"חדשות מחלקה ראשונה"
מורשת חנוכה היא חלק בלתי נפרד מהאתוס האמריקאי ונדבך חשוב ביחס המיוחד של העם האמריקאי – מאז המאה השבע עשרה – לרעיון שיקום הריבונות היהודית בארץ ישראל.
"היכן המכבים של היום?" היא כותרת מאמר (דצמבר 2013) של השגריר האמריקאי האנק קופר, שהיה ראש "יוזמת ההגנה האסטרטגית" ("מלחמת הכוכבים") של הפנטגון: "בחג החנוכה, כאשר יהודי העולם חוגגים את ניצחון המכבים ושחרור בית המקדש, כל אמריקאי חייב לזכור את מורשת החרות המייחדת את הדמוקרטיות המערביות במאבק מול אויב משותף המאיים על חרותנו וקיומנו…. אנו זקוקים למכבים כדי להוריש את רעיון החרות לדורות הבאים…." קופר מדגיש את השפעת רוח המכבים על המתיישבים הראשונים שהגיעו לאמריקה במאה ה-17 ועל האבות המייסדים של ארה"ב כמו שלושת הנשיאים הראשונים, ג'ורג' וושינגטון, ג'והן אדאמס,ותומס ג'פרסון, בנג'מין פרנקלין ופטריק הנרי.
ב-23 למרץ 1775 נשא פטריק הנרי נאום מכונן, שהושפע ממורשת החשמונאים, ומככב עד היום בשיח הציבורי בארה"ב: "אני רואה במרד [נגד בריטניה] בחירה בין חרות לבין עבדות…. אם ברצוננו להיות חופשים, עלינו להילחם…. נסיגה תוביל לעבדות…. עלינו לאחוז בנשק ולהאמין באלוהים…. תנו לי חרות, או תנו לי מוות".
ההצעה המקורית לסמל הרשמי של ארה"ב, שהוגשה על ידי אדאמס, ג'פרסון ופרנקלין – "מרי נגד רודנות היא עבודת האלוהים" – ניזונה ממרד המכבים ומיציאת מצרים. מנהיגי המרד נגד האימפריה הבריטית ראו בעצמם את "עם הברית המודרני" ו"המכבים המודרניים", ממשיכי דרכם של משה, אהרן, גדעון, שמואל, דוד ויהודה המכבי – מעטים מול רבים, צדק מול עוול, חופש מול שעבוד.
מאז 1996 מנפיק השרות הבולאי האמריקאי את "בול חנוכה". ב-2014 ניצב פסל ראשו של יהודה המכבי בבניין הראשי של האקדמיה הצבאית הלאומית האמריקאית בווסט פוינט. הוא בחברת פסלים של מנהיגי צבא הבולטים בהיסטוריה: יהושע בן-נון, דוד המלך, אלכסנדר מוקדון, הקטור מטרויה, יוליוס קיסר, המלך ארתור, קרל הגדול וגוטפריד מבולון, המשקיפים על שולחן הדיונים הקובע את סדר היום של האקדמיה הצבאית.
המוטו האמריקאי הרשמי – המוטבע על שטר הדולר מאז 1957 ועל מטבעות אמריקאיות מאז 1864 – הוא: "באלוהים אנו בוטחים". המוטו שואב השראה מקריאתם של משה רבנו (בעקבות חטא עגל הזהב) ומתתיהו החשמונאי, "מי לה' אלי".
ב-1993 נפצו פרחחים בעיר בילינגס, במדינת מונטנה, חלון ביתו של יהודי שהדליק נרות חנוכה. בתגובה הציבו כ-10,000 משפחות נוצריות בעיר חנוכיות על אדן חלון בתיהן, ומאות תושבים נוצרים צעדו ברחוב הראשי של העיר ובידיהם חנוכיות.
בניגוד לפסח ופורים, חנוכה מציין מאבק שחרור לאומי על אדמת המולדת, שהתרחש בעיקר בשטחי יהודה ובנימין. לכן הכריז שמעון החשמונאי, בתגובה לתביעת אנטיוכוס לסיים את הכיבוש (מכבים א', פרק ט"ו, פסוק 33): "לא ארץ נוכרייה לקחנו… כי אם נחלת אבותינו אשר בידי אויבנו בלא משפט נכבשה…" הכרזת שמעון תקפה ב-2014 כפי שהייתה ב-143 לפני הספירה, מול לחץ בינלאומי לסגת מערש ההיסטוריה היהודית. עקרונות הצדק והביטחון הלאומי מחייבים לדבוק בנחישות במורשת חנוכה, להעדיף אינטרסים ארוכי-טווח על פני נוחיות מדינית (ואולי אף כלכלית) קצרת-טווח, ולהדוף פיתויי פייסנות, פשטנות ואשליות.
