הרצוג, לפיד ולבני מפחידים את הציבור היהודי מפצצת זמן דמוגרפית ערבית שאיננה
קיימת. הם מונחים על ידי נתונים והערכות מופרכים, מתעלמים מתמורות דמוגרפיות חסרות-תקדים בעלות השלכות כלכליות וביטחוניות חיוביות, משרישים פסימיות ופטליזם, מחלישים את עמדת המיקוח של ישראל במו"מ עם הפלשתינים, וקוראים לוותר על גיאוגרפיה קריטית – היסטורית וביטחונית באזור הנפיץ, האלים והבלתי צפוי בעולם – כדי להבטיח דמוגרפיה. ליבוי הפחד, חסר-הבסיס, מרוב ערבי מוסיף שמן למדורת הפוביה ההרסנית.
הם מצטטים את הממסד הדמוגרפי הישראלי, המהדהד – ללא בדיקה נאותה – את נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) הפלשתינית, מתעלם מניפוח מלאכותי של הנתונים הפלשתינים, משינויים דרמטיים בדמוגרפיה היהודית והפלשתינית, וממגמה ארוכת-טווח של מאזן הגירה שלילי פלשתיני ומאזן הגירה חיובי ישראלי.
על פשיטת הרגל של הממסד הדמוגרפי הישראלי אפשר ללמוד מהנתונים הבאים:
*לפי תחזית הלמ"ס הישראלי לשנת 2025, שיעור הפריון היהודי (2.6 לידות לאישה ב-2000) היה אמור לרדת לכיוון 2.1 לידות, אבל ב-2015 כבר הגיע ל-3.11 וממשיך במגמת עלייה.
*באוקטובר 2015 גבוה שיעור הפריון היהודי מכל מדינה ערבית חוץ מתימן, עיראק וירדן.
*באוקטובר 2015 מדווח "ספר השנה של ה-CIA" ששיעור הפריון הערבי ביו"ש ירד ל-2.76 לידות מ-5 לידות בשנת 2000.
*באוקטובר 2015 זינק היקף הלידות היהודיות ל-78% מסך הלידות בישראל לעומת 69% ב-1995. מ-80,400 לידות יהודיות ב-1995 המריא מספרן ל-136,000 ב-2014, למרות ירידה מתונה בשיעור הפריון החרדי, ובגלל "התפוצצות" הפריון החילוני. מספר הלידות הערביות השנתיות התייצב בשנים אלו סביב 39,000.
*באוקטובר 2015 מדווח "ספר השנה של ה-CIA" שהחברה הערבית ביו"ש מזדקנת במהירות: הגיל הממוצע 22.7 לעומת 17 ב-2000.
*ב-2015 מספר ערביי יו"ש הוא 1.7 מיליון – 1.1 מיליון פחות מנתוני הלמ"ס הפלשתינית.
*ב-2015 יש 6.6 מיליון יהודים לצד 1.7 מיליון ערביי ה"קו הירוק" ו-1.7 מיליון ערביי יו"ש – רוב של 66% הנהנה מרוח גבית של פריון ועלייה, לעומת מיעוט יהודי של 8% ו-39% ב-1900 ו-1947. ב-1948 הכריז בן גוריון על עצמאות מדינה יהודית בעלת רוב יהודי של 55%.
בניגוד לתובנה המקובלת, ישראל אינה עומדת בפני פצצת זמן דמוגרפית ערבית, אלא נהנית מרוח גבית דמוגרפית יהודית.
מפקד האוכלוסין הפלשתיני הראשון התקיים ב-1997, בעיצומה של עליית המיליון מברה"מ, שעמדה לפוצץ את בועת הדמוגרפיה הפלשתינית – נשק פסיכולוגי המטיל אימה על ישראל. ב-11 לדצמבר 1997 אמר ראש הלמ"ס הפלשתינית לכתב ה"ניו יורק טיימס" שהמפקד הפלשתיני מיוני 1997 היה "אינתיפאדה אזרחית".
אכן, נתוני הלמ"ס הפלשתיני כוללים – בניגוד למקובל בעולם – יותר מ-400,000 ערבים (רובם מיו"ש) המתגוררים בחו"ל למעלה משנה, 300,000 ערביי ירושלים הכלולים גם במניין ערביי ישראל (ספירה כפולה) ולמעלה מ-100,000 פלשתינים/יות שהתחתנו עם ערביי/יות ישראל וקיבלו תעודת זהות ישראלית (ספירה כפולה). הלמ"ס הפלשתינית מתכחשת למאזן הגירה שנתי שלילי מיו"ש (25,000 ב-2014, 20,000 ב-2013, וכו'), המתועד על ידי משטרת הגבולות ותועד על ידי שלטונות ירדן עד 1967. מפקד האוכלוסין הפלשתיני מ-2007 אף כולל ערבים בעלי תוחלת חיים מיתולוגית שנולדו ב-1845 (ת.ז. 997751029), 1850 (ת.ז. 940353444), 1860 (ת.ז. 998181242), ועוד. הלמ"ס הישראלית דיווחה ב-1993 שלפי דיווחי הפטירה הפלשתינים תוחלת החיים שלהם גבוהה מארה"ב.
הלמ"ס הפלשתינית ממנפת את החסינות מבדיקה נאותה שהעניק לה העולם, ואת אוזלת היד של הממסד הדמוגרפי הישראלי, וטוענת לגידול אוכלוסין של 313% מ-1.5 מיליון ב-1990 ל-4.7 מיליון ב-2015 – גידול גבוה באופן דרמטי מהמדינות המובילות בעולם בתחום זה.
בדיקה נאותה של הדמוגרפיה היהודית והערבית חושפת גידול אוכלוסין יהודי ייחודי המהווה מקור לאופטימיות מונחית-מציאות, להתעצמות כלכלית וצבאית (הרחבת כוח העבודה ומחזורי הגיוס), למדיניות מונחית ביטחון דמוגרפי ולתכנון ארוך טווח מושכל של תשתיות לאומיות, שימנע את "תופעת הסרדינים" במערכות החינוך, הבריאות, הדיור והתעבורה.
