שגריר (בדימוס) יורם אטינגר, "במחשבה שנייה: יוזמה ישראל-ארה"ב"
"מעריב", 14 לנובמבר 2024, bit.ly/4eL1ckp
English edition bit.ly/3NKAOf6
מתקפת חיל האוויר באיראן הדגישה את עליונות מטוסי הקרב האמריקאים בזירה הבינלאומית, ואת מעמד ישראל כמרכז חדשנות בתנאי קרב וכ"חנות היוקרה" של התעשייה הביטחונית של ארה"ב.
היכולות המתקדמות של ה-F35,F16 ו-F15 הופגנו ע"י חיל האוויר הישראלי, המשתמש במטוסים אלו בעצימות חסרת-תקדים בעזה, לבנון, סוריה, עיראק, תימן ואיראן, צובר ניסיון מבצעי ייחודי, ומפגין יצירתיות ונועזות חריגים, החושפים יכולות של המטוסים האמריקאים – ומתגברים על תקלות קריטיות (במיוחד ב-F35) – שאינן מוכרות לחיל האוויר האמריקאי בעל הניסיון המבצעי המצומצם יותר. מכאן גם הרצון של ארה"ב לקיים מספר רב של תמרונים משותפים עם חיל האוויר הישראלי, כדי למנף את ניסיון הקרב הישראלי.
הלקחים המבצעיים של המתקפה הם חלק בלתי-נפרד מהקשר השיטתי בין חילות האוויר של ישראל וארה"ב, המעשירים את תורות הלחימה של חיל האוויר האמריקאי. כך גם היה אחרי מבצע "ערצב 19" מיוני 1982, שהביא להשמדת 20 סוללות טילי קרקע-אוויר סובייטיות (שנחשבו ע"י ארה"ב לבלתי-חדירות) והפלת 80 מטוסי "מיג" (בקרב האווירי הגדול ביותר מאז מלחמת העולם השנייה). לקחים אלו משדרגים עד היום את תורות הלחימה ושיטות האמונים של חיל האוויר האמריקאי, ומהווים מושא להערכה רבה של טייסי קרב אמריקאים.
זרועות הצבא האמריקאי מפיקות תרומה דומה גם מניסיון הקרב הישראלי הייחודי בגיבוש מערכות שליטה ובקרה, הגנה נגד טילים (המקודמת יחד עם ארה"ב מ-1985), לוחמה בטרור, כוחות המיוחדים, לוחמה בשטח בנוי, חילות הרפואה וההנדסה, ועוד.
מתקפת חיל האוויר מהווה תזכורת לעובדה שישראל היא "ספינת דגל" ו"מעבדה בתנאי קרב", המעבירים מדי יום לחיל האוויר האמריקאי ול"לוקהיד-מרטין" ו"בואינג" – יצרניות ה-F35,F16 ו-F15 – לקחי מבצעים, תחזוקה ותיקונים, המשולבים כשדרוגים במטוסי הקרב, חוסכים ליצרניות שנים רבות של מחקר ופיתוח (בהיקף של מיליארדי דולרים), משדרגים את התחרותיות של המטוסים האמריקאים בשוק הבינלאומי ומרחיבים את יצוא המטוסים (מיליארדי דולרים נוספים), ומרחיבים את בסיס התעסוקה של ענקיות היצור בארה"ב.
צה"ל משתמש במאות מערכות לחימה אמריקאיות ותורם לכל היצרניות מניסיונו הייחודי, ובכך מעניק רוח גבית לתעשייה הביטחונית בארה"ב, המעסיקה 3.5 מיליון איש בנוסף לקבלני משנה, הנהנים אף הם מ"מרכז המחקר והפיתוח" הישראלי.
התרומה הישראלית לתעשייה הביטחונית של ארה"ב דומה לתרומה הישראלית לתעשיית ההייטק האזרחית בארה"ב, דרך 250 ענקי הייטק מארה"ב המפעילים בישראל מרכזי מחקר ופיתוח – כדי למנף את הניסיון וכוח המוח הישראלים ולשמור על עליונותם העולמית – כגון אינטל, מיקרוסופט, גוגל, פייסבוק, IBM, AT&T, DELL, ג'נראל אלקטריק, ג'נראל מוטורס, ג'ונסון וג'ונסון, טקסס אינסטרומנטס, ועוד.
מתקפת ה-26 לאוקטובר 2024 שידרגה את כוח ההרתעה הישראלי במלחמה מול הטרור האסלאמי האנטי-אמריקאי השיעי (איראן וחיזבאללה הפועלים גם באמריקה הלטינית ובארה"ב) והסוני (חמאס/"האחים המוסלמים"), הנחושים להפיל כל משטר ערבי פרו-אמריקאי, להשתלט על 48% ממאגרי הנפט העולמי (באזור המפרץ הפרסי), ולהדביר את "השטן הגדול האמריקאי".
הגנרל אלכסנדר הייג, שהיה המצביא העליון של נאט"ו ומזכיר המדינה האמריקאי, והאדמירל אלמו זומוואלט, שהיה מפקד המבצעים של צי ארה"ב טענו שישראל היא נושאת המטוסים האמריקאית הגדולה בעולם, שאינה זקוקה לאף אמריקאי על סיפונה, בלתי ניתנת להטבעה, פועלת באזור קריטי בין הים התיכון, הים האדום, הים הערבי, האוקיינוס ההודי והמפרץ הפרסי, וחוסכת לארה"ב מדי שנה 20-15 מיליארד דולרים, הדרושים (אילו לא הייתה ישראל) ליצור ותחזוקת נושאות מטוסים נוספות לים התיכון ולאוקיינוס ההודי, ולהצבת כוח יבשה נוסף במזרח התיכון.
מתקפת ה-26 לאוקטובר שופכת אור על העובדה שארה"ב איננה מעניקה לישראל סיוע חוץ שנתי, אלא מבצעת השקעה שנתית בישראל – המהווה מכפלן עוצמה ייחודי עבור ארה"ב – המניבה לארה"ב מאות אחוזי תשואה, ומבהירה שהקשר בין ארה"ב לישראל הוא דו-סטרי לתועלת שני הצדדים.