שגריר (בדימוס) יורם אטינגר, "במחשבה שנייה: יוזמה ישראל-ארה"ב"
3 יולי 2026
English edition https://bit.ly/4eTrIKi
התעשיות הביטחוניות וההיי-טק האזרחי בארה"ב, וגם צבא ארה"ב, ממנפים את היכולות הטכנולוגיות והמבצעיות של ישראל, המביאות לפיתוחים פורצי-דרך וחסכוניים בזמן ועלויות כספיות, תוך מעבר מהיר משלב הרעיון והפיתוח לשלב המבצעי.
הניסיון הייחודי של ישראל בתחום ההגנה האווירית, כולל יירוט טילים בליסטים והגנה מפני מתקפות רחפנים, משדרג את מערכות ההגנה האווירית של ארה"ב. שתוף הפעולה עם ישראל, ומינוף השימוש המבצעי בעצימות גבוהה שישראל עושה במערכות הגנה אווירית אמריקאיות, חוסכים לארה"ב שנים רבות של מחקר ופיתוח וסימולציות מעבדתיות, המסתכמים במיליארדי דולרים של בדיקות תאורטיות. הטמעת הניסיון הישראלי המצטיין בפעילות בין-מערכתית של הגנה רב-שכבתית שכמעט אינה חדירה, מעניקה לארה"ב יתרונות קריטיים כגון שדרוג התחרותיות בשוק הבינלאומי, גידול היצוא, יתרון מובהק בתחרות הכלכלית וההרתעתית מול סין, רוסיה, בריטניה וצרפת, ובמאבק בטרור האסלאמי הסוני והשיעי.
לדוגמא, בשלבים המוקדמים של מיזםF-35 , כאשר מומחים מובילים בארה"ב דנו את המיזם לכישלון, הצליחו ישראל (מעבדה בתנאי-קרב) והיצרנית "לוקהיד־מרטין" להתגבר על מרבית/כל התקלות הטכניות והמכניות. ההצלחה חסכה לארה"ב 10–20 שנות מחקר ופיתוח, המסתכמות במיליארדי דולרים (עלות מחקר ופיתוח של 35-F – 55 מיליארדי דולרים!). בדומה לכך, הפיתוח המשותף של ארה"ב וישראל בסדרת "חץ" (חץ 2 וחץ 3) ו"קלע דוד" הביא לשיפור אלגוריתמים של הרדאר, מיזוג חיישנים ושדרוג היירוטים, ובכך תרם לתוכנית ההגנה האווירית של ארה"ב, כולל מערכת THAAD ו"פטריוט". זאת דוגמא אחת, מני רבות, של תרומת ישראל כתוצאה מאתגרים ייחודיים במציאות מבצעית, שאף בעלת-ברית אחרת לא מסוגלת להעניק לארה"ב.
פריסת יחידת THAAD לישראל התרחשה לראשונה באוקטובר 2024, בעקבות סדרת תקיפות טילים מאיראן. המערכת השיגה את ההצלחה המבצעית הראשונה ב־27 בדצמבר 2024, כאשר יירטה טיל בליסטי ששוגר מתימן. ישראל מהווה את חלון הראווה המרכזי של מערכות ההגנה האווירית האמריקאיות, המאמת בזמן אמת (לחימה) ובעצימות גבוהה, מפגין בשיטתיות את עליונותן על המתחרים, ומקדם את שיווק, יצור ויצוא תוצרת ארה"ב.
ניסיון הקרב של ישראל ביירוט טילים ב־2024 ו-2025 הביא לזינוק בייצור מערכת THAAD (Terminal High Altitude Area Defense). ב־24 ביוני 2026 זכתה "לוקהיד-מרטין" בחוזה של 35.3 מיליארדי דולרים לייצור מיירטי THAAD לתקופה 2026–2032. בעקבות ביצועי THAAD ביוני 2025, חתמה "סוכנות ההגנה מפני טילים" של ארה"ב (MDA) על חוזה שנתי בסך 6.2 מיליארדי דולרים להגברת הייצור השנתי מ־96 ל־400 טילים. בינואר ובמרץ 2026 הזמינו ערב הסעודית וכווית טילי "פטריוט" PAC-3 בשווי 9 מיליארדי דולרים ורדאר מתקדם של "פטריוט" בשווי 8 מיליארדי דולרים. פולין רכשה "פטריוט" שלב II ב-15 מיליארדי דולרים. פוטנציאל השיווק של מערכת "פטריוט" הוערך ב־12.09 מיליארדי דולרים ב־2025, צפוי להגיע ל־13.02 מיליארדי דולרים ב־2026, ו־20.61 מיליארדי דולרים עד 2032. חלק ניכר מהביקוש נוצר עקב ביצועי ישראל, שהיא מרכז פיתוח בתנאי-קרב.
מערכת THAAD היא רק אחת מתריסרי מערכות צבאיות מתקדמות שמסופקות ע"י ארה"ב לישראל, המהווה את אתר הבטא הגדול, החסכוני והיעיל בעולם עבור התעשיות הביטחוניות של ארה"ב, המעסיקות למעלה מ־2.5 מיליון אמריקאים (לדוגמא, לוקהיד־מרטין, בואינג, RTX, נורת'רופ גרומן וקטרפילר־דיפנס).
ישראל משמשת, באופן דומה, האתר המוביל למרכזי מחקר ופיתוח (מחוץ לארה"ב) עבור יותר מ־250 ענקיות היי־טק אמריקאיות אזרחיות (לדוגמא, אינטל, NVIDIA, דל, אמזון, ג'ון דיר, IBM, ,AOL Applied Materials , גוגל, פייסבוק, סיסקו, ג'נרל אלקטריק, ג'נרל מוטורס, HP, 3M, Intuit , מוטורולה, אפל ומיקרוסופט).כך ישראל מחזקת את היתרון התחרותי הגלובלי של מגזר ההיי־טק האזרחי האמריקאי.
ישראל גם מקבלת את מערכת ה- THAAD במעמדה כמרכז החדשנות הצבאית הגדול ביותר, התורם באופן ייחודי לתורות הלחימה של זרועות צבא ארה"ב.
התרומה הגבוהה הנובעת ממערכת ההגנה האווירית הרב־שכבתית של ישראל, המשמשת כמכפלן-דולרי ומכפלן-בטחוני עבור ארה"ב, דומה לתרומה הדרמטית הנובעת מאספקה לישראל של ,F-35, F-16, F-15, F-4 מסוקי "בלאק הוק" ו"אפאצ'י", מטוסי תובלה " C-130הרקולס", ועוד.
השורה התחתונה
*השימוש האינטנסיבי הייחודי שישראל עושה במערכות צבאיות אמריקאיות מתקדמות מניב גל של לקחים מבצעיים הנמסרים לצבא ולתעשייה הביטחונית בארה"ב, משדרגים את יכולות ארה"ב ומעניקים תשואה חסרת-תקדים (R-o-I) על ההשקעה השנתית בישראל (3.8 מיליארדי דולרים), הנתפסת בטעות כ"סיוע חוץ".
*הלקחים הישראלים חוסכים לארה"ב עשרות שנות מחקר ופיתוח בהיקף של מיליארדי דולרים, מקדמים את התחרותיות של ארה"ב, מזניקים את היצוא האמריקאי, מרחיבים את בסיס התעסוקה בארה"ב, מגדילים הכנסות מס הכנסה (חברות ובודדים) לקופת האוצר האמריקאית, ומטים את מאזן הכוחות העולמי לטובת ארה"ב, ללא צורך בכוח אדם צבאי אמריקאי נוסף.
*בניגוד לעלות השנתית של כ־35 מיליארדי דולרים שארה"ב משקיעה בבסיסים צבאיים במערב אירופה (כולל כ־80,000 חיילים אמריקאים), ישראל תורמת לארה"ב הרבה יותר ממערב אירופה ללא בסיסי צבא אמריקאים ובמימון אמריקאי מינימלי ביותר.
*מערכת היחסים בין ארה"ב לישראל היא מהדורה קלאסית של כביש דו‑סטרי לתועלת-הדדית, המניב למשלם המסים האמריקאי תשואה חסרת-תקדים (בהשוואה להשקעת ארה"ב)!