גורמים רבים בצמרת הפוליטית, אקדמאית ותקשורתית בישראל טוענים שישראל מבודדת בזירה הבינלאומית, והבידוד מחמיר עקב הסירוב לסגת מרכסי יהודה ושומרון, שהם "רמת הגולן" של ירושלים, תל אביב, נתב"ג ו-80% מהתשתיות במדינה.
אכן, מ-1948 מהווה לחץ בינלאומי לויתורים מכאיבים – ואיום בבידוד – אתגר מרכזי לישראל. אבל, בחינה של מעמדה הכלכלי, צבאי וטכנולוגי של ישראל מבהירה שהלחץ ואיומי הבידוד מתנפצים על צוקי מציאות של השתלבות חסרת-תקדים בזירה הבינלאומית.
וכך, במקביל להשתלחות מילולית נגד ישראל, מתרחבת השתלבותה הגיאו-אסטרטגית בזירה העולמית, המכירה ביכולות הייחודיות של ישראל בתחומי ביטחון, מדע, מחשבים, רפואה, תרופות, חקלאות, מים, סייבר, ועוד.
לדוגמא, על אף תמיכת אירופה ברשות הפלשתינית, המלווה בגינוי שיטתי של ישראל, ארגון נאט"ו מכיר בתרומה הייחודית של ישראל ליעדיו האסטרטגים, ולכן אינו מבודד – אלא משלב – את ישראל. מ-3 למאי 2016 משודרג הקשר עם ישראל על ידי נציגות ישראלית קבועה במפקדת נאט"ו בבריסל, שתעמיק את שתופי הפעולה בתחומי הלוחמה בטרור, מודיעין, לוחמה בלתי-קונבנציונלית, תורות לחימה, חלל, סייבר, תעשיות ביטחוניות, וכו'.
במקביל למשבר המדיני החריף בין תורכיה לישראל – בתקופת ארדואן – אך עקב חיוניות הקשרים עם ישראל, לא הפעילה תורכיה את יכולתה לבלום את שדרוג הקשר עם נאט"ו, והמאזן המסחרי ישראל-תורכיה זינק מ-2.5 מיליארד דולרים ב-2009 למעלה מ-5 מיליארד דולרים ב-2015.
הכלכלה השביעית בעולם – הודו – הפכה לבעלת ברית קרובה של ישראל, שנייה רק לארה"ב. הודו היא היבואנית המובילה של מערכות נשק מישראל. במרץ 2016 נחתם הסכם שתוף פעולה בין רפא"ל ל"רלאיינס דפנס סיסטמס" ההודית, הצפוי להניב מכירות בסך 10 מיליארד דולרים. לפני שנה וחצי זכתה רפא"ל במכרז בהיקף 500 מיליארד דולרים לאספקת טילים להודו.
בהמשך להעמקה דרמטית של קשרי ישראל-סין, הקים ענק הטכנולוגיה הסיני, קואנג-צ'י, קרן הון סיכון המתמקדת בסטארטאפים סינים וישראלים. השקעות סיניות בישראל זינקו מ-70 מיליון דולרים ב-2010 ל-2.7 מיליארד דולרים ב-2015, והמאזן המסחרי מ-30 מיליון ב-1992 ל-11 מיליארד ב-2015. סין מאמצת את דרכו של הטייקון מהונג קונג, לי קה-שינג, המושקע ב-30 חברות ישראליות שהן כמעט מחצית מתיק השקעותיו.
250 ענקי הייטק בינלאומיים, המפעילים מרכזי מחקר ופיתוח בישראל, חושפים את "מיתוס הבידוד הישראלי" בערוותו. בפברואר 2016 רכשה "אוראקל" (136,000 עובדים), המפעילה ארבעה מרכזי מו"פ, את "ראוולו" הישראלית תמורת 500 מיליון דולרים. במרץ 2016 ביצעו "סיסקו" (72,000 עובדים) ו"אינטל" (100,000 עובדים) את הרכישות ה-12 וה-9 שלהן בישראל תמורת 350 ו-175 מיליון דולרים. ב-2015 השקיעו ענקיות תרופות כמו "באייר", "מרק", "פייזר", ו"נוברטיס" 150 מיליון דולרים במחקרים פורצי-דרך של בתי חולים בישראל.
בניגוד לחברי "אסכולת הבידוד", למרות הדיפת הלחצים ל"ויתורים כואבים", ועקב פיתוח יכולות ישראליות חריגות, ב-2016 ישראל נהנית מהצבעת אמון חסרת-תקדים בזירה הבינלאומית הביטחונית והאזרחית.
