לחץ אמריקאי? לא להיבהל!

"חדשות מחלקה ראשונה", http://bit.ly/2t90nPP , June 25, 2017

                                               English edition http://bit.ly/2tcOfxg
 
האם ישראל יכולה/חייבת להדוף לחץ אמריקאי להאטת הבנייה ביו"ש?

מ-1948 לחץ הוא חלק בלתי-נפרד מיחסי ישראל-ארה"ב, המבוסס על אי-הבנת המזה"ת, ונכשל בקידום השלום. הסכמי השלום עם מצרים וירדן הם תוצאה של יוזמה ישראלית ולא לחץ אמריקאי, המחייב את הערבים לאגוף את ארה"ב מהצד המקסימליסטי, ולכן מקשה על תהליך השלום.

מאזן יחסי ישראל-ארה"ב מאז 1948 מבהיר שלחץ אמריקאי דומה למהמורות באוטוסטרדה של
שתוף-פעולה, ביטחוני ואזרחי, המשגשג מעבר לציפיות.

לחץ נשיאותי-אמריקאי מנוגד לעמדת רוב הציבור האמריקאי ונבחריו בבית הנבחרים ובסנאט, אך משקף את עמדת
מחלקת המדינה השוגה בשיטתיות.

ב-1948 היא התנגדה להקמת המדינה בטענה שתהייה בעלת-ברית של הגוש הקומוניסטי ותושמד על ידי הערבים. ב-1979 בגדה בשאח הפרסי הפרו-אמריקאי ותמכה באייתולות האנטי-אמריקאיות. ב-1990 התייחסה לסדאם חוסיין כבעל-ברית פוטנציאלי והעניקה "אור-ירוק" לפלישתו לכווית. ב-1994 ראתה בערפאת מדינאי הראוי לפרס נובל לשלום. ב-2011 הגדירה את ה"צונאמי הערבי" כ"אביב ערבי" ומסדרון לדמוקרטיה. ב-2011 נטשה את מובארק הפרו-אמריקאי ותמכה ב"אחים המוסלמים" האנטי-אמריקאים, ומ-2014 מסתייגת מהגנרל סיסי הפרו-אמריקאי.

אילו נכנע בן גוריון ללחץ אמריקאי ב-1948-49, לא הייתה קמה המדינה, וירושלים המערבית ו"שטחים כבושים" בנגב ובגליל לא היו בריבונות ישראל. אילו נכנע אשכול ללחץ אמריקאי ב-1967, לא הייתה מלחמת-מנע נגד מצרים, סוריה וירדן ששאפו לחסל את ישראל, כצעד להשתלטות מצרים על העולם הערבי, והפלת משטרים פרו-אמריקאים במפרץ הפרסי. אילו נכנע בגין ללחץ אמריקאי ב-1981, לא היה משמיד את הכור הגרעיני בעיראק, וחושף את ארה"ב לעימות גרעיני מול צדאם חוסיין ב-1990. אילו נכנע שמיר ללחץ אמריקאי ונסוג מרכסי יו"ש, היה הופך את ישראל לנטל על ארה"ב, במקום נכס אסטרטגי המסייע לארה"ב במאבק באיראן ובטרור האסלאמי ובחיזוק משטרים ערביים פרו-אמריקאים, וחוסך לארה"ב מיליארדי דולרים שהיו כרוכים בצורך לתגבר את כוחה הצבאי במזה"ת. אילו נכנע אולמרט ללחץ אמריקאי ב-2007, לא היה משמיד את הכור הגרעיני הסורי ומונע יכולת גרעינית מאסד או מדאע"ש. אילו נכנע נתניהו ללחץ אמריקאי להקמת מדינה פלשתינית, היה תורם למפולת אנטי-אמריקאית: מגדיעת הזרוע האסטרטגית הישראלית, הפלת המשטר ההאשמי בירדן ומשטרים פרו-אמריקאים במפרץ הפרסי, ועד שדרוג מעמד איראן, רוסיה וסין.

לחץ אמריקאי מהווה מבחן מנהיגות לראשי ממשלות ישראל, שמשימתם להדוף – ולא להימנע מ- לחץ אמריקאי, תוך דבקות ביעדים רעיוניים ואסטרטגים. מנהיג לא מקריב ביטחון לאומי ארוך-טווח על מזבח נוחיות קצרת-טווח. מנהיג יודע שעמידה בלחץ מכרסמת בפופולריות, אך משדרגת הערכה. הדיפת לחץ משדרגת תדמית הרתעה וחיוניות אסטרטגית בעיני ארה"ב.

בתום פגישה - שהשתתפתי בה - בין ראש הממשלה שמיר לבין מנהיגי הרוב והמיעוט בסנאט האמריקאי, ג'ורג' מיטצ'ל ובוב דול, אמר דול לשמיר: "אנחנו מאד מעריכים אותך, למרות חילוקי הדעות החריפים בינינו, כי אתה קשוח!"

האם הנשיא טראמפ ילמד מלקחי העבר וימנע מלחץ על ישראל? האם ראש הממשלה נתניהו יאמץ את מורשת ראשי הממשלה שהדפו לחץ אמריקאי, ולכן שדרגו את בטחונה הלאומי של ישראל ושתוף הפעולה עם ארה"ב?