ווינסטון צ'רצ'יל טען שהפייסן מאכיל תנין בתקווה שהתנין יטרוף אותו אחרון.
נשיא ארה"ב מוביל את הפייסנות המערבית כלפי איראן, כולל הרפיית סנקציות כלכליות נגד משטר האייתולות האפוקליפטי – בעל הברית של צפון קוריאה, ונצואלה ומשטרים אנטי-אמריקאים נוספים; מנהיג הטרור האסלאמי האנטי-אמריקאי; אב-טיפוס להסתה אנטי-אמריקאית, להפרת הסכמים, לכפל-לשון, לעריצות, להוצאות להורג סיטונאיות, לטרור וחתרנות נגד מפיקות הנפט הפרו-אמריקאיות.
במקביל, ובניגוד לדעת הקהל והקונגרס בארה"ב, רומז הבית הלבן שהוא מבין/מאיים בסנקציות אפשריות של אירופה נגד ישראל – בעלת הברית היחידה של ארה"ב שהיא יציבה, אמינה, יעילה ביטחונית וכלכלית, דמוקרטית וללא-תנאי.
בניגוד לתפישת העולם של רוב הציבור והקונגרס בארה"ב, הנשיא לא מזהיר חוגים אנטי-ישראלים באירופה מפני הטלת סנקציות על המדינה היהודית – דמוקרטיה מערבית המוקפת עריצות אסלאמית אנטי-מערבית. להיפך, מדיניות ארה"ב – המעוצבת על ידי ממסד שנקט בפייסנות כלפי חאפז ובשאר אסאד, צדאם חוסיין, חומייני, ערפאת, חמאס ו"האחים המוסלמים" – מעניקה רוח גבית למקטרגי ישראל באירופה ומקצינה את ציפיות ואלימות הפלשתינים.
המערב בוחר ללחוץ על ישראל – המדינה היחידה במזה"ת שמעניקה זכויות אזרח ליהודים, נוצרים ומוסלמים ומכבדת את מעמד האישה – ולנקוט בפייסנות כלפי מחמוד עבאס המטיל עונש מוות על מוכרי קרקע ליהודים; הדוגל ב"יודנריין" במדינה הפלשתינית; מייסד מערכת החינוך לשנאה וההסתה ברשות הפלשתינית; מעניק גמלאות למשפחות טרור ומאדיר זכר טרוריסטים; מנהיג מושחת המכונה על ידי ערביי יו"ש "מיסטר 20%"; עומד בראש שלטון אכזר המכונה על ידי ערביי יו"ש "התוניסאים של סדום ועמורה"; מחסל הנוכחות הנוצרית בבית לחם, בית ג'אלה, רמאללה ובית סאחור; בוגר השתלמויות בק.ג.ב., קיבל תואר דוקטור (הכחשת השואה) מאוניברסיטת מוסקבה והיה אחראי על קשרי אש"פ עם משטרי האימה בגוש הקומוניסטי; בעל ברית של צפון קוריאה, רוסיה, סין ומתקרב לאיראן; סגנו הנאמן של ערפאת, שיחד עסקו בחתרנות במצרים , סוריה, ירדן ולבנון, וחברו לפלישת עיראק לכווית; הנהיג הסתה, טרור והפרת-הסכמים חסרי-תקדים, מאז 1993, בתגובה למחווה היסטורית של ישראל – הענקת שלטון עצמי לערביי יש"ע – שלא בוצעה על ידי העותומנים, הבריטים, הירדנים והמצרים כאשר שלטו באזור.
אבל, הבית הלבן בוחר ללחוץ על ישראל ולפייס את משטרי טהרן ורמאללה.
למרות זאת, תשתית היחסים המוצקה בין ישראל לארה"ב – המבוססת על ערכים משותפים ששורשיהם בהקמת ארה"ב ב"כנען החדשה" ועל שיתוף פעולה אסטרטגי, כלכלי וטכנולוגי הממנף יכולות ישראליות ייחודיות לתועלת הדדית – חזקה מפייסנות וציניות חולפים.
כדי לבצר את מעמדה הבינלאומי ולקדם אינטרסים חיוניים, על ארה"ב לשנן את אזהרתו של צ'רצ'יל מפני פייסנות: "זו רק הלגימה הראשונה מהמשקה המריר שיוגש לנו מדי שנה, אלא אם כן נתנער ונחזור להילחם למען החירות…"
