https://bit.ly/3ahrmtV ,"חדשות מחלקה ראשונה"
English edition https://bit.ly/39TJTfR
האם האייתולות באיראן, חמאס וחיזבאללה מונחים, בעיקר, על ידי כמיהה לאיכות חיים משודרגת או ערכי אסלאם קשוחים?
מאבק ארוך שנים מתחולל בין האסלאם הקלאסי, התובע ישום קפדני של הקוראן והשריעה ("חוקי האלוהים"), לבין הרפורמיסטים הקוראים להתאמת האסלאם למאה ה-21 על ידי שנוי עקרונות "מיושנים" של הקוראן והשריעה מהמאה ה-7.
האסכולה הקלאסית מונהגת על ידי אחמד א-טייב, בר הסמכא המוביל באסלאם הסוני, אימאם אוניברסיטת אל-אזהאר בקהיר שנוסדה ב-975 לספירה. משקל רב גם ל"אחים המוסלמים", ארגון הטרור האסלאמי הגדול ביותר, שנוסד במצרים ב-1928, נתמך על ידי הנשיא התורכי ארדואן, מאיים על כל משטר ערבי מתון-יחסית.
בין הקוראים למודרניזציה של האסלאם הנשיא המצרי א-סיסי, ונשיא אוניברסיטת קהיר מוחמד אל-חושט (ולפניהם אתאטורק בתחילת המאה ה-20, שהישגיו הדרמטים הולכים ומתפוגגים בטורקיה של ארדואן). א-סיסי רואה ב"אחים המוסלמים" איום קטלני על שלטונו ושלטון מנהיגים ערבים מתונים, וטוען שריענון האסלאם הוא תנאי לבלימת ההקצנה של הדור הצעיר ולצמצום זעזועי המזרח התיכון.
דומיננטיות האסכולה הקלסית בלטה בינואר 2020 ב"וועידת אל-אזהאר לחדשנות במחשבה האסלאמית", בהשתתפות אישים דתיים ופוליטים מ-46 מדינות מוסלמיות. הוועידה קיבלה בתשואות את קריאת אימאם אל-אזהאר לחדשנות, אך תוך היצמדות קשיחה לקוראן ולשריעה, והטחת ביקורת קשה ברפורמיסטים. לעומת זאת, הייתה תגובה צוננת ושלילית לדברי נשיא אוניברסיטת קהיר שקרא לבטל עקרונות אסלאמים "מיושנים".
הודעת הסיום של הוועידה מאתגרת מעצבי מדיניות ודעת קהל הנוטים להתעלם מהתפקיד המרכזי של הקוראן והשריעה בעיצוב חזון, חינוך ומדיניות של האייתולות, "האחים המוסלמים", ארדואן, חמאס וגם הרשות הפלסטינית. האם ישויות אלו מונחות, בעיקר, על ידי שקולי כלכלה ורווחה או עקרונות האסלאם?
האוזן הישראלית מתבשמת מהכרזת אימאם אל-אזהאר "שג'יהאד אינו שם נרדף למלחמה ונועד להגנה…. ושהשריעה אוסרת על עוינות למתנגדי האסלאם….", אך מתעלמת מההדגשה "שחדשנות האסלאם כפופה לטקסטים בלתי-ניתנים לערעור [קוראן ושריעה]." קיימת נטיה להקריב את המציאות על מזבח הכמיהה לרגיעה, ולהתעלם מהעובדה שהאסלאם נוסד במאה ה-7 בעיר מכה, התפשט לרחבי חצי האי ערב, המזרח התיכון, תורכיה, צפון אפריקה, ספרד ואזורים נוספים באסיה ואפריקה. ההתפשטות חסרת-התקדים לא הייתה בדרכי שלום ולא הייתה הגנתית, אלא מונחית-ג'יהאד תוקפני וטרוריסטי.
ב-2020 ניכרת החרפה של תוקפנות מונחית-ג'יהאד, כפי שמבטאת מערכת החינוך באיראן וגם ברשות הפלסטינית. התוקפנות מבוססת על ערכי-יסוד בני 1,400 שנים של הקוראן והשריעה כגון:
*האסלאם היא הדת הלגיטימית היחידה שנועדה לשלוט בעולם בצו אלוהי;
*על "הכופרים" להשתעבד ל"מאמינים" מרצון או בכח;
*התגייסות לג'יהאד היא שליחות אלוהית המעניקה למתגייס 72 בתולות בגן עדן;
*הטרור נועד לקעקע את בטחון "הכופר" ביכולת ממשלתו להגן מפני האסלאם;
*הסכם עם "כופר" הוא הפסקת אש זמנית כצעד להתעצמות והכרעת ה"כופר";
*כפל-לשון והטעייה הם אמצעי לחימה ב"כופר", תוך דבקות במשימה להכנעתו.
ערכים אלו נראים לתרבות המערבית כארכאים, הרסניים, בלתי-הגיוניים ובלתי-מוסריים, אך הם מהווים נכסי צאן ברזל בשכונה המזרח תיכונית.
ביטחון ישראל מחייב הכרה בדומיננטיות האסלאם הקלאסי בעיצוב החזון והטקטיקה של אויבינו; בהבנת התפקיד המרכזי של החינוך-לשנאה בהקצנת הדור הצעיר ודרבון הטרור; בהבנת ודחיית הטקטיקה של כפל-לשון; והיצמדות למציאות המזרח התיכון ולא להרהורי לב מפתים מבית המדרש המערבי.