הכי פופולרים

זרקור למזרח התיכון

"זרקור למזרח התיכון" הוא עלון שבועי, פרי מחקר בן 14 שנים (1976-1990) של בני קלורי (ז"ל) ויורם אטינגר במסגרת "מחלקת מעקב", מרכז ההסברה בירושלים.

 

כרך 12 מספר 1 – הסבך הפנימי בסוריה (חלק שני) – 24 מרץ 1983

 

כרך 12 מספר 2 – הסבך הפנימי בסוריה (חלק שלישי) – 06 אפריל 1983

 

כרך 12 מספר 3 – הסכמת אשף לפתרון של מדינה ביוש ובעזה – 13 אפריל 1983

 

כרך 12 מספר 4 – תפקיד אשף לאחר בירות בזירה הבינערבית – 10 מאי 1983

 

כרך 12 מספר 5 – מהות יחסי ירדן-אשף – 17 מאי 1983

 

כרך 12 מספר 6 – הסבך הפנימי בסוריה (חלק רביעי) – 08 יוני 1983

 

כרך 12 מספר 7 – הקשר הסובייטי-סורי (חלק שישי) – 16 יוני 1983

 

כרך 12 מספר 8 – הקשר ברית המועצות-אשף (חלק שביעי) – 28 יוני 1983

 

כרך 12 מספר 9 – הקשר הסובייטי-לובי (חלק שני) – 11 יולי 1983

 

כרך 12 מספר 10 – הקשר הסובייטי-לובי (חלק שלישי) – 18 יולי 1983

 

כרך 12 מספר 11 – אשף והטענה לייצוג הפלסטינים (חלק רביעי) – 02 אוגוסט 1983

 

כרך 12 מספר 12 – הקשר דרום תימן-ברית המועצות (חלק שני) – 04 ספטמבר 1983

 

כרך 12 מספר 13 – הסבך הפנימי בעיראק-הכלכלה – 06 ספטמבר 1983

 

כרך 12 מספר 14 – המערכת המזרח תיכונית – 12 ספטמבר 1983

 

כרך 12 מספר 15 – סכסוכי גבול באזור המפרץ הפרסי – 20 ספטמבר 1983

 

כרך 12 מספר 16 – גורמי אי יציבות פוטנציאליים בסעודיה – 04 אוקטובר 1983

 

כרך 12 מספר 17 – גורמי אי יציבות פוטנציאליים בסעודיה (המשך למספר 16, כרך 12) – 10 אוקטובר 1983

 

כרך 12 מספר 18 – המערכת המזרח-תיכונית (המשך למספר 14, כרך 12) – 24 אוקטובר 1983

 

כרך 12 מספר 19 – המערכת המזרח-תיכונית (המשך למספרים 14-18, כרך 12) – 02 נובמבר 1983

 

כרך 12 מספר 20 – לבנון ורעיון סוריה הגדולה (המשך למספר 85, כרך 11) – 15 נובמבר 1983

 

כרך 12 מספר 21 – מדיניות המלך חוסיין ותהליך השלום – 30 נובמבר 1983

 

כרך 12 מספר 22 – אשף לאחר טריפולי – 27 דצמבר 1983

 

כרך 12 מספר 23 – תפקיד לבנון באסטרטגיה הלאומית הסורית – 18 ינואר 1984

 

כרך 12 מספר 24 – אסטרטגיה של גבולות בטוחים – 05 פברואר 1984

 

כרך 12 מספר 25 – הסבך הפנימי בצפון תימן (חלק ראשון) – 14 פברואר 1984

 

כרך 12 מספר 26 – הסבך הפנימי בצפון תימן (חלק שני) – 29 פברואר 1984

 

כרך 12 מספר 27 – הקשר הסובייטי-סורי (חלק שביעי) – 15 מרץ 1984

 

כרך 12 מספר 28 – הסבך הפנימי בצפון תימן (חלק שלישי) – 27 מרץ 1984

 

כרך 12 מספר 29 – אשף של ערפאת לאחר טריפולי – 10 אפריל 1984

 

כרך 12 מספר 30 – גורמי אי יציבות פנימיים בלוב – 26 אפריל 1984

 

כרך 12 מספר 31 – גורמי אי יציבות פנימית בלוב – 02 מאי 1984

 

כרך 12 מספר 32 – אשף לאחר טריפולי וטענתו לייצוג פלסטיני – 17 מאי 1984

 

כרך 12 מספר 33 – בסיס הכוח הצבאי של אסד – 22 מאי 1984

 

כרך 12 מספר 34 – המערכת המזרח תיכונית (חלק רביעי) – 01 יולי 1984

 

כרך 12 מספר 35 – הסבך העלאווי בסוריה – 01 אוגוסט 1984

 

כרך 12 מספר 36 – עוד על הסבך הפנים-עלאווי – 13 אוגוסט 1984

 

כרך 12 מספר 37 – הטרור הבינלאומי והפוליטיקה המזרח תיכונית – 26 אוגוסט 1984

 

כרך 12 מספר 38 – קווים מנחים לפוליטיקה המזרח תיכונית – 12 ספטמבר 1984

 

כרך 12 מספר 40 – יחסי אשף-ירדן לאחר טריפולי – 09 אוקטובר 1984

 

כרך 12 מספר 41 – יחסי ירדן-אשף בעיני ירדן ואשף – 25 אוקטובר 1984

 

כרך 12 מספר 42 – תהליך השלום והמערכת המזרח תיכונית – 15 נובמבר 1984

 

כרך 12 מספר 43 – הסבך הפנימי במצרים – 28 נובמבר 1984

 

כרך 12 מספר 44 – אשף-האם תפנית לעבר מתינות – 23 דצמבר 1984

 

כרך 12 מספר 45 – הקשר הסובייטי-לובי (חלק חמישי) – 03 ינואר 1985

 

כרך 12 מספר 46 – הקשר הסובייטי-לובי (חלק שישי) – 10 ינואר 1985

 

כרך 12 מספר 47 – אשף נתון למרותו של ערפאת – 24 ינואר 1985

 

כרך 12 מספר 48 – תפקידה של סעודיה בפוליטיקה המזרח תיכונית – 07 פברואר 1985

 

כרך 12 מספר 49 – עוד על תפקידה של סעודיה בפוליטיקה המזרח תיכונית – 24 פברואר 1985

 

כרך 12 מספר 50 – הקשר אשף-ברית המועצות (חלק 8) – 02 אפריל 1985

 

כרך 12 מספר 51 – הקשר אשף-ברית המועצות (חלק 9) – 08 אפריל 1985

 

כרך 12 מספר 52 – הסבך הפנימי העיראקי – 28 אפריל 1985

 

כרך 12 מספר 53 – אשף והתביעה לייצוג הפלסטינים – 03 יוני 1985

 

כרך 12 מספר 54 – תפקידה של המועצה הלאומית הפלסטינית באשף – 09 יוני 1985

 

כרך 12 מספר 55 – אישורו מחדש של הקשר האסטרטגי בין ישראל לארהב – 23 יוני 1985

 

כרך 12 מספר 56 – משטרים ערבים והפוליטיקה המזרח תיכונית – 02 יולי 1985

 

כרך 12 מספר 57 – סבך היחסים בין השיעים לאשף בלבנון – 14 יולי 1985

 

כרך 12 מספר 58 – תפקיד אשף בפוליטיקה הבינערבית – 14 יולי 1985

 

כרך 12 מספר 59 – אשף ואוניברסיטת ביר-זית – 24 יולי 1985

 

כרך 12 מספר 60 – הסבך השיעי בלבנון – 18 אוגוסט 1985

 

כרך 12 מספר 61 – אשף והתהליך המדיני – 27 אוגוסט 1985

 

כרך 12 מספר 62 – עמדתה של סעודיה כלפי השלום – 08 אוקטובר 1985

 

כרך 12 מספר 63 – מדיניות סעודיה והאינטרסים האמריקניים במזהת – 22 אוקטובר 1985

 

כרך 12 מספר 64 – השלכות מדיניות של פרשת אקילה לאורו – 11 נובמבר 1985

 

כרך 12 מספר 65 – הקשר הסעודי וגישת ארהב כלפי המזהת (חלק ראשון) – 11 דצמבר 1985

 

כרך 12 מספר 66 – הקשר הסעודי וגישת ארהב כלפי המזהת – 30 ינואר 1986

 

כרך 12 מספר 67 – הסבך הפנימי בדרום תימן (חלק ראשון)– 11 פברואר 1986

 

כרך 12 מספר 68 – הסבך הפנימי בדרום תימן (חלק שני) – 11 מרץ 1986

 

כרך 12 מספר 69 – טענת אשף לייצוג הפלסטינים-הדימוי והמציאות – 06 אפריל 1986

 

כרך 12 מספר 70 – שורשי הטרור הבינלאומי – 08 מאי 1986

 

כרך 12 מספר 71 – עוד על שורשי הטרור הבינלאומי – 28 מאי 1986

 

כרך 12 מספר 72 – הסבך הפנימי הלובי וזיקתו לטרור הבינלאומי – 04 יולי 1986

 

כרך 12 מספר 73 – הסבך הפנימי הלובי – 30 יולי 1986

 

כרך 12 מספר 74 – הקשר הסובייטי-סורי (חלק שמיני) – 31 אוגוסט 1986

 

כרך 12 מספר 75 – הקשר אשף-ברית המועצות (חלק 10) – 21 ספטמבר 1986

 

כרך 12 מספר 76 – הקשר הסובייטי-לובי (חלק 7) – 29 אוקטובר 1986

 

כרך 12 מספר 77 – מהות היחסים בין ירדן לאשף (חלק 10) – 25 נובמבר 1986

 

כרך 12 מספר 78 – עוד על יחסי ירדן-אשף (חלק 11) – 31 דצמבר 1986

 

כרך 12 מספר 79 – מעמדו של אשף בזירה הבינלאומית (חלק 15) – 27 ינואר 1986

 

כרך 12 מספר 80 – אשף והעולם הערבי (חלק 16) – 26 מרץ 1987

 

כרך 12 מספר 81 – יחסי ישראל-ארהב – מימדי שתוף הפעולה הבטחוני (חלק 3) – 14 מאי 1987

 

כרך 12 מספר 82 – יחסי ישראל-ארהב – מימדי שתוף הפעולה הבטחוני (חלק 4) – 18 יוני 1987

 

כרך 12 מספר 83 – הסבך המזרח תיכוני (חלק עשירי) – 22 יולי 1987

 

כרך 12 מספר 84 – תפקיד אשף בטרור הבינלאומי (חלק שמיני) – 30 אוגוסט 1987

 

כרך 12 מספר 85 – עוד על טרור בינלאומי בחסות מדינות (חלק תשיעי) – 11 אוקטובר 1987

 

כרך 12 מספר 86 – המבוך הפנים-סודאני – 08 נובמבר 1987

 

כרך 12 מספר 87 – האחדות הערבית-מיתוס ומציאות – 25 נובמבר 1987

 

כרך 12 מספר 88 – האחדות הערבית-מיתוס ומציאות (חלק שני) – 25 דצמבר 1987

 

כרך 12 מספר 89 – אירועי יוש וחבל עזה-הממד החסר – פברואר 1988

 

כרך 12 מספר 90 – שלום ופישרו – מרץ 1988

 

כרך 12 מספר 91 – כווית מול אתגרי הטרור והסבך הפנימי – מאי 1988

 

כרך 12 מספר 92 – כלכלת העולם הערבי-פיתוח במשבר – יוני 1988

 

כרך 12 מספר 93 – יחסי ישראל-ארהב – מימדי שתוף הפעולה הבטחוני (חלק 5) – יולי 1988

 

כרך 12 מספר 94 – מטרת ההתעצמות הצבאית הסעודית – אוגוסט 1988

 

כרך 12 מספר 95 – האם שינה אשף את עקרונותיו – ספטמבר 1988

 

כרך 12 מספר 96 – אמנת תנועת ההתנגדות האסלאמית – אוקטובר 1988

 

כרך 12 מספר 97 – הקשר הסובייטי-סורי (חלק תשיעי) – נובמבר 1988

 

כרך 12 מספר 98 – אשף בין הכינוס ה-19 באלג_יר למושב העצרת בז_נבה – דצמבר 1988

 

כרך 12 מספר 99 – אשף והעולם הערבי – פברואר 1989

 

כרך 12 מספר 100 – שיתוף הפעולה האסטרטגי ישראל-ארהב – מרץ 1989

"זרקור למזרח התיכון" הוא עלון שבועי, פרי מחקר בן 14 שנים (1976-1990) של בני קלורי (ז"ל) ויורם אטינגר במסגרת "מחלקת מעקב", מרכז ההסברה בירושלים.

 

כרך 11 מספר 1 – המימדים הבינערבי, האזורי והבינגושי של הפיצול הפנימי בסוריה – 16 אוגוסט 1980

 

כרך 11 מספר 2 – פוטנציאל הלבנוניזציה הטמון במשבר הפנימי בסוריה – 02 ספטמבר 1980

 

כרך 11 מספר 3 – חימוש מערבי לעיראק – אינטרס מערבי – 07 ספטמבר 1980

 

כרך 11 מספר 4 – מהות אשף-האם עונה על ציפיות המערב – 17 ספטמבר 1980

 

כרך 11 מספר 5 – הכוחות המעצבים את מדיניות החוב של ירדן – 23 ספטמבר 1980

 

כרך 11 מספר 6 – האוריינטציה העיראקית-נדבך מרכזי במדיניות החוב של ירדן – 29 ספטמבר 1980

 

כרך 11 מספר 8 – בחינת גישתו של המערב למיתוס האחדות הערבית – 12 אוקטובר 1980

 

כרך 11 מספר 9 – מכשלות דיווחי תקשורת המערב על סכסוך ערב-ישראל והמזהת – 27 אוקטובר 1980

 

כרך 11 מספר 10 – יחסי ירדן-אשף כרמז למעמדו הבינערבי של אשף – 28 אוקטובר 1980

 

כרך 11 מספר 11 – מעמדו הבינערבי של אשף – 04 נובמבר 1980

 

כרך 11 מספר 12 – מעמדו הבינערבי של אשף (המשך) – 11 נובמבר 1980

 

כרך 11 מספר 13 – מהותו של אשף (המשך) – 18 נובמבר 1980

 

כרך 11 מספר 14 – מדיניות עיראק-תרומה לאינטרס של ברית המועצות או של המערב – 26 נובמבר 1980

 

כרך 11 מספר 15 – אתגריה הפנימיים של עיראק – 05 דצמבר 1980

 

כרך 11 מספר 16 – בחינת גישת ההסדר הכולל המיידי לפתרון סכסוך ערב-ישראל – 14 דצמבר 1980

 

כרך 11 מספר 17 – מהותה של האחדות הערבית – 21 דצמבר 1980

 

כרך 11 מספר 18 – אשף אינו מתון ואינו קיצוני בענייניו הבסיסיים – 07 ינואר 1980

 

כרך 11 מספר 19 – מדיניות חוץ וביטחון של קדאפי (חלק ראשון) – 06 ינואר 1981

 

כרך 11 מספר 20 – מדיניות חוץ וביטחון של קדאפי (חלק שני) – 12 ינואר 1981

 

כרך 11 מספר 21 – מדיניות חוץ וביטחון של קדאפי (חלק שלישי) – 19 ינואר 1981

 

כרך 11 מספר 22 – משקלו של אשף בעיצוב המדיניות הערבית – 26 ינואר 1981

 

כרך 11 מספר 23 – הקשר אשף-ברית המועצות (חלק ראשון) – 01 פברואר 1982

 

כרך 11 מספר 24 – רכש צרפתי כאמצעי לקידום מדיניותה של עיראק – 06 פברואר 1981

 

כרך 11 מספר 25 – רכש צבאי מערבי נוסף (מלבד צרפת) של עיראק – 16 פברואר 1981

 

כרך 11 מספר 26 – הקשר אשף-ברית המועצות (חלק שני) – 22 פברואר 1981

 

כרך 11 מספר 27 – נפט כלכלה ומהות האחדות הערבית – 09 מרץ 1981

 

כרך 11 מספר 27ב – נשק מערבי ללוב – 02 מרץ 1981

 

כרך 11 מספר 28 – חימוש מערבי לסעודיה (חלק ראשון) – 19 מרץ 1981

 

כרך 11 מספר 29 – חימוש מערבי לסעודיה (חלק שני) – 25 מרץ 1981

 

כרך 11 מספר 30 – חימוש מערבי לסעודיה (חלק שלישי) – 01 אפריל 1981

 

כרך 11 מספר 31 – האם משקלו של אשף במדיניות הערבית הופך אותו לשותף חיוני במומ לשלום – 05 אפריל 1981

 

כרך 11 מספר 32 – ירדן ואשף-בסיס לאינטרס משותף – 12 אפריל 1981

 

כרך 11 מספר 33 – מהותו של אשף-האם מכשירה את הארגון כשותף במומ לשלום – 26 אפריל 1981

 

כרך 11 מספר 34 – הקשר הסורי-סובייטי (חלק ראשון) – 06 מאי 1981

 

כרך 11 מספר 35 – הקשר הסורי-סובייטי (חלק שני) – 14 מאי 1981

 

כרך 11 מספר 36 – מוקדי מתיחות פנימית בסוריה – 21 מאי 1981

 

כרך 11 מספר 37 – מוקדי תסיסה בבסיס הכח של אסד – 27 מאי 1981

 

כרך 11 מספר 38 – הקשר אשף-ברית המועצות (חלק שלישי) – 04 יוני 1981

 

כרך 11 מספר 39 – היכולה סעודיה לשמש כמתווכת במשבר הטילים הסורי-ישראלי (חלק ראשון) – 17 יוני 1981

 

כרך 11 מספר 40 – גורמי תסיסה פנימית בסעודיה-עמוד תווך מערבי (חלק שני) – 14 יוני 1981

 

כרך 11 מספר 41 – מתיחות סוריה ירדן – 29 יוני 1981

 

כרך 11 מספר 42 – האם קיים ויכוח פנימי באשף על השאלה מהו שטחה של פלסטין – 26 יולי 1981

 

כרך 11 מספר 43 – מקורות תסיסה פנימית בעיראק – 28 יולי 1981

 

כרך 11 מספר 44 – יחסי אשף-לבנון – 30 יולי 1981

 

כרך 11 מספר 45 – תהליך המיליטריזציה של ביירות (חלק שני) – 06 אוגוסט 1981

 

כרך 11 מספר 46 – מעורבות סובייטית בלבנון – 10 אוגוסט 1981

 

כרך 11 מספר 47 – מחוייבות מדינות ערב כלפי אשף – 16 אוגוסט 1981

 

כרך 11 מספר 48 – מהות יחסי ירדן-אשף – 18 אוגוסט 1981

 

כרך 11 מספר 49 – הבעיה הפלסטינית-שאלה של סדר עדיפויות – 30 אוגוסט 1981

 

כרך 11 מספר 51 – הקשר הסובייטי-לובי – 24 ספטמבר 1981

 

כרך 11 מספר 52 – סכסוכי גבול ומקורות נפט-מוקדי תסיסה במפרץ – 11 אוקטובר 1981

 

כרך 11 מספר 53 – מוקדי אי יציבות במפרץ הפרסי (חלק ראשון) – 15 אוקטובר 1981

 

כרך 11 מספר 54– מוקדי אי יציבות במפרץ הפרסי (חלק שני) – 26 אוקטובר 1981

 

כרך 11 מספר 55 – המחוייבות הערבית לערך העצמאות הפלסטינית – 05 נובמבר 1981

 

כרך 11 מספר 56 – האם אשף מתמתן – 05 נובמבר 1981

 

כרך 11 מספר 57 – תכנית פאהד-האם סטייה ממדיניותה המסורתית של סעודיה – 10 נובמבר 1981

 

כרך 11 מספר 58 – הקשר הכוויתי-סובייטי – 26 נובמבר 1981

 

כרך 11 מספר 59 – הקשר הסורי-סובייטי (חלק שלישי) – 10 דצמבר 1981

 

כרך 11 מספר 60 – אי יציבות במפרץ-איחוד האמירויות – 13 דצמבר 1981

 

כרך 11 מספר 61 – הקשר הצפון תימני-סובייטי-סעודי – 22 דצמבר 1981

 

כרך 11 מספר 62 – הקשר אשף-ברית המועצות – 31 דצמבר 1981

 

כרך 11 מספר 63 – הקשר דרום תימן-ברית המועצות – 07 ינואר 1982

 

כרך 11 מספר 64 – מהות בסיס הכח של הנשיא אסד (חלק שלישי) – 29 ינואר 1982

 

כרך 11 מספר 65 – ערבים כעובדים מהגרים בארץ ישראל שלפני 1948 – 04 פברואר 1982

 

כרך 11 מספר 66 – מידת ההכרה ממנה נהנה אשף במזהת – 18 פברואר 1982

 

כרך 11 מספר 67 – הגדרה עצמית נוסח אשף – עניין של גיאוגרפיה – 17 מרץ 1982

 

כרך 11 מספר 68 – שותפיו של אשף ותפקידו בטרור הבינלאומי – 29 מרץ 1982

 

כרך 11 מספר 69 – המבוך הפנימי של צפון תימן – 13 אפריל 1982

 

כרך 11 מספר 70 – המבוך הפנימי של עיראק ( חלק ראשון) – 20 אפריל 1982

 

כרך 11 מספר 71 – המבוך הפנימי של עיראק (חלק שני) – 27 אפריל 1982

 

כרך 11 מספר 72 – הקשר הסורי-סובייטי (חלק רביעי) – 12 מאי 1982

 

כרך 11 מספר 73 – מהות הקשר ירדן-ברית המועצות – 17 מאי 1982

 

כרך 11 מספר 74 – המוקד הפנימי בסוריה – פרשת אלחמה – 20 מאי 1982

 

כרך 11 מספר 75 – התייחסותה הנוכחית של ירדן לישראל – 03 יוני 1982

 

כרך 11 מספר 76 – האם אפשרי הסדר מדיני בין ישראל לאשף – 10 יוני 1982

 

כרך 11 מספר 77 – תהליך המיליטריזציה של ערי לבנון (חלק שני) – 14 יוני 1982

 

כרך 11 מספר 78 – אשף והשיעים העקורים בלבנון (חלק שלישי) – 21 יוני 1982

 

כרך 11 מספר 79 – מחויבות העולם הערבי כלפי אשף לאור המלחמה בלבנון – 28 יוני 1982

 

כרך 11 מספר 80 – הפיצול הפנימי והנוכחות הצבאית בלבנון – 06 יולי 1982

 

כרך 11 מספר 81 – הקשר אשף-ברית המועצות (חלק שישי) – 13 יולי 1982

 

כרך 11 מספר 82 – אשף ותושבי יהודה ושומרון – שאלת הייצוג – 20 יולי 1982

 

כרך 11 מספר 83 – הפלסטינים, ירדן ואשף – שאלה של ייצוג (חלק שני) – 23 אוגוסט 1982

 

כרך 11 מספר 84 – שאלת פלסטין – עניין של עדיפויות – 30 אוגוסט 1982

 

כרך 11 מספר 85 – רעיון סוריה הגדולה נוסח סוריה – מעורבותה הצבאית של סוריה בלבנון – 05 ספטמבר 1982

 

כרך 11 מספר 86 – ישראל והאינטרסים האסטרטגיים של המערב – 09 ספטמבר 1982

 

כרך 11 מספר 87 – הסבך הפנימי בעיראק (חלק שלישי) – 21 ספטמבר 1982

 

כרך 11 מספר 88 – האסטרטגיה של גבולות בטוחים – ניתוח ביקורתי – 29 ספטמבר 1982

 

כרך 11 מספר 89 – פוליטיקה ואלימות בלבנון – 11 אוקטובר 1982

 

כרך 11 מספר 90 – הקשר העיראקי-סובייטי – 18 אוקטובר 1982

 

כרך 11 מספר 91 – מהות המושגים מולדת והגדרה עצמית על פי אשף – 16 נובמבר 1982

 

כרך 11 מספר 92 – מוקדי סכסוך בין מדינות במפרץ הפרסי (חלק ראשון) – 23 נובמבר 1982

 

כרך 11 מספר 93 – מוקדי סכסוך בין מדינות במפרץ הפרסי (חלק שני) – 05 דצמבר 1982

 

כרך 11 מספר 94 – מוקדי סכסוך בין מדינות במפרץ הפרסי (חלק שלישי) – 14 דצמבר 1982

 

כרך 11 מספר 95 – מרוץ החימוש המצרי (חלק ראשון) – 28 דצמבר 1982

 

כרך 11 מספר 96 – מרוץ החימוש המצרי (חלק שני) – 04 ינואר 1983

 

כרך 11 מספר 97 – מרוץ החימוש המצרי (נספח לחלקים 1 ו-2) – 11 ינואר 1983

 

כרך 11 מספר 98 – הקשר הסורי-סובייטי (חלק חמישי) 02 פברואר 1983

 

כרך 11 מספר 99 – אשף והטענה לייצוג הפלסטינאים (המשך ל-82 ו-65) – 24 פברואר 1983

 

כרך 11 מספר 100 – הסכמת אשף לפתרון של מדינה ביוש ובעזה (חלק ראשון) – 28 פברואר 1983

 

כרך 11 מספר 101 – הסבך הפנימי בסוריה (חלק ראשון) – 15 מרץ 1983

פוסטים אחרונים

"זרקור למזרח התיכון" הוא עלון שבועי, פרי מחקר בן 14 שנים (1976-1990) של בני קלורי (ז"ל) ויורם אטינגר במסגרת "מחלקת מעקב", מרכז ההסברה בירושלים.

 

כרך 13 מספר 1 – יציבותה היחסית של ירדן (חלק ראשון) – מאי 1989

 

כרך 13 מספר 2 – יציבותה היחסית של ירדן (חלק שני) – יוני 1989

 

כרך 13 מספר 3 – הזירה הבינערבית סביב ועידת הפסגה בקזבלנקה – יולי 1989

 

כרך 13 מספר 4 – חיזבאללה – אוגוסט 1989

 

כרך 13 מספר 5 – סודאן-הסבך הפנימי – ספטמבר 1989

 

כרך 13 מספר 6 – מערב אירופה ומרוץ החימוש במזרח התיכון – ספטמבר 1989

 

כרך 13 מספר 7 – אשף בין הצהרת ז_נבה לועידה החמישית של הפתח – אוקטובר 1989

 

כרך 13 מספר 8 – אשף מול תושבי יוש ועזה (חלק ראשון) – נובמבר 1989

 

כרך 13 מספר 9 – אשף מול תושבי יוש ועזה (חלק שני) – דצמבר 1989

 

כרך 13 מספר 10 – האם יש גלאסנוסט ערבי (חלק ראשון) – פברואר 1990

 

כרך 13 מספר 11 – האם יש גלאסנוסט ערבי (חלק שני) – מרץ 1990

 

כרך 13 מספר 12 – בין מצרים לפלסטינים – אפריל 1889

 

כרך 13 מספר 13 – איומים ואתגרים בעולם הערבי (חלק ראשון) – מאי 1990

 

כרך 13 מספר 14 – איומים ואתגרים בעולם הערבי (חלק שני) – יוני 1990

 

כרך 13 מספר 15 – שאלת הייצוג הפלסטיני – יולי-אוגוסט 1990

"זרקור למזרח התיכון" הוא עלון שבועי, פרי מחקר בן 14 שנים (1976-1990) של בני קלורי (ז"ל) ויורם אטינגר במסגרת "מחלקת מעקב", מרכז ההסברה בירושלים.

 

כרך 12 מספר 1 – הסבך הפנימי בסוריה (חלק שני) – 24 מרץ 1983

 

כרך 12 מספר 2 – הסבך הפנימי בסוריה (חלק שלישי) – 06 אפריל 1983

 

כרך 12 מספר 3 – הסכמת אשף לפתרון של מדינה ביוש ובעזה – 13 אפריל 1983

 

כרך 12 מספר 4 – תפקיד אשף לאחר בירות בזירה הבינערבית – 10 מאי 1983

 

כרך 12 מספר 5 – מהות יחסי ירדן-אשף – 17 מאי 1983

 

כרך 12 מספר 6 – הסבך הפנימי בסוריה (חלק רביעי) – 08 יוני 1983

 

כרך 12 מספר 7 – הקשר הסובייטי-סורי (חלק שישי) – 16 יוני 1983

 

כרך 12 מספר 8 – הקשר ברית המועצות-אשף (חלק שביעי) – 28 יוני 1983

 

כרך 12 מספר 9 – הקשר הסובייטי-לובי (חלק שני) – 11 יולי 1983

 

כרך 12 מספר 10 – הקשר הסובייטי-לובי (חלק שלישי) – 18 יולי 1983

 

כרך 12 מספר 11 – אשף והטענה לייצוג הפלסטינים (חלק רביעי) – 02 אוגוסט 1983

 

כרך 12 מספר 12 – הקשר דרום תימן-ברית המועצות (חלק שני) – 04 ספטמבר 1983

 

כרך 12 מספר 13 – הסבך הפנימי בעיראק-הכלכלה – 06 ספטמבר 1983

 

כרך 12 מספר 14 – המערכת המזרח תיכונית – 12 ספטמבר 1983

 

כרך 12 מספר 15 – סכסוכי גבול באזור המפרץ הפרסי – 20 ספטמבר 1983

 

כרך 12 מספר 16 – גורמי אי יציבות פוטנציאליים בסעודיה – 04 אוקטובר 1983

 

כרך 12 מספר 17 – גורמי אי יציבות פוטנציאליים בסעודיה (המשך למספר 16, כרך 12) – 10 אוקטובר 1983

 

כרך 12 מספר 18 – המערכת המזרח-תיכונית (המשך למספר 14, כרך 12) – 24 אוקטובר 1983

 

כרך 12 מספר 19 – המערכת המזרח-תיכונית (המשך למספרים 14-18, כרך 12) – 02 נובמבר 1983

 

כרך 12 מספר 20 – לבנון ורעיון סוריה הגדולה (המשך למספר 85, כרך 11) – 15 נובמבר 1983

 

כרך 12 מספר 21 – מדיניות המלך חוסיין ותהליך השלום – 30 נובמבר 1983

 

כרך 12 מספר 22 – אשף לאחר טריפולי – 27 דצמבר 1983

 

כרך 12 מספר 23 – תפקיד לבנון באסטרטגיה הלאומית הסורית – 18 ינואר 1984

 

כרך 12 מספר 24 – אסטרטגיה של גבולות בטוחים – 05 פברואר 1984

 

כרך 12 מספר 25 – הסבך הפנימי בצפון תימן (חלק ראשון) – 14 פברואר 1984

 

כרך 12 מספר 26 – הסבך הפנימי בצפון תימן (חלק שני) – 29 פברואר 1984

 

כרך 12 מספר 27 – הקשר הסובייטי-סורי (חלק שביעי) – 15 מרץ 1984

 

כרך 12 מספר 28 – הסבך הפנימי בצפון תימן (חלק שלישי) – 27 מרץ 1984

 

כרך 12 מספר 29 – אשף של ערפאת לאחר טריפולי – 10 אפריל 1984

 

כרך 12 מספר 30 – גורמי אי יציבות פנימיים בלוב – 26 אפריל 1984

 

כרך 12 מספר 31 – גורמי אי יציבות פנימית בלוב – 02 מאי 1984

 

כרך 12 מספר 32 – אשף לאחר טריפולי וטענתו לייצוג פלסטיני – 17 מאי 1984

 

כרך 12 מספר 33 – בסיס הכוח הצבאי של אסד – 22 מאי 1984

 

כרך 12 מספר 34 – המערכת המזרח תיכונית (חלק רביעי) – 01 יולי 1984

 

כרך 12 מספר 35 – הסבך העלאווי בסוריה – 01 אוגוסט 1984

 

כרך 12 מספר 36 – עוד על הסבך הפנים-עלאווי – 13 אוגוסט 1984

 

כרך 12 מספר 37 – הטרור הבינלאומי והפוליטיקה המזרח תיכונית – 26 אוגוסט 1984

 

כרך 12 מספר 38 – קווים מנחים לפוליטיקה המזרח תיכונית – 12 ספטמבר 1984

 

כרך 12 מספר 40 – יחסי אשף-ירדן לאחר טריפולי – 09 אוקטובר 1984

 

כרך 12 מספר 41 – יחסי ירדן-אשף בעיני ירדן ואשף – 25 אוקטובר 1984

 

כרך 12 מספר 42 – תהליך השלום והמערכת המזרח תיכונית – 15 נובמבר 1984

 

כרך 12 מספר 43 – הסבך הפנימי במצרים – 28 נובמבר 1984

 

כרך 12 מספר 44 – אשף-האם תפנית לעבר מתינות – 23 דצמבר 1984

 

כרך 12 מספר 45 – הקשר הסובייטי-לובי (חלק חמישי) – 03 ינואר 1985

 

כרך 12 מספר 46 – הקשר הסובייטי-לובי (חלק שישי) – 10 ינואר 1985

 

כרך 12 מספר 47 – אשף נתון למרותו של ערפאת – 24 ינואר 1985

 

כרך 12 מספר 48 – תפקידה של סעודיה בפוליטיקה המזרח תיכונית – 07 פברואר 1985

 

כרך 12 מספר 49 – עוד על תפקידה של סעודיה בפוליטיקה המזרח תיכונית – 24 פברואר 1985

 

כרך 12 מספר 50 – הקשר אשף-ברית המועצות (חלק 8) – 02 אפריל 1985

 

כרך 12 מספר 51 – הקשר אשף-ברית המועצות (חלק 9) – 08 אפריל 1985

 

כרך 12 מספר 52 – הסבך הפנימי העיראקי – 28 אפריל 1985

 

כרך 12 מספר 53 – אשף והתביעה לייצוג הפלסטינים – 03 יוני 1985

 

כרך 12 מספר 54 – תפקידה של המועצה הלאומית הפלסטינית באשף – 09 יוני 1985

 

כרך 12 מספר 55 – אישורו מחדש של הקשר האסטרטגי בין ישראל לארהב – 23 יוני 1985

 

כרך 12 מספר 56 – משטרים ערבים והפוליטיקה המזרח תיכונית – 02 יולי 1985

 

כרך 12 מספר 57 – סבך היחסים בין השיעים לאשף בלבנון – 14 יולי 1985

 

כרך 12 מספר 58 – תפקיד אשף בפוליטיקה הבינערבית – 14 יולי 1985

 

כרך 12 מספר 59 – אשף ואוניברסיטת ביר-זית – 24 יולי 1985

 

כרך 12 מספר 60 – הסבך השיעי בלבנון – 18 אוגוסט 1985

 

כרך 12 מספר 61 – אשף והתהליך המדיני – 27 אוגוסט 1985

 

כרך 12 מספר 62 – עמדתה של סעודיה כלפי השלום – 08 אוקטובר 1985

 

כרך 12 מספר 63 – מדיניות סעודיה והאינטרסים האמריקניים במזהת – 22 אוקטובר 1985

 

כרך 12 מספר 64 – השלכות מדיניות של פרשת אקילה לאורו – 11 נובמבר 1985

 

כרך 12 מספר 65 – הקשר הסעודי וגישת ארהב כלפי המזהת (חלק ראשון) – 11 דצמבר 1985

 

כרך 12 מספר 66 – הקשר הסעודי וגישת ארהב כלפי המזהת – 30 ינואר 1986

 

כרך 12 מספר 67 – הסבך הפנימי בדרום תימן (חלק ראשון)– 11 פברואר 1986

 

כרך 12 מספר 68 – הסבך הפנימי בדרום תימן (חלק שני) – 11 מרץ 1986

 

כרך 12 מספר 69 – טענת אשף לייצוג הפלסטינים-הדימוי והמציאות – 06 אפריל 1986

 

כרך 12 מספר 70 – שורשי הטרור הבינלאומי – 08 מאי 1986

 

כרך 12 מספר 71 – עוד על שורשי הטרור הבינלאומי – 28 מאי 1986

 

כרך 12 מספר 72 – הסבך הפנימי הלובי וזיקתו לטרור הבינלאומי – 04 יולי 1986

 

כרך 12 מספר 73 – הסבך הפנימי הלובי – 30 יולי 1986

 

כרך 12 מספר 74 – הקשר הסובייטי-סורי (חלק שמיני) – 31 אוגוסט 1986

 

כרך 12 מספר 75 – הקשר אשף-ברית המועצות (חלק 10) – 21 ספטמבר 1986

 

כרך 12 מספר 76 – הקשר הסובייטי-לובי (חלק 7) – 29 אוקטובר 1986

 

כרך 12 מספר 77 – מהות היחסים בין ירדן לאשף (חלק 10) – 25 נובמבר 1986

 

כרך 12 מספר 78 – עוד על יחסי ירדן-אשף (חלק 11) – 31 דצמבר 1986

 

כרך 12 מספר 79 – מעמדו של אשף בזירה הבינלאומית (חלק 15) – 27 ינואר 1986

 

כרך 12 מספר 80 – אשף והעולם הערבי (חלק 16) – 26 מרץ 1987

 

כרך 12 מספר 81 – יחסי ישראל-ארהב – מימדי שתוף הפעולה הבטחוני (חלק 3) – 14 מאי 1987

 

כרך 12 מספר 82 – יחסי ישראל-ארהב – מימדי שתוף הפעולה הבטחוני (חלק 4) – 18 יוני 1987

 

כרך 12 מספר 83 – הסבך המזרח תיכוני (חלק עשירי) – 22 יולי 1987

 

כרך 12 מספר 84 – תפקיד אשף בטרור הבינלאומי (חלק שמיני) – 30 אוגוסט 1987

 

כרך 12 מספר 85 – עוד על טרור בינלאומי בחסות מדינות (חלק תשיעי) – 11 אוקטובר 1987

 

כרך 12 מספר 86 – המבוך הפנים-סודאני – 08 נובמבר 1987

 

כרך 12 מספר 87 – האחדות הערבית-מיתוס ומציאות – 25 נובמבר 1987

 

כרך 12 מספר 88 – האחדות הערבית-מיתוס ומציאות (חלק שני) – 25 דצמבר 1987

 

כרך 12 מספר 89 – אירועי יוש וחבל עזה-הממד החסר – פברואר 1988

 

כרך 12 מספר 90 – שלום ופישרו – מרץ 1988

 

כרך 12 מספר 91 – כווית מול אתגרי הטרור והסבך הפנימי – מאי 1988

 

כרך 12 מספר 92 – כלכלת העולם הערבי-פיתוח במשבר – יוני 1988

 

כרך 12 מספר 93 – יחסי ישראל-ארהב – מימדי שתוף הפעולה הבטחוני (חלק 5) – יולי 1988

 

כרך 12 מספר 94 – מטרת ההתעצמות הצבאית הסעודית – אוגוסט 1988

 

כרך 12 מספר 95 – האם שינה אשף את עקרונותיו – ספטמבר 1988

 

כרך 12 מספר 96 – אמנת תנועת ההתנגדות האסלאמית – אוקטובר 1988

 

כרך 12 מספר 97 – הקשר הסובייטי-סורי (חלק תשיעי) – נובמבר 1988

 

כרך 12 מספר 98 – אשף בין הכינוס ה-19 באלג_יר למושב העצרת בז_נבה – דצמבר 1988

 

כרך 12 מספר 99 – אשף והעולם הערבי – פברואר 1989

 

כרך 12 מספר 100 – שיתוף הפעולה האסטרטגי ישראל-ארהב – מרץ 1989

"זרקור למזרח התיכון" הוא עלון שבועי, פרי מחקר בן 14 שנים (1976-1990) של בני קלורי (ז"ל) ויורם אטינגר במסגרת "מחלקת מעקב", מרכז ההסברה בירושלים.

 

כרך 11 מספר 1 – המימדים הבינערבי, האזורי והבינגושי של הפיצול הפנימי בסוריה – 16 אוגוסט 1980

 

כרך 11 מספר 2 – פוטנציאל הלבנוניזציה הטמון במשבר הפנימי בסוריה – 02 ספטמבר 1980

 

כרך 11 מספר 3 – חימוש מערבי לעיראק – אינטרס מערבי – 07 ספטמבר 1980

 

כרך 11 מספר 4 – מהות אשף-האם עונה על ציפיות המערב – 17 ספטמבר 1980

 

כרך 11 מספר 5 – הכוחות המעצבים את מדיניות החוב של ירדן – 23 ספטמבר 1980

 

כרך 11 מספר 6 – האוריינטציה העיראקית-נדבך מרכזי במדיניות החוב של ירדן – 29 ספטמבר 1980

 

כרך 11 מספר 8 – בחינת גישתו של המערב למיתוס האחדות הערבית – 12 אוקטובר 1980

 

כרך 11 מספר 9 – מכשלות דיווחי תקשורת המערב על סכסוך ערב-ישראל והמזהת – 27 אוקטובר 1980

 

כרך 11 מספר 10 – יחסי ירדן-אשף כרמז למעמדו הבינערבי של אשף – 28 אוקטובר 1980

 

כרך 11 מספר 11 – מעמדו הבינערבי של אשף – 04 נובמבר 1980

 

כרך 11 מספר 12 – מעמדו הבינערבי של אשף (המשך) – 11 נובמבר 1980

 

כרך 11 מספר 13 – מהותו של אשף (המשך) – 18 נובמבר 1980

 

כרך 11 מספר 14 – מדיניות עיראק-תרומה לאינטרס של ברית המועצות או של המערב – 26 נובמבר 1980

 

כרך 11 מספר 15 – אתגריה הפנימיים של עיראק – 05 דצמבר 1980

 

כרך 11 מספר 16 – בחינת גישת ההסדר הכולל המיידי לפתרון סכסוך ערב-ישראל – 14 דצמבר 1980

 

כרך 11 מספר 17 – מהותה של האחדות הערבית – 21 דצמבר 1980

 

כרך 11 מספר 18 – אשף אינו מתון ואינו קיצוני בענייניו הבסיסיים – 07 ינואר 1980

 

כרך 11 מספר 19 – מדיניות חוץ וביטחון של קדאפי (חלק ראשון) – 06 ינואר 1981

 

כרך 11 מספר 20 – מדיניות חוץ וביטחון של קדאפי (חלק שני) – 12 ינואר 1981

 

כרך 11 מספר 21 – מדיניות חוץ וביטחון של קדאפי (חלק שלישי) – 19 ינואר 1981

 

כרך 11 מספר 22 – משקלו של אשף בעיצוב המדיניות הערבית – 26 ינואר 1981

 

כרך 11 מספר 23 – הקשר אשף-ברית המועצות (חלק ראשון) – 01 פברואר 1982

 

כרך 11 מספר 24 – רכש צרפתי כאמצעי לקידום מדיניותה של עיראק – 06 פברואר 1981

 

כרך 11 מספר 25 – רכש צבאי מערבי נוסף (מלבד צרפת) של עיראק – 16 פברואר 1981

 

כרך 11 מספר 26 – הקשר אשף-ברית המועצות (חלק שני) – 22 פברואר 1981

 

כרך 11 מספר 27 – נפט כלכלה ומהות האחדות הערבית – 09 מרץ 1981

 

כרך 11 מספר 27ב – נשק מערבי ללוב – 02 מרץ 1981

 

כרך 11 מספר 28 – חימוש מערבי לסעודיה (חלק ראשון) – 19 מרץ 1981

 

כרך 11 מספר 29 – חימוש מערבי לסעודיה (חלק שני) – 25 מרץ 1981

 

כרך 11 מספר 30 – חימוש מערבי לסעודיה (חלק שלישי) – 01 אפריל 1981

 

כרך 11 מספר 31 – האם משקלו של אשף במדיניות הערבית הופך אותו לשותף חיוני במומ לשלום – 05 אפריל 1981

 

כרך 11 מספר 32 – ירדן ואשף-בסיס לאינטרס משותף – 12 אפריל 1981

 

כרך 11 מספר 33 – מהותו של אשף-האם מכשירה את הארגון כשותף במומ לשלום – 26 אפריל 1981

 

כרך 11 מספר 34 – הקשר הסורי-סובייטי (חלק ראשון) – 06 מאי 1981

 

כרך 11 מספר 35 – הקשר הסורי-סובייטי (חלק שני) – 14 מאי 1981

 

כרך 11 מספר 36 – מוקדי מתיחות פנימית בסוריה – 21 מאי 1981

 

כרך 11 מספר 37 – מוקדי תסיסה בבסיס הכח של אסד – 27 מאי 1981

 

כרך 11 מספר 38 – הקשר אשף-ברית המועצות (חלק שלישי) – 04 יוני 1981

 

כרך 11 מספר 39 – היכולה סעודיה לשמש כמתווכת במשבר הטילים הסורי-ישראלי (חלק ראשון) – 17 יוני 1981

 

כרך 11 מספר 40 – גורמי תסיסה פנימית בסעודיה-עמוד תווך מערבי (חלק שני) – 14 יוני 1981

 

כרך 11 מספר 41 – מתיחות סוריה ירדן – 29 יוני 1981

 

כרך 11 מספר 42 – האם קיים ויכוח פנימי באשף על השאלה מהו שטחה של פלסטין – 26 יולי 1981

 

כרך 11 מספר 43 – מקורות תסיסה פנימית בעיראק – 28 יולי 1981

 

כרך 11 מספר 44 – יחסי אשף-לבנון – 30 יולי 1981

 

כרך 11 מספר 45 – תהליך המיליטריזציה של ביירות (חלק שני) – 06 אוגוסט 1981

 

כרך 11 מספר 46 – מעורבות סובייטית בלבנון – 10 אוגוסט 1981

 

כרך 11 מספר 47 – מחוייבות מדינות ערב כלפי אשף – 16 אוגוסט 1981

 

כרך 11 מספר 48 – מהות יחסי ירדן-אשף – 18 אוגוסט 1981

 

כרך 11 מספר 49 – הבעיה הפלסטינית-שאלה של סדר עדיפויות – 30 אוגוסט 1981

 

כרך 11 מספר 51 – הקשר הסובייטי-לובי – 24 ספטמבר 1981

 

כרך 11 מספר 52 – סכסוכי גבול ומקורות נפט-מוקדי תסיסה במפרץ – 11 אוקטובר 1981

 

כרך 11 מספר 53 – מוקדי אי יציבות במפרץ הפרסי (חלק ראשון) – 15 אוקטובר 1981

 

כרך 11 מספר 54– מוקדי אי יציבות במפרץ הפרסי (חלק שני) – 26 אוקטובר 1981

 

כרך 11 מספר 55 – המחוייבות הערבית לערך העצמאות הפלסטינית – 05 נובמבר 1981

 

כרך 11 מספר 56 – האם אשף מתמתן – 05 נובמבר 1981

 

כרך 11 מספר 57 – תכנית פאהד-האם סטייה ממדיניותה המסורתית של סעודיה – 10 נובמבר 1981

 

כרך 11 מספר 58 – הקשר הכוויתי-סובייטי – 26 נובמבר 1981

 

כרך 11 מספר 59 – הקשר הסורי-סובייטי (חלק שלישי) – 10 דצמבר 1981

 

כרך 11 מספר 60 – אי יציבות במפרץ-איחוד האמירויות – 13 דצמבר 1981

 

כרך 11 מספר 61 – הקשר הצפון תימני-סובייטי-סעודי – 22 דצמבר 1981

 

כרך 11 מספר 62 – הקשר אשף-ברית המועצות – 31 דצמבר 1981

 

כרך 11 מספר 63 – הקשר דרום תימן-ברית המועצות – 07 ינואר 1982

 

כרך 11 מספר 64 – מהות בסיס הכח של הנשיא אסד (חלק שלישי) – 29 ינואר 1982

 

כרך 11 מספר 65 – ערבים כעובדים מהגרים בארץ ישראל שלפני 1948 – 04 פברואר 1982

 

כרך 11 מספר 66 – מידת ההכרה ממנה נהנה אשף במזהת – 18 פברואר 1982

 

כרך 11 מספר 67 – הגדרה עצמית נוסח אשף – עניין של גיאוגרפיה – 17 מרץ 1982

 

כרך 11 מספר 68 – שותפיו של אשף ותפקידו בטרור הבינלאומי – 29 מרץ 1982

 

כרך 11 מספר 69 – המבוך הפנימי של צפון תימן – 13 אפריל 1982

 

כרך 11 מספר 70 – המבוך הפנימי של עיראק ( חלק ראשון) – 20 אפריל 1982

 

כרך 11 מספר 71 – המבוך הפנימי של עיראק (חלק שני) – 27 אפריל 1982

 

כרך 11 מספר 72 – הקשר הסורי-סובייטי (חלק רביעי) – 12 מאי 1982

 

כרך 11 מספר 73 – מהות הקשר ירדן-ברית המועצות – 17 מאי 1982

 

כרך 11 מספר 74 – המוקד הפנימי בסוריה – פרשת אלחמה – 20 מאי 1982

 

כרך 11 מספר 75 – התייחסותה הנוכחית של ירדן לישראל – 03 יוני 1982

 

כרך 11 מספר 76 – האם אפשרי הסדר מדיני בין ישראל לאשף – 10 יוני 1982

 

כרך 11 מספר 77 – תהליך המיליטריזציה של ערי לבנון (חלק שני) – 14 יוני 1982

 

כרך 11 מספר 78 – אשף והשיעים העקורים בלבנון (חלק שלישי) – 21 יוני 1982

 

כרך 11 מספר 79 – מחויבות העולם הערבי כלפי אשף לאור המלחמה בלבנון – 28 יוני 1982

 

כרך 11 מספר 80 – הפיצול הפנימי והנוכחות הצבאית בלבנון – 06 יולי 1982

 

כרך 11 מספר 81 – הקשר אשף-ברית המועצות (חלק שישי) – 13 יולי 1982

 

כרך 11 מספר 82 – אשף ותושבי יהודה ושומרון – שאלת הייצוג – 20 יולי 1982

 

כרך 11 מספר 83 – הפלסטינים, ירדן ואשף – שאלה של ייצוג (חלק שני) – 23 אוגוסט 1982

 

כרך 11 מספר 84 – שאלת פלסטין – עניין של עדיפויות – 30 אוגוסט 1982

 

כרך 11 מספר 85 – רעיון סוריה הגדולה נוסח סוריה – מעורבותה הצבאית של סוריה בלבנון – 05 ספטמבר 1982

 

כרך 11 מספר 86 – ישראל והאינטרסים האסטרטגיים של המערב – 09 ספטמבר 1982

 

כרך 11 מספר 87 – הסבך הפנימי בעיראק (חלק שלישי) – 21 ספטמבר 1982

 

כרך 11 מספר 88 – האסטרטגיה של גבולות בטוחים – ניתוח ביקורתי – 29 ספטמבר 1982

 

כרך 11 מספר 89 – פוליטיקה ואלימות בלבנון – 11 אוקטובר 1982

 

כרך 11 מספר 90 – הקשר העיראקי-סובייטי – 18 אוקטובר 1982

 

כרך 11 מספר 91 – מהות המושגים מולדת והגדרה עצמית על פי אשף – 16 נובמבר 1982

 

כרך 11 מספר 92 – מוקדי סכסוך בין מדינות במפרץ הפרסי (חלק ראשון) – 23 נובמבר 1982

 

כרך 11 מספר 93 – מוקדי סכסוך בין מדינות במפרץ הפרסי (חלק שני) – 05 דצמבר 1982

 

כרך 11 מספר 94 – מוקדי סכסוך בין מדינות במפרץ הפרסי (חלק שלישי) – 14 דצמבר 1982

 

כרך 11 מספר 95 – מרוץ החימוש המצרי (חלק ראשון) – 28 דצמבר 1982

 

כרך 11 מספר 96 – מרוץ החימוש המצרי (חלק שני) – 04 ינואר 1983

 

כרך 11 מספר 97 – מרוץ החימוש המצרי (נספח לחלקים 1 ו-2) – 11 ינואר 1983

 

כרך 11 מספר 98 – הקשר הסורי-סובייטי (חלק חמישי) 02 פברואר 1983

 

כרך 11 מספר 99 – אשף והטענה לייצוג הפלסטינאים (המשך ל-82 ו-65) – 24 פברואר 1983

 

כרך 11 מספר 100 – הסכמת אשף לפתרון של מדינה ביוש ובעזה (חלק ראשון) – 28 פברואר 1983

 

כרך 11 מספר 101 – הסבך הפנימי בסוריה (חלק ראשון) – 15 מרץ 1983

"זרקור למזרח התיכון" הוא עלון שבועי, פרי מחקר בן 14 שנים (1976-1990) של בני קלורי (ז"ל) ויורם אטינגר במסגרת "מחלקת מעקב", מרכז ההסברה בירושלים.

 

זכות השיבה של הפלסטינים בהתאם לחוק הבינלאומי 26 אוקטובר 1978

 

למה הם מתכוונים כאשר הם אומרים הזכויות הלגיטימיות של העם הפלסטיני 09 נובמבר 1978

 

היבטים כלכליים – ערעור מיתוס הנפט הסעודי 28 ינואר 1979

 

היחס בין תקשורת ומדיניות ארהב במזהת 20 יוני 1979

 

מדיניות חוץ וביטחון של סוריה 13 יולי 1979

 

נשק מערבי למדינות ערב – שמן למדורת אי היציבות במזהת 05 אוגוסט 1979

 

תפישת ארהב לגבי שטח ביטחון 10 אוגוסט 1979

 

ולמרות מאמץ ארהב – אותה גברת (אשף) בשינוי האדרת 15 אוגוסט 1979

 

המפרץ – אינטרסים ראשונים שאינם קשורים לסכסוך ערב-ישראל 16 אוגוסט 1979

 

מה מריץ את ארהב לכיוון אשף 20 אוגוסט 1979

 

Contacts with PLO are (illegal _) an obstacle to peace – אוגוסט 23 1979

 

המערב ואתגרי חוץ ופנים של עיראק 26 אוגוסט 1979

 

אמינות ארהב במומ לשלום 29 אוגוסט 1979

 

חימוש ערבי – שמן למדורת אי היציבות השורשית במזהת 31 אוגוסט 1979

 

כרך 10 מספר 28 – פרופסורים פלשתינים בארהב – דביקות במטרות אשף – 2 ספטמבר 1979

 

כרך 10 מספר 30 – הלובי הערבי בארהב – 07 ספטמבר 1979

 

כרך 10 מספר 31 – תפישת הסדר כולל מיידי – ניתוק מהמציאות ומכשול לשלום

 

כרך 10 מספר 32 – לוב – מוקד התססה ואי יציבות

 

כרך 10 מספר 33 – מדיניות חוץ וביטחון של סוריה

 

כרך 10 מספר 34 – מדיניות אופק – עניין כלכלי ולא פלסטיני – 20 ספטמבר 1979

 

כרך 10 מספר 35 – אי יציבות שורשית במפרץ הפרסי – הסכנה לאספקת הנפט

 

כרך 10 מספר 36 – הזכויות הלאומיות שתובע אשף

 

כרך 10 מספר 37 – משבר לבנון – בעיות יסוד לבנוניות ובינערביות

 

כרך 10 מספר 38 – מדיניות הנפט הסעודית – אינטרסים קיומיים סעודים ולא פלשתינים

 

כרך 10 מספר 39 – א-סימטריה בין תדמיתו של אשף במערב לבין מהותו – 19 אוקטובר 1979

 

כרך 10 מספר 40 – חימוש מערבי וסובייטי למפרץ הפרסי ולחצי האי ערב

 

כרך 10 מספר 41 – חימוש מערבי וסובייטי למדינות ערב – 24 אוקטובר 1979

 

כרך 10 מספר 42 – הפרכת הקשר נפט-עניין פלסטיני – 26 אוקטובר 1979

 

כרך 10 מספר 43 – לובי ערבי בארהב – 28 אוקטובר 1979

 

כרך 10 מספר 44 – מצרים מול מדינות ערב – 04 נובמבר 1979

 

כרך 10 מספר 45 – עיראק-אתגרים פנימיים קיומיים ואי יציבות שורשית – 07 נובמבר 1979

 

כרך 10 מספר 47 – המערב ומהות אשף – 11 נובמבר 1979

 

כרך 10 מספר 48 – מדיניות החוץ של עיראק – פאן ערביות ולא עניין פלסטיני 14 נובמבר 1979

 

כרך 10 מספר 49 – תימן כזירת אי יציבות בינערבית שורשית – 16 נובמבר 1979

 

כרך 10 מספר 50 – אשף ומעמדו הבינערבי – 18 נובמבר 1979

 

כרך 10 מספר 51 – ועידת הפסגה הערבית בתוניס והאחדות הערבית – 23 ספטמבר 1979

 

כרך 10 מספר 52 – שיקולים בינערביים יסוד למדיניות החוב של ירדן – 28 נובמבר 1979

 

כרך 10 מספר 54 – אזור המפרץ הפרסי כמקור סכנה עיקרי לאינטרסים המערביים במזהת – 10 דצמבר 1979

 

כרך 10 מספר 55 – אזור המפרץ הפרסי כמקור סכנה עיקרי לאינטרסים המערביים במזהת (המשך) – 11 דצמבר 1979

 

כרך 10 מספר 56 – אשף – טקטיקת הטרור והדיפלומטיה להשגת המטרה הסופית – 12 דצמבר 1979

 

כרך 10 מספר 57 – מדיניות החוב של סודן – 24 דצמבר 1979

 

כרך 10 מספר 58 – אשף ומעמדו הבינערבי (המשך) – 28 דצמבר 1979

 

כרך 10 מספר 60 – ירושלים – מציאות ומיתוס – 08 ינואר 1980

 

כרך 10 מספר 62 – האמנה הפלסטינית – מהותו ולא רק מדיניותו של אשף – 15 ינואר 1980

 

כרך 10 מספר 63 – מדיניות החוב של סעודיה – אינטרסים סעודים ולא פלסטינים – 18 ינואר 1980

 

כרך 10 מספר 64 – לובי ערבי בארהב – 23 ינואר 1980

 

כרך 10 מספר 65 – מדיניות ברית המועצמות במזהת – 27 ינואר 1980

 

כרך 10 מספר 66 – מעמדם הבינערבי של אשף והעניין הפלסטיני – 29 ינואר 1980

 

כרך 10 מספר 67 – פיצול דתי ורעיוני פנימי ובינערבי – הגורם המרכזי למשבר לבנון – 03 פברואר 1980

 

כרך 10 מספר 68 – אשף – דבקות באמנה – 05 פברואר 1980

 

כרך 10 מספר 69 – נשק מתוחכם מערבי למנהיגי ערב – 07 פברואר 1980

 

כרך 10 מספר 70 – חימוש מערבי לסעודיה – 15 פברואר 1980

 

כרך 10 מספר 71 – צעדי סוריה בלבנון – ביטוי לאינטרסים סורים יסודיים – 17 פברואר 1980

 

כרך 10 מספר 72 – חימוש מערבי לעירק – 21 פברואר 1980

 

כרך 10 מספר 75 – התנחלויות – חיוניות במסגרת אסטרטגיה של גבולות בטוחים – 05 מרץ 1980

 

כרך 10 מספר 76 – הפרכת הקשר אפגניסטן-עניין פלסטיני – 11 מרץ 1980

 

כרך 10 מספר 77 – מדיניות החוב של עיראק (אינטרסים עיראקים ולא פלסטינים) – 18 מרץ 1980

 

כרך 10 מספר 78 – מעמדו הבינערבי של אשף – 25 מרץ 1980

 

כרך 10 מספר 79 – דבקות אשף במהותו – חיסול ישראל – 28 מרץ 1980

 

כרך 10 מספר 80 – מעמדו הבינערבי של סאדאת – 10 אפריל 1980

 

כרך 10 מספר 82 – מיתוס האחדות הערבית – 24 אפריל 1980

 

כרך 10 מספר 83 – הפרכת מיתוס מרכזיות הסכסוך ערב ישראל במזהת – 25 אפריל 1980

 

כרך 10 מספר 84 – התעצמותה הצבאית של לוב – 01 מאי 1980

 

כרך 10 מספר 85 – תהליך החימוש של סוריה – 02 מאי 1980

 

כרך 10 מספר 86 – למה מתכוון אשף כאשר תובע זכויות לגיטימיות לאומיות – 15 מאי 1980

 

כרך 10 מספר 87 – התעצמותה הצבאית של מצרים – 23 מאי 1980

 

כרך 10 מספר 88 – מה מסתתר מאחורי הצהרות התמיכה של מנהיגי ערב בעניין הפלסטיני ובאשף – 30 מאי 1980

 

כרך 10 מספר 89 – החלטות פסגת ה-9 בונציה – האם תרומה לשלום – 17 יוני 1980

 

כרך 10 מספר 90 – מדיניות החוץ והביטחון של עירק – 06 יוני 1980

 

כרך 10 מספר 91 – מדיניות החוץ והביטחון של לוב – 24 יוני 1985

 

כרך 10 מספר 92 – אתגרי פנים קיומיים של קדאפי – 01 יולי 1980

 

כרך 10 מספר 93 – קיצונים ומתונים באשף – הבחנה טקטית או אסטרטגית – 14 יולי 1980

 

כרך 10 מספר 94 – פיצול פנים איסלאמי כמוקד תסיסה מרכזי במזהת – 15 יולי 1980

 

כרך 10 מספר 95 – סיוע מערבי להתעצמותה הגרעינית של עירק – 22 יולי 1980

 

כרך 10 מספר 96 – התמקדות בעניין הפלסטיני – האם תרומה לשלום ולאינטרס המערבי – 29 יולי 1980

 

כרך 10 מספר 97 – עובדים זרים ערבים – מוקד תסיסה מרכזי במפרץ – 05 אוגוסט 1980

 

כרך 10 מספר 98 – גבולות ביטחון – האם חיוניים בזמן שלום – 17 אוגוסט 1980

סרטונים אחרונים

Play Video

The Abolitionist Movement inspired by Passover

Passover, in general, and the Biblical Exodus, in particular inspired the Abolitionist anti-slavery movement.
Play Video

Welcome to the rebranded EttingerReport website

Play Video

The US diplomatic option toward Iran is self-destructive

The US diplomatic option induced the transformation of Iran from "the American policeman of the Gulf" to “the largest anti-American venomous octopus in the world.”
Play Video

Palestinian state – is it consistent with US interests?

A Palestinian state west of the Jordan River would cause the demise of the pro-US Hashemite regime east of the River, transforming Jordan into a platform of anti-US Islamic terrorism with ripple effects into the Arabian Peninsula, threatening all pro-US, oil producing Arab regimes, a bonanza to US enemies and rivals and a setback to the US.

ניוזלטר

הזמינו הרצאות וראיונות

דמוגרפיה

איראן

ישראל וארה"ב מול איראן: האם לומדים משגיאות העבר?

שגריר (בדימוס) יורם אטינגר, "במחשבה שנייה: יוזמה ישראל-ארה"ב"
"מעריב", 18 אפריל 2024, bit.ly/3JnBa9x

ישראל אסירת-תודה לארה"ב ובעלות בריתה הערביות על הסיוע במלחמה באיראן. אבל מלחמתה של ישראל באיראן – המהווה איום קיומי לכל בעלות הברית הערביות של ארה"ב – תורמת לביטחון הלאומי וביטחון הפנים של סעודיה, איחוד האמירויות, בחריין, ירדן, מצרים, מרוקו וגם ארה"ב.

ראש ה-FBI, כריס ריי, הצהיר בעדותו בקונגרס שפגיעה בישראל – כמו שהיה ב-7 לאוקטובר – מהווה מקור השראה לטרור איראני/אסלאמי נגד יעדים אמריקאים ברחבי העולם ועל אדמת ארה"ב.

ישראל היא אב-טיפוס ללוחמה בטרור ומוצב קדמי של ארה"ב באזור קריטי לסחר הבינלאומי ושיווק נפט וגז טבעי ומוקד טרור אסלאמי/איראני אנטי-אמריקאי. ישראל חוסכת לארה"ב מיליארדי דולרים הכרוכים ביצור והצבה של נושאות מטוסים אמריקאיות נוספות באוקיינוס ההודי והים התיכון ומספר חטיבות במזרח התיכון. פגיעה בישראל נתפסת בעיני איראן וגרורותיה כפגיעה בארה"ב.

איראן וחיזבאללה פועלים משנות ה-80' בדרום ומרכז אמריקה – יחד עם ברוני הסמים, ארגוני טרור וממשלות אנטי-אמריקאיות – ומגבירות את נוכחותן על גבול ארה"ב-מקסיקו ובתוך ארה"ב, כדי לקדם את חזון האייתולות: הכנעת "השטן הגדול האמריקאי".  איראן גם פועלת להפלת המשטרים הסונים הערביים הפרו-אמריקאים במפרץ הפרסי, מרוקו, מצרים וירדן.

לאחרונה איראן מגבירה חתרנות וטרור בירדן מבסיסים בעיראק וסוריה, תוך מינוף 2 מיליון הפליטים הסורים בצפון ירדן, הפעילות החתרנית הענפה של "האחים המוסלמים" בירדן, הפיצול בין השבטים הבדווים, והרוב הפלסטיני בירדן, המאיימים על יציבות השלטון ההאשמי.  הפלת המשטר ההאשמי תקצין את האיום האיראני והפלסטיני על ישראל, ותשלים את כיתור סעודיה ע"י איראן ובעלות-בריתה.

אבל, משטר האייתולות חייב את התעצמותו הצבאית הדרמטית מאז עלייתו לשלטון בפברואר 1979 למדיניות הכושלת של מחלקת המדינה האמריקאית, הדבקה באופציה הדיפלומטית, שוללת את האופציה הצבאית, ומאמינה שבוננזה פיננסית ודיפלומטית תשכנע את האייתולות לזנוח חזון בן 1,400 שנים, להסכים לדו-קיום בשלום, ולקיים הסכמים. מחלקת המדינה מתעלמת מהמציאות הוולקנית במזרח התיכון ומאיום הטרור האיראני על אדמת ארה"ב, הממחישים שתנאי להרגעת המצב הוא שינוי – ולא מו"מ עם – המשטר באיראן.

אמנם הנשיא ביידן מאיים על האייתולות DON’T, אבל במקביל הוא משעה ומרכך סנקציות כלכליות שהוטלו על האייתולות בהיקף של יותר מ-100 מיליארד דולרים, שרובם מושקע בשדרוג יכולות הטרור של איראן, חיזבאללה וחמאס.

ביידן פועל להרתעת איראן, אך במקביל לוחץ על ישראל להימנע מפעולות-מנע עצמאיות נגד איראן, לעבור מהאופציה הצבאית מול חמאס לאופציה הדיפלומטית, ובכך מגביר את תלות ישראל בארה"ב, פוגע בכוח ההרתעה של ישראל, ומתמרץ טרור אנטי-ישראלי.

תקדימי העבר מוכיחים שעל ישראל להגיב ללחץ האמריקאי על ידי העדפת אינטרס ביטחוני ארוך-טווח על פני נוחיות-מדינית קיצרת-טווח. לדוגמא, היענות ללחץ מנעה את הכרעת החמאס ב-17 השנים האחרונות וסללה את הדרך להתעצמותו ולמחדל האיום של ה-7 לאוקטובר. לעומת זאת, הדיפת הלחץ להימנע מהשמדת הכור הגרעיני בעיראק ב-1981 – שכלל גם השעיית אספקת מטוסי קרב והסכמים ביטחוניים – שיחררה את ישראל, סעודיה, איחוד האמירויות, בחריין, עומאן וכווית מאיום קיומי, וחסכה מארה"ב ב-1991 עימות גרעיני מול צדאם חוסיין. כך גם היה בעבר, כאשר ישראל הדפה לחץ כבד של ארה"ב שהיה פוגע בכוח ההרתעה של ישראל, ומונע את הפיכתה לבסיס הקדמי היעיל ביותר של ארה"ב שאינו דורש הצבת חיילים אמריקאים: לחץ אמריקאי להימנע מהחלת החוק הישראלי על רמת הגולן ב-1981; לחץ לא לפתןח במלחמת מנע ב-1967; לחץ להימנע מאיחוד ירושלים ובנייה יהודית מעבר ל"קו הירוק" ב-1967; לחץ כבד להימנע מהחלת החוק הישראלי בירושלים המערבית, מערב הגליל, וחלקים ניכרים בשפלה ובנגב ב-1949; ועוד.

תקדימי העבר ממחישים שהיענות ללחץ אמריקאי פוגעת בביטחון ישראל, ואילו הדיפת הלחץ מקדמת את ביטחון ישראל וגם אינטרסים חיוניים של ארה"ב.

בינואר 1991 – עם פתיחת "מלחמת המפרץ" – דרשה ארה"ב מישראל להימנע מתגובה לפגיעת טילי "סקאד" עיראקים בגוש דן. ראש הממשלה שמיר נענה לדרישה, מכיוון שזאת הייתה, בראש ובראשונה, מלחמתה של ארה"ב לשחרור כווית ובלימת צדאם חוסיין.  באפריל 2024 ארה"ב דורשת מישראל להימנע מתגובה למתקפת טילים איראנית, למרות שזאת בראש ובראשונה – בניגוד ל"מלחמת המפרץ" – מלחמתה של ישראל במשטר האייתולות.

הפקת לקחי 7 לאוקטובר מחייבת להימנע ממדיניות של תגובה, הכלה ומתקפות נקודתיות, ולנקוט במלחמת-מנע (שהייתה מונעת את מחדל ה-7 לאוקטובר) ומתקפות מערכתיות ולא רק נקודתיות. איראן אינה מסתירה את חזונה ופעילותה לחיסול "הישות הציונית". מחיר מלחמת-מנע היום יתגמד לעומת מחיר מלחמת-תגובה בעתיד הקרוב מול איראן משודרגת ואולי אף גרעינית.

יהודה ושומרון

ישראל-סעודיה ושליטה ישראלית על רכסי יו"ש (סרטון)

שגריר (בדימוס) יורם אטינגר, "במחשבה שנייה: יוזמה ישראל-ארה"ב"
"ערוץ 7", 13 ספטמבר 2023, https://www.inn.co.il/news/613823

*זירת הסכם עם סעודיה היא המזרח התיכון הגועש והבלתי-וודאי;

*סעודיה מונחית על ידי אינטרסים סעודים ולא פלסטינים;

*סעודיה – בניגוד – למחלקת המדינה – מודעת להתנהלות האלימה הפלסטינית במישור הבין-ערבי, ולכן אינה פועלת להקמת מדינה פלסטינית;

*הסכם שלום (או נורמליזציה) עם סעודיה אינו נדבך קריטי לביטחון ישראל בהקשר הוולקני של המזרח התיכון, לעומת רכסי יו"ש שהשליטה בהם היא תנאי לקיום ישראל במזה"ת.

ירושלים

קונסוליה אמריקאית בירושלים – פגיעה בארה"ב ואתגר לישראל

"מידה" https://bit.ly/3mRILTa

English edition  https://bit.ly/3nRXqNv

אם הנשיא ביידן יסוג מהכרת קודמו, הנשיא טראמפ, בירושלים המאוחדת כבירה הבלעדית של ישראל, ומושב שגרירות ארה"ב בישראל, הוא יישם את תפישת העולם של מחלקת המדינה (מחמ"ד) הפועלת לחלוקת ירושלים, ונכשלת בשיטתיות בכל הקשור למזה"ת.

לדוגמא, ב-1948 הובילה מחמ"ד מערכה ברוטלית נגד הקמת המדינה היהודית; ב-1978/79 תקעה סכין בגב השאה הפרסי הפרו-אמריקאי וסייעה לאייתולה חומייני האנטי-אמריקאי להשתלט על איראן; בשנות ה-80' ראתה בסדאם חוסיין בעל-ברית ראוי לשיתוף-פעולה מודיעיני ומסחרי; ב-2009 היפנתה עורף לנשיא מובראק הפרו-אמריקאי ואימצה לחיקה את "האחים המוסלמים" (ארגון הטרור הסוני הגדול בעולם); ב-2011 פעלה להפלתו של קדאפי והפכה את לוב לאתר מרכזי של טרור אסלאמי בינלאומי; ב-2015 היתה גורם מרכזי בהענקת 150 מיליארד דולרים למשטר האייתולות באיראן והכשרתם כאילו היו אמינים ושומרי-חוק; ב-2021 פועלת מחמ"ד לתיאום עמדות עם האו"מ וארגונים בינלאומיים אנטי-אמריקאים, ממשיכה לחזר אחר משטר האייתולות למרות מעורבותו העמוקה בטרור ומלחמות אזוריות וגלובליות; מחזרת אחר חמאס והטרור החות'י בתימן, אך מפעילה לחצים על סעודיה, מצרים ואיחוד האמירויות הפרו-אמריקאים; ועוד.

אימוץ עמדת מחמ"ד בסוגיית ירושלים יהווה הפרה של החוק האמריקאי, התעלמות ממציאות בת-3,000 שנים המתועדת למשעי בממצאים ארכיאולוגים ונוספים, סטירת לחי למורשת האבות-המייסדים של ארה"ב, ותפגע באינטרסים מדיניים-ביטחוניים של ארה"ב.

ירושלים המאוחדת והחוק האמריקאי

הקמת קונסוליה אמריקאית בירושלים –שתהייה למעשה שגרירות אמריקאית לרשות הפלסטינית – תהווה הפרה בוטה של "חוק השגרירות בירושלים" שזכה לתמיכה-רבתי בציבור האמריקאי ורוב סוחף בשני בתי הקונגרס, ונכנס לתוקף בנובמבר 1995.

לפי "חוק השגרירות בירושלים":

"ירושלים תמשיך להיות מאוחדת תוך הגנה על זכויות כל הקבוצות האתניות והדתיות בעיר….

"יש להכיר בירושלים כעיר הבירה של ישראל, וכמקום מושבה של שגרירות ארה"ב בישראל….

"ב-1990 אישרו שני בתי הקונגרס – פה אחד – את החלטה מספר 106 המבטאת עמדה נחרצת בזכות אחדות ירושלים תוך שמירה על זכויות כל הקבוצות האתניות והדתיות בעיר….

"ב-1992 אישרו בית הנבחרים והסנאט – פה אחד – את החלטה מספר 113… המציינת את השנה ה-25 לאיחוד ירושלים ומדגישה את תמיכת הקונגרס באחדות העיר….

"ב-1996 תחגוג ישראל את יובל ה-3,000 לנוכחות היהודית בירושלים שהתחילה בתקופת דוד המלך….

"התייחסות החוק ל'שגרירות ארה"ב' כוללת את משרדי השגרירות ואת מגורי שגריר ארה"ב…."

ירושלים המאוחדת ומורשת "האבות המייסדים"

המתיישבים הראשונים (שהגיעו בתחילת המאה ה-17) ו"האבות המייסדים" של ארה"ב – שראו עצמם כ"עם הנבחר המודרני" ב"ארץ המובטחת המודרנית" – הושפעו רבות על ידי מורשת התנ"ך, כולל הצלחת דוד המלך לאחד את 12 שבטי ישראל (בדומה לאיחוד 13 המושבות/מדינות שהביא להקמת ארה"ב) ולהעביר את עיר הבירה מחברון לירושלים (בדומה להעברת עיר הבירה מפילדלפיה לוושינגטון בשנת 1800), שלא הייתה שייכת לאף שבט (בדומה לוושינגטון שאינה שייכת לאף מדינה).

דוד המלך נכנס לירושלים 3,000 שנים לפני כניסת הנשיא ביידן לבית הלבן, ו-2755 שנים לפני הכרזת העצמאות של ארה"ב.

על השפעת ירושלים על "האבות המייסדים" של ארה"ב אפשר ללמוד מהעובדה שבארה"ב יש 18 ערים ועיירות בשם ירושלים (4 במרילנד; 2 בוורמונט, ג'ורג'יה וניו יורק;  ו-1 באוהיו, מישיגן, ארקנסו, צפון קרולינה, אלבמה, יוטה, רוד איילנד וטנסי), 32 ערים ועיירות בשם Salem (שלם – השם המקורי של ירושלים), והרבה אתרים בשם Zion (ציון – שם נרדף לירושלים וארץ ישראל). בארה"ב יש אלפי ערים, עיירות, הרים, צוקים, מדבריות, פארקים לאומיים ורחובות הנושאים שמות תנ"כיים (לדוגמא, 83 שילה, 34 בית אל, 27 חברון, 19 יריחו, 18 ציון, 18 בית לחם, 18 פסגה, 10 גילעד, 9 רחובות, 9 שומרון, 8 בועז, 5 גלבוע, וכו'.).

ירושלים המאוחדת ואינטרס ארה"ב

הכרת הנשיא טראמפ במאי 2018 במציאות ההיסטורית של ירושלים המאוחדת כעיר הבירה הבלעדית של ישראל, ולכן מקום מושב שגרירות ארה"ב בישראל, שידרגה את תדמית ההרתעה של ארה"ב, והעבירה מסר ברור לעולם: בניגוד לנשיאים קלינטון, בוש ואובמה שחששו מתגובות אלימות (טרור ערבי/אסלאמי) ליישום "חוק השגרירות בירושלים" מ-1995, ארה"ב שוב אינה נרתעת מלחצים ואיומים, אלא מכירה במציאות ההיסטורית של ירושלים מאוחדת. יישום החוק הצביע על הפער הרעיוני והמדיני בין הנשיא טראמפ ורוב הציבור והקונגרס בארה"ב לבין האו"מ וארגונים בינלאומיים אנטי-אמריקאים ואירופה הרופסת. ההחלטה גם הדגישה את הפער בין עמדת רוב הציבור האמריקאי ורוב נבחריו בקונגרס לבין מחלקת המדינה בעלת תפישת העולם הקוסמופוליטנית והרב-לאומית, המקילה-ראש במורת האבות המייסדים של ארה"ב ובחופש הפעולה המדינית והביטחונית העצמאית של ארה"ב נגד גופים פורעי-חוק.

בניגוד להערכות קודרות של מומחי מחמ"ד והתקשורת "העילית" בארה"ב – השוגים בשיטתיות בכל הקשור למזה"ת – יישום "חוק השגרירות בירושלים" לא החמיר את הטרור הפלסטיני, ערבי ומוסלמי. הם גם שגו כאשר הזהירו מפני התפרצות גל טרור בתגובה לאיחוד ירושלים והחלת החוק הישראלי על מזרח העיר ב-1967.

לעומת זאת, הימנעות מישום החוק (מ-1995) – על ידי הנשיאים קלינטון, בוש ואובמה – פגעה בתדמית ההרתעה של ארה"ב, מכיוון שניתפשה ככניעה ללחץ ואיומים של גורמים ערבים/מוסלמים. אי-ישום החוק גם הקצין את ציפיות ותביעות הערבים, לא קידם את תהליך השלום, החריף את הטרור הבינלאומי, ולכן פגע בביטחון ארה"ב.  לדוגמא, ב-1998 הרסו שתי משאיות תופת את שגרירויות ארה"ב בקניה וטנזניה וגרמו להרג 224 איש; בשנת 2000 נרצחו 17 מלחים אמריקאים בפיגוע של הטרור האסלאמי במשחתת האמריקאית USS Cole בנמל עדן; ב-2001 נרצחו 2,977 איש בפיגועי "מגדלי התאומים", הפנטגון ו"אמריקן איירליינס"; ועוד.

הדיפת הלחץ האמריקאי בסוגיית ירושלים

ב-1949, בעיצומה של מלחמת העצמאות לחצה ארה"ב להימנע מסיפוח מערב ירושלים "הכבושה" (כמו גם "שטחים כבושים" בגליל, שפלת החוף והנגב), ולהסכים לבינאום העיר.

ב-1950 גבר הלחץ – שלווה באיום לנקוט בצעדי ענישה דיפלומטים וכלכליים – אבל רה"מ דוד בן גוריון הגיב בהכרזה על ירושלים כבירת ישראל (13 דצמבר 1949), העברת משרדי ממשלה רבים מתל אביב לירושלים, שדרוג תשתית התעבורה לירושלים, העברת אלפי עולים לשכונות חדשות שנבנו צמוד לקווי שביתת הנשק בירושלים, והקצאת קרקע להרחבת הבנייה בעיר.

ב-1953 העביר בן גוריון את משרד החוץ לירושלים על אפם וחמתם של הנשיא דווייט אייזנהאואר ומזכיר המדינה פוסטר דאלאס שאיימו בהחרמת המשרד על ידי השגרירות של ארה"ב.

ב-1967 פעל הנשיא לינדון ג'ונסון לפי עצתם של מזכיר המדינה דין ראסק (שהיה ממובילי ההתנגדות להקמת המדינה) ומזכיר ההגנה רוברט מקנמארה, הזהיר את רה"מ לוי אשכול מפני איחוד ירושלים ובנייה מעבר ל"קו הירוק" בירושלים, וציין שלפי החוק הבינלאומי מעמדה של העיר הוא בינלאומי ולא ישראלי. אבל, אשכול אימץ את "דוקטרינת בן גוריון", הדף את הלחצים, איחד את העיר והקים את שכונת רמת אשכול מעבר ל"קו הירוק", בנוסף להקמת הישוב הראשון בגוש עציון (כפר עציון), וההתיישבות הראשונה בבקעת הירדן ורמת הגולן.

ב-1970 שכנע מזכיר המדינה וויליאם רוג'רס את הנשיא ריצ'רד ניקסון ללחוץ על ישראל לוותר על הריבונות ב"אגן הקדוש" בירושלים, ולהימנע מהרחבת הבנייה בירושלים מעבר ל"קו הירוק". אבל רה"מ גולדה מאיר הרחיבה את הבנייה באופן דרמטי, והקימה את השכונות רמות אלון, גילה, הגבעה הצרפתית ונווה יעקב, המאכלסות היום כ-150,000 איש, ומעניקות לירושלים מרחב פיתוח אדיר מפאתי בית לחם, דרך פאתי מדבר יהודה ועד פאתי רמאללה.

בשנים 1992-1977 הדפו ראשי הממשלה מנחם בגין ויצחק שמיר לחץ שיטתי של ארה"ב והקהיליה הבינלאומית, הרחיבו את הבנייה בירושלים ושלחו מסר ברור: ירושלים היא בירתה הבלעדית של ישראל ואינה עומדת למשא ומתן!  כמו בתקופות בן גוריון, אשכול וגולדה, הדיפת הלחץ האמריקאי הביאה למתיחות קצרת-טווח ולשדרוג ארוך-טווח של ההערכה האסטרטגית כלפי ישראל.

"[ב-1978] דקות ספורות לפני סיום המו"מ המוצלח בין רה"מ בגין לבין הנשיא המצרי אנוואר סאדאת בקאמפ דייויד, בתיווך הנשיא ג'ימי קארטר, העביר קארטר לבגין את בקשת סאדאת להוסיף את סוגיית ירושלים למו"מ. בגין סירב לבקשה בנחישות והוסיף: 'אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני, תידבק לשוני לחיכי אם אשכחכי'" (סיפרו של יהודה אבנר, The Prime Ministers – An Intimate Portrait of Leaders of Israel).

ב-2021 טוב יעשה רה"מ נפתלי בנט אם ילמד את התנהלות קודמיו בכל הקשור לעמידה בלחצים בכלל, ובסוגיית ירושלים בפרט.

טוב יעשה רה"מ בנט אם יפנים שקיים יחס ישר בין רמת ההערכה האסטרטגית שארה"ב והעולם רוחשים לישראל, לבין רמת הדבקות שישראל מפגינה (במעשים ולא רק בדיבורים) כלפי ירושלים.

חגים יהודיים

חנוכה מושרשת במורשת האמריקאית

"ישראל היום", https://bit.ly/2zw83x9

English edition  https://bit.ly/2SbCQ9B

מורשת חג החנוכה המקדשת את רעיון החירות וכושר העמידה מול אתגרים ואיומים עצומים, מושרשת בחברה האמריקאית מתקופת המתיישבים הראשונים במאה ה-17, דרך האבות המייסדים במאה ה-18 ועד היום. עוצמת המורשת תורמת ליחס חיובי של רוב אוכלוסיית ארה"ב כלפי המדינה היהודית.

ב-16 לאוקטובר 2018 הנפיקה רשות הדואר האמריקאי את הבול השנתי של חנוכה, המבטא את מקום חג החנוכה בהוויה ההיסטורית, תרבותית ופוליטית של ארה"ב.

ב-8 לדצמבר 2017 קיים הנשיא טראמפ את הטקס השנתי של הדלקת נרות חנוכה בבית הלבן ואמר: "נס החנוכה הוא נס ישראל…. יוצאי חלציהם של אברהם, יצחק ויעקב חוו רדיפות מזעזעות, אך אין כוח היכול לשבור את רוחם ולכבות את אמונתם…." ב-14 לדצמבר 2016 אמר הנשיא אובמה בטקס דומה בבית הלבן: "יש להעניק תשומת לב למאבק המכבים ברודנות וללמוד שגם ברגעי השפל העמוקים ביותר יש לשמור על התקווה…. יש האומרים שג'ורג' וושינגטון הושפע על ידי אור החנוכה, כאשר הבחין בחייל יהודי שאחז בחנוכיית חנוכה למרות השלג סביבו…."

ב-6 לדצמבר כתב השגריר האנק קופר, שהיה ראש סוכנות ההגנה האסטרטגית בארה"ב: "עם הדלקת הנר השמיני של חנוכה, היהודים מסיימים את חגיגת ניצחון המכבים לפני אלפיים שנים, המציינת את אהבת החירות המאפיינת את המערב בעמידה מול אויב משותף המאיים על קיומנו וחירותנו.  אנו זקוקים למכבים בעידן המודרני…."

בדצמבר 1993 ניפצה לבנה חלון בבית יהודי שהציג חנוכיה בעיר בילינגס במדינת מונטנה.  תגובת 80,000 תושבי העיר, כולל 50 משפחות יהודיות, היתה: "לא במחוזותינו!"  העיתון המקומי, "בילינגס גאזט", יצא במהדורה מיוחדת עם חנוכייה על כל עמוד השער, ששוכפל על ידי תושבי העיר, הודבק באתרים ציבוריים ועל חלונות אלפי בתים בעיר. עשרות תושבים צעדו ברחוב הראשי של העיר ובידיהם חנוכיות. כמו כן, מאז 1994 מקיים מושל מונטנה טקס הדלקת נרות חנוכה בבנין הקפיטול בעיר הבירה, הלנה.

המכללה הצבאית ווסט פוינט, המובילה בארה"ב, שנוסדה ב-1802, מציגה את פסלו של יהודה המכבי, יחד עם יהושע בן-נון, דוד המלך, אלכסנדר הגדול, הקטור, הקיסר יוליוס, המלך ארתור, קרל הגדול וגודפרי מבולון – תשעת המנהיגים הצבאיים המובילים בהיסטוריה האנושית.

הבולטים בדור המייסדים האמריקאי כונו "המכבים המודרנים" עקב תרומתם החריגה למלחמת העצמאות בבריטים: הנשיאים ג'ורג' וושינגטון, ג'ון אדאמס ותומאס ג'פרסון, המדען בנג'מין פרנקלין, המהפכנים פטריק הנרי ופול רוויר, האידיאולוג תומאס פיין, מנהיגי "מסיבת התה", ועוד.

ב-2018 ארה"ב וישראל הן שתי הדמוקרטיות המערביות היחידות הדבקות במורשת המכבים: הדגשת החירות תוך כדי הדיפת איומים, לחצים ופיתויים; סירוב להקריב עקרונות ושיקולים ארוכי-טווח על מזבח אופורטוניזם ורווחים קצרי-טווח; וכוח עמידה בכל-מחיר מול משטרים וארגונים פורעי-חוק הנהנים מרוח-גבית של פייסנות, רפיסות, פשטנות והרהורי-לב של גורמים במערב.

שיתוף הפעולה בין השתיים בהגנה על החירות והמוסר – למרות אי-ההסכמה בנושאים אחרים – תורם רבות להישרדות הדמוקרטיות המערביות מול אויבים ויריבים.

גולן

תובנות מפלישת רוסיה לאוקראינה

"חדשות מחלקה ראשונה", https://bit.ly/3603FJS

English edition  https://bit.ly/3hNd0Y6

ללא קשר לתוצאות הפלישה הרוסית לאוקראינה, היא מהווה קריאת-השכמה למעצבי מדיניות ודעת קהל בישראל ובמערב.

הפלישה חושפת בערוותן מספר הערכות המעצבות את תפישת העולם של הממסד המדיני והביטחוני במערב (אך לא את תפישת העולם של רוב מדינות העולם), המנסה לשכנע את ישראל לאמץ אותן.

לדוגמא:

*האשלייה שרוב מדינות העולם מאמצות את הלך הרוח של "סדר עולמי חדש" שהוא לכאורה יותר-יציב, פחות-נפיץ, יותר-סובלני, נוטה לדו-קיום בשלום, ממוקד יותר ב"חמאה" מאשר ב"תותחים".

*הערכה שתם עידן המלחמות הגדולות והפלישות הצבאיות המסיביות.

*האמונה שהסכמי שלום, ערבויות ביטחון ומענקים כלכליים נדיבים חיוניים יותר לביטחון לאומי מאשר שידרוג כח הרתעה. וכך, זרעי ההרס באוקראינה נזרעו במזכר בודפשט מדצמבר 1994 שהעניק לאוקראינה ערבויות ביטחוניות של ארה"ב, בריטניה ורוסיה תמורת התפרקותה ממאגר הנשק הגרעיני (שהיה השלישי בגודלו בעולם). ב-2022 נחשפות הערבויות בערוותן.

*התעלמות מאופיין הזמני, רופף, בלתי-אמין ועתיר דרכי-מילוט של כל ערבויות הביטחון, כולל אלו של "ברית נאט"ו" הנחשבות למוצקות ביותר. אבל לפי סעיף 5 של "ברית נאט"ו כל אחת מחברות נאט"ו תבוא לעזרת מדינה-חברה העומדת בפני מתקפה צבאית "כפי שהיא מוצאת לנכון, כולל שימוש בצבא…."

כפי שהיא מוצאת לנכון….

*ההנחה שהסכמי שלום וערבויות ביטחון חיוניים לביטחון לאומי יותר מכח הרתעה צבאי, עומק אסטרטגי וטופוגרפיה-שולטת מתעלמת מהעובדה שהסכמי שלום וערבויות ביטחון הם רופפים וזמניים, לעומת טופוגרפיה-שולטת (לדוגמא, רמת הגולן ורכסי יו"ש) ועומק אסטרטגי שהם קבועים.

*מגמת קיצוץ בתקציב הביטחון למרות שקיצוץ נתפש בעיני אויבים, יריבים ובעלי-ברית ככרסום בכח ההרתעה (בעולם הסוער), המחריף את אי-היציבות, פוגע בביטחון הלאומי, ומעניק רוח-גבית לטרור ומלחמות.

*הטענה שאופציה דיפלומטית עדיפה על איום באופציה צבאית במו"מ עם משטרים פורעי-חוק (כגון משטר האייתולות באיראן, חיזבאללה, חמאס והרש"פ), גם אם התנהלות משטרים אלו מפגינה בשיטתיות שאינם מנהלים מו"מ בתום-לב (חזון חיסולי, מערכת חינוך לטרור, הסתה, פעילות טרור, הפרת הסכמים).

*האמונה שלאומיות מפנה את הדרך, בהדרגה, לקוסמופוליטיות ודו-קיום בשלום בינלאומי.

*התייחסות למשטרים פורעי-חוק על בסיס התנהלותם העתידית והספקולטיבית יותר מאשר התנהלותם בעבר ובהווה, למרות שהתנהלות העבר וההווה חושפת את עוצמת השורשים ההיסטורים של חזונם והתנהלותם.

*האשלייה שטרור בפרט, והתנהלות פורעת-חוק בכלל, הם מונחי-יאוש ותסכול מדיניים וכלכליים, ולא מונחי-חזון קיצוני, רעיוני, דתי, היסטורי.

המערב פועל בשיטתיות לשכנוע ישראל לסגת מהטופוגרפיה השולטת של רמת הגולן ויו"ש בתמורה להסכמי שלום, ערבויות ביטחוניות וחבילה כלכלית וצבאית נדיבה ביותר. אבל, פלישת רוסיה לאוקראינה, תגובת המערב ומזכר בודפשט מ-1994 שופכים אור על תחושת הביטחון המזויפת וההרסנית המאפיינת הסכמים אלו. התנהלות העולם הרחב, ובמיוחד במזרח התיכון הנפיץ, מדגישה את מרכזיות כח-ההרתעה הצבאי (כולל טופוגרפיה וגיאוגרפיה) בגיבוש ביטחון לאומי אמין.

בניגוד לאוקראינה (השנייה בגודל שטחה באירופה), אין לישראל עומק אסטרטגי (14 ק"מ בין נתניה לטול כרם!), ולכן יש לה מרווח-שגיאה זעום ביותר. לדוגמא, אילו מתקפת-פתע בהיקף של מלחמת יום הכיפורים הייתה מסתערת על ישראל של טרום-1967 (ללא העומק האסטרטגי של חצי האי סיני והטופוגרפיה השולטת של רמת הגולן ויו"ש), הייתה המתקפה מחסלת את המדינה היהודית.

על ישראל לגבש ביטחון לאומי העומד בפני התרחיש הרע ביותר (כפי שמתבקש במזה"ת) ולא בפני תרחישים מתונים (כפי שנהוג במערב השאנן והרגוע-יחסית).

 

טרור איסלמי

חמאס ופלסטינים: שלובים או נפרדים?

שגריר (בדימוס) יורם אטינגר, "במחשבה שנייה: יוזמה ישראל-ארה"ב"
"מעריב", 3 ינואר 2023, bit.ly/41Imdai

English edition  bit.ly/489Wxpq

תפישת העולם המערבית נחושה להפריד בין חמאס לבין האוכלוסייה הפלסטינית בעזה. אבל היא מנוגדת למציאות המזרח תיכונית, החושפת שילוב ברור בין חמאס לבין רוב הפלסטינים (גם ביו"ש), חברתית, חינוכית, תרבותית, רעיונית ודתית.

המציאות המזרח תיכונית גם מציגה את חמאס כמדינת טרור ולא רק ארגון טרור. לכן, רוב ערביי עזה חגגו בהתלהבות את זוועות ה-7 לאוקטובר, ורואים בטרור אב-טיפוס של גבורה במסגרת מלחמת-קודש לקידום חזון עקירת "הישות הכופרת היהודית".

פוטנציאל הטרור של אוכלוסיית עזה הודגש עוד ב-29 ליוני 1967, במסמך של הרמטכ"ל האמריקאי, הגנרל ארל ווילר, שהוגש למזכיר ההגנה האמריקאי, רוברט מקנאמארה. המסמך הציג את מפת גבולות הביטחון המינימלי של ישראל, שכללה את רמת הגולן, רכסי יו"ש, רצועת החוף מאילת לשארם א-שייך ו… רצועת עזה: "[רצועת עזה] מהווה מובלעת של חתרנות וטרור, ושליטה בה תקנה לישראל יתרון צבאי…. עזה מהווה אתר אמונים של הטרור הפלסטיני….. שליטת ישראל ברצועת עזה תצמצם את איום הטרור ב-80%…."

פוטנציאל הטרור של ערביי עזה ממונף מ-1947 על ידי "האחים המוסלמים", שהוא ארגון הטרור הסוני הגדול בעולם, שהקים את חמאס ב-1988. עזה הייתה בין חמישה הסניפים שהוקמו על ידי "האחים המוסלמים" בתחום המנדט הבריטי (חיפה, יפו, שכם, ירושלים ועזה). הסניף העזתי היה צמוד למרכז "האחים המוסלמים" במצרים, ופעל בעיקר בקרב המעמד הבינוני. אבל, משנות ה-90' הרחיב חמאס את פעילותו בקרב ערביי עזה והפך לגורם מרכזי בזירה החברתית, רעיונית ודתית.

הזדהות ערביי עזה עם "האחים המוסלמים" וחמאס גדלה בהדרגה מאז החתימה על הסכם אוסלו ב-1993, בעקבות החלטת ערפאת ומחמוד עבאס להקים את מערכת החינוך לשנאה (קו-יצור של טרוריסטים), ההסתה במסגדים והאדרת הטרור. בתחילה הביאה הנחלת הטרור לשדרוג מעמד הרשות הפלסטינית, אך  עד מהרה הזניקה את התמיכה בחמאס, שהפך לחלק בלתי-נפרד מהתרבות העזתית ומודל-לחיקוי עבור רוב הנוער הפלסטיני.

מודעות הרשות הפלסטינית להזדהות הגוברת עם חמאס – ולהפיכת חמאס מארגון טרור למדינת טרור בעזה (תחילה) – גרמה להחלטת הרשות הפלסטינית להימנע מקיום בחירות מאז 2005 מחשש  לניצחון סוחף של חמאס. תגובת ערביי עזה לטבח ופרעות ה-7 לאוקטובר הבהירה שהחמאס הוא אכן בשר מבשרה של האוכלוסייה העזתית, ושיוקרת חמאס הרקיעה שחקים בעזה וביו"ש.

כדי להקל על גיבוש הצעות לפתרון סכסוכים, המערב מעדיף ליצור מציאות אלטרנטיבית, אופטימית, צפויה ונוחה יותר ממציאות המזרח תיכונית – בת 1,400 השנים – שהיא מתסכלת, אלימה, בלתי-צפויה ובלתי-נוחה. מכאן ההנחה של מעצבי מדיניות מערביים שחמאס וערביי עזה אינם משולבים, אלא נפרדים, תרבותית ורעיונית, ולכן האוכלוסייה היא לכאורה חפה-מפשע ואין לפגוע בה.

אבל, המציאות המזרח תיכונית מתעדת שמהות החמאס מבטאת את הערכים, תפישת העולם והחינוך של רוב ערביי עזה, השולחים את ילדיהם למערכת החינוך של חמאס, למסגדי החמאס ולהתקהלויות ההמוניות המשבחות את טרור חמאס.

בניגוד לתובנה המקובלת במערב, חמאס אינו ארגון טרור כמו "הנתיב הזוהר" בפרו, "הבריגדות האדומות" באיטליה, "הפעולה הישירה" בצרפת, "הכוחות המזויינים המהפכניים" בקולומביה וגם לא דאע"ש בסוריה ועיראק, וארגוני טרור נוספים המייצגים מיעוט וגורמי שוליים במדינותיהם, ומפעילים טרור נגד רוב האוכלוסייה, והממסד הממשלתי, תרבותי, חינוכי ודתי. בניגוד לארגוני טרור אלו חמאס הוא מדינת הטרור של רצועת עזה, חלק בלתי-נפרד של התשתית החינוכית, תרבותית ודתית של עזה, וזוכה להזדהות מצד רוב תושבי הרצועה. חמאס זוכה לתמיכה רחבה יותר מהתמיכה של תושבי סוריה במשטר אסאד, תושבי איראן במשטר האייתולות, ויותר מהתמיכה שזכו סדאם חוסיין בעיראק וקדאפי בלוב.

מדיניות מערבית המתעלמת ממציאות המזרח התיכון – כפי שמאפיין את מדיניות המערב כלפי איראן – אינה מכירה בשילוב בין חמאס ורוב גדול של ערביי רצועת עזה, מנסה לבלום את מתקפת צה"ל, מזרימה אדרנלין לוורידי חמאס, מעניקה רוח גבית לטרור האסלאמי האנטי-מערבי, ומקשה על מלחמת ישראל והמערב בטרור האסלאמי.