חלון הזדמנויות נדיר מחייב מדיניות עלייה פרו-אקטיבית ליצירת גל עלייה של, לפחות, 500,000 עולים בעשור הקרוב, ולא להסתפק בהגדלת מספר העולים באלפים בודדים לשנה.
מדיניות פרו-אקטיבית הייתה מנוע צמיחה והרתעה היעיל ביותר שהזניק את המדינה מ-650,000 יהודים ב-1948 ל-6.5 מיליון ב-2014, מתוצר לאומי גולמי של 1.5 מיליארד דולרים ל-300 מיליארד, ממדינה נטולת-טכנולוגיה לכוח הטכנולוגי השני בעוצמתו אחרי ארה"ב, מצה"ל מדולדל לכוח צבאי מוביל, וממעמסה אסטרטגית ב-1948 לבעלת-הברית האסטרטגית היעילה והאמינה ביותר של ארה"ב ב-2014.
כל ראשי הממשלה מבן גוריון ועד שמיר העלו את העלייה לראש סדר העדיפויות הלאומי בניגוד לעמדת הממסד והדמוגרפי. הם אמצו את מורשת אבות הציונות המודרנית שראו בעלייה את ליבת המדינה היהודית. הם לא הגיבו לגלי העלייה, אלא יזמו אותם לאחר מלחמות 1948-9 (ממדינות מוסלמיות), 1956 (מפולין), ו-1967 (מברה"מ ומזרח אירופה), תחילת שנות ה-60' (ממרוקו) וה-70' (מברה"מ), שנות ה-80' ותחילת ה-90' (מאתיופיה) ושנות ה-90' (מברה"מ). המסד לעליית המיליון מברה"מ הונח על ידי רה"מ שמיר בסוף שנות ה-80' ותחילת ה-90'.
מ-1948 עד 1992 יזמו ראשי הממשלה גלי עלייה של 3.5 מיליון יהודים. הם מינפו חלונות הזדמנויות שנוצרו עקב תהליכים מדיניים, רעיוניים, חברתיים, כלכליים וביטחוניים בישראל, מדינות ערב, ברה"מ, מזרח אירופה וארה"ב, שם היה לקונגרס תפקיד מרכזי בפתיחת שערי ברה"מ. המדיניות הפרו-אקטיבית הביאה את העולים לישראל ולא לארה"ב, מערב אירופה, קנדה או אוסטרליה. לדוגמא, הלחץ שהפעיל שמיר על הנשיאים רייגן ובוש ויוזמתו בסנאט הביאו להפסקת הנפקת תעודות פליט אמריקאיות ליהודי ברה"מ, ולהטסתם ממוסקבה אך ורק לישראל ולא לאוסטריה או איטליה. כך נפסקה נשירתם של 80% מהמהגרים היהודים מברה"מ.
המדיניות הפרו-אקטיבית הביאה לצמיחה חסרת-תקדים כלכלית, מדעית, טכנולוגית, רפואית, חינוכית, צבאית ודמוגרפית (62% גידול במספר הלידות היהודיות השנתיות מ-1995 עד 2013). ללא גלי העלייה הייתה ישראל מתקשה לעמוד מול האתגרים הקיומיים היומיומיים.
בניגוד לקודמיהם, נמנעים כל ראשי הממשלה מאז 1992 ממדיניות עלייה פרו-אקטיבית, ולכן שוללים מישראל את מנוע הצמיחה וההרתעה היעיל ביותר. הם משעבדים את מדיניותם לממסד הדמוגרפי והפקידותי השוגים בשיטתיות, ולכן אינם פועלים ליצירת גל עלייה ולקליטתו, ומצמצמים את יעדי העלייה להיקף מצומצם, למרות חלון ההזדמנויות הנדיר המשווע למינוף מאז 2009.
ב-2014 נפתח לרווחה חלון הזדמנויות נדיר לגל עלייה של, לפחות, 500,000 יהודים בעשור הקרוב מרוסיה, אוקראינה, הונגריה, גרמניה, בלגיה, צרפת, אנגליה, ארגנטינה וארה"ב, עקב יתרון כלכלי-יחסי של ישראל; הבעת אמון של ענקי הטכנולוגיה האמריקאים המשקיעים בישראל מיליארדי דולרים; שדרוג החינוך היהודי/ציוני בגולה במקביל למחירו היקר ביותר (אך חינם בישראל); החרפת איום הטרור האסלאמי הגלובלי וצמצום הטרור הפלשתיני בישראל; הרחבת ההגירה המוסלמית למערב אירופה, הקצנת האנטישמיות בעולם וחוסר-הוודאות ברוסיה ואוקראינה.
מדיניות עלייה פרו-אקטיבית מחייבת הקמת כוחות משימה איכותיות למדינות השונות, אישור תקנות ותיקוני-חוק המאפשרים השתלבות מיידית של עולים חדשים בשוק העבודה, והקמת תשתיות מגורים, תעבורה, תקשורת, חינוך, בריאות ורפואה לקליטת העולים.
החמצת חלון ההזדמנויות תידון את הנהגת המדינה לדיראון עולם.
