הקריאה להתנתק משכונות ערביות מבטאת אי-הבנת המציאות הדמוגרפית בירושלים, ומתעלמת ממגמה דמוגרפית יהודית חיובית בעיר הבירה. התנתקות תביא לקריסת הרוב היהודי, תפגע אנושות בביטחון האישי של האוכלוסייה היהודית, ותהווה ערובה לשקיעתה של ירושלים.
המומנטום הדמוגרפי היהודי
אבירי ההתנתקות רואים בה תרופת פלא לבעיה הדמוגרפית, אך הם מתעלמים ממומנטום דמוגרפי יהודי מוצק וארוך-טווח: גידול מרשים בריבוי הטבעי היהודי וכרסום מהיר מהצפוי בריבוי הטבעי הערבי בירושלים ובין הירדן לבין הים התיכון. "הצוות האמריקאי-ישראלי למחקרים דמוגרפים" (צמ"ד, www.aidrg.com), שחשף טעויות גסות של הממסד הדמוגרפי בכל הקשור למספר ערביי יש"ע(המנופח ב- 70%), מתעד שוויון בשיעורי הפריון היהודי והערבי בירושלים (לראשונה מאז 1948): 3.9 ילדים לאישה ב-2006, לעומת 4.5 ילדים לאישה ערבייה ב-2004. שיעור הפריון היהודי בירושלים-רבתי גבוה מהערבי: 4.0 בישובי "הקו הירוק" ו-4.7 מעבר ל"קו הירוק". לעומת דתיים/חרדים השומרים על שיעור פריון גבוה עם זיקה קלה לרמת הכנסה וחינוך, הרי שהערבים מתכנסים במהירות לשיעור הפריון היהודי הממוצע, ככל שעולה רמת הכנסתם וחינוכם. האוכלוסייה היהודית הופכת לצעירה יותר והערבית למבוגרת יותר, כתוצאה מירידת מספר הלידות הערביות ועליית תוחלת החיים הערבית. הירידה בריבוי הטבעי הערבי מואצת גם עקב הכרסום המשמעותי בהיקף הריון-גיל-הנעורים. עוצמת הפריון היהודי משפרת את כושר ההתמודדות של ירושלים – וישראל – עם אתגרים דמוגרפים, טריטוריאליים ומדיניים לקראת 2025 ואילך. הדמוגרפיה היהודית היא נכס – ולא נטל – אסטרטגי, אם נשכיל להבין שהרוב היהודי אינו מאוים על ידי הריבוי הטבעי אלא על ידי תופעת ההגירה.
אתגר ההגירה
הקריאה להתנתק משכונות ערביות מאיצה את ההגירה הערבית לירושלים ול"קו הירוק", כפי שהתרחש בעקבות ההכרזה על "תוכנית ההפרדה" ובניית הגדר והחומה. התכניות שנועדו לשפר את הביטחון והדמוגרפיה הביאו להגירת יותר מ-50,000 ערבים בעלי תעודות זהות ישראליות מיו"ש לירושלים ול"קו הירוק", בנוסף למספר רב יותר של מהגרים בלתי-חוקיים. ככל שירושלים מצטמצמת כן גוברת ההגירה הערבית לעיר ולסביבותיה, ונסתם הגולל על התפתחות עתידית של העיר!
הגירה היא הגורם המכריע במאזן הדמוגרפי היהודי-ערבי בירושלים ובין הירדן לבין הים התיכון. הגירה יהודית מירושלים והגירה ערבית לירושלים – ולא גורם הילודה – מכרסמים ברוב היהודי בירושלים (66%). ניכוי גורם ההגירה (0.4% תוספת ערבית ו- 0.7% גריעה יהודית) מביא לשוויון בין הריבוי הטבעי היהודי והערבי, יחד עם מרכיב העלייה (0.7% תוספת יהודית), ולשמירה על הרוב היהודי. התעצמות העלייה השנתית לירושלים (כ-3,000), תגדיל את הרוב היהודי, ומהפך מהגירה יהודית שלילית לחיובית יביא לשדרוגו המהותי.
המענה לאתגר ההגירה
תנאי בל-יעבור להרחבת הרוב היהודי הוא האצת ההגירה היהודית אל העיר, באמצעות פתרון מצוקת התעסוקה והדיור, המחייב הרחבה דרמטית של מערכת התשתיות, כלומר קרקע. התנתקות מהשכונות הערביות, תנתק את העיר מעתודות קרקע קריטיות לפיתוח התשתיות ולביסוס רוב יהודי. ככל שירושלים תקטן, כן תגדל ההגירה היהודית ממנה!
ב-1950 הקים בן גוריון שכונות יהודיות על קו שביתת הנשק, כדי להעניק לירושלים מרחב ביטחון והתפתחות לדורות הבאים, ולהסיר מעל סדר היום את הלחץ האמריקאי לבנאום העיר. ב-1967 עשה זאת אשכול כאשר יזם הקמת שכונות לווין מעבר ל"קו הירוק", תוך קליטת 80,000 ערבים ושטח קטן.
ב-2007 יש ליזום שדרוג מהותי של תשתיות תעבורה (נמל תעופה בינלאומי, רכבות וכבישים מהירים לעיר והשלמת "כביש בגין" סביב העיר), תעשיות מסורתיות והיי-טק, תקשורת, חשמל, מים, חינוך ומגורים, כדי להפוך את ירושלים ליעד מועדף ליזמים, תעשיינים, מדענים, חוקרים ואומנים מרחבי העולם. הדבר מחייב הרחבה מהותית של התחום העירוני. הקמת תשתיות אלו במערב ובמרכז העיר בלתי-אפשרית עקב מגבלות טופוגרפיות וגיאוגרפיות. הפנייה מזרחה– לאזור דליל אוכלוסייה – היא המתאימה ביותר משיקולים מקצועיים: מדבר יהודה ומעלה אדומים במזרח; גוש תקוע-נוקדים-מצפה שלם בדרום מזרח; בעל חצור, עפרה ובית אל בצפון מזרח; מודיעין וקריית ספר בצפון מערב; גוש עציון ובית"ר עילית בדרום מערב. ככל שהשכונות היהודיות מרוחקות מהמרכז, כן גדל שיעור הפריון!
ההתרחבות הגיאוגרפית – בסיוע המומנטום הדמוגרפי היהודי – תאפשר להתמודד עם תוספת דמוגרפית ערבית בדמות 90,000- 100,000 ערבים ששיעור פריונם במגמת ירידה. ההתרחבות אף תייצר נכס דמוגרפי ארוך-טווח: עתודות קרקע ותשתיות עתק שהן תנאי להגירה יהודית מסיבית לירושלים והגדלת הרוב היהודי. רק התרחבות תהפוך את ירושלים מעיר של נטישה, אבטלה וקמילה לעיר של קליטה, תעסוקה וצמיחה.
לעומת זאת, יישום ההתנתקות בירושלים – למרות לקחי ההתנתקות מעזה ו"תכנית ההפרדה" – ידון את ירושלים לגורל שדרות ו"עוטף עזה", ויהווה את האיום הביטחוני והדמוגרפי הקטלני ביותר לעיר הבירה מאז 1967!
