לצד הקריסה הכלכלית בעולם – והרחק מעיני התקשורת – מתרחשת קריסה חסרת-תקדים של מרבית המדדים הדמוגרפים בעולם בכלל ובין הירדן לים התיכון בפרט. לקריסה הדמוגרפית השפעה ישירה על החלטות הרות-גורל לגבי עתידה וקיומה של המדינה היהודית. המשך ההתעלמות מהתופעה ומהשלכותיה פוגע בביטחונה הלאומי של המדינה.
חטיבת האוכלוסין של האו"ם מדווחת על ירידה חדה בשיעורי הפריון (מספר לידות לאישה) במדינות מוסלמיות וערביות, להוציא את אפגניסטן ותימן. מיתוס "הכפלת האוכלוסין כל 20 שנים" מתנפץ מול צוקי המציאות הדמוגרפית. בכנס אונסק"ו שהתקיים ב-22 למאי 2007, ודן במעבר מפיצוץ לקריסת אוכלוסין, ציין מנכ"ל הארגון ששיעור הריבוי הטבעי העולמי עובר כרסום משמעותי גם בקרב נשים חסרות השכלה ותעסוקה. לדעתו, הפריון הממוצע יצטמק מתחת ל-2.1 לידות לאישה, ויביא לצמצום האוכלוסייה.
קריסת שיעורי הפריון במדינות מוסלמיות נובעת ממודרניזציה-התמערבות, תהליך עיור חסר-תקדים בהיקפו וחשש רודנים ליציבות משטריהם. לכן, חטיבת האוכלוסין של האו"ם ביצעה לאחרונה קיצוץ דרמטי של 25% בתחזית אוכלוסיית העולם לקראת 2050: מ-12 מיליארד ל-9 מיליארד, עם אפשרות לצניחה ל-7.4 מיליארד. לדוגמא, שיעור הפריון באיראן – ספינת הדגל של האסלאם הקיצוני – ירד מ-9 לידות לאישה לפני 30 שנים ל-1.8 לידות ב-2007. לממסד הדתי המוסלמי חלק חשוב גם בצמצום דרסטי של שיעור הפריון בסעודיה ובמצרים מ-8 ו-7 לידות לאישה לפני 30 שנים לפחות מ-4 ו-2.5 לידות בהתאמה ב-2007. בירדן – הקרובה לדפוסי הדמוגרפיה ביו"ש – ובסוריה חל תהליך דומה, ומספר הלידות לאישה ירד מ-8 לפני 30 שנים ל-3.5 ומטה ב-2007. "המרכז לחקר האוכלוסין בוושינגטון" מדווח על ירידה חדה בשיעור הפריון המוסלמי לכיוון 2 לידות לאישה! תקדימים דמוגרפים מבהירים שקיים סיכוי קלוש לשחזר שיעורי פריון גבוהים בעקבות ירידה שיטתית ומהותית.
ירידה דומה בשיעורי הפריון וגידול האוכלוסין מאפיינת גם את ערביי יו"ש (4 לידות לאישה ובמגמת ירידה), כפי שנחשף על ידי "הצוות האמריקאי-ישראלי למחקרים דמוגרפים" בראשות בנט צימרמן. הירידה באה כתוצאה מהגירה גוברת החוצה, עיור מואץ, הרחבת מערכת החינוך והשרשת תודעת הקריירה במיוחד בקרב נשים, עליית גיל הנישואין הממוצע, שיא בשיעור הגירושין, צמצום תופעת הריון-גיל-הנעורים ותמיכת הממסד הפלסטיני ואונר"א בתכנון המשפחה.
הירידה בשיעור הפריון של ערביי "הקו הירוק" – מ-9 לידות לאישה ב-1969 ל-3.5 לידות ב-2007 – נובעת מהשתלבותם המרשימה בתשתיות הבריאות, החינוך, התעסוקה, המסחר, הבנקאות, התרבות, הפוליטיקה והספורט בישראל. מספר הלידות הערביות התייצב על 39,000 לשנה בשנים 1995 ו-2007. שיעור הפריון הערבי מתכנס במהירות לכיוון הפריון היהודי, שהוא 2.8 לידות לאישה.
לעומת זאת, הדמוגרפיה היהודית מוכיחה שהיא אינה נורמטיבית בכל הקשור להשפעת רמת החינוך וההכנסה על שיעור הפריון. מספר הלידות היהודיות השנתיות (כולל עולים שעדין לא הוכרו כיהודים כהלכה) צמח ב-40% בתקופה 1995-2007. מ-69% ב-1995 צמח חלקן של הלידות היהודיות, מסך הלידות השנתיות ב"קו הירוק", ל-74% ב-2006, ל-75% ב-2007 (112,543) ו-76% בחצי הראשון של 2008. המגזר החילוני – ובמיוחד עולי ברה"מ – הוא האחראי לזינוק הפריון היהודי, שהוא הגבוה בעולם המתועש. הרוח הגבית לדמוגרפיה היהודית מקבלת גיבוי מפוטנציאל העלייה – המתגבר עקב הצונאמי הכלכלי הגלובלי – מברה"מ לשעבר, ארה"ב, מערב אירופה, אמריקה הלטינית, דרום אפריקה, ועוד. המגמה הדמוגרפית החיובית מבשרת טובות לרוב היהודי הקיים של 67% בין הירדן לים התיכון, להוציא את עזה, בהשוואה ל-מיעוט יהודי של 33% ו-8% ב-1947 ו-1900 בהתאמה מערבית לירדן.
אופטימיות דמוגרפית מתועדת, ולא פטליזם דמוגראפי משולל-יסוד, חייבים להנחות מעצבי דעת קהל ומדיניות בישראל, כדי להימנע מהנחות מוטעות המשרישות תחושת אין-אונות לאומית ומובילות למדיניות מוטעית.
