המכון היוקרתי למחקרי דעת קהל באוניברסיטת קוויניפיאק בארה"ב – המצוטט תדירות על ידי ה"ניו יורק טיימס", "וושינגטון פוסט", CNN ו-FOX – מעניק סימוכין להנחה שירושלים אינה קוראת נכוחה את המפה הפוליטית בארה"ב, כאשר היא מניחה שמולה ניצב נשיא כל-יכול הנהנה מרוח גבית של רפורמת הבריאות.
לפי סקרים מ-21 ו-22 לאפריל 2010 הנשיא אובמה מתדרדר לשפל חסר-תקדים בסקרי דעת הקהל, ואילו ישראל נהנית מתמיכה חריגה במיוחד מהמצביע הנוצרי (החילוני והדתי), נתפסת כנושא חוץ ייחודי שהוא גם נושא פנימי-ערכי-חיובי, ואהודה על הציבור האמריקאי יותר מהנשיא אובמה.
תוצאות הסקר מבהירות שהרווח הפוליטי מרפורמת הבריאות התפוגג והתמיכה בנשיא צנחה לשפל של 45% (לעומת 65% בינואר 2009). הבוחרים אינם נותנים אמון באובמה בנושאי ה"מגרש בית" הדמוקרטי – 55%:40% בכלכלה ובבריאות. גם הקונגרס, הנשלט על ידי הדמוקרטים, זוכה לאי-אמון סוחף – 71%:20%. סקרים נוספים מראים שהמצביע העצמאי ומעמד הביניים, החיוניים לניצחון בבחירות, זונחים את אובמה. הגרעין הקשה התומך באובמה הצטמק מ-40% ל-30% ואילו הגרעין הקשה המתנגד תפח מ-14% ל-40%. הסוקר הוושינגטוני המנוסה, צ'רלי קוק, צופה תבוסה דמוקרטית בנובמבר 2010, כאשר כל 435 מושבי בית הנבחרים ו-36 (מתוך 100) מושבי הסנאט יעמדו לבחירה.
המחוקקים הדמוקרטים אינם ששים "לשכב על הגדר" למען נשיאם, פן יובסו בנובמבר. הם חוששים שהידרדרות אובמה תדרדר אותם בנובמבר מרוב סוחף למיעוט בגבעת הקפיטול. לכן, חלקם שוקל – ואף מודיע על – פרישה, מעדיף שהנשיא לא יבקר באזורי בחירתם ובמדינותיהם ואינו נרתם בהתלהבות ליוזמות התחיקה של הנשיא. ללא תמיכת הקונגרס הנשיא יהפוך ל"ברווז צולע". בניגוד לשיטת הממשל בישראל ובאירופה, הנשיא הוא שליש הממשל – לצד הקונגרס ובתי המשפט – ואינו שולט בקונגרס. הנשיא מוגבל על ידי מערכת "בלמים ואיזונים", הפרדה מוחלטת של הרשויות, תקופת כהונה קצרה-יחסית לכהונת המחוקקים ועל ידי "כוח הארנק" הנמצא בידי המחוקקים.
לפי סקר קוויניפיאק הציבור האמריקאי מעניק לאובמה גיבוי מסורתי (אך מצומצם) המוענק בדרך כלל לנשיא אמריקאי בנושאי חוץ וביטחון, חוץ מנושא אחד: ישראל!
אובמה זוכה לתמיכה של 42%:48% במדיניות החוץ, 39%:49% במלחמה באפגניסטן, 41%:49% במלחמה בטרור, 37%:48% בפרוק הנשק הגרעיני ו-43%:44% בעימות מול איראן.
אבל, 35%:44% שוללים את התייחסות אובמה לסכסוך הישראלי-פלסטיני, 13%:57% תומכים בישראל מול הפלסטינים, 19%:66% מחייבים את הנשיא לתמיכה עזה בישראל ו-34%:42% טוענים שאובמה אינו תומך דיו בישראל. ממצאי סקר "גאלופ" מ-19 לפברואר מרשימים עוד יותר בתמיכה בישראל, למרות מדיניות הנשיא, למרות התקשורת "העילית", למרות העוינות בקמפוסים ולמרות הסטנדרד הכפול והאנטישמיות באו"מ ובאירופה. אהדת הצבור האמריקאי למדינה היהודית היא ייחודית ומתבססת על ערכים משותפים ששורשיהם במאה ה-17 (בארה"ב יותר אתרים בעלי שמות תנ"כיים מאשר בישראל!), אינטרסים ואיומים משותפים. רוב הצבור האמריקאי מעריך פטריוטיות, מסורת, ערכים יהודים-נוצרים (תנ"ך), העזה וקריאת תיגר על אתגרי טבע ואנוש, לוחמה בטרור ודבקות בדמוקרטיה. ישראל נתפסת כאב-טיפוס לערכים אלו. האהדה לישראל מהווה את אחד מנושאי הקונצנזוס הבודדים בחברה האמריקאית הסובלת מהקצנת הקוטביות הפוליטית.
נבחרי העם ערים לתחושות הציבור, המהווה – בניגוד לשיטת הממשל בישראל – את הציר המרכזי של הדמוקרטיה האמריקאית. לכן יזם מנהיג הרוב הדמוקרטי, סטני הוייאר, מכתב נזיפה בנשיא אובמה על יחסו לישראל וזכה לחתימת 75% מצירי בית הנבחרים. לכן, הזהיר הסנטור הדמוקרטי הבכיר, צ'אק שומר, את הנשיא שהמשך המדיניות הנוכחית כלפי ישראל תביא לתגובת נגד מהסנאט. לכן, מסתייג יו"ר וועדת החוץ הדמוקרטי של בית הנבחרים, הווארד ברמן, מהתמקדות אובמה בירושלים ובהתנחלויות.
ככל שמתקרב מועד הבחירות לקונגרס, ככל שהנשיא נחלש בסקרים, ככל שמחאת הצבור גואה וככל שמחריפה הסכנה למושבם, כן גוברת עצמאות המחוקקים ונכונותם לפעול נגד הנשיא, במיוחד בנושא ישראל. הקונגרס שסיים את מלחמות ויטנאם, אנגולה וניקרגואה, שינה את המדיניות כלפי המשטר הלבן בדרום אפריקה והעניק לישראל חבילת סיוע ושתוף פעולה נדיבה בעקבות מלחמת המפרץ הראשונה – למרות התנגדות הבית הלבן – יכול לפעול לשינוי המדיניות כלפי ישראל.
אתה הבנת את זה ברוך?!
