מדיניות טראמפ – מים או דלק למדורה?

"חדשות מחלקה ראשונה", http://bit.ly/2GTUlGq , February 07, 2018

 English edition http://bit.ly/2Bg1xwa

מדיניות הנשיא טראמפ בנושא הפלשתיני נועדה להימנע משגיאות קודמיו שהצטרפו לתהליך אוסלו, האחראי למעבר כ-100,000 איש ממפקדות ומחנות טרור בתוניסיה, לוב, סודן, תימן ולבנון לרצועת עזה ורכסי יו"ש, שדרג את תשתיות הטרור והחינוך לשנאה באזורים אלו, ולכן נכשל בקידום תהליך השלום. 

יוזמי תהליך אוסלו, ושותפיהם בארה"ב, השתמשו בדלק - ולא מים – כדי לכבות תבערה.

בניגוד לתובנות המקובלות על קודמיו, טראמפ מעריך שהצהרות שלום מחד, וחינוך לשנאה, הסתה ותמיכה בטרוריסטים ומשפחותיהם מאידך, הם דבר והיפוכו. טראמפ רואה בתכנית הלמודים הפלשתינית – שעוצבה על ידי מחמוד עבאס –ביטוי אותנטי לאסטרטגיה הפלשתינית וקו-יצור של טרוריסטים. הוא גם מזהה את שלילת קיומה של מדינה יהודית בנאום עבאס מ-14 לינואר, כפי שמודגש בחוקות
אש"פ ופת"ח, הנשלטים על ידי עבאס.

בניגוד לקודמיו שראו בעניין הפלשתיני את בבת-העין הערבית וגורם מכונן במזרח התיכון, טראמפ מבחין בפער הבלתי-ניתן לגישור בין המלל (המחבק) והמעש (האדיש והשלילי) הערבים כלפי הפלשתינים. 
הערבים אינם מקריבים דם ודמים עבור הפלשתינים, הנתפשים בעיניהם כגורם שלילי עקב החתרנות, הטרור והבוגדנות שהפגינו במצרים (1955), סוריה (1966), ירדן (1970), לבנון (1970-1983) וכווית (1990).

טראמפ גם ער לעובדה ששתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל לבין מצרים, ירדן, סעודיה ושאר מדינות המפרץ נוסק למרות התנגדות הפלשתינים, המתלוננים על הכרסום בסיוע הכספי הערבי.

בניגוד לקודמיו, טראמפ מכיר בשוליות העניין הפלשתיני בהשוואה לאיומים ואתגרים העומדים בפני ארה"ב במזרח התיכון, ואינם קשורים לנושא הפלשתיני. לדוגמא, האיום הקטלני על כל משטר ערבי פרו-אמריקאי מצד האייתולות המרחיבים שליטתם מאיראן דרך עיראק, סוריה ועד לבנון בים התיכון, ופועלים להפלת כל המשטרים הערביים במפרץ הפרסי וחצי האי ערב. גם ירדן ומצרים הפרו-אמריקאיות מהוות מטרה לטרור וחתרנות מצד האייתולות וארגוני טרור סונים, הרואים בארה"ב את "השטן הגדול".

אבל, כמו קודמיו, טראמפ תומך בהקמת מדינה פלשתינית - עם הסתייגות: "אם שני הצדדים ירצו בכך" – למרות שהקמתה תפגע בביטחון הלאומי האמריקאי. הקמת מדינה פלשתינית תחמיר את האיומים והאתגרים הנ"ל, תביא להפלת המשטר ההאשמי בירדן, תקצין את איום "האחים המוסלמים" על משטרים ערביים פרו-אמריקאים ותעניק רוח גבית לאיראן, רוסיה וסין, כולל בסיסי צבא וזכויות עגינה ונחיתה.  

הזדהות המדינה הפלשתינית עם אויבי ארה"ב מובטחת לאור רקורד הקירבה הפלשתינית לגרמניה הנאצית, הגוש הסובייטי, האייתולות באיראן, (אימון) ארגוני טרור בינלאומיים, צפון קוריאה, קובה, ונצואלה, רוסיה וסין.

מדינה פלשתינית תהפוך את ישראל - הנמחצת בין רכסי יו"ש לבין הים התיכון - מנכס ייחודי המאריך את הזרוע האסטרטגית של ארה"ב, וחוסך את הכורח להביא למזרח התיכון עוד חטיבות צבאיות ונושאות מטוסים אמריקאיות - למעמסה אסטרטגית.

האם טראמפ ימנע משגיאות קודמיו ויסיר תמיכה מהקמת מדינה פלשתינית שתשפוך דלק – ולא מים – על המדורה באזור של אי-יציבות, אי-וודאות, חוסר-סובלנות אלימה, ארעיות משטרים והסכמים והיעדר דו-קיום בשלום בינערבי?