מזכירת המדינה, הילארי קלינטון, חושפת בנאום שנשאה בועידת איפ"ק ב-22 למרץ 2010 את חומרת מדיניות הנשיא אובמה כלפי ירושלים בפרט וישראל בכלל. קלינטון אף מתעלמת מהאמרה הטקסנית: "כאשר את/ה מוצא/ת עצמך בבור עמוק, חדל/י לחפור". הסנטורית לשעבר, השואפת לנשיאות בעתיד, נחושה ללמוד משגיאות על ידי חזרה עליהן ולא על ידי הימנעות מהן.
לדוגמא, בשעה שרה"מ בנימין נתניהו מכריז שהבנייה בכל חלקי ירושלים תימשך, מהדהדת מזכירת המדינה, הילארי קלינטון, בועידת איפ"ק ב-22 למרץ 2010, את מדיניות הנשיא אובמה המובילה – בניגוד לעמדת רוב הציבור והקונגרס בארה"ב – לחלוקת ירושלים: "בנייה חדשה במזרח ירושלים…מערערת אמון הדדי, מסכנת את שיחות הקרבה בין ישראל לרשות הפלסטינית… חושפת מחלוקת בין ישראל לבין ארה"ב… ומקשה על ארה"ב למלא תפקיד ייחודי בתהליך השלום…"
קלינטון הפכה לחוד החנית במלחמה הפסיכולוגית נגד רה"מ נתניהו, שנועדה לקבע את הקפאת הבנייה ביו"ש מעבר ל"הסכם עשרת החודשים", להרחיבה לירושלים ולהביא לנסיגת ישראל לקווי 1967 בכל החזיתות. היא מאמינה שהתגובה הישראלית הרופסת לגינוי על בנייה בירושלים – "הקו האדום הישראלי" – מלמדת על הצלחת הלחץ הפסיכולוגי ומחייבת את החרפתו.
קלינטון מגלה שירושלים – ליבת המאוויים היהודיים – ו"טענת השיבה" – ליבת האיום הקיומי על ישראל – נמצאים על שולחן המו"מ. היא מגנה בנייה יהודית בירושלים ומזהירה "מהכרזות ומעשים חד-צדדיים המסכנים את תהליך השלום ומנסים לקבוע מראש את תוצאותיו". כלומר, כדי לקדם את חלוקת ירושלים, קלינטון מגדירה בנייה יהודית חוקית בעיר הבירה היהודית מכשול לשלום, מסכימה לבנייה ערבית בעיר ומנסה לבלום – באמצעות לחץ על ראש העיר ירושלים – אכיפת חוק נגד בנייה ערבית בלתי-חוקית בעיר.
קלינטון מתעלמת ממעמדה הייחודי של ירושלים בהוויה היהודית מזה למעלה מ-3,000 שנים ומיישמת סימטריה-מוסרית כלפי המדינה היהודית והרשות הפלסטינית, המלמדת על כיוון מדיניות אובמה: "ארה"ב מכירה בכך שירושלים מהווה נושא מושרש וחיוני עבור ישראלים ופלסטינים, יהודים, מוסלמים ונוצרים."
בניגוד לרצונה – אך מתוך אי הבנת הזירה – מקצינה קלינטון את ציפיות, תביעות והטרור הערביים. איך יוכלו הערבים להיות פחות-קיצוניים מקלינטון בכל הקשור לירושלים?! מדוע יגלו הערבים גמישות במו"מ כאשר מזכירת המדינה מנהלת אותו עבורם בקשיחות יעילה?! מדוע יתפשרו על תוצאותיו כאשר קלינטון מקבלת את עמדתם ומנסה לקבוע תוצאה מראש?! מדוע ירפו מהטרור, כאשר הויתורים הסוחפים לאש"פ/רש"פ – אב טיפוס של חינוך לשנאה, הפרת הסכמים, חטיפת מטוסים, רצח דיפלומטים וטרור בינלאומי – מוכיחים שהטרור משתלם?!
מזכירת המדינה חוזרת על תפישת העולם של הנשיא האמריקאי – המובילה להתמקדות בנושא הפלסטיני ולהפעלת לחץ פסיכולוגי גובר על ישראל – כאילו פתרון הנושא הפלסטיני מהווה תרופה לחוליי המזרח התיכון ולסכסוך הערבי ישראלי. היא מתעלמת מהאפשרות (המתבססת על הרקורד של אש"פ והרש"פ) שהקמת מדינה פלסטינית עלולה להוות שמן – ולא מים – למדורת הטרור במזרח התיכון ובעולם: גזר דין מוות למשטר ההאשמי בירדן, רוח גבית לאוהדי צדאם חוסיין בעיראק, בסיס לוגיסטי לארגוני טרור המאיימים על משטרים ערביים במפרץ הפרסי, דריסת רגל במזרח הים התיכון לאיראן, רוסיה, סין וצפון קוריאה, וכו'. היא מתעלמת מהעובדה שמנהיגי ערב רואים באש"פ גורם חתרני, ולכן מרעיפים עליו ועל הרש"פ שפע של גיבוי מילולי אך מסתפקים בגיבוי צבאי ופיננסי זעום.
קלינטון משוכנעת שמדובר בסכסוך טריטוריאלי, למרות שמאה השנים האחרונות מוכיחות שמדובר בסכסוך על קיום – ולא על גודל – המדינה היהודית. לכן, היא ממחזרת את הנוסחה השחוקה של שטחים-תמורת-שלום המיושמת (בהקשר הפלסטיני) מאז אוסלו, למרות שהנוסחה מביאה לשיאים חדשים של חינוך לשנאה וטרור, מצמצמת את סיכויי השלום ומגדילה את סיכויי המלחמה. הנחות יסוד שגויות מובילות למדיניות שגויה ולעתים אף עקובת דם, כפי שקורה מאז 1993.
בסיום הנאום בועידת איפ"ק, התייחסה מזכירת המדינה בהערכה רבה לחג הפסח ולמסעו הנחוש של העם היהודי ל"ארץ המובטחת". אלו הם אירועים מכוננים בגיבוש האתוס האמריקאי מהמאה ה-17 ועד היום. אלו הם אירועים הממחישים את מרכזיות ירושלים, יהודה ושומרון – ערש ההיסטוריה היהודית – בגיבוש האתוס היהודי. לכן, הם מדגישים את הניתוק בין מדיניות אובמה מחד לבין האתוס האמריקאי והיהודי מאידך
