ב טענו שהמטוס מועד לכישלון. אולם עד 2019, חיל האוויר הישראלי והיצרן "לוקהיד-מרטין" התגברו על רוב/כל התקלות המכניות/טכניות, והפכו את ה-F-35 למטוס המוביל בחיל האוויר והתעשייה האווירית בארה"ב. המעבדה הישראלית בתנאי-קרב מעבירה ליצרן לקחים יומיומיים (תחזוקה, תיקונים, מבצעים), המובילים לשדרוגים של המטוס, וחוסכים לכל מטוס 20-10 שנות מחקר ופיתוח השקולים למיליארדי דולרים (הוצאות מחקר ופיתוח של F-35 הגיעו ל- 55 מיליארדי דולרים).
השדרוגים מבית היוצר הישראלי הביאו לזינוק בביקוש העולמי ל- F-35, ומ- 2019 הגיע יצוא המטוס (בריטניה, קנדה, אוסטרליה, יפן, דרום קוריאה, גרמניה, איטליה, פולין ועוד) ל-1,200 מטוסים. ב-2025 דיווחה "לוקהיד-מרטין" על יצוא F-35 בהיקף של 40 מיליארדי דולרים, יצור כלכלי של F-35 בסך 72 מיליארדי דולרים, וצבר-הזמנות של 179-173 מיליארדי דולרים. גם אם ישראל אחראית רק ל-50% מהיצוא (20 מיליארדי דולרים) – במעמדה כ"חנות היוקרה", "חלון הראווה" ו"מעבדה בתנאי-קרב" ובעצימות חסרת-תקדים – הרי שמדובר ב-500% תשואה על ההשקעה השנתית בישראל.
יצור ה-F-35 מעסיק 290,000 עובדים (התרחבות של 35% מאז 2019!), והפעילות הכלכלית הקשורה למטוס (72 מיליארדי דולרים) תורמת כ-3 מיליארדי דולרים להכנסות מס חברות ובודדים לאוצר האמריקאי.
תרומת ישראל כמכפלן דולרי וביטחוני ייחודי עבור ארה"ב חלה גם על עשרות מערכות צבאיות אמריקאיות מתקדמות נוספות המסופקות לישראל במסגרת הכביש הדו-סטרי בין השתיים.
ישראל תורמת לשיפור מצב התעשיות הביטחוניות בארה"ב, המעסיקות 2.5 מיליון עובדים. לדוגמא, מאז שנות ה-90' המסוקים "אפאצ'י" של "בואינג" ו"בלאק הוק" של "לוקהיד-מרטין" מפיקים תועלת רבה מהפעילות המבצעית בעצימות-גבוהה של ישראל, שהביאה לשדרוג האוויוניקה, יכולות ההישרדות (כולל התרעת טילים מתקדמת, לוחמה אלקטרונית ואמצעי נגד), והפיקוד והשליטה הקשורים למסוקים. הפעילות המבצעית של ישראל הביאה לחיסכון משמעותי בהוצאות המחקר והפיתוח המסתכמים ב-16 מיליארדי דולרים עבור ה"אפאצ'י" ו-21 מיליארדי דולרים עבור ה"בלאק הוק". שדרוג המסוקים הזניק את נתוני היצוא: עסקאות "אפאצ'י" עם פולין, דרום קוריאה, בריטניה ועוד מדינות ב-20 מיליארדי דולרים; מכירות "בלאק הוק" ליוון, אוסטרליה, שוודיה, ברזיל ועוד מדינות ב-8-10 מיליארדי דולרים בשנים 2023-2026; וכו'.
תשואות דומות לתעשייה הביטחונית של ארה"ב (אך בהיקף גבוה יותר) נובעות משדרוג מטוסי הקרב F-16 וF-15 , כמו גם מערכות הגנה אווירית, כלי טיס בלתי מאוישים, תחמושת מדויקת, ועוד.
אפקט המכפילן-הדולרי של ישראל מגיע גם לתחום ההייטק המסחרי. למעלה מ-250 ענקיות אמריקאיות, כגון גוגל, אינטל, אנבידיה, מיקרוסופט, אפל, ג'ון דיר, ג'ונסון אנד ג'ונסון וג'נרל אלקטריק מפעילות מרכזי מחקר ופיתוח בישראל, וממנפות את כוח המוח והיצירתיות הישראלים, המביאים לפיתוחים משני-משחק ופורצי-דרך בתחומי הבינה המלאכותית, סייבר, תקשורת, רפואה, חקלאות, השקיה, טכנולוגיה פיננסית ועוד. מרכזי המחקר והפיתוח האמריקאים בישראל מחזקים את עליונותה הטכנולוגית העולמית של ארה"ב, מגבירים את היצוא האמריקאי, ומרחיבים את בסיס התעסוקה בארה"ב.
שדרוג תורות לחימה אמריקאיות
ישראל משמשת כמרכז החדשנות המוביל של זרועות צבא ארה"ב בתחום תורות הלחימה וההכשרה. לקחים מבצעיים ישראליים מעצבים תורות לחימה של קרבות אוויר, שיבוש מכ"מים, לוחמה בשטח בנוי, נטרול מטעני-צד, פשיטות כוחות מיוחדים, חילוץ בני ערובה, וכו'. כוחות מיוחדים של צבא ארה"ב בדרכם לעיראק ומדינות נוספות מגיעים לישראל, כדי להתאמן בהנחיית מומחים ישראלים בהתמודדות עם מכוניות תופת, מחבלים מתאבדים ומטעני-צד. יחידות לוחמה בשטח בנוי אמריקאיות מאמצים תוכניות אימונים המתבססות על ניסיון הקרב של ישראל מול טרור אסלאמי בלבנון, סוריה, יהודה, שומרון ועזה. "מבצע יונתן (אנטבה)" ב-1976 מהווה מקור השראה ללוחמת ארה"ב בטרור, והשפיע על הקמת "כוח דלתא". מבצע "ערצב 19" מיוני 1982, שהשמיד 20 סוללות טילי קרקע-אוויר סובייטיות מתקדמות (שנחשבו על ידי ארה"ב כבלתי- חדירות) והפיל 82 מטוסי "מיג" ללא אבדות ישראליות, הוא אבן-יסוד בתוכניות האימונים ותורות הלחימה של חיל האוויר האמריקאי.
פעילות חיל האוויר הישראלי במלחמה נגד איראן (2025 ו-2026) הביאה לשיתוק מהיר של מערכות ההגנה האווירית וחיל האוויר של איראן, והעניקה לארה"ב מידע יקר-ערך לגבי נקודות התורפה של מערכות ההגנה האוויריות, כלי הטיס והטילים הבליסטיים הסיניים והרוסיים. מערכות אלו פרושות ברחבי העולם וחשיפת מגבלותיהן מחזקות את יוקרת ארה"ב ומכרסמות במעמדן האסטרטגי של סין ורוסיה.
תרומת המודיעין הישראלי לארה"ב
שיתוף הפעולה המודיעיני ישראל-ארה"ב מניב תשואה גבוהה על ההשקעה השנתית של ארה"ב, וזאת עקב הדמוגרפיה הישראלית, הכוללת אנשים רבים היכולים להשתלב בקלות בכל מדינה מוסלמית, וכן עקב הנחישות, התעוזה, החדשנות, והחשיבה מחוץ לקופסה המאפיינים את ישראל. ראש מודיעין חיל האוויר האמריקאי לשעבר, הגנרל ג'ורג' קיגן, ציין בראיון ל"ניו יורק טיימס" כי אילו נדרשה ארה"ב להשיג בעצמה את המודיעין האיכותי המסופק על ידי ישראל, היה עליה להקים 5 סוכנויות ביון (CIA). התקציב השנתי של CIA אחד הוא כ-15 מיליארדי דולרים (תשואה של 400% על ההשקעה השנתית בסך 3.8 מיליארדי דולרים). הסנטור דניאל אינואה, שכיהן כיו"ר ועדת המודיעין של הסנאט, העריך שישראל מעניקה לארה"ב יותר מודיעין איכותי מכל מדינות נאט"ו יחד.
ב-2017 חשף המודיעין הישראלי חוליה של דאע"ש בסוריה שפיתחה אמצעים להחדרת חומרי נפץ למחשבים ניידים, תוך עקיפת מערכות האבטחה בשדות התעופה האזרחיים בארה"ב. ישראל העבירה את המידע לארה"ב, ששדרגה את מערכות האבטחה בשדות התעופה, ומנעה אובדן קטסטרופלי בחיי אדם, נזק חמור לחברות התעופה בארה"ב, ופגיעה קשה במורל הציבורי ובתדמית ההרתעה של ארה"ב. ישראל גם העבירה לארה"ב מערכות לחימה סובייטיות מתקדמות כגון מיג-21, מיג-23, טנק T-72 טיל SA-6, מכ"ם P-12, ועוד. אלה מונפו לשדרוג התעשיות הביטחוניות והביטחון הלאומי בארה"ב, ששינו את מאזן הכוחות ב"מלחמה הקרה". תרומת טרייה של ישראל כוללת מידע מודיעיני על כלי טיס בלתי מאוישים איראניים, טילים בליסטיים צפון קוריאניים ותאי טרור רדומים ופעילים של חיזבאללה במזרח התיכון, אפריקה, אמריקה הלטינית ועל אדמת ארה"ב. הדבר משפר במישרין את ביטחון העורף האמריקאי, את בטיחות המתקנים האמריקאיים במזרח התיכון וברחבי העולם, ואת יציבות המשטרים הפרו-אמריקאיים באמריקה הלטינית ובעולם הערבי.
הערך המוסף הגיאו-אסטרטגי של ישראל עבור ארה"ב
מבחינה אסטרטגית, ישראל משמשת מוצב קדמי צבאי הגדול ביותר של ארה"ב, המאריך את הזרוע האסטרטגית של ארה"ב, ללא נוכחות חיילי ארה"ב. הדבר שקול לצי של נושאות מטוסים ולצידן 5-7 אוגדות יבשה בזירת הים התיכון-הים האדום-האוקיינוס ההודי-המפרץ הפרסי. במהלך שנות ה-70' וה-80', טענו האדמירל אלמו זומוואלט, ראש אגף המבצעים של צי ארה"ב, והגנרל אלכסנדר הייג, שהיה המפקד העליון של נאט"ו ומזכיר המדינה של ארה"ב, כי אם לא הייתה ישראל במזה"ת, היה על ארה"ב לייצר ולפרוס נושאות מטוסים נוספות באוקיינוס ההודי ובים התיכון, יחד עם אוגדות יבשה נוספות במזרח התיכון. מחיר נושאת מטוסים מתקדמת אחת ב-2026 הוא 13-10 מיליארדי דולרים (תשואה של יותר מ-300%), ועלות פריסה של אוגדה קרקעית אחת במזרח התיכון עומדת על מיליארד דולר.
המזה"ת מהווה מקור של 48% מעתודות הנפט בעולם, צומת נתיבי שיט מסחריים קריטיים בין המזרח הרחוק למערב, ומוקד טרור אסלאמי אנטי-אמריקאי. כוח ההרתעה של ישראל מצמצם את זעזועי המזה"ת ואת אי-יציבות המשטרים הערביים הפרו-אמריקאיים (בייחוד ירדן), מאפשר 6 הסכמי שלום בין ישראל למדינות ערביות, ומצמצם את מרחב התמרון של רוסיה, סין והטרור האסלאמי הסוני והשיעי האנטי-אמריקאי.
מול התשואה הייחודית של ההשקעה האמריקאית השנתית (3.8 מיליארדי דולרים) בישראל, ניצבת השקעה אמריקאית שנתית של 35 מיליארדי דולרים בבסיסי צבא במערב אירופה, כולל 80,000 חיילים אמריקאים במערב אירופה…
תקדימים היסטוריים
מאז 1967 שימשה ישראל כמכפלן-עוצמה מוביל עבור ארה"ב, כפי שמעידות הדוגמאות הבאות:
הניצחון הישראלי ב-1967 ריסק את התשתית הצבאית של מצרים, וסיכל את המהלך הצבאי של מצרים במעורבות סובייטית (לדוגמא, 70,000 חיילים מצריים בתימן לקראת מתקפה על סעודיה), במטרה להפוך את מצרים למנהיגה הפאן-ערבית, תוך הפלת כל המשטרים הערביים יצרני-הנפט הפרו-אמריקאיים. הדבר היה מסב לארה"ב (שהייתה תלויה מאד ביבוא נפט מהמפרץ הפרסי) מכה קשה כלכלית וביטחונית, ומעניק רוח-גבית עזה למעמדה האסטרטגי של ברית המועצות.
ב-1970 פלשה סוריה הפרו-סובייטית לירדן, מתוך כוונה להפיל את המשטר ההאשמי הפרו-אמריקאי, ולעודד תגובת-דומינו שתוביל להפלת המשטרים הפרו-אמריקאיים במפרץ הפרסי. הדבר נמנע בזכות תגבור כוח ההרתעה הישראלי ברמת הגולן, בזמן שארה"ב הייתה שקועה בבוץ הוויטנאמי . ניצחון ישראל במלחמת יום הכיפורים ב-1973 שכנע את מצרים להינתק מהגוש הסובייטי ולהצטרף לגוש הפרו-אמריקאי.
השמדת הכור הגרעיני העיראקי בידי ישראל ב-1981 חילצה את כלל מפיקות הנפט הערביות הפרו-אמריקאיות ממלתעות צדאם חוסיין הפרו-סובייטי, וחסכה מארה"ב עימות גרעיני פוטנציאלי במהלך מלחמת המפרץ הראשונה ב-1991. השמדת הכור הגרעיני הסורי בידי ישראל ב-2007 מנעה את מלחמת האזרחים הגרעינית הראשונה בהיסטוריה האנושית (בסוריה).
המתקפות הישראליות נגד חיזבאללה ב-2024 החישה את הפלת משטרו של אסד, ופתחה את הדלת לארה"ב להחליף את רוסיה כגורם משפיע בסוריה. המתקפה האווירית הישראלית נגד איראן ביוני 2025 שיתקה את ההגנה האווירית וחיל האוויר האיראניים, ואפשרה לחיל האוויר האמריקאי להפציץ ללא הפרעה את שלושת אתרי הגרעין האיראניים העיקריים. הדבר חשף את נקודות התורפה של מערכות ההגנה האווירית הסינית והרוסית, והיטה את מאזן הכוחות העולמי לטובת ארה"ב.
אמינות ישראל
ישראל אינה בעלת ברית "מזגזגת", בניגוד לבעלי ברית אחרים של ארה"ב, כמו המשטרים באיראן, לוב, מצרים, עיראק ותימן, שהפכו מפרו-אמריקאיים לאנטי-אמריקאיים בן לילה עקב הפיכות, מהפכות או תמורות אידיאולוגיות. קטאר אמנם מארחת את הבסיס הצבאי אל-עודייד, אבל היא המממנת המובילה של הטרור הסוני האנטי-אמריקאי (חמאס ו"האחים המוסלמים") תוך התקרבות והתרחקות חוזרות ונשנות ממשטר האייתוללה האנטי-אמריקאי. גם תמיכת בעלי ברית אירופאים מותנית בהלך הרוח הציבורי ופוליטיקה פנימית או באישור רב-צדדי (או"מ). למעשה, מערב אירופה אינה מוכנה/יכולה להפעיל שריר נגד הטרור האסלאמי ואיומים נוספים. לעומת זאת, בישראל יש הסכמה ציבורית פרו-אמריקאית חוצת-קווים פוליטיים (שמאל וימין, חילונים ודתיים, ניצים ויונים). ישראל – בניגוד למערב אירופה, יפן ודרום קוריאה – אינה רוצה בסיסים אמריקאיים על אדמתה; היא מממנת (כמעט) ומאיישת באופן מלא את כוחה הצבאי, ופועלת באופן פרו-אקטיבי נגד איומים משותפים לישראל ולארה"ב. מאז הצטרפותה לפיקוד המרכז האמריקאי (CENTCOM) ב-2021, שתופי הפעולה המבצעיים מזנקים באופן דרמטי, ומשפרים את יכולות CENTCOM, הממנף את הניסיון הקרבי של צה"ל.
השורה התחתונה
*ישראל היא עבור ארה"ב מה שמייקל ג'ורדן היה עבור "נייקי" – שגריר עולמי משפר שיווק – אך בקנה מידה אסטרטגי ודולרי גדול ורחב הרבה יותר. מדובר בשותפה דמוקרטית, מנוסת-קרבות, שתרומתה לכלכלה ולביטחון הלאומי בארה"ב גדולה בהרבה מההשקעה השנתית של 3.8 מיליארדי דולרים, המוגדרת באופן שגוי כ"סיוע חוץ".
*למעשה, ארה"ב מספקת לישראל מערכות צבאיות אמריקאיות מתקדמות, העוברות מבחני-עמידות, שדרוג וחשיפה עולמית במעבדה הישראלית בתנאי-קרב, ומניבות לארה"ב תשואה שנתית של למעלה מ-1,000%. התשואה בת מיליארדי הדולרים כוללת חיסכון במחקר ופיתוח, הגברת יצוא, הרחבת תעסוקה, הכנסות מס חברות ואישי, רווחי מודיעין והתרומה מעצם נוכחות ישראל באזור כה קריטי. *בעולם של אי-ודאות עם השלכות מרחיקות-לכת, בעלת-ברית רב-תכליתית, אמינה ויעילה, המתרגמת במהירות-יחסית לקחי קרב לפתרונות אזרחיים וביטחוניים המוכנים לשימוש, אינה רק בעלת-ברית עם ערך מוסף – היא בעלת- ברית הכרחית.
שגריר (בדימוס) יורם אטינגר, "במחשבה שנייה: יוזמה ישראל-ארה"ב"
3 יולי 2026
English edition https://bit.ly/4eTrIKi
התעשיות הביטחוניות וההיי-טק האזרחי בארה"ב, וגם צבא ארה"ב, ממנפים את היכולות הטכנולוגיות והמבצעיות של ישראל, המביאות לפיתוחים פורצי-דרך וחסכוניים בזמן ועלויות כספיות, תוך מעבר מהיר משלב הרעיון והפיתוח לשלב המבצעי.
הניסיון הייחודי של ישראל בתחום ההגנה האווירית, כולל יירוט טילים בליסטים והגנה מפני מתקפות רחפנים, משדרג את מערכות ההגנה האווירית של ארה"ב. שתוף הפעולה עם ישראל, ומינוף השימוש המבצעי בעצימות גבוהה שישראל עושה במערכות הגנה אווירית אמריקאיות, חוסכים לארה"ב שנים רבות של מחקר ופיתוח וסימולציות מעבדתיות, המסתכמים במיליארדי דולרים של בדיקות תאורטיות. הטמעת הניסיון הישראלי המצטיין בפעילות בין-מערכתית של הגנה רב-שכבתית שכמעט אינה חדירה, מעניקה לארה"ב יתרונות קריטיים כגון שדרוג התחרותיות בשוק הבינלאומי, גידול היצוא, יתרון מובהק בתחרות הכלכלית וההרתעתית מול סין, רוסיה, בריטניה וצרפת, ובמאבק בטרור האסלאמי הסוני והשיעי.
לדוגמא, בשלבים המוקדמים של מיזםF-35 , כאשר מומחים מובילים בארה"ב דנו את המיזם לכישלון, הצליחו ישראל (מעבדה בתנאי-קרב) והיצרנית "לוקהיד־מרטין" להתגבר על מרבית/כל התקלות הטכניות והמכניות. ההצלחה חסכה לארה"ב 10–20 שנות מחקר ופיתוח, המסתכמות במיליארדי דולרים (עלות מחקר ופיתוח של 35-F – 55 מיליארדי דולרים!). בדומה לכך, הפיתוח המשותף של ארה"ב וישראל בסדרת "חץ" (חץ 2 וחץ 3) ו"קלע דוד" הביא לשיפור אלגוריתמים של הרדאר, מיזוג חיישנים ושדרוג היירוטים, ובכך תרם לתוכנית ההגנה האווירית של ארה"ב, כולל מערכת THAAD ו"פטריוט". זאת דוגמא אחת, מני רבות, של תרומת ישראל כתוצאה מאתגרים ייחודיים במציאות מבצעית, שאף בעלת-ברית אחרת לא מסוגלת להעניק לארה"ב.
פריסת יחידת THAAD לישראל התרחשה לראשונה באוקטובר 2024, בעקבות סדרת תקיפות טילים מאיראן. המערכת השיגה את ההצלחה המבצעית הראשונה ב־27 בדצמבר 2024, כאשר יירטה טיל בליסטי ששוגר מתימן. ישראל מהווה את חלון הראווה המרכזי של מערכות ההגנה האווירית האמריקאיות, המאמת בזמן אמת (לחימה) ובעצימות גבוהה, מפגין בשיטתיות את עליונותן על המתחרים, ומקדם את שיווק, יצור ויצוא תוצרת ארה"ב.
ניסיון הקרב של ישראל ביירוט טילים ב־2024 ו-2025 הביא לזינוק בייצור מערכת THAAD (Terminal High Altitude Area Defense). ב־24 ביוני 2026 זכתה "לוקהיד-מרטין" בחוזה של 35.3 מיליארדי דולרים לייצור מיירטי THAAD לתקופה 2026–2032. בעקבות ביצועי THAAD ביוני 2025, חתמה "סוכנות ההגנה מפני טילים" של ארה"ב (MDA) על חוזה שנתי בסך 6.2 מיליארדי דולרים להגברת הייצור השנתי מ־96 ל־400 טילים. בינואר ובמרץ 2026 הזמינו ערב הסעודית וכווית טילי "פטריוט" PAC-3 בשווי 9 מיליארדי דולרים ורדאר מתקדם של "פטריוט" בשווי 8 מיליארדי דולרים. פולין רכשה "פטריוט" שלב II ב-15 מיליארדי דולרים. פוטנציאל השיווק של מערכת "פטריוט" הוערך ב־12.09 מיליארדי דולרים ב־2025, צפוי להגיע ל־13.02 מיליארדי דולרים ב־2026, ו־20.61 מיליארדי דולרים עד 2032. חלק ניכר מהביקוש נוצר עקב ביצועי ישראל, שהיא מרכז פיתוח בתנאי-קרב.
מערכת THAAD היא רק אחת מתריסרי מערכות צבאיות מתקדמות שמסופקות ע"י ארה"ב לישראל, המהווה את אתר הבטא הגדול, החסכוני והיעיל בעולם עבור התעשיות הביטחוניות של ארה"ב, המעסיקות למעלה מ־2.5 מיליון אמריקאים (לדוגמא, לוקהיד־מרטין, בואינג, RTX, נורת'רופ גרומן וקטרפילר־דיפנס).
ישראל משמשת, באופן דומה, האתר המוביל למרכזי מחקר ופיתוח (מחוץ לארה"ב) עבור יותר מ־250 ענקיות היי־טק אמריקאיות אזרחיות (לדוגמא, אינטל, NVIDIA, דל, אמזון, ג'ון דיר, IBM, ,AOL Applied Materials , גוגל, פייסבוק, סיסקו, ג'נרל אלקטריק, ג'נרל מוטורס, HP, 3M, Intuit , מוטורולה, אפל ומיקרוסופט).כך ישראל מחזקת את היתרון התחרותי הגלובלי של מגזר ההיי־טק האזרחי האמריקאי.
ישראל גם מקבלת את מערכת ה- THAAD במעמדה כמרכז החדשנות הצבאית הגדול ביותר, התורם באופן ייחודי לתורות הלחימה של זרועות צבא ארה"ב.
התרומה הגבוהה הנובעת ממערכת ההגנה האווירית הרב־שכבתית של ישראל, המשמשת כמכפלן-דולרי ומכפלן-בטחוני עבור ארה"ב, דומה לתרומה הדרמטית הנובעת מאספקה לישראל של ,F-35, F-16, F-15, F-4 מסוקי "בלאק הוק" ו"אפאצ'י", מטוסי תובלה " C-130הרקולס", ועוד.
השורה התחתונה
*השימוש האינטנסיבי הייחודי שישראל עושה במערכות צבאיות אמריקאיות מתקדמות מניב גל של לקחים מבצעיים הנמסרים לצבא ולתעשייה הביטחונית בארה"ב, משדרגים את יכולות ארה"ב ומעניקים תשואה חסרת-תקדים (R-o-I) על ההשקעה השנתית בישראל (3.8 מיליארדי דולרים), הנתפסת בטעות כ"סיוע חוץ".
*הלקחים הישראלים חוסכים לארה"ב עשרות שנות מחקר ופיתוח בהיקף של מיליארדי דולרים, מקדמים את התחרותיות של ארה"ב, מזניקים את היצוא האמריקאי, מרחיבים את בסיס התעסוקה בארה"ב, מגדילים הכנסות מס הכנסה (חברות ובודדים) לקופת האוצר האמריקאית, ומטים את מאזן הכוחות העולמי לטובת ארה"ב, ללא צורך בכוח אדם צבאי אמריקאי נוסף.
*בניגוד לעלות השנתית של כ־35 מיליארדי דולרים שארה"ב משקיעה בבסיסים צבאיים במערב אירופה (כולל כ־80,000 חיילים אמריקאים), ישראל תורמת לארה"ב הרבה יותר ממערב אירופה ללא בסיסי צבא אמריקאים ובמימון אמריקאי מינימלי ביותר.
*מערכת היחסים בין ארה"ב לישראל היא מהדורה קלאסית של כביש דו‑סטרי לתועלת-הדדית, המניב למשלם המסים האמריקאי תשואה חסרת-תקדים (בהשוואה להשקעת ארה"ב)!
שגריר (בדימוס) יורם אטינגר, "במחשבה שנייה: יוזמה ישראל-ארה"ב"
5 יוני 2026
English edition bit.ly/4g6si9A
ישראל היא מרכז המו"פ הגדול בעולם, מחוץ לארה"ב, עבור ההייטק האזרחי של ארה"ב. למעלה מ-250 ענקיות טכנולוגיה מארה"ב – כגון אינטל, דל, אמזון, ג'ון דיר, IBM, AOL, אפלייד מטריאלס, גוגל, פייסבוק, סיסקו, ג'נרל אלקטריק, ג'נרל מוטורס,, HP, 3M אינטוויט, מוטורולה, אפל, מיקרוסופט ו- NVIDIA – הקימו מרכזי מו"פ בישראל. הן ממנפות את כוח המוח הישראלי, המניב חדשנות פורצת-דרך, ומחזק את עליונות ההייטק האזרחי של ארה"ב בשוק העולמי. תופעה זאת משדרגת את התחרותיות של החברות האמריקאיות, חוסכת להן מאות שנות מו"פ (בשווי של מיליארדי דולרים), מגדילה את יצוא ארה"ב, מרחיבה את בסיס התעסוקה בארה"ב ומגדילה את הכנסות מס ההכנסה (תאגידים ויחידים) של האוצר בארה"ב.
באופן דומה, ישראל הפכה למרכז המו"פ הגדול בעולם, מחוץ לארה"ב, עבור התעשיות הביטחוניות של ארה"ב – כגון לוקהיד-מרטין, בואינג, RTX (ריית'יאון), ג'נרל דיינמיקס, נורת'רופ גרומן וקאטרפילר – המעסיקות 2.5 מיליון איש. תופעה זאת חוסכת לתעשיות הביטחון בארה"ב מאות שנות מו"פ (20-10 שנים עבור כל אחד מקווי-היצור שלF-35 ,F-16 F-15 ) השקולות למאות מיליארדי דולרים, משדרגת את תחרותיות החברות האמריקאיות בשוק העולמי, מגדילה את יצוא ארה"ב, מחזקת את בסיס התעסוקה בארה"ב ומייצרת הכנסות מס נוספות (של תאגידים ויחידים) לאוצר בארה"ב.
ישראל תורמת באופן משמעותי לשיפור המו"פ, היעילות, המכירות (כולל יצוא) והתעסוקה הקשורים ל- F35 (היצרן וקבלני המשנה מעסיקים 290,000 איש), F16 (47,500 מועסקים) ו-F15 (25,000-50,000 איש), ליצרניות מסוקי הקרב אפאצ'י ובלאקהוק, וכן למטוסי התובלה C-130 .
למעשה, תרומת ישראל לתעשיות הביטחוניות בארה"ב התחילה בפאנטום F4E מתוצרת "בואינג", מאז שקיבלה את המטוס הראשון ב-1969, שהיה מערכת הנשק האמריקאית המתקדמת הראשונה שסופקה לישראל. ישראל הייתה המדינה הראשונה, מחוץ לארה"ב, שהפעילה את הF4E מבצעית (במלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפורים), כאילו הייתה מעבדה חסכונית ויעילה בתנאי קרב, וחנכה מסלול שיפור ניכר של F4E.
רקורד-מוכח ממלא תפקיד קריטי בשדרוג איכות מערכות הביטחון, והיקף מכירות לחיל האוויר האמריקאי ויצוא. הרקורד המבצעי, היעיל ובעצימות ייחודית של חיל האוויר הישראלי סיפק הוכחה-חיה בסיכון-גבוה ליעילות F4E מול מערכות הגנה אווירית ומטוסי הקרב של ברה"מ – תרחיש האיום שממנו חששו בעלות ברית של ארה"ב. ישראל הדגימה יכולות רב-תכליתיות של המטוס (עליונות אווירית, תקיפה קרקעית, התגברות על מערכות הגנה סובייטיות, תיפקוד יעיל בלחימה עצימה, תוך שדרוג מכ"ם, תא טייס, לרבות שדרוג מנוע), ושיפרה משמעותית את פוטנציאל המכירות שלו.
* השימוש הישראלי ב-F4E הפך אותו לאטרקטיבי עבור בעלות ברית של ארה"ב, כגון בריטניה, גרמניה, יפן, איראן, דרום קוריאה, טורקיה ויוון. ל"חנות היוקרה" ול"חלון הראווה" הישראלים שהפגינו לעולם את יתרונות ה-F4E היה תפקיד משמעותי בהגדלת המכירות והיצוא.
חשיפת נקודות התורפה של מערכות ההגנה האווירית הסובייטיות במצרים, כמו חשיפת נקודות התורפה של מערכות ההגנה האווירית הסיניות והסובייטיות באיראן ב-2025 וב-2026 – הפרוסות ברחבי העולם, היטתה את מאזן הכוחות העולמי לטובת ארה"ב.
אתגרים קיומיים של ישראל הניבו ניסיון מבצעי ייחודי בקרבות אוויר, תקיפה קרקעית וסיור, שהביא לשדרוגים חדשניים ושיטתיים בF4E עם שיפורי אביוניקה, מערכות תקשורת, מערכות שליטת ירי, ושדרוגי מבנה ותא טייס, שרובם הועברו ליצרן האמריקאי. כמו כן, תורות לחימה פורצות-דרך הועברו לחיל האוויר האמריקאי.
כפי שעשתה עם ה-F-15 ו- F-16הוותיקים, ישראל גם האריכה את תוחלת החיים המבצעית של F4E, במקביל לשדרוג אגרסיבי של ביצועי המטוס.
השורה התחתונה
*ההיסטוריה מוכיחה שאספקת עשרות מערכות נשק מתקדמות אמריקאיות לישראל תורמת תמיד לכלכלת וביטחון ארה"ב.
*אספקת מערכות נשק מתקדמות לישראל מניבה למשלם המיסים האמריקאי תשואה שנתית יוצאת דופן על ההשקעה השנתית של 3.8 מיליארדי דולרים בישראל (המזוהה בטעות כ"סיוע חוץ"). תשואה זאת כוללת מאות מיליארדי דולרים של חיסכון במו"פ, הגדלת יצוא, הרחבת תעסוקה, הכנסות מס נוספות לאוצר האמריקאי, ותורות לחימה משודרגות לכוחות המזוינים של ארה"ב. היא כוללת גם מודיעין ברמה ובהיקף יוצאי דופן שהושווה על ידי הגנרל ג'ורג' קיגן, שהיה מפקד המודיעין של חיל האוויר האמריקאי, ל-5 CIA (תקציב שנתי של CIA אחד – 15 מיליארדי דולרים שהם 400% תשואה על 3.8 מיליארדי דולרים). התשואה למשלם המיסים האמריקאי כוללת גם – על פי הגנרל אלכסנדר הייג, שהיה המפקד העליון של נאט"ו ומזכיר המדינה האמריקאי – את ישראל כנושאת המטוסים האמריקאית הגדולה ביותר ללא חיל אמריקאי על סיפונה, החוסכת את הצורך לייצר ולפרוס באוקיינוס ההודי ובים התיכון מספר נושאות מטוסים חדשות, יחד עם אוגדות יבשה אחדות. עלות ייצור של נושאת מטוסים מתקדמת אחת היא 13-10 מיליארדי דולרים (למעלה מ-300% תשואה), ועלות שנתית של פריסת אוגדת יבשה אמריקאית אחת במזרח התיכון היא מיליארד דולרים.
* ישראל אינה שייכת למועדון הלא-מכובד של "סיוע חוץ". ישראל היא שותפה מסחרית וביטחונית של ארה"ב, המעורבת בשיתוף פעולה של כביש דו-סטרי לתועלת הדדית, המניב לנישום האמריקאי בוננזה, הגבוהה באופן אקספוננציאלי מההשקעה השנתית של 3.8 מיליארדי דולרים.
שגריר (בדימוס) יורם אטינגר, "במחשבה שנייה: יוזמה ישראל-ארה"ב"
26 מאי 2026,
English edition bit.ly/3RmIvgT
היקף היצוא של מטוס התובלה האמריקאי C-130 גדל פי 5-4 מאז 1971, כאשר ישראל קיבלה את שני המטוסים הראשונים. נפח הייצור של תכנית C-130 המקורית (A-H) הגיע ל-2,271 יחידות, והמהדורה המשודרגת של C-130J Super Hercules הגיעה למעלה מ-2,800 יחידות. עלות מטוס מתקדם אחד היא 100-80 מיליון דולרים.
כפי שקורה עם מטוסי F-35, F-16, F-15 והמסוקים "בלאק הוק" ו"אפאצ'י" מתוצרת ארה"ב, ישראל מתפקדת כ"חנות יוקרה" של תעשיות הביטחון האמריקאיות. ישראל מפעילה בעצימות גבוהה את מטוס התובלה האמריקאי, ומספקת ליצרן ("לוקהיד-מרטין") ולחיל האוויר האמריקאי – חינם אין כסף – לקחי תפעול בסיכון גבוה, אימות יכולות, נתוני בלאי מיבני, ויוקרה שיווקית שאין לה אח ורע. תרומה זאת מקפיצה את ה"הרקולס" למעמד של מטוס הסיוע הטקטי המתוכנן והמשווק ביותר בהיסטוריה, המבצע משימות הובלת מטען כבד, פריסת כוחות, תדלוק אווירי וסיוע הומניטרי. ישראל מעניקה לחיל האוויר האמריקאי תורות לחימה ייחודיות שגובשו בשדה הקרב.
יכולות מוכחות בשדה הקרב הן המאיץ החשוב ביותר של ייצוא ביטחוני. אתגרי ההישרדות של ישראל מאלצים את חיל האוויר (וצה"ל בכלל) להשתמש ב- C-130(ובתריסרי מערכות לחימה אמריקאיות נוספות) בתרחישי קרב תובעניים. יותר מכל חיל אוויר בעולם, חיל האוויר הישראלי מתנסה בהלך רוח של "Do-Or-Die" באופן יומיומי, ומפיק ניסיון קרב ייחודי, תורות לחימה משנות-משחק, ושדרוגים טכניים ומכניים שרובם מגיעים ליצרנים ולחיל האוויר האמריקאים. לדוגמא, "מבצע יונתן" (אנטבה) מ-1976 ו"מבצע שלמה" מ-1991 (עליית 14,000 יהודי אתיופיה) היו מקדמי שיווק חזקים של ה"הרקולס", והפגינו יכולות חסרות-תקדים של טיסה סמויה לטווח-ארוך, ויכולת נחיתה על מסלולים קצרים. פרימיטיביים וחסרי תאורה-נאותה.
ישראל היא לא רק צרכנית של מערכות לחימה אמריקאיות מתקדמות, אלא משדרגת-מובילה של מערכות אלה, המשדרגת באופן משמעותי את הביצועים והייצוא של התעשייה הביטחונית האמריקאית – המעסיקה 2.5 מיליון עובדים – ואת תוחלתה החיים התפעולית של מערכות הלחימה, הרבה מעבר להערכות ההנדסיות המקוריות.
מינוף הניסיון המבצעי והתחזוקה הישראלים מוביל ליוזמות משותפות כמו מרכז הסימולציה המתקדם של ה-C-130 בנבטים, המשפר את שיטות האימון של ישראל וארה"ב.
ישראל תורמת באופן דומה לכ-400 ענקיות היי-טק אזרחיות אמריקאיות, המפעילות מרכזי מחקר ופיתוח פורצי דרך בישראל, התורמים ליתרונן בזירה העולמית, ליצוא ותעסוקה בארה"ב.
השורה התחתונה
*ישראל מקבלת מארה"ב – בהכרת תודה עמוקה – מערכות לחימה מובילות, ומתפקדת כמרכז המחקר והפיתוח הגדול והחסכוני בעולם ומעבדה בתנאי-קרב עבור התעשייה הביטחונית וזרועות הצבא של ארה"ב.
*השימוש המבצעי הישראלי חוסך לארה"ב עשרות שנות מחקר ופיתוח השווה עשרות מיליארדי דולרים (לדוגמא, עלות המחקר והפיתוח של ה-F-35 היא 55 מיליארדי דולרים).
*המעבדה הישראלית בתנאי-קרב משפרת את תחרותיות ארה"ב בשוק הבינלאומי, ומניבה לארה"ב יצוא בעשרות מיליארדי דולרים.
*הגדלת הייצור והיצוא מרחיבים את בסיס התעסוקה בארה"ב ומוסיפים מיליארדים לרווחי מס ההכנסה האמריקאי (מס חברות ויחידים).
*הניסיון הקרבי הייחודי של ישראל הפך אותה למרכז החדשנות היצרני ביותר של זרועות הצבא האמריקאי ומשפר את תורות הלחימה שלהם.
*ישראל מעבירה לארה"ב מידע מודיעיני איכותי ייחודי המסכל פעולות טרור אסלאמי (גם על אדמת ארה"ב) וחושף מידע קריטי על מערכות נשק של אויבים ויריבים. היקף ואיכות מידע מודיעיני זה נאמד ע"י מפקד המודיעין של חיל האוויר האמריקאי לשעבר, הגנרל ג'ורג' קיגן, כשקול ל-5 סוכנויות ביון (CIA). התקציב השנתי של -CIA אחד הוא $15 מיליארדי דולרים.
*ישראל מהווה את הבסיס הצבאי האמריקאי הגדול והיעיל בעולם, מחוץ לארה"ב, שאין בו חיילים אמריקאים, נמצא באזור קריטי לכלכלת וביטחון ארה"ב, וחוסך לארה"ב את הצורך לייצר ולנייד לאוקיינוס ההודי ולים התיכון מספר נושאות מטוסים, בליווי 7-5 אוגדות יבשה. עלות ייצור של נושאת מטוסים מתקדמת אחת היא 13-10 מיליארדי דולרים, ועלות ניוד של אוגדת כוחות יבשה אחת למזרח התיכון היא מיליארד דולרים.
*הכביש הדו-סטרי בין ישראל וארה"ב מניב למשלם המיסים האמריקאי תשואה שנתית של (לפחות) עשרות מיליארדי דולרים על ההשקעה השנתית (ולא "סיוע חוץ") של 3.8 מיליארדי דולרים.
(מידע נוסף על ישראל כמכפיל כוח ודולרים עבור ארה"ב)
שגריר (בדימוס) יורם אטינגר, "במחשבה שנייה: יוזמה ישראל-ארה"ב"
1מאי 2026
English edition bit.ly/494ktwW
על רקע המלחמה במשטר האייתוללה, תרגילים משותפים ארה"ב-ישראל מדגישים את שיתוף הפעולה המהותי ואת ההערכה ההדדית בין הקומנדו הימי (Navy SEALs) של ארה"ב לבין "שייטת 13" – המתמחים בפעולות מעבר לקווי האויב – תוך שיפור הדדי של תורות הלחימה.
איום המוקשים האיראניים במיצרי הורמוז ובמפרץ הפרסי מדגיש את שיתוף הפעולה הפורה לשני הצדדים בין חילות הים של ארה"ב וישראל, הממנף את ניסיון הלוחמה הימית של ישראל בים התיכון, הים האדום, הים הערבי (צפון האוקיינוס ההודי) ובמפרץ הפרסי. שיתוף הפעולה כולל תרגילים משותפים המועילים לשני הצדדים, המדגישים את יכולות ישראל בתחומי איסוף מודיעין, קומנדו ימי ואיתור מוקשים וניטרולם.
לדוגמא, במלחמת המפרץ הראשונה בינואר 1991, התבצע שיתוף פעולה בפינוי מוקשים ימיים, תוך שימוש בחרשות מוקשים ישראליות מיוחדות ומודיעין, אשר שיפרו את יעילות המבצעים הימיים מול איומי המוקשים העיראקיים במפרץ הפרסי. ישראל סיפקה טכנולוגיות קריטיות נוספות, כולל משקפי ראיית לילה ומערכת אזהרה מגובה נמוך למסוקים. המודיעין הצבאי הישראלי סיפק לארה"ב מידע טקטי מפורט על פעילות הצבא העיראקי.
חיל הים הישראלי צבר ניסיון קרב ניכר, ומעורב לעיתים קרובות באזורים בעלי רמת איום גבוהה ובלוחמה א-סימטרית, וכן בתחום כלי-שיט בלתי-מאויישים – המכונים גם כלי שיט עיליים בלתי מאויישים – וצוללות מודיעין בלתי מאויישות, שפותחו ויוצרו בישראל.
חילות הים של ארה"ב וישראל מקיימים תרגילים משותפים תכופים, כגון תרגיל הים הבינלאומי (IMX) ו- Intrinsic Defenderתוך מינוף ניסיון הדדי בנטרול מוקשים, חיפוש והצלה, מקרי חירום רפואיים בים, יירוט ימי, תגובה מהירה, לוחמה בטרור ושילוב נשים בלוחמת-ים.
יחידת המשימות התת-ימיות של ישראל והצי החמישי של חיל הים האמריקאי משתפים פעולה בהדרכה טקטית בתחומי חיפוש תת-ימי, סילוק מוקשים ומקרי חירום רפואיים תת-ימיים המגבירים את היכולות הטקטיות של שני הצדדים במאמץ משותף לצמצם את מרחב התמרון של סין במזרח הים התיכון ובאזורים הסמוכים.
חיל הים הישראלי הוכיח את יכולותיו בתקיפת תשתיות אנרגיה של הטרור החות'י, כ-2,100 ק"מ מחופי ישראל.
השורה התחתונה
ניסיון הלוחמה הרב-זירתי ובעצימות גבוהה של חיל הים הישראלי משמש מעבדה חסכונית בתנאי קרב, מרכז חדשנות ומרכז מחקר ופיתוח עבור חיל הים האמריקאי. כך גם חילות האוויר, המודיעין, השריון והרפואה, יחידות לוחמה בטרור ובשטח-בנוי משמשות עבור מקביליהם בארה"ב.
ניסיון הקרב הישראלי מניב שדרוגים רבים למוצרים של התעשיות הביטחוניות בארה"ב, חוסך לארה"ב עשרות שנים של מחקר ופיתוח השקולים למגה-מיליארדי דולרים, משדרג את תחרותיות ארה"ב בשוק הגלובלי, מגדיל את היצוא האמריקאי במגה-מיליארדי דולרים, מרחיב את התעסוקה בארה"ב, ומייצר הכנסות מס הכנסה נוספות (של חברות ובודדים) לאוצר האמריקאי.
*שיתוף הפעולה הצמוד בין חילות הים של ארה"ב וישראל מדגיש מציאות של מערכת יחסים המועילה לשני הצדדים: רחוב דו-סטרי, ולא חד-סטרי, המניב לארה"ב תשואה חסרת-תקדים.
שגריר )בדימוס( יורם אטינגר, "במחשבה שנייה: "יוזמה ישראל-ארה"ב"
14 אוקטובר 2026,
English edition https://bit.ly/3VHZLzf
המו"מ בין ארה"ב לבין משטר האייתוללה מחייב הפקת לקחים ממחזורי המו"מ הנמשכים מ-1978. המו"מ מהווה מנוע מרכזי בשדרוג משטר האייתוללה מגורם גיאו-אסטרטגי מדרגה שנייה לגורם בדרגת-על. אופציית המו"מ אף האיצה את הפיכת איראן מ"השוטר האמריקני של המפרץ" למוקד אנטי-אמריקאי מרכזי של טרור, מלחמות, הפצת סמים והלבנת הון; מנוכחות אסטרטגית במפרץ הפרסי זינקה איראן לנוכחות עולמית ברחבי המזרח התיכון, מרכז אסיה, מזרח וצפון אפריקה, אמריקה הלטינית ועל אדמת ארה"ב.
משטר האייתוללה הפגין כישרון מניפולטיבי (gaslighting)מאז סוף 1978 ותחילת 1979, כאשר אייתוללה ח'ומייני – אז בגלות בנֵוֹפּל־לה־שאטו שבצרפת – הקים צוות של איראנים רהוטים בוגרי אוניברסיטאות מערביות למערכה הסברתית המשלבת מניפולציה וטאקייה, שהתמקדה בשגרירויות ארה"ב בפריז ובטהרן, מחלקת המדינה, ה־CIA , הבית הלבן, והממסד התקשורתי והאקדמי בארה"ב.
המערכה המניפולטיבית הציגה את אייתוללה ח'ומייני כבעל-ברית אנטי־קומוניסטי וחומת מגן מול מוסקבה, המחוייב להימנע מחתרנות במדינות הסוניות השכנות ולא לייצא את המהפכה האסלאמית. הוא הוצג כמנהיג רוחני השקוע בהוראת דת וברווחה וזכויות אדם של העם האיראני, כולל נשים, נוצרים, בהאים, זורואסטרים ויהודים.
המסרים של ח'ומייני גרמו לארה"ב לנטוש את בעל הברית הנאמן, השאה הפרסי, ולהפעיל לחץ כבד על הצבא האיראני – שהכיר את מהותו וכוונותיו של חומייני – לקבל את שלטון משטר האייתוללה (שניגש מייד, כצפוי, להוצאות להורג של מפקדים בכירים בצבא). המערכה המניפולטיבית מינפה את כמיהת ארה"ב להימנע מעימות צבאי ולהגיע להסכם-עכשיו, לקדם את סוגיית זכויות האדם והדמוקרטיה. ח'ומייני גם מינף את להיטות ארה"ב להבטיח אספקה סדירה של נפט מהמפרץ הפרסי, ולהנות מפוטנציאל שיתוף הפעולה הכלכלי עם איראן, תוך התעלמות מהתפקיד המרכזי של היסטוריה, דת ואידאולוגיה קנאיות – הרבה יותר משיקולים פיננסים ודיפלומטים – בעיצוב החזון, האסטרטגיה ומדיניות חוץ ופנים של משטר האייתוללה.
הצלחת המערכה המשולבת של מניפולציה וטאקייה גרמה לארה"ב להתעלם מאזהרות הצבא האיראני בדבר האידאולוגיה השיעית התרייסריונית, הקנאית והאפוקליפטית – אידאולוגיה שאינה נתונה למו"מ, ומחייבת את ייצוא המהפכה האסלאמית, את הפלת כל המשטרים הסוניים, ואת הכנעת המערב ה"כופר", ובמיוחד "השטן האמריקני הגדול".
עד כמה הייתה יעילה המערכה שניהל האייתולה ח'ומייני? עשרה ימים לפני שובו של אייתוללה חומייני לאיראן ב-1 לפברואר 1979 אמר הנשיא קרטר למנהיגי העולם שהתכנסו באיי גוואדלופ שח'ומייני "לא יעסוק בייצוא המהפכה האסלאמית… ויהיה שקוע ברכישת טרקטורים ולא טנקים…". שגריר ארצות הברית באיראן, וויליאם סאליבן, טען כי "עם שובו לאיראן מהגלות בצרפת, ח'ומייני יהיה 'מהדורה איראנית של גנדי; סביר שהבחירות יניבו רפובליקה אסלאמית פרו־מערבית…". הרולד סונדרס, סגן מזכיר המדינה לענייני המזה"ת, אמר לוועדת המשנה לענייני המזה"ת בסנאט כי אינו צופה שגישה אנטי־אמריקאית תפגע ביחסי ארה"ב עם משטר האייתוללה…"
ב־2026, משטר האייתוללה משכלל את טקטיקת המניפולציה והטקייה, ומפגין יכולות יוצאות דופן במו"מ עם ארה"ב, בסיוע — מכוון או בלתי־מכוון — של "המועצה הלאומית האיראנית־אמריקנית" (NIAC) ושל "מכון קווינסי" הבדלני והפרו־אייתוללה, הממומן בעיקר על ידי ג'ורג' סורוס ומשפחת קוץ' הבדלנית, ובמיוחד במעורבות של טריטה פרסי, יליד איראן, שהיה ממייסדי ה־ NIAC ונשיאו לשעבר, וממייסדי "מכון קווינסי" וסגן הנשיא של המכון. ה־NIAC ו"מכון קווינסי" מקדמים באופן שיטתי יעדים אסטרטגיים מרכזיים של משטר האייתוללה: שכנוע הממסד הוושינגטוני להמעיט בחשיבות האידאולוגיה הקנאית והאפוקליפטית של האייתוללה, להמשיך במו"מ, ולהימנע מסנקציות חריפות וממתקפה צבאית. שני גופים אלה תורמים להנצחת משטר האייתוללה; ובכך מחריפים את אי־היציבות האזורית והעולמית, ומחמירים את דיכוי האוכלוסייה האיראנית, ובמיוחד נשים ומיעוטים אתניים ודתיים.
האם ארצות הברית נחושה לחזור על – או להימנע מ- הטעויות הקריטיות של 48 השנים האחרונות?
שגריר (בדימוס) יורם אטינגר, "במחשבה שנייה: יוזמה ישראל-ארה"ב"
"ערוץ 7", 13 ספטמבר 2023, https://www.inn.co.il/news/613823
*זירת הסכם עם סעודיה היא המזרח התיכון הגועש והבלתי-וודאי;
*סעודיה מונחית על ידי אינטרסים סעודים ולא פלסטינים;
*סעודיה – בניגוד – למחלקת המדינה – מודעת להתנהלות האלימה הפלסטינית במישור הבין-ערבי, ולכן אינה פועלת להקמת מדינה פלסטינית;
*הסכם שלום (או נורמליזציה) עם סעודיה אינו נדבך קריטי לביטחון ישראל בהקשר הוולקני של המזרח התיכון, לעומת רכסי יו"ש שהשליטה בהם היא תנאי לקיום ישראל במזה"ת.
"מידה" https://bit.ly/3mRILTa
English edition https://bit.ly/3nRXqNv
אם הנשיא ביידן יסוג מהכרת קודמו, הנשיא טראמפ, בירושלים המאוחדת כבירה הבלעדית של ישראל, ומושב שגרירות ארה"ב בישראל, הוא יישם את תפישת העולם של מחלקת המדינה (מחמ"ד) הפועלת לחלוקת ירושלים, ונכשלת בשיטתיות בכל הקשור למזה"ת.
לדוגמא, ב-1948 הובילה מחמ"ד מערכה ברוטלית נגד הקמת המדינה היהודית; ב-1978/79 תקעה סכין בגב השאה הפרסי הפרו-אמריקאי וסייעה לאייתולה חומייני האנטי-אמריקאי להשתלט על איראן; בשנות ה-80' ראתה בסדאם חוסיין בעל-ברית ראוי לשיתוף-פעולה מודיעיני ומסחרי; ב-2009 היפנתה עורף לנשיא מובראק הפרו-אמריקאי ואימצה לחיקה את "האחים המוסלמים" (ארגון הטרור הסוני הגדול בעולם); ב-2011 פעלה להפלתו של קדאפי והפכה את לוב לאתר מרכזי של טרור אסלאמי בינלאומי; ב-2015 היתה גורם מרכזי בהענקת 150 מיליארד דולרים למשטר האייתולות באיראן והכשרתם כאילו היו אמינים ושומרי-חוק; ב-2021 פועלת מחמ"ד לתיאום עמדות עם האו"מ וארגונים בינלאומיים אנטי-אמריקאים, ממשיכה לחזר אחר משטר האייתולות למרות מעורבותו העמוקה בטרור ומלחמות אזוריות וגלובליות; מחזרת אחר חמאס והטרור החות'י בתימן, אך מפעילה לחצים על סעודיה, מצרים ואיחוד האמירויות הפרו-אמריקאים; ועוד.
אימוץ עמדת מחמ"ד בסוגיית ירושלים יהווה הפרה של החוק האמריקאי, התעלמות ממציאות בת-3,000 שנים המתועדת למשעי בממצאים ארכיאולוגים ונוספים, סטירת לחי למורשת האבות-המייסדים של ארה"ב, ותפגע באינטרסים מדיניים-ביטחוניים של ארה"ב.
ירושלים המאוחדת והחוק האמריקאי
הקמת קונסוליה אמריקאית בירושלים –שתהייה למעשה שגרירות אמריקאית לרשות הפלסטינית – תהווה הפרה בוטה של "חוק השגרירות בירושלים" שזכה לתמיכה-רבתי בציבור האמריקאי ורוב סוחף בשני בתי הקונגרס, ונכנס לתוקף בנובמבר 1995.
לפי "חוק השגרירות בירושלים":
"ירושלים תמשיך להיות מאוחדת תוך הגנה על זכויות כל הקבוצות האתניות והדתיות בעיר….
"יש להכיר בירושלים כעיר הבירה של ישראל, וכמקום מושבה של שגרירות ארה"ב בישראל….
"ב-1990 אישרו שני בתי הקונגרס – פה אחד – את החלטה מספר 106 המבטאת עמדה נחרצת בזכות אחדות ירושלים תוך שמירה על זכויות כל הקבוצות האתניות והדתיות בעיר….
"ב-1992 אישרו בית הנבחרים והסנאט – פה אחד – את החלטה מספר 113… המציינת את השנה ה-25 לאיחוד ירושלים ומדגישה את תמיכת הקונגרס באחדות העיר….
"ב-1996 תחגוג ישראל את יובל ה-3,000 לנוכחות היהודית בירושלים שהתחילה בתקופת דוד המלך….
"התייחסות החוק ל'שגרירות ארה"ב' כוללת את משרדי השגרירות ואת מגורי שגריר ארה"ב…."
ירושלים המאוחדת ומורשת "האבות המייסדים"
המתיישבים הראשונים (שהגיעו בתחילת המאה ה-17) ו"האבות המייסדים" של ארה"ב – שראו עצמם כ"עם הנבחר המודרני" ב"ארץ המובטחת המודרנית" – הושפעו רבות על ידי מורשת התנ"ך, כולל הצלחת דוד המלך לאחד את 12 שבטי ישראל (בדומה לאיחוד 13 המושבות/מדינות שהביא להקמת ארה"ב) ולהעביר את עיר הבירה מחברון לירושלים (בדומה להעברת עיר הבירה מפילדלפיה לוושינגטון בשנת 1800), שלא הייתה שייכת לאף שבט (בדומה לוושינגטון שאינה שייכת לאף מדינה).
דוד המלך נכנס לירושלים 3,000 שנים לפני כניסת הנשיא ביידן לבית הלבן, ו-2755 שנים לפני הכרזת העצמאות של ארה"ב.
על השפעת ירושלים על "האבות המייסדים" של ארה"ב אפשר ללמוד מהעובדה שבארה"ב יש 18 ערים ועיירות בשם ירושלים (4 במרילנד; 2 בוורמונט, ג'ורג'יה וניו יורק; ו-1 באוהיו, מישיגן, ארקנסו, צפון קרולינה, אלבמה, יוטה, רוד איילנד וטנסי), 32 ערים ועיירות בשם Salem (שלם – השם המקורי של ירושלים), והרבה אתרים בשם Zion (ציון – שם נרדף לירושלים וארץ ישראל). בארה"ב יש אלפי ערים, עיירות, הרים, צוקים, מדבריות, פארקים לאומיים ורחובות הנושאים שמות תנ"כיים (לדוגמא, 83 שילה, 34 בית אל, 27 חברון, 19 יריחו, 18 ציון, 18 בית לחם, 18 פסגה, 10 גילעד, 9 רחובות, 9 שומרון, 8 בועז, 5 גלבוע, וכו'.).
ירושלים המאוחדת ואינטרס ארה"ב
הכרת הנשיא טראמפ במאי 2018 במציאות ההיסטורית של ירושלים המאוחדת כעיר הבירה הבלעדית של ישראל, ולכן מקום מושב שגרירות ארה"ב בישראל, שידרגה את תדמית ההרתעה של ארה"ב, והעבירה מסר ברור לעולם: בניגוד לנשיאים קלינטון, בוש ואובמה שחששו מתגובות אלימות (טרור ערבי/אסלאמי) ליישום "חוק השגרירות בירושלים" מ-1995, ארה"ב שוב אינה נרתעת מלחצים ואיומים, אלא מכירה במציאות ההיסטורית של ירושלים מאוחדת. יישום החוק הצביע על הפער הרעיוני והמדיני בין הנשיא טראמפ ורוב הציבור והקונגרס בארה"ב לבין האו"מ וארגונים בינלאומיים אנטי-אמריקאים ואירופה הרופסת. ההחלטה גם הדגישה את הפער בין עמדת רוב הציבור האמריקאי ורוב נבחריו בקונגרס לבין מחלקת המדינה בעלת תפישת העולם הקוסמופוליטנית והרב-לאומית, המקילה-ראש במורת האבות המייסדים של ארה"ב ובחופש הפעולה המדינית והביטחונית העצמאית של ארה"ב נגד גופים פורעי-חוק.
בניגוד להערכות קודרות של מומחי מחמ"ד והתקשורת "העילית" בארה"ב – השוגים בשיטתיות בכל הקשור למזה"ת – יישום "חוק השגרירות בירושלים" לא החמיר את הטרור הפלסטיני, ערבי ומוסלמי. הם גם שגו כאשר הזהירו מפני התפרצות גל טרור בתגובה לאיחוד ירושלים והחלת החוק הישראלי על מזרח העיר ב-1967.
לעומת זאת, הימנעות מישום החוק (מ-1995) – על ידי הנשיאים קלינטון, בוש ואובמה – פגעה בתדמית ההרתעה של ארה"ב, מכיוון שניתפשה ככניעה ללחץ ואיומים של גורמים ערבים/מוסלמים. אי-ישום החוק גם הקצין את ציפיות ותביעות הערבים, לא קידם את תהליך השלום, החריף את הטרור הבינלאומי, ולכן פגע בביטחון ארה"ב. לדוגמא, ב-1998 הרסו שתי משאיות תופת את שגרירויות ארה"ב בקניה וטנזניה וגרמו להרג 224 איש; בשנת 2000 נרצחו 17 מלחים אמריקאים בפיגוע של הטרור האסלאמי במשחתת האמריקאית USS Cole בנמל עדן; ב-2001 נרצחו 2,977 איש בפיגועי "מגדלי התאומים", הפנטגון ו"אמריקן איירליינס"; ועוד.
הדיפת הלחץ האמריקאי בסוגיית ירושלים
ב-1949, בעיצומה של מלחמת העצמאות לחצה ארה"ב להימנע מסיפוח מערב ירושלים "הכבושה" (כמו גם "שטחים כבושים" בגליל, שפלת החוף והנגב), ולהסכים לבינאום העיר.
ב-1950 גבר הלחץ – שלווה באיום לנקוט בצעדי ענישה דיפלומטים וכלכליים – אבל רה"מ דוד בן גוריון הגיב בהכרזה על ירושלים כבירת ישראל (13 דצמבר 1949), העברת משרדי ממשלה רבים מתל אביב לירושלים, שדרוג תשתית התעבורה לירושלים, העברת אלפי עולים לשכונות חדשות שנבנו צמוד לקווי שביתת הנשק בירושלים, והקצאת קרקע להרחבת הבנייה בעיר.
ב-1953 העביר בן גוריון את משרד החוץ לירושלים על אפם וחמתם של הנשיא דווייט אייזנהאואר ומזכיר המדינה פוסטר דאלאס שאיימו בהחרמת המשרד על ידי השגרירות של ארה"ב.
ב-1967 פעל הנשיא לינדון ג'ונסון לפי עצתם של מזכיר המדינה דין ראסק (שהיה ממובילי ההתנגדות להקמת המדינה) ומזכיר ההגנה רוברט מקנמארה, הזהיר את רה"מ לוי אשכול מפני איחוד ירושלים ובנייה מעבר ל"קו הירוק" בירושלים, וציין שלפי החוק הבינלאומי מעמדה של העיר הוא בינלאומי ולא ישראלי. אבל, אשכול אימץ את "דוקטרינת בן גוריון", הדף את הלחצים, איחד את העיר והקים את שכונת רמת אשכול מעבר ל"קו הירוק", בנוסף להקמת הישוב הראשון בגוש עציון (כפר עציון), וההתיישבות הראשונה בבקעת הירדן ורמת הגולן.
ב-1970 שכנע מזכיר המדינה וויליאם רוג'רס את הנשיא ריצ'רד ניקסון ללחוץ על ישראל לוותר על הריבונות ב"אגן הקדוש" בירושלים, ולהימנע מהרחבת הבנייה בירושלים מעבר ל"קו הירוק". אבל רה"מ גולדה מאיר הרחיבה את הבנייה באופן דרמטי, והקימה את השכונות רמות אלון, גילה, הגבעה הצרפתית ונווה יעקב, המאכלסות היום כ-150,000 איש, ומעניקות לירושלים מרחב פיתוח אדיר מפאתי בית לחם, דרך פאתי מדבר יהודה ועד פאתי רמאללה.
בשנים 1992-1977 הדפו ראשי הממשלה מנחם בגין ויצחק שמיר לחץ שיטתי של ארה"ב והקהיליה הבינלאומית, הרחיבו את הבנייה בירושלים ושלחו מסר ברור: ירושלים היא בירתה הבלעדית של ישראל ואינה עומדת למשא ומתן! כמו בתקופות בן גוריון, אשכול וגולדה, הדיפת הלחץ האמריקאי הביאה למתיחות קצרת-טווח ולשדרוג ארוך-טווח של ההערכה האסטרטגית כלפי ישראל.
"[ב-1978] דקות ספורות לפני סיום המו"מ המוצלח בין רה"מ בגין לבין הנשיא המצרי אנוואר סאדאת בקאמפ דייויד, בתיווך הנשיא ג'ימי קארטר, העביר קארטר לבגין את בקשת סאדאת להוסיף את סוגיית ירושלים למו"מ. בגין סירב לבקשה בנחישות והוסיף: 'אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני, תידבק לשוני לחיכי אם אשכחכי'" (סיפרו של יהודה אבנר, The Prime Ministers – An Intimate Portrait of Leaders of Israel).
ב-2021 טוב יעשה רה"מ נפתלי בנט אם ילמד את התנהלות קודמיו בכל הקשור לעמידה בלחצים בכלל, ובסוגיית ירושלים בפרט.
טוב יעשה רה"מ בנט אם יפנים שקיים יחס ישר בין רמת ההערכה האסטרטגית שארה"ב והעולם רוחשים לישראל, לבין רמת הדבקות שישראל מפגינה (במעשים ולא רק בדיבורים) כלפי ירושלים.
שגריר (בדימוס) יורם אטינגר, “מחשבה שנייה: יוזמה אמריקאית–ישראלית”
30 מרץ 2026
bit.ly/414qrJU English edition
מורשת חג הפסח הטביעה חותם עמוק על המתיישבים הראשונים (המאה ה-17) והאבות המייסדים (המאה ה-18) של ארצות הברית – ששלטו בנבכי התנ"ך – ועל עיצוב תרבות וחוקת ארה"ב. הנשיא הראשון ומנהיג המרד נגד המלך הבריטי, ג׳ורג׳ וושינגטון, זכה לכינוי “משה האמריקאי”, והנשיא השני, ג׳ון אדאמס, כונה “יהושע האמריקאי".
המתיישבים הראשונים, שהגיעו מבריטניה והולנד, ראו עצמם כ“העם הנבחר המודרני" שיצא מ“מצרים המודרנית”, השתחרר מעולו של המלך ג'יימס הראשון ("פרעה המודרני"), חווה את “יציאת מצרים המודרנית” ואת “קריעת ים סוף המודרנית” (8 שבועות ההפלגה באוקיינוס האטלנטי), והפליג ל“ישראל החדשה”, “כנען החדשה” ו“הארץ המובטחת המודרנית”.
המתיישבים הראשונים והאבות המייסדים הושפעו ע"י פילוסופים בריטים וצרפתים, אך גם מתפיסת החירות של מורשת משה רבנו וחג הפסח. הדבר בא לידי ביטוי ב"פעמון החירות" – ציון דרך היסטורי בארה"ב – עליו מופיע הפסוק "וקראתם דרור לארץ ולכל יושביה" ומקור הפסוק (ספר ויקרא פרק כ״ה, פסוק 10) שהוא ליבת מוסד היובל, המהווה את אב-טיפוס תנ"כי של רעיון החירות. מורשת משה רבנו השפיעה גם על עיצוב חוקת ארה"ב (1787)וזכויות האדם (10 תיקוני החוקה הראשונים מ-1791). התנ״ך – ובמיוחד ספר דברים – צוטט ע"י האבות המייסדים בתדירות רבה יותר מכל פילוסוף אירופי.
מקור המונח “שיטת הממשל הפדרלית” הוא המילה הלטינית foedus שמשמעותה “ברית ואמנה ייחודיים”. האבות המייסדים ראו עצמם כ“עם הברית המודרני", וראו באמנה שהשתית משה רבנו ב-40 שנות המסע ממצרים לארץ הישראל מקור השראה לשיטה הפוליטית שהונהגה בארה"ב.
האב המייסד החילוני, בנג'מין פרנקלין, התייחס במפורש לספר שמותבדיוניו על מנהיגות אזרחית וסדר ציבורי. במהלך ועידת החוקה הזכיר פרנקלין את עצת יתרו למשה בשמות י״ח, פסוק 21, שעל בסיסה עוצב מבנה שלטון של שלוש רשויות, הפרדת סמכויות וסמכויותיהם של 12 נשיאי/ראשי השבטים. משה שימש השראה לרשות המבצעת, אהרון – לרשות השופטת, 70 הזקנים – לרשות המחוקקת ונשיאי השבטים – למושלי המדינות.
בשנת 1776 הציעו בנג'מין פרנקלין ותומס ג׳פרסון (הנשיא השלישי של ארה"ב) שהחותם הרשמי של ארצות הברית יהיה מבוסס על מורשת פסח: משה אוחז במטה ומרכבות פרעה טובעות בים, ובני ישראל צועדים בעקבות עמוד ענן ועמוד אש. הכתובת המוצעת הייתה: “מרד בעריץ הוא ציות לאלוהים.” החותם שנבחר מבליט את הנשר ומעליו 13 כוכבים של 13 המדינות הראשונות של ארה"ב, המסודרים בצורת מגן דוד.
האב המייסד תומאס פֵיין – שהיה אחראי לגיוס תמיכת הרוב ביוזמת וושינגטון למרוד בשלטון הבריטי – טען בסיפרו בן 47 העמודים “Common Sense” – שכונה “מלט המהפכה” – שהתנ״ך הוא כתב אשמה משכנע נגד המלוכה.
התנועה לביטול העבדות (Abolitionist Movement), ובמיוחד הנשיא אברהם לינקולן ולוחם החירות פרדריק דאגלאס, הושפעו עמוקות ממורשת יציאת מצרים ומדמותו של משה. הארייט טאבמן, ממנהיגי הברחת עבדים ממדינות הדרום למדינות הצפון, כונתה Mama Moses, וכותרת המאבק של מרטין לותר קינג הייתה “שלח את עמי”, אותו הידהדו לפניו הזמרים פול רובסון ולואי ארמסטרונג.
משה רבנו הפך (גם היום) לסמל החוק והחירות בשיח הפוליטי האמריקאי – דמות מופת המשלבת חוק מוסרי, נחישות והתנגדות לעריצות.
אולם מליאת בית הנבחרים, אולמות בית המשפט העליון ואולם הקריאה המרכזי בספריית הקונגרס מציגים פסלים ותבליטים של משה ועשרת הדיברות. למעלה מ-200 אנדרטאות של לוחות הברית מוצבות באתרים מרכזיים בארה"ב.
ב-28 ביוני 2005 קבע נשיא בית המשפט העליון, ויליאם רנקוויסט, שייצג את דעת הרוב, כי לעשרת הדיברות יש משמעות היסטורית ייחודית בתרבות ובמשפט האמריקאי, ולכן מותר להציבם באתרים רשמיים (כגון מדשאת בניין הקפיטול בטקסס). הוא הדגיש כי לעשרת הדיברות “משמעות היסטורית בלתי ניתנת להכחשה” החורגת מהמימד הדתי. הוא הוסיף: “מאז 1935 ניצב משה, אוחז בשני לוחות שעליהם חקוקים קטעים מן הדיברות, כתובים בעברית, לצד מחוקקים היסטוריים נוספים בבית המשפט העליון…. פסל גדול של משה עם עשרת הדיברות בבניין ג׳פרסון של ספריית הקונגרס. מדליון לוחות ועשרת הדיברות מעטר את רצפת ארכיון המדינה…. במשרד המשפטים פסל שכותרתו ‘רוח החוק’ מציג את שני לוחות הברית. מול בניין רונלד רייגן בוושינגטון ניצב פסל הכולל את תבליט עשרת הדיברות, ובחזית בית המשפט הפדרלי פסל בגובה 24 רגל המציג את עשרת הדיברות. פניו של משה מתנוססים גם באולם מליאת בית הנבחרים… משה היה מחוקק ומנהיג דתי, ועשרת הדיברות נושאים משמעות היסטורית שאין עליה עוררין…”
חג חירות עתיר אחדות ומצומצם אבדות
"חדשות מחלקה ראשונה", https://bit.ly/3603FJS
English edition https://bit.ly/3hNd0Y6
ללא קשר לתוצאות הפלישה הרוסית לאוקראינה, היא מהווה קריאת-השכמה למעצבי מדיניות ודעת קהל בישראל ובמערב.
הפלישה חושפת בערוותן מספר הערכות המעצבות את תפישת העולם של הממסד המדיני והביטחוני במערב (אך לא את תפישת העולם של רוב מדינות העולם), המנסה לשכנע את ישראל לאמץ אותן.
לדוגמא:
*האשלייה שרוב מדינות העולם מאמצות את הלך הרוח של "סדר עולמי חדש" שהוא לכאורה יותר-יציב, פחות-נפיץ, יותר-סובלני, נוטה לדו-קיום בשלום, ממוקד יותר ב"חמאה" מאשר ב"תותחים".
*הערכה שתם עידן המלחמות הגדולות והפלישות הצבאיות המסיביות.
*האמונה שהסכמי שלום, ערבויות ביטחון ומענקים כלכליים נדיבים חיוניים יותר לביטחון לאומי מאשר שידרוג כח הרתעה. וכך, זרעי ההרס באוקראינה נזרעו במזכר בודפשט מדצמבר 1994 שהעניק לאוקראינה ערבויות ביטחוניות של ארה"ב, בריטניה ורוסיה תמורת התפרקותה ממאגר הנשק הגרעיני (שהיה השלישי בגודלו בעולם). ב-2022 נחשפות הערבויות בערוותן.
*התעלמות מאופיין הזמני, רופף, בלתי-אמין ועתיר דרכי-מילוט של כל ערבויות הביטחון, כולל אלו של "ברית נאט"ו" הנחשבות למוצקות ביותר. אבל לפי סעיף 5 של "ברית נאט"ו כל אחת מחברות נאט"ו תבוא לעזרת מדינה-חברה העומדת בפני מתקפה צבאית "כפי שהיא מוצאת לנכון, כולל שימוש בצבא…."
כפי שהיא מוצאת לנכון….
*ההנחה שהסכמי שלום וערבויות ביטחון חיוניים לביטחון לאומי יותר מכח הרתעה צבאי, עומק אסטרטגי וטופוגרפיה-שולטת מתעלמת מהעובדה שהסכמי שלום וערבויות ביטחון הם רופפים וזמניים, לעומת טופוגרפיה-שולטת (לדוגמא, רמת הגולן ורכסי יו"ש) ועומק אסטרטגי שהם קבועים.
*מגמת קיצוץ בתקציב הביטחון למרות שקיצוץ נתפש בעיני אויבים, יריבים ובעלי-ברית ככרסום בכח ההרתעה (בעולם הסוער), המחריף את אי-היציבות, פוגע בביטחון הלאומי, ומעניק רוח-גבית לטרור ומלחמות.
*הטענה שאופציה דיפלומטית עדיפה על איום באופציה צבאית במו"מ עם משטרים פורעי-חוק (כגון משטר האייתולות באיראן, חיזבאללה, חמאס והרש"פ), גם אם התנהלות משטרים אלו מפגינה בשיטתיות שאינם מנהלים מו"מ בתום-לב (חזון חיסולי, מערכת חינוך לטרור, הסתה, פעילות טרור, הפרת הסכמים).
*האמונה שלאומיות מפנה את הדרך, בהדרגה, לקוסמופוליטיות ודו-קיום בשלום בינלאומי.
*התייחסות למשטרים פורעי-חוק על בסיס התנהלותם העתידית והספקולטיבית יותר מאשר התנהלותם בעבר ובהווה, למרות שהתנהלות העבר וההווה חושפת את עוצמת השורשים ההיסטורים של חזונם והתנהלותם.
*האשלייה שטרור בפרט, והתנהלות פורעת-חוק בכלל, הם מונחי-יאוש ותסכול מדיניים וכלכליים, ולא מונחי-חזון קיצוני, רעיוני, דתי, היסטורי.
המערב פועל בשיטתיות לשכנוע ישראל לסגת מהטופוגרפיה השולטת של רמת הגולן ויו"ש בתמורה להסכמי שלום, ערבויות ביטחוניות וחבילה כלכלית וצבאית נדיבה ביותר. אבל, פלישת רוסיה לאוקראינה, תגובת המערב ומזכר בודפשט מ-1994 שופכים אור על תחושת הביטחון המזויפת וההרסנית המאפיינת הסכמים אלו. התנהלות העולם הרחב, ובמיוחד במזרח התיכון הנפיץ, מדגישה את מרכזיות כח-ההרתעה הצבאי (כולל טופוגרפיה וגיאוגרפיה) בגיבוש ביטחון לאומי אמין.
בניגוד לאוקראינה (השנייה בגודל שטחה באירופה), אין לישראל עומק אסטרטגי (14 ק"מ בין נתניה לטול כרם!), ולכן יש לה מרווח-שגיאה זעום ביותר. לדוגמא, אילו מתקפת-פתע בהיקף של מלחמת יום הכיפורים הייתה מסתערת על ישראל של טרום-1967 (ללא העומק האסטרטגי של חצי האי סיני והטופוגרפיה השולטת של רמת הגולן ויו"ש), הייתה המתקפה מחסלת את המדינה היהודית.
על ישראל לגבש ביטחון לאומי העומד בפני התרחיש הרע ביותר (כפי שמתבקש במזה"ת) ולא בפני תרחישים מתונים (כפי שנהוג במערב השאנן והרגוע-יחסית).
שגריר (בדימוס) יורם אטינגר, "במחשבה שנייה: יוזמה ישראל-ארה"ב"
9 באוקטובר 2026
English edition https://bit.ly/3VYYvYt
ב-10 באפריל 2006 נשא מועמר קדאפי נאום בטימבוקטו, מאלי: "50 מיליון מוסלמים הנמצאים באירופה יהפכו אותה ליבשת מוסלמית בתוך כמה עשורים… אללה יעניק לאסלאם ניצחון ללא חרבות, ללא רובים…"
משמעויות ההגירה בעיני המערב והאסלאם שונות זו מזו באופן יסודי – אידיאולוגית, דתית, משפטית, חברתית, כלכלית, טקטית ואסטרטגית. תפישת המערב מונחית ע"י עקרונות חילוניים, מוסריים, משפטיים וחברתיים-כלכליים, ומתמקדת בזכויות, גבולות, שווקי עבודה והגנה הומניטרית מכוח המשפט הבינלאומי. לעומת זאת, תפישת האסלאם את מוסד ההגירה (הִיגְ'רָה) היא דוקטרינרית, תיאולוגית, אידיאולוגית ואסטרטגית, ומושרשת במורשת הנביא מוחמד והקוראן בת 1,400 שנים. למעשה, ההיג'רה מציינת את תחילת מנין השנים המוסלמי (היג'רי).
פרופ' קלי מ. גרינהיל, מדעי המדינה ב-MIT ובאוניברסיטת טאפטס, מחברת הספר Weapons of Mass Migration (הוצאת אוניברסיטת קורנל, 2016), תיעדה את השיטה של קדאפי וארדואן להפחיד את מערב אירופה באיום של הגירה אסלאמית מכוונת.
דוקטרינת ההיג'רה
דוקטרינת ההיג'רה מתייחסת להגירת הנביא מוחמד ממכה לחבש ומדינה כהחלטה אלוהית וצעד אסטרטגי שנועדו להתארגן מחדש, להרחיב את בסיס העוצמה של מוחמד והאסלאם למען אללה, ולהכשיר את הקרקע לג'יהאד-מזוין.
הקוראן והחדית' (תיעוד מעשיו ואמירותיו של מוחמד) מציגים את ההיג'רה כאב-טיפוס של ג'יהאד לא-אלים "למען אללה", כשההגירה והלחימה משולבות כמעשי פולחן משלימים במצוות אללה. ההיג'רה הייתה שלב מקדים של הג'יהאד ורכיב מרכזי ומתמשך בו להכנעת אויבים.
מבחינה לשונית ודתית, הקוראן משלב אמונה-הגירה-לחימה. למשל, לפי הקוראן 8:74: "אלה שהאמינו, נדדו [היגרו], ולחמו למען אללה… הם המאמינים האמיתיים". ההיג'רה אינה רק מעבר מקום, אלא מאבק אסטרטגי בעל משמעות רוחנית למען אללה.
ציוני דרך של ההיג'רה
*בשנת 615 היגר הנביא מוחמד לאתיופיה ובשנת 622 למדינה, וכך ביסס את התקדים האסלאמי של היג'רה (הגירה) – מהלך המקדם את ניצחון "בית האסלאם" על "בית הכופרים". ההיג'רה של מוחמד נועדה להיחלץ מתבוסה מול שבט קורייש הלא-מוסלמי במכה,הקמת בסיס אסטרטגי חלופי ושדרוג יכולות לקראת הכנעת שבט קורייש. ההשתלטות על מכה בשנת 630 הכשירה את הקרקע לכיבושים צבאיים נרחבים ולאסלאמיזציה אזורית ועולמית. סורות 4:97-100 ו-8:72-75 בקוראן הן המקור המרכזי בסוגיית ההיג'רה, המכיר בתפקידה היסודי בעיצוב האסטרטגיה והטקטיקה האסלאמיות.
*בשנת 670 היגרו לוחמים מוסלמים ומשפחותיהם/שבטיהם לאמצאר (עיירות/מחנות צבא), כגון בצרה, כופה, פוסטאט וקיירואן, שנועדו לשמש בסיס לערביזציה/אסלאמיזציה רחבת היקף של שטחים כבושים בחצי האי ערב ובמזרח התיכון כולו, במצרים, ובהמשך גם בצפון אפריקה ועד דרום ספרד. במאה ה-11 היגרו שבטים טורקמנים לאנטוליה והפכו בהדרגה את האזור מיווני-נוצרי לטורקי-מוסלמי. במאות ה-14 עד ה-16 הסתייעה ההתפשטות העות'מאנית/אסלאמית בהגירה מבצעית אל הבלקן, ובכלל זה בולגריה, סרביה, יוון, דרום קרואטיה, אלבניה ובוסניה-הרצגובינה. בשנת 1804 הוביל עות'מאן דן פודיו היג'רה במערב אפריקה, לפני שניהל את ג'יהאד סוקוטו בשטחן של ניגריה וקמרון של ימינו.
*במאות ה-20 וה-21 הציגו אנשי רוח אסלאמים את מושג ההיג'רה כמתודולוגיית טרור מהפכנית. למשל סייד קוטב, האידיאולוג הרדיקלי/טרוריסטי המוביל של "האחים המוסלמים" בשנות ה-50' וה-60', ושוכרי מוסטפא, מייסדה ומנהיגה של הקבוצה האסלאמית "תכפיר ואל-היג'רה" בשנות ה-60' וה-70'. כמו כן, אל-קאעידה ודאע"ש השתמשו במושג ההיג'רה כדי למשוך לוחמים זרים לאזורים שמחוץ לשליטת המדינה, כמו אזורי הגבול האפגניים-פקיסטניים בשנות ה-80' וה-90', ומזרח סוריה ומערב עיראק ב-2014.
השורה התחתונה
*בעוד שהפרשנות המערבית להגירה שואפת לשלב מהגרים מוסלמים, הפרשנות האסלאמית להיג'רה שואפת להשתלט על ה"כופר" המערבי.
*הפרשנות המערבית והפרשנות האסלאמית להגירה מהוות דבר והיפוכו.
*מודעות להבדל התהומי בין שתי הפרשנויות חיונית לדמוקרטיות המערביות כדי להימנע מתוצאות קטלניות.