מדיניות אובמה – גול עצמי

"ישראל היום", http://bit.ly/2ivkEtA, December 26, 2016

 English edition http://bit.ly/2ia6g9G   

מעורבות הנשיא אובמה בהחלטת מועצת הביטחון של האו"מ 2334, המגנה את מדיניות ההתנחלויות, מתעלמת מהמציאות ופוגעת בתהליך השלום ובביטחון הלאומי של ארה"ב.

החלטת מועצת הביטחון קוראת להפסקת הבנייה היהודית ביו"ש, אך לא הבנייה הערבית הרחבה פי שלוש.  ההחלטה מקדמת את אשליית הפיתרון הכפוי ופוגעת בעקרון המו"מ הישיר, שהוא הדרך היעילה לקידום השלום, כפי שמוכיחים הסכמי השלום עם מצרים וירדן, לעומת עשרות היוזמות הבינלאומיות שנידונו לכישלון עקב הימנעותן מדו-שיח ישיר.

ההחלטה מקצינה את עמדות הערבים המצפים ללחץ גובר על ישראל, מסלימה את ציפיותיהם ותביעותיהם, ומחייבת אותם לאגוף את העולם המערבי מהצד המכסימליסטי, ולכן מצמצמת עוד יותר את הסיכוי לשלום.

הניסיון מוכיח שפייסנות ווויתורים אינם מכבים, אלא מלבים, את האש הפלשתינית, כפי שחווינו בעקבות הסכם אוסלו ועקירת התנחלויות עזה, שהחריפו את החינוך לשנאה והטרור, בנוסף לשלוש מלחמות בעזה.

בניגוד להחלטת האו"מ, דו-קיום בשלום ועקירת יהודים, או ערבים, הם דבר והיפוכו.  1.75 מיליון ערביי ישראל לצד 6.7 מיליון יהודים אינם מכשול לשלום, וכך גם 450,000 יהודים לצד 1.8 מיליון ערביי יו"ש. הסירוב לנוכחות יהודית – מאז שנות ה-20' – מבהיר ששורש הסכסוך אינו גודלה – אלא קיומה – של המדינה היהודית.

בניגוד להחלטת האו"מ, ההתנחלויות עומדות במבחן החוק הבינלאומי. מעמדה החוקי של ישראל ביו"ש איתן משכנותיה, עקב מלחמות המגן שנכפו ב-1948 ו-1967, וסעיף 80 במגילת האו"מ המעניק תוקף למנדט הבריטי, שנועד להקים מדינה יהודית בכל השטח מערבית לירדן, כולל "עידוד התנחלות יהודית באדמות מדינה." החלטת החלוקה של עצרת האו"מ הייתה המלצה ולא מחייבת.

בניגוד להחלטת האו"מ, המכשול לשלום אינו טמון בהתנחלויות שכולן הוקמו לאחר מלחמות 1967, 1956 ו-1948, הקמת אש"פ ב-1964, טבח יהודי חברון וגירוש יהודי עזה ב-1929, וטבח יהודי גוש עציון בשנות ה-20', 30' ו-40'.
החלטת מועצת הביטחון מגבירה את מעורבות האו"מ – המהווה זירה אנטי אמריקאית – ובכך פוגעת בארה"ב. 95% ממדינות האו"מ, הנהנות מסיוע חוץ אמריקאי, מצביעות בדרך כלל נגד ארה"ב.

האו"מ מקדם בברכה הקמת מדינה פלשתינית, שלמעשה תפגע בביטחון הלאומי האמריקאי, כפי שמתברר מתקדים עזה, ההתנהלות הפלשתינית - החל משיתוף הפעולה עם הנאצים, ברה"מ, איראן, צפון קוריאה, קובה, ונצואלה, רוסיה וסין - הטרור הפלשתיני במצרים, סוריה, ירדן ולבנון, השתתפות אש"פ בפלישת צדאם חוסיין לכווית, והחינוך לשנאה, ההסתה, הטרור, הדיכוי, השחיתות ורדיפת הנוצרים ברשות הפלשתינית (מרוב נוצרי של 86% בבית לחם ב-1950 למיעוט של 12% ב-2016).

האו"מ קורא לחזרת ישראל למתניים הצרות של "הקו הירוק" שתהפוך את ישראל מיצרן ביטחון לאומי, המאריך את היד האסטרטגית האמריקאית, לצרכן; מנכס לנטל.

אינטרס ארה"ב נפגע גם מהתמקדות בהתנחלויות ובעניין הפלשתיני – שאינו לב הסכסוך ויהלום הכתר הערבי – בעוד המזרח התיכון, ובמיוחד מדינות ערב המקורבות לארה"ב, על עברי פי-פחת עקב הצונאמי הערבי, האייטולות, הטרור האסלאמי, עיראק, סוריה, תימן, לוב, והיקף חסר-תקדים של מיליוני הרוגים ופליטים.

ב-1977 ענה רה"מ בגין לדרישת הנשיא קארטר להקפיא את הבנייה בהתנחלויות: "מדוע יכול יהודי אמריקאי להתגורר בבית אל ושילה האמריקאיות, אך לא בבית אל ושילה המקוריות?"