אירופה מדגרה לטרור אסלאמי

"ישראל היום", http://bit.ly/1OxE7AI , November 29, 2015

 English edition http://bit.ly/1YxGWX5

ב-1982, בתגובה לרצח ששה סועדים ב"מסעדת גולדנברג" והדיפלומט הישראלי יעקב בר סימנטוב, טען שגריר ישראל בפריז, דר' מאיר רוזן: האחריות לליבוי הטרור באירופה רובצת לפתח ממשלות במערב המעניקות לגיטימציה למוסדות הטרור הפלשתיני ופותחות בפניו את שעריהן. שר החוץ הצרפתי איים לגרש את השגריר אם לא יתנצל על דבריו, אך רוזן לא חזר בו, ולכן זכה להערכה.

ב-2015, כפי שצפה רוזן, הטרור האסלאמי תוקע סכין בגב מדינות המערב הקולטות מיליוני מהגרים מוסלמים, וממנף חולשת דעת מערבית לקידום יעד-על אסלאמי, מגלומני בן 1,400 שנים: השתלטות על העולם בכלל, ועל אדמות הוואקף באירופה בפרט, שנועדו כביכול למוסלמים לפי צו אלוהי.      

התעלמות המערב מעוצמת הדבקות האסלאמית ביעד העל ההיסטורי, העניקה רוח גבית להקמת תשתית חינוכית אסלאמית חסרת-תקדים בהיקפה, שהפכה לקו יצור עיקרי של טרוריסטים. בחסות המטריה הדמוקרטית לומד נוער מוסלמי באירופה, ארה"ב וקנדה על חובתו להשתמש בכל האמצעים למימוש הזכות האסלאמית, ההיסטורית, האלוהית והבלתי ניתנת לערעור, לכאורה, על השטחים שכבשו אבותיו במאה השמינית בצרפת ובספרד, במאה התשיעית והעשירית בשוויץ ובמאה התשיעית באיטליה.

המערב עדין ממעיט בתפקיד ההיסטוריה המוסלמית – ובמיוחד במאה השביעית – בעיצוב חינוך, תרבות ומדיניות אסלאמיים במאה העשרים ואחת, ויחס הנהגות מוסלמיות כלפי "הכופרים היהירים" באירופה, ארה"ב וכל המערב. לדוגמא, צרפת מהווה יעד מרכזי לטרור האסלאמי, למרות תמיכתה השיטתית ברשות הפלשתינית, ובכך מתנפצת ההנחה הפשטנית כאילו הטרור האסלאמי מונחה על ידי ההתנגדות לישראל.

אירופה מתעלמת מהשפעה קריטית של הנביא מוחמד על האסלאם המודרני. למשל, ההיג'רה – הגירה מונחית אסלאם – של מוחמד ממכה לית'ריב (מדינה) לא נועדה להשתלב בית'ריב, אלא להשתלט עליה כמקפצה להפצת האסלאם על ידי המרת-דת, הכנעה, חתרנות וטרור, כשלב בהשתלטות על העולם. בשנות ה-60', ה-70' וה-90' ניסו מחמוד עבאס וערפאת ליישם את עקרון ההיג'רה בירדן, לבנון וכווית, אך נכשלו בניסיונות להפיל את המשטרים המארחים, תוך מינוף האוכלוסייה הפלשתינית. מאז 1993 מיישם מחמוד עבאס את ההיג'רה ביו"ש כמקפצה להגשמת יעד העל הפלשתיני: "שחרור מכיבושי 1948".   

ב-13 לנובמבר 2015, מספר שעות לפני התפרצות הטרור בפריז, שיננו צעירים ובוגרים בבתי ספר מוסלמים ובמסגדים בפריז את עקרונות האסלאם: על העולם להתמסר לחוקי השריעה של מוחמד; על "המאמינים" להתגייס לג'יהאד נגד "הכופרים", המזכה בתענוגות גן עדן; את "בית האסלאם" יש להרחיב לתחומי "בית הכופרים"; אל ל"מאמינים" לקבל את שלטון "הכופרים", או לחתום על הסכמי דו-קיום בשלום, אלא באופן זמני עד להכנעת "הכופרים"; הגירה ל"בית הכופרים" חייבת לשרת את האסלאם; יש להשתמש בכפל-לשון להטעיית והכנעת "הכופרים".

נחישות המערב לרדוף אחר "יתושים", במקום לייבש את ביצת ההסתה והחינוך לשנאה; כישלונו בקריאת הכתובת על הקיר; נכונותו להקריב ביטחון לאומי ארוך טווח על מזבח נוחיות ופשטנות קצרי טווח; והמשך התעלמותו מאזהרת השגריר רוזן, דנים את העולם כולו לטרור אכזרי יותר.