ראש הממשלה טועה ומטעה

מעריב, November 10, 2008

ראש הממשלה, אולמרט, טוען שהתנתקות משכונות ערביות בירושלים היא תנאי  להבטחת הרוב היהודי בעיר הבירה. ראש הממשלה טועה ומטעה! תפישת עולמו מבוססת על הנחות דמוגרפיות מוטעות, ויישומה ידון את גורל העיר לשבט מבחינה דמוגרפית וביטחונית.

 

כל קריאה לנסיגה משכונות ערביות מתמרצת הגירה ערבית לגבול העירוני המצטמצם של ירושלים.  למעלה מחמישים אלף ערבים בעלי תעודות זהות כחולות, אשר עזבו את העיר לכפרים סמוכים, חזרו אליה מאז התחילו פוליטיקאים ישראלים לקדם את רעיונות ההיפרדות, הגדר והחומה. אליהם הצטרפו עשרות אלפי שוהים בלתי-חוקיים, שאינם רוצים לחיות תחת שלטון האימים של הרש"פ. ככל שרוצים לצמק את ירושלים, כן מתעצם גל ההגירה הערבית לעיר המתכווצת, וכן מתדרדר המאזן הדמוגראפי. 

 

על הרוב היהודי בירושלים מאיים גורם ההגירה הערבית (0.4% תוספת שנתית)  והיהודית (0.7% גריעה שנתית), ולא גורם הריבוי הטבעי. "הצוות האמריקאי-ישראלי למחקרים דמוגרפים" מתעד רוח גבית לריבוי הטבעי היהודי וכרסום מהיר בריבוי הטבעי הערבי בירושלים בפרט ובין הירדן לבין הים התיכון בכלל. לראשונה מ-1948 יש שוויון בין שיעורי הפריון היהודי והערבי בירושלים – 3.9 לידות לאישה, לעומת 4.5 לידות לאישה ערביה ב-2004.  שיעור הלידה הערבי מתכנס במהירות לכיוון הריבוי הטבעי היהודי-חילוני, כפועל יוצא של השתלבות ערבית בתשתיות החינוך, הבריאות, התעסוקה, המסחר, הבנקאות, התרבות, הספורט והפוליטיקה בישראל. עליית תוחלת החיים הופכת את האוכלוסייה הערבית למבוגרת יותר, בעוד האוכלוסייה היהודית הופכת לצעירה יותר, עקב גידול מהותי של מספר הלידות השנתיות היהודיות, במיוחד במגזר החילוני. 

 

כדי למנף את המומנטום הדמוגראפי ולהבטיח את הרוב היהודי, יש לנטרל את גורמי ההגירה הערבית לירושלים (הצהרות על נסיגה משכונות ערביות) ואת גורמי ההגירה היהודית מירושלים (מצוקות תעסוקה ודיור).

 

בניגוד לראש הממשלה המתייחס לשכונות הערביות כנטל דמוגראפי, מהוות השכונות הערביות נכס גיאוגרפי. הן ממוקמות בלב עתודות קרקע חיוניות לפתרון מצוקות התעסוקה והדיור, המשוועות לשדרוג דרמטי של תשתיות התעבורה, התקשורת, החשמל, התעשייה, החינוך והמגורים, שמשמעותן תוספת קרקע. יזמים, הון ואנשי חינוך ומחקר ינהרו לעיר בעקבות נמל תעופה מודרני, רכבת וכבישים מהירים מהשפלה, כביש טבעת ואזורי תעשייה מסורתית ועילית. הדבר אינו אפשרי מבחינה טופוגרפית וגיאוגרפית במערב או מרכז העיר. שדרוג התשתיות מחייב עתודות קרקע במזרח דליל האוכלוסייה הערבית עד ים המלח והרודיון, גוש עציון בדרום  ומודיעין בצפון מערב. התרחבות העיר מחייבת קליטת עד מאה אלף ערבים במקביל להגירת-שיא (מדי שנה!) של יהודים אל ירושלים, לשדרוג רמת חיי הערבים והאצת התכנסותם לפריון היהודי החילוני. 

 

התנתקות משכונות ערביות תנתק את ירושלים מעתודות הקרקע, תאיץ הגירה יהודית מהעיר, תדון את ירושלים לגורל שדרות ו"עוטף עזה", ותהווה את האיום הביטחוני והדמוגראפי הקטלני ביותר לעיר הבירה מאז 1967!