הנשיא טראמפ, זהירות ממחלקת המדינה

Yoram Ettinger "ישראל היום", http://bit.ly/2jYehPs , January 25, 2017

  English edition http://bit.ly/2iQYSkr

כדי להימנע ממדיניות מזרח תיכונית כושלת של קודמיו לנשיאות, על הנשיא טראמפ להישמר מתקינות-פוליטית ותובנות מקובלות של מחלקת המדינה (מחמ"ד) שחיזרה אחר צדאם חוסיין עד פלישתו לכווית, תמכה בחומייני ובגדה בשאה הפרסי, הזדהתה עם "האחים המוסלמים" והיפנתה עורף למובארק, חיבקה את ערפאת, הביאה להשתלטות חמאס על עזה וקידמה את פני הצונאמי הערבי כשלב מעבר לדמוקרטיה.  מחמ"ד הקריבה 1,400 שנות מזרח תיכון וולקני ואלים על מזבח אשליות על מזרח תיכון מתמערב.

מחמ"ד מתעלמת מהכלל הערבי של "על מילים אין משלמים מכס", שנועד להטעות את "הכופר" הנוצרי, הבודהיסטי והיהודי, ולכן מתרשמת מהמלל הערבי הפרו-פלשתיני. אבל, מנהיגי ערב לא רואים בעניין הפלשתיני עדיפות עליונה, שורש זעזועים אזוריים ולב הסכסוך הערבי-ישראלי. הם שקועים באתגרי קיום פנימיים, אזוריים, בין-ערביים ובין-אסלאמים, כגון המגלומניה של האייתולות והטרור האסלאמי, שאינם קשורים לקיום ישראל ולענין הפלשתיני. שלא כמו מחמ"ד, מנהיגי ערב ערים לחתרנות וטרור פלשתינים במצרים (שנות ה-50'), סוריה (1966), ירדן (1970-1968), לבנון (1983-1970) וכווית (1990). לכן אינם מלווים את המלל הפרו-פלשתיני במעש פיננסי או צבאי.

בניגוד למחמ"ד המתמקדת בעניין הפלשתיני, האינטרס האמריקאי ויחסי ארה"ב עם ישראל והערבים חורגים בהרבה מההקשר הפלשתיני הצר. מנהיגי ערב אף לא רואים בסכסוך הערבי-ישראלי את "הסכסוך המזרח תיכוני". הם מבינים שהצונאמי הערבי האחראי לזעזועי האזור, אינו קשור  לסכסוך עם ישראל, ואף מצדיק שתופי פעולה חסרי-תקדים עם ישראל, הנתפסת כגורם מייצב בניגוד לפלשתינים המוסיפים שמן למדורה.

מחמ"ד משוכנעת שנסיגה לקווי 1967 תשכין שלום ישראלי-ערבי, למרות שאין עדין שלום בינערבי מזה 1,400 שנים. האם הגיוני להניח שנסיגה ישראלית תשכנע את הערבי להעניק ל"כופר" היהודי את מה שאינו מעניק לאחיו "המאמינים" – דו-קיום בשלום - ולהסכים לריבונות יהודית במזרח התיכון, שהוא חלק מ"בית האסלאם" שנועד אך ורק ל"מאמינים"?!

מחמ"ד רואה בהתנחלויות מכשול מרכזי לשלום ומאיץ טרור, למרות שהטרור הפלשתיני פעיל משנות ה-20 של המאה הקודמת והמלחמות פורצות מ-1948; הרבה לפני הקמת ההתנחלויות ב-1967. מחמ"ד מתעלמת מהמציאות המלמדת שהסכסוך אינו על גודלה – אלא על קיומה – של המדינה היהודית.

מחמ"ד הציגה יוזמות רבות ליישוב הסכסוך.  כולן כשלו, הקצינו את תביעות הערבים, ופגעו בסיכוי למו"מ ישיר, ביחסי ארה"ב עם ישראל והערבים ובמעמדה האזורי של ארה"ב. לעומת זאת, שתי יוזמות ישראליות למו"מ ישיר הביאו להסכמי שלום עם מצרים וירדן. מעורבות ארה"ב חיונית בשלב מתקדם – ולא בשלב מוקדם - של המו"מ.

הנחת מחמ"ד כאילו הפיתרון הראוי הוא הקמת מדינה פלשתינית מתנפצת על צוקי מציאות המזרח התיכון הגועש, ובמיוחד על רקע הרקורד הפלשתיני, המבשר רעות ליציבות האזור, למשטר ההאשמי ולאינטרס האמריקאי: ההסתה והחינוך לשנאה, הטרור השיטתי משנות ה-20', שתוף הפעולה עם הנאצים, ברה"מ, האייתולות, צפון קוריאה והטרור הבינלאומי.

אנטי-ממסדיות, נגד הממסד הרפובליקני והממשלתי, הביאה לנצחון טראמפ בבחירות. אנטי-ממסדיות, נגד ממסד מחמ"ד, היא תנאי להצלחתו בזירה הבינלאומית בכלל והמזרח התיכון בפרט.