ה"ניו יורק טיימס", התומך באובמה ללא-סייג, מציין ב-24 לאוגוסט שלמרות תמיכת מנהיג המיעוט הדמוקרטי בסנאט בהסכם הגרעין, הנשיא אובמה חושש מהתפתחויות בלתי-צפויות בקרב סנטורים דמוקרטים שטרם הכריזו על עמדתם. העיתון שהתנגד להקמת המדינה היהודית, ומטיח בה ביקורת שיטתית, טוען שההתנגדות להסכם אינה עניינית, אלא מונחית על ידי הטינה לאובמה, האהדה לישראל והחרדה לביטחונה.
לעומת זאת, הסנטור הדמוקרטי הוותיק, רוברט מננדז, מבכירי וועדת החוץ, מומחה לענייני איראן והגרעין, שתמך בנשיא אובמה ב-98% מההצבעות בסנאט, הצטרף למחוקקים דמוקרטים שהודיעו על התנגדותם להסכם הגרעין עם האייתולות. הסנטור מאשים את אובמה בניהול רשלני של המו"מ עם איראן, המסכן את ביטחונה הלאומי של ארה"ב ויציבות העולם.
הסנטור מייצג את עמדת רוב הציבור האמריקאי – הרואה לנגד עיניו אינטרסים אמריקאים ולא ישראלים – כפי שמתברר גם מממצאי מכון הסקרים היוקרתי באוניברסיטת קוויניפיאק מ-24 לאוגוסט 2015. לפי הסקר, שני שליש מהמצביעים במדינות המפתח בבחירות נובמבר 2016, פלורידה, פנסילבניה ואוהיו, מתנגדים להסכם עם האייתולות; למעלה מ-70% לא היו מצביעים לכהונה שלישית של אובמה; ורוב קורא להציב כוחות קרקע אמריקאים בעיראק וסוריה. על חשיבות שלושת המדינות מעידה העובדה שמאז 1960 זכה בבחירות לנשיאות רק מועמד שניצח לפחות בשתיים מהן.
ב-18 לאוגוסט נשא מננדז נאום שהציג פגמים קריטיים בהסכם הגרעין, המשדרג באופן חסר-תקדים את היכולות הצבאיות והאזרחיות של משטר הדיכוי, הטרור והמגלומניה של האייתולות ומצמצם את האפשרות לשינוי משטר באיראן. ההסכם סולל את הדרך להתגרענות משטר מפיר הסכמים סדרתי הרואה ב"שטן הגדול" האמריקאי – ולא ב"שטן הקטן" הישראלי – את המכשול העיקרי להשתלטות על המפרץ הפרסי והעולם המוסלמי.
למען השגת ההסכם, אובמה נסוג מהמטרה המקורית של ארה"ב: מניעת התגרענות האייתולות. במקום להיצמד למטרה המקורית, הפך אובמה את האמצעי (הסכם) למטרה חדשה, פעל להשגת הסכם בכל מחיר, ובכך סיכל את השגת המטרה המקורית.
מננדז מטיח באובמה שבמקום להביא להסגת מאמץ הגרעין האיראני, יביא ההסכם את האייתולות להשגת יכולות גרעיניות. במקום הסגת הסנקציות על איראן תמורת הסגת מאמץ הגרעין האיראני, התחייב אובמה להסגת וביטול הסנקציות תמורת האטה זמנית של מאמץ הגרעין האיראני, ולא הסגה וחיסול של תשתית הגרעין כפי שהיה היעד המקורי של מדיניות ארה"ב. אובמה זנח את החתירה ארוכת-השנים של ארה"ב למניעת הפצת נשק גרעיני, ונוקט במדיניות של הכלת נשק גרעיני איראני, המאיצה את תהליך ההתגרענות של תורכיה, מצרים וסעודיה, השופך שמן על מדורת המלחמות ואי-היציבות העולמית.
מננדז מצנן את התלהבות אובמה ממשטר הפיקוח על תשתית הגרעין באיראן, ומציין שהמודיעין האמריקאי הופתע מהתגרענות ברה"מ, סין, הודו, פקיסטן, ישראל וצפון קוריאה. וונדי שרמן, האחראית על המו"מ עם איראן, הובילה את המו"מ עם צפון קוריאה שנועד למנוע את – אך שמש רוח גבית ל- התגרענות דיקטטור אנטי-אמריקאי.
מול מננדז והציבור האמריקאי מונחי-המציאות והאינטרסים האמריקאים עומד אובמה מונחה-התקווה שהאייתולות יזנחו את תפישת עולמם האלימה והאפוקליפטית. אבל לטענת מננדז: "ביטחון לאומי מוצק אינו מושתת על תקווה".
