1. פער הפריון היהודי-ערבי נסגרמפער של שש לידות ב-1969 לסגירת הפער ב-2015: 3.13 לידות לאישה ערביה (במגמת ירידה) ואישה יהודייה (במגמת עלייה). ב-2016: 3.11 לידות לערביה ו-3.16 לידות ליהודיה ו-3.25 לידות להורים יהודים ילידי הארץ. המהפך כתוצאה ממודרניזציה מואצת במגזר הערבי: שדרוג מעמד האישה והשתלבותה במערכות החינוך והתעסוקה, מעבר מהכפר לעיר ושימוש באמצעי מניעה. ובמקביל זינוק חסר-תקדים בפריון היהודי, ובמיוחד במגזר החילוני, הנובע מרמת האופטימיות, פטריוטיות, קשר לשורשים ואחריות קולקטיבית.
2. שיעור הפריון היהודי בישראל גבוה משיעורי הפריון בעולם המוסלמי (להוציא את תת-סהרה), חוץ מתימן (3.6), מצרים (3.5) ועיראק (3.4): איראן – 2 לידות לאישה, סעודיה – 2.1, סוריה – 2.5, ירדן – 3.2, אלג'יריה – 2.7, וכו'.
3. זינוק חסר-תקדים של 74% במספר הלידות היהודיות השנתיות מ-1995 (80,400) ל-2017 (140,000) – למרות הירידה בפריון החרדי ועקב הזינוק בפריון החילוני – לעומת גידול מתון של מספר הלידות הערביות ב"קו הירוק" (מ-36,000 ל-43,000), ביו"ש ובעזה. ב-1995 היו הלידות היהודיות 69% מסך הלידות בישראל וב-2017 76.5%. החברה היהודית צעירה יותר: ירידה חדה בשיעור הפטירות היהודיות ביחס ללידות היהודיות(מ-40% ב-1995 ל-28% ב-2017), לעומת גידול הדרגתי במגזר הערבי: מ-8% ל-12% (http://bit.ly/2G142Fv).
4. ביטוי למגמה הדמוגרפית: אחוז הערבים מסך אוכלוסיית "הקו הירוק" גדל ב-0.24% בשנת 2000 וב-0.03% ב-2016.
5.התמערבות מהירה של שיעור הפריון הערבי ביו"ש: מ-5 לידות לאישה ב-2000 ל-3 ב-2017. גיל החציון הערבי ביו"ש: 17 בשנת 2000 ו-21 ב-2017 (CIA World Factbook).
6. מאזן הגירה שלילי שנתי של ערביי יו"ש מתרחב משנת 2000 (לפי נתוני משטרת הגבולות). רוב המהגרים צעירים. מאזן ההגירה היהודי חיובי ובמגמת גידול. היקף "הירידה" השנתית היהודית (למעלה משנה בחו"ל) מצטמצם: מ-14,200 ב-1990 ל-8,200 ב-2015, כאשר היקף האוכלוסייה כמעט הוכפל מ-4.5 מיליון ל-8.6 מיליון.
7. מדיניות עלייה פרו-אקטיבית, כפי שהיה עד 1993, עשויה להביא לגל עלייה נוסף ולשדרג באופן משמעותי את הרוב היהודי, הפוטנציאל הכלכלי והצבאי ואת תדמית ההרתעה של ישראל.
8. ב-2018 מספר ערביי יו"ש 1.85 מיליון ולא 3 מיליון (66% "ניפוח"), כפי שטוענת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הפלשתינית (למס"פ), ושיעור גידול האוכלוסין הערבי במגמת התמערבות.
9. מרכיבי "ניפוח" האוכלוסייה הערבית ביו"ש:
*כ-400,000 תושבים השוהים בחו"ל למעלה משנה (רובם מיו"ש) אך כלולים בספירה (בניגוד למקובל בישראל ובעולם) לפי דברי ראשי הלמס"פ ב- 26.2.1998 ויוני 2005, וועדת הבחירות הפלשתינית ב-2005, אתר הלמס"פ במפקדי האוכלוסין של 1997 ו-2007, תת-שר הפנים הפלשתיני ב-20.10.2014 וכרך 6, עמ' 25 בדו"ח "הבנק העולמי" מספטמבר 1993 (http://bit.ly/1M8SO8X ).המספר גדל מדי שנה עקב לידות חו"ל.
*330,000 ערביי ירושלים, בעלי ת.ז. ישראלית, נספרים פעמיים: כערביי ישראל וכערביי הרשות הפלשתינית. גדל מדי שנה עקב לידות.
*למעלה מ-100,000 ערביי יו"ש (במיוחד) ועזה, שנישאו לערביי/יות ישראל, קבלו ת.ז. ישראלית ונספרים פעמיים: כערביי ישראל (ע"י הלמ"ס) וכערביי הרשות הפלשתינית (ע"י הלמס"פ). גדל מדי שנה עקב לידות.
*סקר "הבנק העולמי" על מערכת החינוך ביו"ש ובעזה (http://bit.ly/1NMcHbD) מתעד "ניפוח" של 32% במספר הלידות.
*תוחלת חיים בדיונית: המפקד הפלשתיני מ-2007 כלל ערבים ילידי 1845 ו-1850….
*הלמס"פ מתעלמת ממאזן הגירה שלילי שנתי וטוענת למאזן הגירה 0…
10. רוב יהודי מוצק של 65.5% ובמגמת גידול ביו"ש ו"הקו הירוק" (7 מיליון יהודים לפי ה"הלכה" ו"חוק השבות", 1.85 מיליון ערביי יו"ש ו-1.85 מיליון ערביי "הקו הירוק")–- הנהנה לראשונה מרוח גבית דמוגרפית של שיעור פריון ומאזן הגירה, לעומת מיעוט יהודי (בשטח המשולב של יו"ש ו"הקו הירוק") של 9% ב-1900 ו-39% ב-1947. ב-1947 היה רוב יהודי של 55% בלבד בשטח היהודי של תכנית החלוקה.
11. בניגוד לתובנה המקובלת, ישראל אינה עומדת בפני פצצת זמן דמוגרפית ערבית,אלא נהנית מרוח גבית דמוגרפית יהודית.
12. שיעור גידול אוכלוסין יהודי (ייחודי בכלכלות המתקדמות) מהווה מקור לאופטימיותמונחית-מציאות,להתעצמות כלכלית וצבאית (הרחבת כוח העבודה ומחזורי הגיוס), למדיניות מונחית-ביטחון דמוגרפי ולתכנון ארוך טווח מושכל של תשתיות לאומיות שימנע את "תופעת הסרדינים" במערכות החינוך, הבריאות, הדיור והתעבורה.
