בניגוד לתובנה המקובלת, איראן רואה בארה"ב , סעודיה ומדינות המפרץ הערביות – ולא ישראל – את בנק המטרות הראשוני ליכולת גרעינית. איראן שואפת לפתח מגה-יכולת (גרעין), כדי לקדם מגה-יעד (השתלטות על המפרץ הפרסי והאסלאם הסוני), על ידי הסרת מגה-מכשול (עוצמת ארה"ב במפרץ הפרסי), ללא קשר לישראל ומדיניותה, לסכסוך הערבי-ישראלי או לנושא הפלשתיני.
אבל, עננה גרעינית איראנית תצמצם באופן דרמטי את כושר ההרתעה הצבאי והמיקוח הדיפלומטי של ישראל, את ההשקעות הזרות, העלייה, התיירות וחזרת יורדים, ותרחיב באופן דרמטי את הטרור ואת היקף הירידה – פגיעה אנושה בישראל ללא שיגור ראש חץ גרעיני.
ההסכם הגרעיני עם איראן מבטא שיעבוד השכל הישר ואינטרסים ארוכי-טווח להרהורי-לב ונוחיות קצרת-טווח. ההסכם מעודד משטרים פורעי-חוק ויוביל לאלימות ומלחמה חמורים מאלו שההסכם נועד למנוע.
אמנם דיפלומטיה מהווה נתיב מועדף ליישוב סכסוך עם משטר פורע-חוק שזנח אלימות, אך פעילות הרתעה/מנע צבאית מועדפת לבלימת משטר פורע-חוק מחרחר אלימות. לדוגמא, איראן מנהלת מו"מ עם ארה"ב במקביל לעידוד טרור אנטי-אמריקאי; הפיכת עיראק לזירת טרור מרכזית; חתרנות בסעודיה, מדינות המפרץ ואפריקה; סיוע להרג אמריקאים באפגניסטן; שלהוב אנטי-אמריקאי באמריקה הלטינית; וחינוך העם האיראני לשנאת ארה"ב. רוחאני מרחיב את שיתוף הפעולה עם צפון קוריאה גם בפתוח טילים ארוכי-טווח המסוגלים לשאת ראש-חץ גרעיני ולפגוע בארה"ב.
סקירת האו"מ על זכויות האדם באיראן מדווחת על 724 הוצאות להורג בשנה וחצי האחרונה, מהן תריסרים מאז כניסת רוחאני לתפקידו ביוני. דיכוי ושלילת זכויות האזרח האיראני מייצגים את תפישת העולם של רוחאני יותר מהצהרותיו למערב.
הקרנת להיטות להסכם עם איראן מובילה למחיר מופרז וחזרה על שגיאות העבר. חמישים שנות דיפלומטיה, סנקציות, פיתויים והסכמים, שנועדו לבחון כוונות, סללו את הדרך להתגרענות משטר פורע-חוק אנטי-אמריקאי בצפון קוריאה. שלושים שנות דיפלומטיה, סנקציות והסכמים לא שינו את משטר האייתולות, הנמצא בסוף ההקפה האחרונה במרתון הגרעיני.
רוחאני לא נבחר באופן דמוקרטי, אלא על ידי המנהיג העליון של איראן, חמנאי, הדבק בטקטיקת ה"תקייה" המאפשרת להונות ולהשתמש בכפל-לשון בגיבוש הסכמים עם "כופרים" – ולהפר אותם – כדי לקדם את יעדי האסלאם. רוחאני, שהיה ממתכנני רצח 85 האנשים בפיצוץ בנין הקהילה היהודית בבואנוס איירס ב-1994, הוליך-שולל בשיטתיות את סוכנות הגרעין הבינלאומית בתוקף תפקידו כראש הצוות האיראני למו"מ. בספטמבר 2002 הצהיר: "משמעות חתימתנו על הסכמים היא שאיננו חותרים לנשק גרעיני, כימי או ביולוגי."
בניגוד לעולם החופשי המקדש הסכמים כצעד לדו-קיום בשלום, משטר פורע-חוק בעל חזון מגלומני רואה בהסכמים צעד להבסת השותף למו"מ. הפרת הסכמים על ידי איראן מייצגת את הזירה הבין-מוסלמית שאינה מקיימת את רוב ההסכמים הבין-מוסלמים ב-1,400 השנים האחרונות.
ההסכם עם איראן נובע ממדיניות אמריקאית שיטתית שסייעה לעליית האחים המוסלמים לשלטון במצרים, להשתלטות טרור גרוע מקדאפי על לוב, להענקת בונוס נדיב לפוטין בסוריה ולהחדרת פאניקה בקרב ידידי ארה"ב במפרץ הפרסי. ההסכם מעניק לאיראן זמן יקר להתגרענות שתשדרג את האייתולות מאיום טקטי ניתן-לשליטה לאיום אסטרטגי בעל דחף אפוקליפטי בלתי ניתן לשליטה.
אופי משטר האייתולות מחד ועמידה בהסכמים מאידך מהווים דבר והיפוכו.
