שגריר (בדימוס) יורם אטינגר, "במחשבה שנייה: יוזמה ישראל-ארה"ב"
"חדשות מחלקה ראשונה", 4 ספטמבר 2025
English edition bit.ly/4mLhmiq
לאחרונה גוברים הקולות בציבור ובקונגרס בארה"ב הטוענים שסיוע חוץ לישראל בא על חשבון משלם המיסים בארה"ב, ואינו משרת את הביטחון הלאומי של ארה"ב. האמנם?
האדמירל אלמו זומוואלט שהיה מפקד המבצעים של חיל הים האמריקאי בתחילת שנות ה-70', והגנרל אלכסנדר הייג שהיה המפקד העליון של כוחות נאט"ו ומזכיר המדינה של ארה"ב בסוף שנות ה-70' ותחילת שנות ה-80', טענו שישראל שקולה לנושאת המטוסים האמריקנית הגדולה בעולם, שאינה זקוקה לחיילים אמריקנים על סיפונה, פועלת באזור קריטי בין אירופה-אסיה-אפריקה ובין הים התיכון-הים האדום-האוקיינוס ההודי-המפרץ הפרסי. אזור זה הוא רווי טרור ומלחמות בין-מוסלמיות ובין-ערביות מאז המאה ה-7; מוקד הטרור האסלאמי העולמי האנטי-אמריקאי; המיקום של 48% מעתודות הנפט בעולם; וצומת חיונית של נתיבי סחר ימי בין המזרח הרחוק לאירופה.
פעילות ישראל כנושאת מטוסים אמריקאית הייתה מוגבלת-יחסית בשנות ה-70' וה-80', בהשוואה ל-2025, שהיא שנת שיא בהיקף שיתופי פעולה אסטרטגיים בין ישראל לארה"ב.
השוואת ישראל לנושאת המטוסים האמריקנית הגדולה ביותר היא פועל יוצא של תכונות גיאו-אסטרטגיות משמעותיות של ישראל מול איומים משותפים לארה"ב וישראל, כגון איראן ו"האחים המוסלמים". תכונות שאינן מאפיינות בעלות-ברית אחרות של ארה"ב:
< המיקום הגיאו-אסטרטגי של ישראל;
>שדרוג משמעותי של כוח ההרתעה מאז 1967 (השליטה על רכסי הגולן, שומרון ויהודה), שהוא קריטי לקיום המשטר ההאשמי הפרו-אמריקאי בירדן ומשטרים ערביים פרו-אמריקאים נוספים;
< יכולות טכנולוגיות ביטחוניות ואזרחיות מהמובילות בעולם, התורמות
למחקר, פיתוח, ייצוא, תעסוקה ועליונות ההייטק האמריקאי;
< יכולת גיוס מהיר ומסיבי של כוח צבאי;
< רקורד צבאי פרו-אקטיבי פורץ-גבולות המקדם את אינטרס ארה"ב;
<הגנרל ג'ורג' קיגן, שהיה ראש המודיעין של חיל האוויר האמריקני, העריך שהמידע המודיעיני שישראל מעבירה מדי יום לארה"ב שקול ל-5 CIA. התקציב השנתי של CIA אחד הוא כ-15 מיליארד דולרים;
< בניגוד לאירופה, הציבור והממסד הפוליטי בישראל (שמאל וימין, חילוניים ודתיים) מזדהים ללא-תנאי עם ארה"ב.
לפי הגנרל הייג, אם לא הייתה ישראל במזרח התיכון, היה על ארה"ב להשקיע 15-20 מיליארד דולרים בשנה (במחירי שנות ה-80') במקום השקעה שנתית של 3.8 מיליארד דולרים בישראל. הייג התייחס לייצור מספר נושאות מטוסים אמיתיות נוספות, פריסתן באוקיינוס ההודי ובים התיכון, ומספר אוגדות יבשה, שנועדו להגן על ארה"ב מפני הטרור האסלאמי, להבטיח את האינטרסים הכלכליים של ארה"ב, להגן על בעלות-ברית ערביות ולהצר את כושר התמרון של סין וברה"מ/רוסיה.
לעומת ההשקעה השנתית של ארה"ב בישראל (3.8 מיליארד דולרים), עלות ייצור של נושאת מטוסים אחת היא 10-13 מיליארד דולר לדגם המתוחכם ביותר, בעוד שדגמים פחות-מתוחכמים עולים בין 2.5 ל-9 מיליארד דולרים כל אחד. בנוסף לכך, פריסה והפעלה של נושאת מטוסים, כוללים צי של משחתות, פריגטות, צוללות וכלי תמיכה בעלות שנתית של 900 מיליון עד 1.2 מיליארד דולרים. כמו כן, עלות שנתית של פריסת אוגדת יבשה אמריקאית אחת במזרח התיכון היא 2 מיליארד דולרים, לא כולל תחמושת וטילים. העלויות ממריאות בתקופות של עימותים צבאיים המאפיינים את המזרח התיכון מאז המאה ה-7.
השורה התחתונה
*ההשקעה השנתית האמריקנית ב- ולא סיוע חוץ ל- ישראל מניבה תשואה גבוהה ביותר, המציגה את ישראל כמכפלן עוצמה ודולרים ייחודי עבור כלכלת וביטחון ארה"ב. ישראל פועלת גם כמרכז מחקר ופיתוח חסכוני בתנאי-קרב ואולם תצוגה של התעשיות הביטחוניות של ארה"ב, וכמרכז חדשנות, המשתף את זרועות הצבא של ארה"ב בתורות לחימה חדשניות.
*יכולות הצבא, המודיעין והטכנולוגיה של ישראל מצמצמות את הצורך בפריסה צבאית רחבה של ארה"ב במזרח התיכון, משדרגות את בטיחות חיילי ואזרחי ארה"ב, ומאפשרות העתקת משאבים לאזורים אחרים.
*שיתוף הפעולה הביטחוני ישראל-ארה"ב התרחב באופן דרמטי מאז ינואר 2021, כאשר ישראל הצטרפה ל-CENTCOM (הפיקוד הצבאי האמריקאי במזרח התיכון, מרכז אסיה וחלקים מדרום אסיה), ומבליט את העובדה שיחסי ישראל-ארה"ב הם כביש דו-סטרי לתועלת-הדדית.