כדי להבין את מדיניות החוץ של ארה"ב, את היחס המיוחד של ארה"ב כלפי ישראל ואת כושר התמרון של ישראל מול לחץ נשיאותי, יש להכיר את הזירה הפנים-אמריקאית ואת הלך-הרוח המאפיין את רוב תושבי ארה"ב.
מאז היווסדה ב-1776, לא היה בארה"ב ממשל שמאל במונחים של אירופה! מספר האמריקאים המזדהים כשמרנים כפול ממספר הליברלים. בעקבות תבוסת הנשיא קלינטון בבחירות 1994 – עקב הצטיירותו כאיש שמאל – הוא פנה ימינה. לכן הוא זכה בכהונה שנייה בבחירות 1996, ניצח בבחירות 1998 למרות פרשת מוניקה לוינסקי, ופעל כאיש מרכז הפוזל ימינה עד סיום כהונתו השנייה בשנת 2000. לעומת זאת, הידרדרות הנשיא אובמה בסקרים, ותבוסת הדמוקרטים בבחירות 2010, נובעת מתדמית אובמה כנציג האגף השמאלי של המפלגה הדמוקרטית.
הלך הרוח של רוב הציבור האמריקאי אינו מיוצג על ידי הוליווד, ה"ניו יורק טיימס" ה"וושינגטון פוסט", ה-CNN, ניו יורק ולוס אנג'לס, אלא על ידי ה-Flyover – תושבי הערים הקטנות והבינוניות המתגוררים בין החוף המזרחי והמערבי. עשרות השנים האחרונות העניקו רוח גבית לאגף השמרני-ניצי בארה"ב עקב הגירה מסיבית מהצפון/מזרח הליברלי-יוני לדרום/מערב השמרני/ניצי.
בניגוד לאירופה, קיימת בארה"ב מסה קריטית פוליטית של תושבים בעלי הלך רוח המאופיין על ידי אמונה בייחודיות מוסרית אמריקאית, פטריוטיות, מסורת, דת, ערכי המשפחה, אנטי-ממסדיות, שאיפה לממשלה קטנה ומיסים נמוכים, "אם אין אני לי מי לי" פרטי ולאומי, קריאת תיגר על אתגרי טבע ואדם, חופש נשיאת-נשק, הערכה לצבא, אנטי-טרור, טינה לאו"מ, זלזול באירופה וחשדנות כלפי משטרים מוסלמים.
ארה"ב היא המדינה הדתית ביותר בין הדמוקרטיות המערביות: כ-90% מתושביה מאמינים באלוהים, כ-50% נוהגים לברך על המזון, כ-45% פוקדים כנסיות מדי יום ראשון, כ-15 מיליון עותקים של התנ"ך נמכרים מדי שנה, כמעט כל חדרי המלונות מצוידים בספרי תנ"ך, מספר תחנות הטלביזיה הדתיות גדל מ-9 ב-1974 לכמעט 300 ב-2011, בית הנבחרים בוושינגטון פותח את דיוניו בתפילה יומית, נשיאים ואישים בולטים מסיימים נאומיהם דרך שיגרה ב"יברך האל אתכם ואת אמריקה" וכ-85% רוצים לשמר את In God We Trust על שטר הדולר ואת One Nation Under Godבהצהרת הנאמנות היומית לארה"ב ולדגל האמריקאי בקונגרס, בבתי הספר, במועדונים חברתיים ובאירועים שונים. האתוס האמריקאי כולל גם את שלושת ה-Gs: Guns, Guts, God.
ארה"ב היא המדינה היחידה בעולם שכ-80% מתושביה מגדירים את ערכי היסוד שלהם כ"ערכים יהודים-נוצרים". עשרת הדברות מוכרות כמסד המוסרי של ארה"ב ומוצגות באתרים היסטוריים וממשלתיים ברחבי ארה"ב, פסלים של משה רבנו קבועים באולם בית הנבחרים ובבית המשפט העליון, פסוק 10 מפרק כ"ה ב"ויקרא" חרות על "פעמון החרות", "אורים ותומים", "אל שדי" ו"אוריאל" חרותים על החותם הרשמי של אוניברסיטאות ייל, דארטמות' וקולומביה בהתאמה, "מגן דוד" מתנוסס מעל ראש הנשר בחותם הרשמי האמריקאי ומפת ארה"ב כוללת אלפי אתרים בעלי שמות תנ"כיים כגון ירושלים, חברון, בית אל, מצפה, דותן, וכו'.
לכן, רוב האמריקאים אינם רואים במדינה היהודית נושא חוץ שיגרתי, אלא נושא ערכי-פנימי הקשור למסד המוסרי של ההוויה האמריקאית. ההתפתחויות הוולקניות המאפיינות את "החורף הסוער הערבי" של החודשים האחרונים, יחד עם התסכול הגובר של האמריקאים מהתנהלות נאט"ו בעיראק, באפגניסטן ובמאבק מול הטרור המוסלמי, שופכים אור גם על ייחודיותה האסטרטגית של ישראל: בעלת ברית ללא-תנאי, יציבה, אמינה, דמוקרטית, בעלת יכולות מוכחות, מקור ייחודי לשדרוגים של מערכות נשק אמריקאיות המניבים מיליארדי דולרים לכלכלת ארה"ב, זירת הכשרה ליחידות המיוחדות בדרכן לעיראק ולאפגניסטן, ומוצב קדמי יעיל במאבק התרבויות בין הדמוקרטיות המערביות לבין הטרור המוסלמי ומשטרים פורעי חוק נוספים. ב-1970 הדף כוח ההרתעה הישראלי את הפלישה הסורית לירדן, שאיימה על יציבות מקורות הנפט במפרץ הפרסי. ב-2011 מהווה ישראל את נושאת המטוסים האמריקאית הגדולה והיעילה בעולם שאינה זקוקה לאף חיל אמריקאי (אליבא ד'גנרל אלכסנדר הייג שהיה מפקד נאט"ו ומזכיר המדינה האמריקאי).
היחס המיוחד לרעיון המדינה היהודית מעוגן בפוריטנים שהגיעו לארה"ב במאה השבע עשרה. האהדה המוצקה והקבועה לישראל נובעת מהציבור יותר מאשר מ – ולעתים למרות – הדיירים הזמניים בבית הלבן ומתבטא בסקרי דעת קהל: לפי סקר ה-CNN מ-26 למאי 2011 67% תומכים בישראל מול 16% התומכים בפלסטינים; לפי "גאלופ" מפברואר 2011 68% רואים בישראל בעלת-ברית; לפי "ראסמוסן ריפורט" מפברואר 2011 הרוב מתנגד לסיוע חוץ לערבים אך תומך בסיוע חוץ לישראל; ולפי "מכון קוויניפיאק" מאפריל 2010 66% מול 19% מצפים שאובמה ישפר יחסו לישראל.
עמדת אובמה כלפי ישראל אינה מקובלת על רוב הבוחרים והמחוקקים. את יחסו המיוחד של הבוחר האמריקאי כלפי המדינה היהודית מייצגים נאמנה נציגיו בשני בתי הקונגרס, השקולים בעוצמתם לנשיא גם בנושאי חוץ וביטחון. החוקה האמריקאית נועדה למנוע שלטון כל-יכול של הנשיא – שהוא אחת משלושת זרועות הממשל ולא "הממשל" – ומעניקה לקונגרס מעמד של שותף מלא Co-Determination)), את "כוח הארנק" ואת היכולת ליזום, להשעות, לשנות ואף להפוך על פיה מדיניות.
הקונגרס אמנם בוחר לעסוק בענייני בוחריו באזור הבחירה ובמדינות השונות, מעדיף להימנע מעימות עם הנשיא בנושאי חוץ וביטחון, אך כאשר הנשיא חורג מסמכויותיו, מפיר אמון או נוקט עמדה מנוגדת לרוב הבוחרים, הקונגרס מפגין שרירים איתנים. לדוגמא, הקונגרס סיים את מלחמות וייטנאם, לאוס וקמבודיה ב-1973 ואת המעורבות הצבאית האמריקאית באנגולה ובניקרגואה ב-1976 ו-1984. ב-1986 הביא הקונגרס לחרם על דרום אפריקה, למרות וטו של הנשיא רייגן, וגרם להתמוטטות המשטר הלבן בפרטוריה. ב-1993 קבע הקונגרס לוח זמנים לפינוי החיילים מסומלי וב-1991 חייבה הרשות השופטת את הנשיא בוש לקבל את אישור הקונגרס למלחמה בעיראק. ב-1975 ביצע הסנטור פרנק צ'רץ', יו"ר וועדת החוץ, מהפיכה במבנה ופעילות קהיליית המודיעין. ב-1975 קיצץ הקונגרס את סיוע החוץ לתורכיה בתגובה לפלישה לקפריסין. מ-1999 הסנאט מונע את אשרור האמנה להפסקת ניסויים גרעיניים שנחתמה על ידי קלינטון. ב-1974 חייב הקונגרס את פתיחת שערי ברה"מ לעלייה כתנאי להטבות פיננסיות ומסחריות למוסקבה, וגם כאן למרות התנגדות הנשיא. ב-1990 מנע הקונגרס מהנשיא בוש לקצץ 5% מסיוע החוץ לישראל. ב-1991 אישר הקונגרס – על אפם וחמתם של בוש ומזכיר המדינה בייקר – 650 מיליון דולרים סיוע מיוחד לישראל, אספקת מערכות נשק לישראל בסך 700 מיליון דולרים, שדרוג מתקני נמל חיפה לצרכי הצי ה-6, השתתפות התעשייה הביטחונית הישראלית במכרזי הפנטגון לתחזוקה, תיקונים ושדרוגים באירופה, ועוד.
תשתית היחסים בין ישראל לארה"ב היא ייחודית ומושתתת על ערכים המדגישים את ערש ההיסטוריה היהודית ועל איומים ואינטרסים משותפים. התשתית הערכית, שאין לה אח ורע, ממתנת את העוצמה של מתיחויות ומשברים בין מנהיגי ישראל וארה"ב ומונעת קרע ארוך-טווח. בין 1948 ל-1992 מינפו ראשי ממשלה את התשתית הייחודית כדי להדגיש את זכותנו על הארץ ולהדוף – בדרך כלל – לחצים של נשיאים אמריקאים, תוך כדי שדרוג מתמיד של שיתוף הפעולה. האם ב-2011 ישראל מבינה שעמידה על זכותנו על הארץ, במקביל להבהרת תרומתנו הייחודית לביטחון הלאומי האמריקאי, משדרגים את בסיס התמיכה של ארה"ב בישראל?!
