תנין הטרור האסלאמי

"ישראל היום", http://bit.ly/1Pn4Yxh , January 11, 2016

 English edition http://bit.ly/1IXeri6

הטרור האסלאמי מככב בהיסטוריה האנושית מאז המאה השביעית. שלושה מארבעת החליפים הראשונים, יורשי מוחמד, נרצחו: עומר (שנת 664), עותמן (656) ועלי (661). ומאז המאה השביעית משטרים ערביים משיגים ומאבדים שלטון באמצעים אלימים.

תימן, עיראק, סוריה ולוב הפכו לזירות מאבקים בין ארגוני טרור. מצרים, ירדן, סעודיה, כווית, בחריין ואמירויות המפרץ עומדות בפני איום טרור קטלני, ברור ומיידי. איראן וסעודיה – הבנקאיות המובילות של הטרור האסלאמי – נלחמות זו בזו צבאית, כלכלית, רעיונית ודתית, והחרפה חסרת-תקדים בפיצול, חתרנות, טרור, חוסר סובלנות, וודאות, יציבות וארעיות מאפיינת משטרים מוסלמים ומדיניותם.

הטרור האסלאמי קוטל בעיקר מוסלמים, אך חודר למחוזות "הכופרים" בארה"ב, אירופה, רוסיה, סין, הודו, אפריקה ואוסטרליה. אמנם רוב המוסלמים אינם טרוריסטים, אך הרוב אינו נמנה על מעצבי המדיניות, החינוך ודעת הקהל בחברות המוסלמיות, שלא חוו מעולם דמוקרטיה, ונשלטות על ידי משטרים וארגונים אלימים הרואים בטרור פנים וחוץ אמצעי חיוני להתעצמותם והישרדותם.  ההנחה שהרוב בחברות המוסלמיות קובע את דפוסי התנהגותן מהווה דוגמא קלסית של שיעבוד המציאות להרהורי –לב.

1,400 שנות טרור אסלאמי אינם פועל-יוצא של דיכוי חברתי, פוליטי או כלכלי, אלא של מגלומניה עריצה – המונהגת על ידי משכילים מוסלמים – השואפת לשעבד את "הכופר" לאסלאם שהיא, כביכול, הדת הלגיטימית היחידה. התאסלמות האנושות יכולה להתבצע ללא-אלימות ("דעווה") או – מול "כופרים" לעומתיים – באלימות בלתי-מתפשרת ("ג'יהאד"), חתרנות, הפרת הסכמים וטרור. לפי הקוראן, משמעות הטרור ("אירהאב") היא זריעת פחד ומבולקה בקרב "הכופרים" לקידום היעד ההיסטורי של האסלאם: "אין אלוהים מלבד אללה, ומוחמד הוא נביאו."

בניגוד לתקינות הפוליטית – וכפי שמתעדים 1,400 שנות טרור אסלאמי והיעדר דו קיום בשלום בינאסלאמי – האסלאם אינו רואה עצמו כ"דת שלום" לפי המובן המערבי. מורשת הנביא מוחמד מלמדת שהמונח "שלום" ("סאלאם") מותנה בקבלת האסלאם. לדוגמא, פרק 20, פסוקים 47-48 בקוראן: "שלום לכל ההולך בדרך [אללה].... עונש לכל אשר יכחיש ויפנה עורף [לאללה]." כל הסכם עם "כופר" מוגדר כ"סולח" או "הודנא" זמניים עד לשנוי מאזן כוחות המאפשר את הכנעת "הכופר".

לפי פרופסור משה שרון מהאוניברסיטה העברית, "האסלאם היא דת לוחמנית.... מוחמד כפה סמכותו על ידי מלחמות.... האסלאם נועד להשתלט על האנושות.... לג'יהאד תפקיד מרכזי בעיצוב יחסי מוסלמים-"כופרים" שהם מלחמה או הסכם הפסקת-אש זמנית.... הג'יהאד הוא האסטרטגיה וההסכם הוא טקטיקה...."

העורך לשעבר של העיתון המוביל בסעודיה, "אשארק אל-אווסאט", טאריק אלהומאייד מטיח ביקורת במנהיגים מערביים המשלים עצמם שסיוע כלכלי וחינוכי הוא הנשק היעיל ללוחמה בטרור האסלאמי: "דאע"ש, אל-קעידה וחיזבאללה אינום שוחרי תעסוקה.... אובמה טוען שדיכוי אופוזיציה מביא להקצנה וטרור, אך דיכוי האופוזיציה באיראן לא הביא לטרור נגד האייתולות.... מדוע כל המזרח התיכון, חוץ מאיראן, מהווה מטרה לטרור?"

כדי להימנע מאשליות קטלניות על המערב לשנן את דברי ווינסטון צ'רצ'יל: "הניסיון לטפח דו-קיום עם [הטרור] דומה לנסיון לחזר אחר תנין הפוער את לועו. אתה מתלבט אם התנין מחייך או מתכוון לטרוף.... פייסן הוא אדם המאכיל תנין ומקווה שיהיה האחרון להיטרף על ידי התנין".